כיתות | ז’-יב’ |
משך | 45 דקות |
מקצוע | מדע וטכנולוגיה, סביבה, מתאים גם לט”ו בשבט ויום כדור הארץ |
חיבור לתכנית הלימודים | מותאם לתכנית הלימודים בנושא שינוי אקלים, מותאם לתכנית הלימודים במדעים : מעורבותו של האדם בסביבה משפיעה על המערכת האקולוגית, השפעת הטכנולוגיה על החברה והסביבה |
המערך כולל | מצגת | דף מוצרים להדפסה | תצוגה אינטרקטיבית |
עזרים | מקרן (טאבלטים) |
גרסאות נוספות | מערך שיעור לד'-ו', מערך בערבית |
תקציר השיעור
פתיחה | 5 דקות |
משחק קניות | 15 דקות |
מוצרים מהצומח לעומת מוצרים מהחי | 15 דקות |
סיכום | 5 דקות |
מטרות השיעור:
- התלמידים ילמדו על הקשר בין סוגיות עכשוויות באיכות הסביבה לבחירות המזון היום-יומיות שלנו, בדגש על משבר האקלים ופגיעה בשטחים פתוחים.
- התלמידים ידונו בחשיבות השיקול הסביבתי עבורם בבחירות היומיומיות בכלל ובבחירות התזונתיות בפרט.
הקדמה: 5 דקות
הרבה מהבחירות שאנחנו מבצעים בחיי היומיום משפיעים על איכות הסביבה, שאנחנו חלק ממנה: האם נסענו ברכב היום, או בחרנו להגיע לבית הספר באופנים או תחבורה ציבורית? האם אנחנו עוטפים את הכריכים בשקיות פלסטיק, או משתמשים באריזות רב-פעמיות? האם אנחנו קונים טלפון חדש כל שנה, או מתקנים את הישן?
הבחירות המשמעותיות ביותר הן כאלה שאנחנו מבצעים בתדירות גבוהה כמו להחליט איזה מזון שאנחנו אוכלים; כשאנחנו מזמינים מנה במסעדה או קונים מוצרים בסופרמרקט, מה מעצב את הבחירה שלנו, חוץ מהעדפות של טעם? אולי אנחנו בודקים לפי אחוזי שומן או כמות הסוכר, כי אנחנו בוחרים לאכול אוכל יותר בריא? אולי אנחנו בודקים קודם את המחיר, או הכמות כדי לשלם פחות ולקבל יותר?
היום נלמד דרך חדשה להעריך את המזונות שאנחנו אוכלים ולדרג אותם לפי ערך, שהוא לא בריאותי ולא כספי, אלא סביבתי.
תרגיל פתיחה – על הלוח:
נזמין את התלמידים לספר אילו מאכלים וחטיפים צרכו בימים האחרונים; נאסוף תשובות ונרשום על הלוח.
נשאל: מבין כל המוצרים שהזכרתם – מהם לדעתכם המוצרים המזהמים יותר? והכי פחות? למה?
(בשלב זה, המטרה לבחון את הידע המוקדם והאינטואיציה של התלמידים, אין צורך לדייק או לתקן את תשובתם)
משחק קניות -15 דקות
הסבר מקדים למשחק
עבור כל אחד מתוצרי המזון מושקעים משאבים, כמו: מים להשקייה, חשמל בבתי החרושת, דלק מהרכבים לשינוע מהמפעל לחנויות וגם אדמה לגידול. כן, אדמה, אנחנו לפעמים שוכחים, אבל אדמה היא משאב יקר ביותר.
במשחק הזה, תצטרכו לבחור מתוך סל מזון שנציע פריטים אותם אתם אוהבים לאכול. אבל, תצטרכו לקחת בחשבון את העלות הסביבתית שלהם.
לצורך המשחק המצאנו מטבע, נקרא לו מטבע "עננים", לייצג בו את גובה המחיר הסביבתי של כל מוצר. ככל שהמוצר בזבזני ומזהם יותר, הוא יהיה יקר יותר. כשהמצאנו את המטבע הזה, בחרנו להתייחס רק ל-3 גורמים מזהמים עיקריים שמעורבים בתהליך הייצור:
– ניצול שטחים פתוחים
– פליטת גזים
– אריזות פלסטיק שאינן מתכלות
איך משחקים?
כל קבוצה תקבל סל מזון לבחור ממנו – בדף מודפס, או לחלופין, במידת האפשר וכדי להימנע מהדפסה ניתן להשתמש בדף אינטראקטיבי בטאבלט עם תצוגת המוצרים כדי לחקור יחד את תנאי הייצור.
המשימה שלכם: להרכיב סל מוצרים מההיצע שתקבלו, שערכו לא יעלה על 70 "עננים" יש לכם 10 דק'. זוהי תחרות מוגבלת בזמן.
למורה – אפשרות נוספת לפעילות אינטרקטיבית – אפשר להשתמש במצגת מקוונת ב- Slideshow – נכנסים לקישור – בה יש שקף ייעודי לכל קבוצה לבחור ולהציג עליו את המוצרים [גוזרים ומדביקים משקף לשקף] – צופים יחד במרחב הדיגיטלי המשותף.
* מקור הנתונים לפיו נקבעו מחירי המוצרים – אנגלית
** פירוט רמות מחיר לפי חלוקה סביבתית
סיכום ניקוד הקבוצות במליאה:
נשתמש במצגת לחשוף את מחירו של כל מוצר. כל קבוצה מחשבת את העלות של הסל שהרכיבו מהנקודות שמתגלות במצגת.
נציגי הקבוצות מכריזים על נקודות "עננים" שצברו.
הצעה: אפשר להשתמש בלוח אינטראקטיבי quizboard להשוות באמצעותו את המחיר הסופי של קבוצה – מוסיף עניין לנראות התחרות.
(מקרינים על הלוח. לוחצים על קבוצה כדי להעלות/להוריד את הנקודות)
איך בוחרים מזון לפי מחיר סביבתי?– 15 דקות
עכשיו, אחרי שסיכמנו יחד עלות מוצרים לפי מחיר סביבתי, שמתם לב שיש מוצרים שמשמעותית "זולים" יותר מאחרים. מה מבדיל אותם זה מזה?
נאפשר לתלמידים להציג טווח רחב של אפשרויות לגורמים המשפיעים על המחיר הסביבתי. אלה יכולים להיות מחיר השינוע, שימוש במים וכו'. נכתוב את כל ההצעות על הלוח ונאמר:
כל הגורמים שהבאתם בחשבון טובים ונכונים. לצורך המשחק ששחקנו קבענו מחיר מטבע שמתייחס אך ורק ל3 היבטים שנבחרו: השטח, הפליטה והאריזה. אבל כמו שראינו הדבר העיקרי שמבדיל בין מוצר יקר או זול סביבתית (בכל המשתנים כמעט) הוא העובדה אם מקורו הוא מן החי או הצומח. כמעט תמיד המזונות היקרים ביותר סביבתית יהיו מזונות שמקורם מן החי לעומת המזונות מן הצומח שמחירם הסביבתי נמוך יותר. בואו נראה למה – [ המשך מצגת]
בואו נדבר על שטח – למה צריך הרבה מקום כדי לגדל אוכל, ואיזה אוכל תופס יותר מקום? ניקח 4 מזונות לדוגמא מהסל שהיה לנו במשחק: משקה סויה, אורז, משקה חלב, וסטייק בשר.
- (לחיצה על העכבר) כדי לייצר ליטר חלב סויה החקלאי יזדקק ל0.6 מטר ריבועי.
- (לחיצה על העכבר) כדי לייצר קילו אורז החקלאי יצטרך שלושה מטרים רבועיים.
- (לחיצה על העכבר) כדי לייצר חלב פרה החקלאי יצטרך 9 מטרים רבועיים, כי מה הוא צריך לגדל מלבד הפרה? נכון, גם את האוכל שבו מאכילים אותה ברפת, כמו חיטה וסויה.
- (לחיצה על העכבר) בשביל לגדל קילו בשר בקר, נצטרך 326 מטרים רבועיים – גם מקום לפרה וגם שדה לגדל בו את האוכל שלה.
פליטת גזים
מפעלים בתעשייה פולטים גז, גם כלי תחבורה, וגם בעלי החיים.
ביחס לסטייק בשר אורז וסויה נחשבים כגורם פליטה נמוכה – גם אם הם עוברים במפעל או נוסעים במשאית לחנות. (מעט מאוד אוכל מגיע אלינו בדיוק כמו שהוא צומח בשדה). בשר של פרה כולל גם את פליטת הגז של הפרות וגם השינוע שלהן. שינוע חיות קורה בשני הכיוונים – גם פרות חיות מובלות במשאיות וגם הבשר אחרי שנשחטו. עוד חשוב לדעת, מפעלים וכלי רכב פולטים גזים מזהמים, אבל הגזים שנפלטים מבעלי החיים שבמשק כוללים גם אחוזים גבוהים של מתאן, שהוא הגז הרעיל והמזיק ביותר בהרכב האוויר שלנו באטמוספירה.
ולבסוף – כל שטח שמנוצל לגידול בעלי חיים למאכל הוא בזבוז של שטח שהיה יכול להיות בשימוש עבורנו לייעור ושתילת עצים למשל, כדי לשפר את מצב הגזים בסביבה שלנו ולהוסיף לנו חמצן.
[לחיצה למעבר הנפשה] זה הזמן להזכיר, שבמקומות שבהם יש יערות גשם – שהם המקור העיקרי והחשוב ביותר לחמצן עבורנו – הם ממשיכים להיכרת כדי שחקלאים יוכלו להמשיך לגדל חיות למאכל בשטח הגדול הזה. הכריתה של היערות גם פוגעת בעצים וגם בחיות הבר שיערות הגשם הם מקום המחייה הטבעי שלהם.
*לסיכום אפשר להציג מתוך עמדה אישית: לא צריך להימנע לחלוטין מאכילת בשר, כמו שלא בבת אחת נמנע מאכילת חטיפים שאנחנו אוהבים. אבל, כדאי לדעת – הרבה אנשים בוחרים היום בהפחתה: אפשר לקנות פחות מוצרים מהחי, אפשר לעשות יום ללא בשר אחד בשבוע – כמו בפרוייקט המפורסם meatless Monday . אפשר להגביל את עצמנו לאכילת בשר רק באירועים חגיגיים או סופי שבוע, בדיוק כמו שהיו עושים בדורות של הסבים והסבתות שלנו, כאשר תעשיית הבשר לא היתה כל כך מפותחת. אז זה היה המצב הרגיל – לאכול בשר פעם בשבוע. גם משרד הבריאות ממליץ להוריד את כמות הבשר שאנחנו צורכים לפחות בחצי מהמקובל.
ככל שנכיר יותר מזונות בריאים שהם גם טובים לסביבה, יהיה לנו קל יותר להחליף אותם בחלק מהאוכל שאנחנו רגילים אליו וגם לשמור על הבריאות ועל ההנאה מהאוכל.
לפי נתוני האו"ם, ייצור בשר גורם לתוספת של כל כך הרבה גזי חממה, שאם כל הישראלים יצטרפו ליוזמה של “יום בשבוע ללא בשר”, וארוחת צהריים אחת בשבוע יאכלו רק מאכלים מהצומח, כמות הפליטות של גזי חממה שנחסוך רק מהצעד הזה, תהיה בכמות ששווה לכמות שנחסוך אם נוריד לנצח מהכביש… חצי מיליון מכוניות!
הצעות לפעילות המשך:
- בקבוצות – אפשר לשתף עם התלמידים את הנתונים המדעיים, מהם נלקחו מחירי המוצרים המתייחסים לפליטה ושטח.
בעזרת הנתונים האלה, התלמידים מוזמנים להרכיב סל חלופי – בסל הזה מתחילים עם בחירת המוצרים שאנחנו הכי אוהבים לאכול, בהם מוצרים מן החי, ואז יוצאים לתהליך חיפוש אחר חלופות המוצלחות ביותר. עבור כל מוצר מן החי, אותו קשה לנו להחליף, נמצא מוצר שיכול להיות בסל במקומו מבחינת טעם, סגנון או רכיבים תזונתיים. דוגמא: , דנה אוהבת מאוד לאכול עוגות שמנת – נפתח מתכון לעוגת שמנת ונראה מה יכול להחליף את מוצרי החלב בעוגה, למשל – קרם קוקוס. - ארוחה כיתית או תחרות "מאסטר שף" – התלמידים יכניו בבית עם הוריהם מנות בריאות מהצומח (או בבית הספר במידת
האפשר) ויביאו לכיתה. אם ניתן מומלץ לשתף במנות ואם לא התלמידים יאכלו את המנות שהביאו ורק יציגו אותם לחבריהם. ניתן גם לערוך תחרות "מאסטר שף" בין המנות שכולם יטעמו (או על בסיס מראה בלבד אם אין אפשרות לחלוק מנות). לחוברת מתכונים. - "מעכלים את האקלים" – שיעור חוויתי להרחבת הידע וההבנה של הקשר בין מזון לסביבה ומשבר האקלים ומה אפשר לעשות.
- פעילויות נוספות בנושא סביבה ומזון
- אפשר לערוך דיבייט בין שני קולות מנוגדים המתייחסים להשפעה האישית שלנו על הסביבה. ליצור כמו תחרות בין שני הנציגים שלאחריה תתקיים הצבעה – עם מי מסכימים יותר ולמה. אלה ההצעות:
"לכולם יש אחריות לשמור על כדור הארץ ובעיקר לנו הנוער. האוכל שלנו הוא אחד הגורמים הכי משפיעים וגם אחד הגורמים שיש לנו הכי הרבה שליטה עליו באופן אישי. אנחנו חייבים לצמצם בקניה של אוכל מזהם כמו מוצרים מהחי ומוצרים ארוזים למען העתיד שלנו." | "אפשר להגיד שאנחנו משפיעים על הסביבה שלנו בכל דבר שאנחנו עושים. לא צריך להסחף ולא צריך להתחיל לשנות את כל ההרגלים שלנו. בכל מקרה יש דברים יותר חשובים ויותר פשוטים שאנחנו יכולים לעשות, לא צריך להתחיל לשנות גם את האוכל שלנו." |