צרכים, פגיעה וזכויות ליסודי: מערך שיעור להעשרה, מולדת ואזרחות

כיתותג'-ו'
משך45 דקות
מקצועמולדת ואזרחות, חינוך וחברה
המערך כוללמצגת, דף עבודה וסרטון
עזריםמחשב מקרן ורמקולים,לוח כתיבה. לחלופין דפי עבודה וכרטיסיות מודפסות.
גרסאות נוספותמערך שיעור לז'-ט' , שיעור מקוון סינכרוני

מבנה השיעור

צרכים וזכויות שלנו10 דקות
צרכים של בעלי חיים10 דקות
זכויות בעלי חיים – עבודה עצמאית בדפי עבודה או דיון בכיתה10-15 דקות
סיכום5 דקות
השוואה בין זכויות אדם וזכויות בעלי חיים אחרים (הרחבה, אופציונאלי)5 דקות
כתיבת אמנת זכויות שלנו וזכויות בעלי חייםמחוץ לזמן / שיעור המשך

מצורפים להורדה מצגת מתאימה ודף עבודה

הערה למורה: המערך מלווה במצגת אך ניתן ללא קושי לוותר על המצגת ולהשתמש בלוח או פלקט ובדפים שיש להדפיס מראש. ניתן להעביר את הפעילות גם כפעילות חוץ כיתית, מוצעת בהמשך התאמה למקרה זה.

פתיחה: צרכים וזכויות שלנו – 10  דקות

1. כתיבת המילה "צרכים" על הלוח (או פלקט) והסבר קצר על המושג:

  • הצרכים שלנו הם הדברים שאנו צריכים ושחשוב שיהיו לנו, שבאמצעותם נוכל לחיות בבריאות ובבטחון, ונרגיש מאושרים.

2. שאלות לכיתה:

  • איזה צורך יש לכם באופן אישי?
  • האם אתם יכולים לתת דוגמה לצורך שיש לכל בני האדם?

התשובות יכתבו בטבלה על הלוח (או פלקט). אפשר לעשות סבב שבו כל אחד יציין צורך אישי אחד, תוך עידוד לציין דבר מה שהם צריכים, שמחים על כך שיש להם, אדם שהם אוהבים להיות איתו, או משהו שהם אוהבים לעשות, כך שהתשובות יהיו מגוונות. כל הצרכים השתלמידים מציינים ייכתבו בטבלה בת ארבע עמודות, תוך נסיון להפוך אמצעים ספציפיים לצרכים כלליים יותר (למשל שמחק מחשב יכתב ליד עניין וכייף). לדוגמא:

חיים, בטחון ובריאותצרכים גופנייםסביבה הולמתחברה ומשפחה
חיים
בריאות
בטחון שלא יפגעו בי
אוכל
מים
שינה
אויר נקי
בית או מחסה ממזג אויר
עניין וכייף
פרטיות
חופש
חברים
משפחה
אהבה, כבוד והערכה

3. זכויות הילד

הצרכים הללו שעליהם דיברנו חשובים עד כדי כך, שיש חוק שמגן עלינו ודואג שנוכל לספק אותם. אנחנו לא מחוייבים לקבל את משחק המחשב הכי חדש או סמארטפון, אבל זו כן זכותנו שיהיה לנו מעניין. יש לנו צרכים פיסיים כמו אוכל, מים ושמירה על הבריאות שלנו אבל זה לא מספיק, אנחנו צריכים גם עניין, חברה ועוד. יש לנו זכות לספק כל אחד מהצרכים שרשמנו. נקרא יחד את המסמך שנקרא "אמנת זכויות הילד", שמדינת ישראל ורוב המדינות בעולם חתמו עליו ומחוייבות לשמור עליו.

4. שקופית 2 – הצהרת זכויות הילד (בהעדר מצגת אפשר להדפיס מכאן)

קוראים יחד את רשימת הזכויות ומשווים אותה עם רשימת הצרכים שיצרנו קודם. ניתן גם לצבוע בצבע שונה כל אחת מארבע הכותרות בטבלה, ולסמן כל זכות באמנה בצבע/ים המתאימ/ים (חלק ממשפטי הזכויות באמנה כוללים שתי משפחות צרכים).

צרכים של בעלי-חיים: 10 דקות

1. מסתכלים על רשימת הצרכים שיצרנו ושואלים:

א. האם הצרכים האלה משותפים גם לבעלי-חיים? ננסה לחשוב על כלב או חתול שאנחנו מכירים.

עוברים צורך – צורך ודנים האם הוא רלוונטי לבעלי החיים איתנו. חשוב להראות שגם אם האמצעים שונים במובהק, הצרכים בד"כ משותפים. לדוגמא: כלב לא צריך סמארטפון, אבל כן צריך עניין וכייף למשל שחק איתנו ועם כלבים אחרים; חתול לא צריך מילות הערכה אבל כן צריך ליטופים ושידברו אליו ברוגע.

ב. האם הצרכים האלה משותפים גם לחיות אחרות? לסוס? לעכבר? לדג? לתוכי? לאפרוח? לפיל? לפרה? אם התלמידים מתקשים לענות אפשר לבקש שיתייחסו לצורך, או לקבוצת צרכים מסויימת .

[הערה למורה: הדיון יתמקד במגוון חיות שברור שיש להם יכולת חישה וצרכים חברתיים (יונקים, עופות, דגים). במערך השיעור "חושים ותחושות" המיועד ללימודי המדעים, אך יכול להוות גם מבוא לשעור זה, נידונה בפשטות גם השאלה לאילו יצורים חיים יש יכולת חישה ורגשות, כולל צמחים למשל.]

2. שקופית 3 – צרכים של בעלי חיים (בהעדר מצגת ניתן לכתוב על הלוח או להמשיך את הטבלה שיצרנו בחלק הראשון)

הצגת שקופית צרכים של בעלי-חיים, חזרה וההשוואה בין צרכי בעלי-חיים לצרכי בני אדם, ודיון בשוני באופן סיפוק הצרכים.

  • כפי שראינו, הצורך הבסיסי שלנו, וגם של בעלי-חיים, הוא הצורך במצב גופני תקין [לחיצה להכנסת הטור הראשון בטבלה]. זה כולל את החופש מכאב, ממכות ופציעות, מהתעללות, את הצורך בבריאות, ואת הצורך הבסיסי לחיות.
  • צרכים מסוג נוסף הם צרכים גופניים [הכנסת הטור השני בטבלה]. צורך זה כולל את הצורך במזון מספק (משביע, טעים, מזין), את הצורך במי שתייה נקיים, את הצורך באוויר נקי לנשימה ואת הצורך בשינה מספקת.
  • צורך חשוב לא פחות, גם בשבילנו וגם בשביל בעלי-חיים, הוא הצורך בסביבה הולמת [הכנסת הטור השלישי בטבלה]. בכך נכללים הצורך בסביבה שבה ניתן לנוע בחופשיות, הצורך בסביבה מעניינת ומגוונת שאופיינית לבית הגידול הטבעי (עופות מים, למשל, יסבלו בהיעדר מקום לשחות ולטבול בו), את הצורך לשחק (במיוחד, אך לא רק, לגורים), לחקור את הסביבה ולחפש מזון או מחסה.
  • הצרכים המורכבים יותר קשורים בצורך בחברה ובמשפחה [הכנסת הטור הרביעי בטבלה]. בעלי-חיים שונים זקוקים לקשרים זוגיים, וכן קיים בהם הצורך לטפל בצאצאים ולהגן עליהם, וכמובן הצורך של הצאצאים עצמם בטיפול  בהגנה ובחום הוריים. בעלי-חיים החיים בקבוצות (להקות, עדרים, וכו') זקוקים לקשרים חברתיים עם בני להקתם, הכוללים חברות, חיפוש מזון משותף, תחרות, תקשורת וכיו"ב.

3. הקרנת קטע מסרטון לחלוק את העולם: בנושא בעלי חיים וצרכיהם (דקות 0-7:22) (ניתן לדלג במידה ואין אמצעי הקרנה)

במידה והפעילות מתבצעת כפעילות חוץ כיתית: במקום הקרנת הסרטון כדאי לחפש בעלי חיים שניתן לצפות עליהם מחצר בית הספר, בין אם מדובר בציפורים, חתולים משוטטים או חרקים. נבקש מהתלמידים לתאר בכתב בכמה מילים את הפעולות שראינו שמבוצעות על ידי בעל החיים ולחשוב לאיזה צורך או צרכים הן קשורות. למשל: איסוף מזון, מנוחה, התחממות, משחק, התקהלות ועוד.

4. פגיעה בבעלי חיים: לחיצה נוספת להכנסת הפס האדום בתחתית הטבלה (או הוספה בכתב לטבלה שעל הלוח) והסבר: אנחנו רואים בקלות איך התעלמות מצרכים של בעלי-חיים הנתונים לשליטתנו יכולה להפוך לפגיעה בהם:
לבעלי-חיים שחיים איתנו אנחנו בד"כ מספקים את הצרכים האלה, או לפחות את חלקם. חשוב מאוד, למשל, שניתן מים לחתול שלנו וגם לחתולים בחצר, ושנוציא את הכלב לטיול. אבל בעלי-חיים בטבע יודעים לדאוג לעצמם למילוי הצרכים האלה בצורה הטובה ביותר, ואנחנו רק צריכים לא להפריע להם ולא למנוע מהם את הצרכים האלה: כבשה בטבע מחפשת בעצמה עשב לאכול, אמא ברווזה דוגרת על הביצים שלה ודואגת לאפרוחים, וגורי אריות משחקים בכיף אחד עם השני. אך אם נכלא את הכבשה בלי אוכל, נפריד את האפרוחים מאמא שלהם או נבודד את גורי האריות, אז נמנע מהם להשיג את הצרכים שלהם ונפגע בהם מאוד.

זכויות בעל חיים: 10-15 דקות

  1. לוחצים על מנת להכניס את האלמנט הבא במצגת – שורת הזכויות (או הוספה בכתב לטבלה שכבר יצרנו על הלוח): הזכות לא לסבול מאלימות, הזכות לסיפוק צרכים גופניים, הזכות לסביבה הולמת, והזכות לחברה ולמשפחה – ומסבירים: אמרנו קודם שאם שומרים על הצרכים של מישהו אז זה אומר ששומרים על הזכויות שלו. כמו באמנה לזכויות הילד. בסוף השיעור [או בשעור המשך] נכתוב אנו אמנה לזכויות בעלי-חיים.

(סרטון להרחבה מחוץ ללוח הזמנים, בנושא הרעיון של זכויות בעלי חיים זכות הצבעה לפרות?! – מה הקטע? 3:30 דקות)

2. משימות ודיון בכיתה (ניתן לתת כעבודה עצמאית בדפי העבודה או לערוך כדיון בכיתה בליווי המצגת. במידה ונערך כדיון בכיתה אפשר לשאול שאלה אחת על כל תמונה מהשאלות הבאות:)

עיינו בכל אחת מהתמונות שיוקרנו מייד [שקופיות 5-8 או בדף העבודה] וחשבו:

  • מה היה מבקש בעל-החיים המופיע בה מאיתנו, אילו היה יכול?
  • ציינו שלושה צרכים שלדעתכם נמנעים מבעל-החיים בתמונה (מהסוס נמנעים למשל צעידה חופשית, ראייה לצדדים, משחק ומנוחה; מהאפרוח – טיפול אימהי ותחושת ביטחון; וכו')
  • האם אתם מכירים בעלי-חיים נוספים שזכויותיהם נפגעות בצורות דומות? (גם חמורים וגמלים מנוצלים לעבודה ולסחיבת משאות; גם טלאים או עגלים מופרדים מאמהותיהם בתעשיית המזון מהחי; גם כלב קשור ברצועה קצרה אינו יכול לשחק ולרוץ כמו העגל; וכו)'.

3. הצגת שקופית 9(כלב קשור ותרנגולות בכלוב סוללה בתעשיית הביצים) ודיון:
א. איזה זכויות של בעלי החיים בתמונה נפגעים, כלומר איזה צרכים הם לא יכולים לממש?
ב. איך ניתן לדעתכם למנוע פגיעה בזכויות מהסוג המוצג בתמונות?

[הצעות לתשובות אפשריות לשאלה ב':
כלב: להעזר בהורים על מנת לדבר עם מי שקושר אותו ברצועה קצרה שישחרר אותו או לפחות יאריך את הרצועה, ואף להתלונן במשטרה או לעמותת 'תנו לחיות לחיות;
תרנגולות: כאן לא מדובר בפגיעה של אדם בפרטי, אלא בתעשייה. בתחום זה ניתן לפנות בשתי דרכים מרכזיות. האחת היא קידום חקיקה לשיפור התנאים. הכלוב במוצג בתמונה הוא כלוב סוללה שנפוץ בתעשיית הביצים. באיחוד האירופי ומדינות רבות אחרות השיטה הזו כבר אסורה וגם בארץ פועלים ארגונים לאסור אותה. ב2022 כבר הוציא שר החלקאות המלצה לאסור את כל הכלובים האלה בארץ באופן הדרגתי, אבל השינוי הזה לא יקרה בלי שהציבור יראה שאכפת לו והוא תומך באיסור הכלובים, על ידי חתימה על עצומוץ הפצה ברשתות חברתיות, הפגנות ופעילויות מחאה, כתיבה לקובעי מדיניות וכדומה. דרך נוספת להשפיע על תעשיות כאלה ולצמצם את הפגיעה בחיות היא בכיס שלנו. מגדלים כך תרגנולות כדי ליצר ולמכור ביצים. אם אנחנו הצרכניםלא נקנה ביצים מכלובים כאלה או מוצרים אחרים שביצור שלהם פגעו בבע"ח, או שנקנה פחות, המגדלים בעצמם יבינו שכדאי לעשות שינוי.]

הרחבה: השוואה בין זכויות אדם וזכויות בעלי חיים אחרים

שקופית 10 [אופציונאלי להרחבה בכיתות ה-ו במידה ונותר זמן או לשיעור המשך. במידה ומדלגים על חלק זה לעבור לסיכום בחלק הבא]

שאלות לכיתה:

  1. באמנת זכויות הילד הכרנו כמה זכויות שברור שהן מתאימות גם לבעלי-חיים, וכמה שנראות לנו פחות מתאימות. לדעתכם, אילו מהמשפטים הבאים שמתוך האמנה מתאימים גם לחיות?
  • "זכותי שידאגו לי לאוכל, לבגדים, לבית ולהגנה" [רלוונטי לבעלי-חיים מלבד בגדים, אך לחיות יש דרכים אחרות להגן על גופם כגון פרווה ונוצות].
  • "זכותי שלא יפגעו ברכוש שלי ובסודיות שלי" [תלוי איך מפרשים. רק בני אדם זקוקים לבעלות חוקית על רכוש, אך ניתן לחשוב גם על הזכות של ציפור על הקן שבנתה למשל. סוד הוא מושג מוזר בהקשר של בעלי-חיים אך פרטיות חשובה להם מאוד. למשל, לתרנגולת חשוב להטיל ולדגור במקום מוסתר ע"מ להגן על אפרוחיה].
  • "זכותי לקבל שם ומקום אליו אשתייך" [לחיות אולי אין שמות כמו לנו, אך הן מזהות את חבריהן ללהקה, בני זוג ואת הגורים שלהן. תרנגולת, למשל, מזהה את האפרוחים שלה כשקוראים לה, ופנגווינים מזהים את בן הזוג מרחוק ע"י קול מיוחד שהוא משמיע, בדומה לקריאה בשם. חשוב מאוד לבעלי-חיים להיות חלק מלהקה ולדעת לאן הם שייכים].
  • "זכותי לומר את דעתי ולהביע את רגשותי" [בפירושה המקובל, הזכות לחופש ביטוי היא כמובן זכות אנושית מובהקת, אך אפילו בנוגע אליה ניתן לעודד את התלמידים לחשוב על הקבלות לצורך של חיות להשמיע את קולן, לשרוק שירי חיזור או ליילל בפחד, או לבטא את עצמן באופן לא מילולי – לרמוז במחוות גוף שהם רוצות ללכת למקום מסוים, שהן חוששות לעשות דבר מסוים, וכו'.]

2. האם תוכלו למצוא גם זכויות שרלוונטיות לבעלי-חיים מסוימים אך לא לבני אדם? [דוגמאות לתשובות אפשריות: הזכות לקנן ולדגור רלוונטית רק לעופות, הזכות להתעופף ולנדוד רלוונטית רק לעופות ודגים ממינים מסוימים, הזכות לחיות במים רלוונטית רק לדגים ובעלי-חיים ימיים, וכיו"ב]

3. האם תוכלו למצוא גם זכויות אדם שאינן רלוונטיות לכל בני-האדם, אלא רק לקבוצות מסוימות? [הזכות להצביע בבחירות – חשובה ביותר אך אינה רלוונטית לתינוקות למשל; הזכות שיפרנסו אותך – זכות ששמורה לרוב רק לילדים]

סיכום: 5 דקות

ראינו שבעלי חיים, כמונו, מרגישים רגשות, צריכים בטחון, עניין, חופש ולהיות עם בני משפחה וחברים. אמרנו שאם לא נתן לבעלי החיים לממש את הצרכים שלהם זה אומר שנפגע בהם ובעצם נפגע בזכויות שלהם. ראינו שיש הרבה מקרים שבהם נפגעים בעלי חיים שאפשר לנסות לשנות אותם או לפחות לצמצם את הפגיעה. חשוב מאוד להסביר לאנשים שלא יפגעו בבעלי חיים שהם מגדלים וידאגו לכל צרכיהם ואפשר אפילו דווח למשטרה על מי שפוגע בבעלי חיים. בתחומים אחרים, כשפוגעים בחיות לא בצורה פרטית אלא בתעשייה, חשוב לפעול לשינוי החוקים כך שיגנו יותר על בעלי חיים ואפשר גם לנסות לקנותפחות ממוצרים שפוגעים בבעלי חיים.

כתיבת אמנה: זכויות שלנו וזכויות בעלי-חיים

(אם נותר זמן או כשיעור המשך)

בשיתוף התלמידים, כתיבת אמנה שתיתלה בכיתה או במסדרון בית הספר. מומלץ להקדיש לכך שיעור נפרד, לכתוב את האמנה על פלקט גדול ולתת לתלמידים לקשט אותה ולחתום את שמם. האמנה יכולה לכלול אמירות כלליות של התחייבות להגנה על האחר ועל בעלי חיים. אפשרות נוספות היא לערוך שיעור המשך בו ילמדו תחומים שונים של פגיעה בבעלי חיים, בהתאם לגילם ורמתם של התלמידים, ואז ההצהרה יכולה לכלול בחירות ספציפיות יותר שהילדים יחליטו לקחת על עצמם, למשל: "אנחנו מתחייבים להגן על החיות בבית שלנו", "אנחנו מתחייבים לא לקנות בעלי חיים, רק לאמץ", "אנחנו מתחיבים לחפש מוצרים שביצור שלהם לא פגעו בבעלי חיים" וכו'.

* להרחבה למורה: אמנת זכויות הילד של האו"ם, וחוק זכויות התלמיד, באתר משרד החינוך.

לעוד מערכי שיעור במולדת חברה ואזרחות

 

bb_pages

דילוג לתוכן