בני אדם וחיות אחרות – להוראה מרחוק

מערך שיעור לשעורי חינוך ולשעורי לשון להוראה מרחוק. מתאים גם ללמידה פרונטלית.
מחבר: יעקב לדור, תיכון מקיף חוף הכרמל

כיתות	ז' – י"ב
משך	חמישה שיעורים: כל שיעור 45 – 90 דקות
מטרות	– פיתוח דיונים משמעותיים ומושכלים בין התלמידים, דרך נושאים הנוגעים לעולמם – עידוד מעורבות חברתית – פיתוח יכולת עמידה מול קהל וכושר ביטוי בעל-פה – עידוד מיומנויות של חקר עצמאי ותמצות. – היכרות עם סוגיות מתחום היחסים בין בני אדם לבעלי חיים.
עזרים	מסמך – רשימת דילמות לשימוש ונספח שלבי בניית טיעון מצגת – כל הדילמות בהמחשה חזותית

למה כדאי להעביר את מערך הפעילות הזה?

• פעילות זו משכללת אצל התלמידים מיומנויות טיעון, בעזרתן יוכלו לבחון בעין ביקורתית סוגיות חברתיות וערכיות שונות שיתקלו בהן במהלך חייהם, ולדון בהן. תרגול מיומנויות טיעון, תוך כדי קיום דיבייט, הינו מהנה ומעניין עבור התלמידים, מפני שמדובר במשחק והתלמידים אקטיביים במהלכו. בפעילות מסוג זה, האלמנט ה"תחרותי", מניע את התלמידים לבחור את הטיעונים הטובים ביותר, לצפות את טיעוני היריב ולהשתדל להפריכן.
• מיומנות הטיעון נדרשות לפי חוזר מנכ"ל של משרד החינוך, ועשויות אף לסייע לתלמידים בבחינות הבגרות במקצועות רבי מלל.
• פעילות מסוג זה מהווה גם כלי מעצים, משום שהטיעונים העולים בדיבייט הינם של הדובר וקבוצתו, שחקרו את הנושא ובעקבות חקר זה משייכים לעצמם את הידע.
• לפעילות יש כללים וחוקי משחק, מה שמעניק לה סדר, המאפשר למורה לעקוב אחר התקדמותו של דיון פורה ומשמעותי.
• הפעילות מקדמת דיון בערכים מרכזיים בחברה, ובהשלכות של הבחירות שלנו כאזרחים וכצרכנים, ועל כן מהווה כלי חינוכי חשוב ללימוד ותרגול אזרחות פעילה.
• הפעילות מעודדת חשיבה ביקורתית בתוך איתור וצריכת מידע ממקורות שונים, וגיבוש טיעונים מבוססי עובדות.

מבנה כל שיעור בסדרה:

משך זמן משוער (דקות)	מהלך השיעור
2-3	המורה משתף תמונה שממחישה באופן ויזואלי את הדילמה (השקופיות לכל אחד מהשיעורים נמצאות במצגת המקושרת כאן) וספקטרום בין שתי עמדות ביחס אליה, המיוצג בספרות שבין 1 ל-5. . המורה מקריא את הדילמה תוך כדי שהוא משתף את הטקסט במסך.
2	המורה מקריא שתי טענות מנוגדות בהתאם לדילמה ומבקש מכל תלמיד לגבש את עמדתו ולשנות בהתאם את השם שלו בזום (ע"י לחיצה על כפתור ה-re-name), כך שתתווסף ספרה מ-1 עד 5 בהתאמה לספרות המופיעות בשקף . השקף מתאר את הספקטרום שבין שתי הטענות המנוגדות.
3	על פי המספרים שנבחרו, המורה יחלק את הכיתה ל-2 קבוצות דומות בגודלן, בשני חדרים בזום (Breakout Rooms). לחדר אחד יוכנסו התלמידים שבחרו בספרות 1-2, לחדר השני ייכנסו החדרים שבחרו בספרות 4-5, ומי שבחרו ב-3 יתחלקו בין שני החדרים. על מנת שיהיה מספר שווה פחות או יותר של תלמידים בכל קבוצה, אפשר גם לבקש מחלק מהתלמידים לקחת על עצמם אתגר ולקחת חלק בקבוצה שלא תואמת את העמדה שלהם.
15	כל קבוצה כעת מתבקשת לנסח טיעונים שיחזקו את הטיעונים שלהם בנוגע לדילמה. לצורך כך, כל קבוצה תקבל דף הנחיות כללי לבניית הטיעונים לדיבייט (מצורף בנספחים) ודף הנחיות ספציפי לדילמה הנידונה. בעזרת דף ההנחיות כל קבוצה תחקור באינטרנט את הנושא ותרשום את הטיעונים שאותם יציגו בפני כל הכתה. הקבוצה תנסח היטב את הטיעונים, ותבחר נציג/ה, שיתרגל מול הקבוצה את הצגתם. המורה יסביר לתלמידים שבסוף ניווכח לדעת מי הקבוצה ששכנעה באופן המוצלח ביותר.
12	כל קבוצה מקבלת 5 דקות בדיוק להצגת הטיעונים, באמצעות הנציג/ה הנבחר/ת (דקה לפני הסיום המורה יסמן לדובר שנותרה דקה)
5	סיכום השיעור. המורה מסכם בפני הכיתה את ההצלחות ואי ההצלחות בקיום דיבייט תקין על מנת שהדיבייט הבא יהיה טוב יותר.
5	המורה מבקש מתלמידים שיכתבו בצ'אט את המספרים שמייצגים את העמדה שלהם בנגע לדילמה לפני הדיבייט וכעת לאחריו (לדוגמה, אם לפני הדיבייט תלמיד כתב את המס' 2, וכעת בעקבות הדיבייט העמדה שלו זזה בספקטרום העמדות למס' 4 , הוא יכתוב: "לפני 2, אחרי 4"). אם יש זמן, ניתן לבקש מחלק מהתלמידים ששינו את עמדתם, להסביר מדוע. בשלב זה המורה מוזמן גם לשתף את הכיתה בעמדתו לגבי הדילמה.

רשימת הדילמות

ניתן ללחוץ על הכותרות למעבר לשיעור על כל דילמה:

דילמה: אימוץ כלב לעומת קניית כלב    מורן כל חייה חלמה שיהיה לה גולדן רטריבר. דנה אחותה התאומה תמיד רצתה כלבה גם היא, אבל הוריהן לא הסכימו. אחרי שנים ארוכות, ביום ההולדת שלהן, כשההורים שאלו את הבנות מה הן רוצות לקבל כמתנת יום הולדת, הבנות שוב ניסו את מזלן וביקשו כלב, ולשמחתן הפעם ההורים הסכימו. מיד המשפחה התחילה לחשוב מהיכן יביאו כלב, ודנה, שמתנדבת במסגרת ‘מחויבות אישית’ בכלביה העירונית, אמרה שיש שם הרבה כלבים נטושים שמחפשים בית, ואפילו שכרגע אין שם גולדן רטריבר, עדיף ללכת לאמץ כלב נטוש מלקנות כלב מגזע מבוקש. מורן התעקשה שכלב מסוג גולדן הוא חלום חייה, וידוע כגזע חברותי במיוחד, והבטיחה שתאהב אותו ותטפל בו מכל הלב. כעת המשפחה צריכה להחליט האם לאמץ כלב מעורב מכלבייה או לקנות כלב גולדן רטריבר גזעי.

דילמה: האם הקניות שלנו בסופרמרקט משפיעות על אחרים? קבוצת נערים נוסעת לקמפינג בכנרת. בדרך לתחנת האוטובוס, הנערים עוצרים לקניות אחרונות בחנות, במטרה להתחלק ברכישה של מוצרי היגיינה לחופשה. בזמן שהסתובבו בחנות, אחד הנערים אמר לחבריו שחיפש ולא מצא מוצרים עם “סמל הארנב” (שמעיד שהמוצרים לא נוסו על בעלי חיים) וביקש ללכת לסופרמרקט, שנמצא במרחק עשר דקות הליכה משם, ושידוע לו שבו מוכרים את המוצרים שהוא מחפש. הנער הסביר שחשוב לו לא לממן יחס לא הוגן לבעלי-חיים. נער אחר טען בתגובה שאין טעם להעדיף מוצרים שלא נוסו על בעלי חיים, כי החברות ימשיכו לבצע אותם בכל מקרה, בין אם יקנו או לא יקנו את המוצרים שלהם. לכן, הוא טוען שיש לחסוך זמן ולקנות הפעם מוצרים ללא סמל הארנב.

דילמה: אמת בפרסום, היחס בין חוקים ומוסר קבוצת אזרחים החליטה לתבוע את חברת “חביתת הזהב” על הטעיה בפרסום: בפרסומת לקרטוני הביצים כתוב “אצלנו התרנגולות חיות טוב”, וקבוצת האזרחים טוענת שהתרנגולות של החברה חיות כמו כל שאר התרנגולות בתעשיית הביצים, ושלאורך שנים, הלכו שולל אחרי פרסומות החברה, האמינו שהתרנגולות חיות בתנאים טובים, ולכן קנו ביצים מהחברה. "בחביתת הזהב” טענו בתגובה כי החוק בישראל מאפשר להחזיק תרנגולות בכלובים, ומכאן שבאופן אובייקטיבי התרנגולות אינן סובלות מתנאי המחיה שלהם בכלובי החברה. לטענתם, התרנגולות חיות טוב.

דילמה: שיימינג לעומת הוקעה פומבית אחראית, חופש העיסוק לעומת שמירה על רווחת בע"ח קבוצת תלמידים לנה בטיול שנתי בקיבוץ שקמים. בוקר אחד, כשהסתובבו בקיבוץ והתקרבו לרפת, החלו לשמוע געיות. ברפת הם ראו עגל שכוב על הרצפה, לצד אימו הפרה. היה קל להבחין שהוא זה עתה נולד. למחרת חזרו התלמידים למקום, כי רצו לראות שוב את העגל, וכשהגיעו למקום, ראו את הרפתן מחזיק את העגל בידיו, ולוקח אותו למקום אחר, מחוץ לרפת. כששאלו אותו למה הוא מפריד את העגל מאמו, הוא ענה להם שבכל הרפתות נהוג לגדל את העגלים בנפרד, על מנת לחלוב את הפרה. חלק מהילדים שלפו את הפלאפון כדי לתעד את ההפרדה. לאחר מכן, כשהתרחקו מהמקום, אותם ילדים אמרו שהם רוצים להעלות את הסרטון לפייסבוק, כדי ”שכולם יידעו שבקיבוץ שקמים מפרידים עגלים מהאמהות שלהם”. חלק אחר מהילדים טענו לעומת זאת, "שפרסום הסרטון יפגע בפרנסה של חברי הקיבוץ ולכן עדיף לא לפרסם אותו”.

דילמה: האם צריך להתייחס אחרת ל"חיות מחמד" ו"לחיות משק" (מבוסס חלקית על סיפור אמיתי שדווח בעיתונות): לפני כמה שנים התפרסם בתקשורת סיפור על בחורה בשם הדס, שעבדה בריף הדולפינים באילת: יום אחד היא שטה בסירה עם סהר, נער בן 14 שאותו הכשירה לעבודה כמתנדב בריף. לפתע, שניהם הבחינו במישהו שוחה בים, וכשהתקרבו הם הופתעו לגלות שמדובר בטליה (הנקבה של טלה, הצאצאית של הכבשה). הנער קפץ מיד למים, והדס הזעיקה עזרה נוספת מהריף. בכוחות משותפים הם הצליחו להעלות אותה על סירה ולחלץ אותה לחוף. עובדי הריף לקחו אותה לווטרינר. הווטרינר סיפר להם שהטליה הגיעה על ספינת משא מאוסטרליה, שמייבאת כבשים לגידול לתעשיית הבשר בישראל, ושייתכן שנפלה או שהושלכה מהספינה. במהלך השיקום של הטליה, הנער ביקר אותה מדי פעם, ומצא את עצמו נקשר אליה, ואף נתן לה שם. לאחר שהווטרינר קבע שהטליה הבריאה, הוא הצליח להשיג אישור מהיבואן להשאיר את הטליה אצל סהר. אביו של סהר שמח, משום שמצבה הכלכלי של המשפחה היה קשה, וכעת יוכל למכור את הטליה לדיר כבשים הנמצא בקיבוץ השכן. סהר ביקש מאביו להמשיך לגדל את הטליה בחצר הגדולה שבביתם כחיית מחמד. אביו השיב לו שזה לא הגיוני שהוא מתייחס לטליה כמו לכלב, ושגידול טליה כרוך בהוצאות כלכליות, שיכבידו על מצבם הכלכלי.

מערכי שיעור נוספים לשיעורי חינוך וחברה | מערכי שיעור נוספים לשיעורי לשון