סדרת שיעורי חקר ודיבייט בנושא “בני אדם וחיות אחרות”

לעוד מערכי שיעור לשעורי חברה     לעוד מערכי שיעור ללשון

כתיבה: יעקב לדור, תיכון מקיף חוף הכרמל

המערך מתאים ללמידה פרונטלית או למידה מרחוק בזום. הנחיות להתאמה לזום מטה.

פירוט כל הדילמות ונספח שלבי בניית טיעון

  כל הדילמות בהמחשה במצגת

מטרות:

  • פיתוח דיונים משמעותיים ומושכלים בין התלמידים, דרך נושאים הנוגעים לעולמם
  • עידוד מעורבות חברתית
  • פיתוח יכולת עמידה מול קהל וכושר ביטוי בעל-פה
  • עידוד מיומנויות של חקר עצמאי ותמצות.
  • היכרות עם סוגיות מתחום היחסים בין בני אדם לבעלי חיים.

למה כדאי להעביר את מערך הפעילות הזה?

  • פעילות זו משכללת אצל התלמיד מיומנויות טיעון, שבעזרתן התלמיד/ה יוכל לבחון בעין ביקורתית סוגיות חברתיות וערכיות שונות שיתקל בהן במהלך חייו, וכן לדון בהן.
  • תרגול מיומנויות טיעון, תוך כדי קיום דיבייט, הינו מהנה ומעניין עבור התלמיד, מפני שמדובר במשחק והתלמיד אקטיבי מהלכו. כמו כן זוהי מיומנות נדרשת לפי חוזר מנכ”ל של משרד החינוך, שעשויה אף לסייע לתלמידים בבחינות הבגרות במקצועות רבי מלל. בפעילות זו מסייע גם המניע ה”תחרותי”, שמסייע לתלמיד לבחור את הטיעונים הטובים ביותר, לצפות את טיעוני היריב ולהשתדל להפריכן.
  • פעילות זו מהווה גם כלי מעצים, משום שהטיעונים העולים בדיבייט הינם של הדובר וקבוצתו, שחקרו את הנושא ובעקבות חקר זה משייכים לעצמם את הידע.
  • לפעילות יש כללים וחוקי משחק, מה שמאפשר לדיון להיות מסודר ולמורה לעקוב אחר התקדמותו, ולאפשר דיון פורה ומשמעותי.
  • הפעילות מקדמת דיון בערכים מרכזיים בחברה, ובהשלכות של הבחירות שלנו כאזרחים וכצרכנים, ועל כן מהווה כלי חינוכי חשוב ללימוד ותרגול אזרחות פעילה.
  • הפעילות מעודדת חשיבה ביקורתית באיתור וצריכת מידע ממקורות שונים, וגיבוש טיעונים מבוססי עובדות.

משך הזמן המומלץ לפעילות:

  • הפעילות מורכבת מחמישה שיעורים, שניתן להעביר את כולם או את חלקם.
  • כל שיעור מתוכנן בלוח הזמנים ל-45 דקות, אך ניתן גם לפרוס אותו על פני 90 דקות, לבחירת המורה.

מבנה כל שיעור בסדרה (להוראה פרונטלית. התאמה להוראה מרחוק מטה):

  • לפני תחילת השיעור המורה מניח על כל שולחן דף עם תמונה שממחישה באופן ויזואלי את הדילמה  או לחילופין, אם יש בכתה מקרן, המורה יקרין את התמונה.
  • (2-3 דקות) המורה מקריא את הדילמה
  • (כ- 3 דקות) המורה רושם על שני צדי הלוח טענות מנוגדות בהתאם לדילמה. התלמידים מתבקשים לחשוב על עמדתם בנוגע לדילמה, בספקטרום שבין שתי הטענות המנוגדות. כעת התלמידים קמים ומתמקמים לאורך הלוח, לפי מיקום העמדה שלהם.
  • המורה יחלק את הכיתה ל-2 קבוצות שוות, לפי המיקום שלהם לאורך הלוח.
  • (כ-15 דקות) כל קבוצה כעת מתבקשת לנסח טיעונים שיחזקו את עמדתם בנוגע לדילמה. כל קבוצה תקבל דף הנחיות כללי לבניית הטיעונים לדיבייט  ודף הנחיות ספציפי לדילמה הנידונה, ובעזרתו תחקור (באמצעות הפלאפון או מחשב) את הנושא, ותרשום את הטיעונים שאותם יציגו בפני כל הכתה. הקבוצה תנסח היטב את הטיעונים, ותבחר נציג/ה, שיתרגל מול הקבוצה את הצגתם. המורה יסביר לתלמידים שבסוף ניווכח לדעת מי הקבוצה ששכנעה באופן המוצלח ביותר.
  • (כ-12 דקות) כל קבוצה מקבלת 5 דקות בדיוק להצגת הטיעונים, באמצעות הנציג/ה הנבחר/ת (דקה לפני הסיום המורה יסמן לדובר שנותרה דקה)
  • [(כ-10 דקות) סיכום השיעור. המורה מסכם בפני הכיתה את ההצלחות ואי ההצלחות בקיום דיבייט תקין על מנת שהדיבייט הבא יהיה טוב יותר. כעת המורה יבקש מהתלמידים שוב להסתדר בשורה שמייצגת את ספקטרום העמדות בדילמה, רק על פי הטענות שנשמעו בדיבייט!
    המורה מבקש מתלמידים ששינו את מיקומם על ספקטרום העמדות, לשתף את הכיתה בסיבות לשינוי עמדתם.

    בשלב זה המורה מוזמן גם לשתף את הכיתה בעמדתו לגבי הדילמה.

מבנה כל שיעור בסדרה (להוראה מרחוק בתוכנת זום):

  • המורה משתף תמונה שממחישה באופן ויזואלי את הדילמה (השקופיות לכל אחד מהשיעורים נמצאות במצגת המקושרת כאן) וספקטרום בין שתי עמדות ביחס אליה, המיוצג בספרות שבין 1 ל-5. .
  • (2-3 דקות) המורה מקריא את הדילמה תוך כדי שהוא משתף את הטקסט במסך.
  • המורה מקריא שתי טענות מנוגדות בהתאם לדילמה ומבקש מכל תלמיד לגבש את עמדתו ולשנות בהתאם את השם שלו בזום (ע”י לחיצה על כפתור ה-re-name), כך שתתווסף ספרה מ-1 עד 5 בהתאמה לספרות המופיעות בשקף . השקף מתאר את הספקטרום שבין שתי הטענות המנוגדות.
  • על פי המספרים שנבחרו, המורה יחלק את הכיתה ל-2 קבוצות דומות בגודלן, בשני חדרים בזום (Breakout Rooms). לחדר אחד יוכנסו התלמידים שבחרו בספרות 1-2, לחדר השני ייכנסו החדרים שבחרו בספרות 4-5, ומי שבחרו ב-3 יתחלקו בין שני החדרים. על מנת שיהיה מספר שווה פחות או יותר של תלמידים בכל קבוצה, אפשר גם לבקש מחלק מהתלמידים לקחת על עצמם אתגר ולקחת חלק בקבוצה שלא תואמת את העמדה שלהם.
  • (כ-15 דקות) כל קבוצה כעת מתבקשת לנסח טיעונים שיחזקו את הטיעונים שלהם בנוגע לדילמה. לצורך כך, כל קבוצה תקבל דף הנחיות כללי לבניית הטיעונים לדיבייט (מצורף בנספחים) ודף הנחיות ספציפי לדילמה הנידונה. בעזרת דף ההנחיות כל קבוצה תחקור באינטרנט את הנושא ותרשום את הטיעונים שאותם יציגו בפני כל הכתה. הקבוצה תנסח היטב את הטיעונים, ותבחר נציג/ה, שיתרגל מול הקבוצה את הצגתם. המורה יסביר לתלמידים שבסוף ניווכח לדעת מי הקבוצה ששכנעה באופן המוצלח ביותר.
  • (כ-12 דקות) כל קבוצה מקבלת 5 דקות בדיוק להצגת הטיעונים, באמצעות הנציג/ה הנבחר/ת (דקה לפני הסיום המורה יסמן לדובר שנותרה דקה)
  • (כ-10 דקות) סיכום השיעור. המורה מסכם בפני הכיתה את ההצלחות ואי ההצלחות בקיום דיבייט תקין על מנת שהדיבייט הבא יהיה טוב יותר.
  • המורה מבקש מתלמידים שיכתבו בצ’אט את המספרים שמייצגים את העמדה שלהם בנגע לדילמה לפני הדיבייט וכעת לאחריו (לדוגמה, אם לפני הדיבייט תלמיד כתב את המס’ 2, וכעת בעקבות הדיבייט העמדה שלו זזה בספקטרום העמדות למס’ 4 , הוא יכתוב: “לפני 2, אחרי 4”). אם יש זמן, ניתן לבקש מחלק מהתלמידים ששינו את עמדתם, להסביר מדוע. בשלב זה המורה מוזמן גם לשתף את הכיתה בעמדתו לגבי הדילמה.

רשימת הדילמות:

     דילמה: אימוץ כלב לעומת קניית כלב       

מורן כל חייה חלמה שיהיה לה גולדן רטריבר. דנה אחותה התאומה תמיד רצתה כלבה גם היא, אבל הוריהן לא הסכימו. אחרי שנים ארוכות, ביום ההולדת שלהן, כשההורים שאלו את הבנות מה הן רוצות לקבל כמתנת יום הולדת, הבנות שוב ניסו את מזלן וביקשו כלב, ולשמחתן הפעם ההורים הסכימו. מיד המשפחה התחילה לחשוב מהיכן יביאו כלב, ודנה, שמתנדבת במסגרת ‘מחויבות אישית’ בכלביה העירונית, אמרה שיש שם הרבה כלבים נטושים שמחפשים בית, ואפילו שכרגע אין שם גולדן רטריבר, עדיף ללכת לאמץ כלב נטוש מלקנות כלב מגזע מבוקש. מורן התעקשה שכלב מסוג גולדן הוא חלום חייה, וידוע כגזע חברותי במיוחד, והבטיחה שתאהב אותו ותטפל בו מכל הלב. כעת המשפחה צריכה להחליט האם לאמץ כלב מעורב מכלבייה או לקנות כלב גולדן רטריבר גזעי.

 

     דילמה: האם הקניות שלנו בסופרמרקט משפיעות על אחרים?       

קבוצת נערים נוסעת לקמפינג בכנרת. בדרך לתחנת האוטובוס, הנערים עוצרים לקניות אחרונות בחנות, במטרה להתחלק ברכישה של מוצרי היגיינה לחופשה. בזמן שהסתובבו בחנות, אחד הנערים אמר לחבריו שחיפש ולא מצא מוצרים עם “סמל הארנב” (שמעיד שהמוצרים לא נוסו על בעלי חיים) וביקש ללכת לסופרמרקט, שנמצא במרחק עשר דקות הליכה משם, ושידוע לו שבו מוכרים את המוצרים שהוא מחפש. הנער הסביר שחשוב לו לא לממן יחס לא הוגן לבעלי-חייים. נער אחר טען בתגובה שאין טעם להעדיף מוצרים שלא נוסו על בעלי חיים, כי החברות ימשיכו לבצע אותם בכל מקרה, בין אם יקנו או לא יקנו את המוצרים שלהם. לכן, הוא טוען שיש לחסוך זמן ולקנות הפעם מוצרים ללא סמל הארנב.

 

     דילמה: אמת בפרסום, היחס בין חוקים ומוסר       

קבוצת אזרחים החליטה לתבוע את חברת “חביתת הזהב” על הטעיה בפרסום: בפרסומת לקרטוני הביצים כתוב “אצלנו התרנגולות חיות טוב”, וקבוצת האזרחים טוענת שהתרנגולות של החברה חיות כמו כל שאר התרנגולות בתעשיית הביצים, ושלאורך שנים, הלכו שולל אחרי פרסומות החברה, האמינו שהתרנגולות חיות בתנאים טובים, ולכן קנו ביצים מהחברה. ב”חביתת הזהב” טענו בתגובה כי החוק בישראל מאפשר להחזיק תרנגולות בכלובים, ומכאן שבאופן אובייקטיבי התרנגולות אינן סובלות מתנאי המחיה שלהם בכלובי החברה. לטענתם, התרנגולות חיות טוב.

 

     דילמה: שיימינג לעומת הוקעה פומבית אחראית, חופש העיסוק לעומת שמירה על רווחת בע”ח       

קבוצת תלמידים לנה בטיול שנתי בקיבוץ שקמים. בוקר אחד, כשהסתובבו בקיבוץ והתקרבו לרפת, החלו לשמוע געיות. ברפת הם ראו עגל שכוב על הרצפה, לצד אמו הפרה. היה קל להבחין שהוא זה עתה נולד. למחרת חזרו התלמידים למקום, כי רצו לראות שוב את העגל, וכשהגיעו למקום, ראו את הרפתן מחזיק את העגל בידיו, ולוקח אותו למקום אחר, מחוץ לרפת. כששאלו אותו למה הוא מפריד את העגל מאמו, הוא ענה להם שבכל הרפתות נהוג לגדל את העגלים בנפרד, על מנת לחלוב את הפרה.  חלק מהילדים שלפו את הפלאפון כדי לתעד את הההפרדה. לאחר מכן, כשהתרחקו מהמקום, אותם ילדים אמרו שהם רוצים להעלות את הסרטון לפייסבוק, כדי ש”כולם יידעו שבקיבוץ שקמים מפרידים עגלים מהאמהות שלהם”. חלק אחר מהילדים טענו לעומת זאת, ש”פרסום הסרטון יפגע בפרנסה של חברי הקיבוץ ולכן עדיף לא לפרסם אותו”.

 

    דילמה: האם צריך להייחס אחרת ל”חיות מחמד” ול”חיות משק”       

(מבוסס חלקית על סיפור אמיתי שדווח בעיתונות): לפני כמה שנים התפרסם בתקשורת סיפור על בחורה בשם הדס, שעבדה בריף הדולפינים באילת: יום אחד היא שטה בסירה עם סהר, נער בן 14 שאותו הכשירה לעבודה כמתנדב בריף. לפתע, שניהם הבחינו במישהו שוחה בים, וכשהתקרבו הם הופתעו לגלות שמדובר בטליה (הנקבה של טלה, הצאצאית של הכבשה). הנער קפץ מיד למים, והדס הזעיקה עזרה נוספת מהריף. בכוחות משותפים הם הצליחו להעלות אותה על סירה ולחלץ אותה לחוף. עובדי הריף לקחו אותה לוטרינר.

הוטרינר סיפר להם שהטליה הגיעה על ספינת משא מאוסטרליה, שמייבאת כבשים לגידול לתעשיית הבשר בישראל, ושייתכן שנפלה או שהושלכה מהספינה. במהלך השיקום של הטליה, הנער ביקר אותה מדי פעם, ומצא את עצמו נקשר אליה, ואף נתן לה שם. לאחר שהוטרינר קבע שהטליה הבריאה, הוא הצליח להשיג אישור מהיבואן להשאיר את הטליה אצל סהר. אביו של סהר שמח, משום שמצבה הכלכלי של המשפחה היה קשה, וכעת יוכל למכור את הטליה לדיר כבשים הנמצא בקיבוץ השכן. סהר ביקש מאביו להמשיך לגדל את הטליה בחצר הגדולה שבביתם כחיית מחמד. אביו השיב לו שזה לא הגיוני שהוא מתייחס לטליה כמו לכלב, ושגידול טליה כרוך בהוצאות כלכליות, שיכבידו על מצבם הכלכלי. 

מערך שיעור מס’ 1-  דילמה: אימוץ כלב לעומת קנייה של כלב.

מערך שיעור מס’ 2: – דילמה- האם הבחירות שלנו בסופרמרקט משפיעות על אחרים?

מערך שיעור מס’ 3-  דילמה בנושאים: אמת בפרסום, היחס בין חוקים ומוסר.

מערך שיעור מס’ 4- דילמה בנושאים: “שיימינג” לעומת הוקעה פומבית אחראית ;  חופש העיסוק והפרנסה לעומת שמירה על רווחת בעלי החיים

מערך שיעור מס’ 5: דילמה בנושאים: האם צריך להתייחס אחרת ל”חיות מחמד” ול”חיות משק”?

 

 

 

Skip to content