סיפורו של מוצר – פעילות חוויתית

כיוון שהפעילות עוסקת באחת הסוגיות הבוערות ביותר בנושא סביבה, ניתן לשלב אותה בלימוד נושא קיימות, לקראת ט”ו בשבט או יום כדור הארץ.

הערה: פעילות זו מותאמת להדרכה בכיתה או בחלל פתוח, בחינוך הפורמלי והבלתי-פורמלי.  אם יש מגבלה על אכילה משותפת או על יציאה משותפת לסופרמרקט ניתן לוותר על שלב זה בפעילות.

לפעילות בערבית

עזרים:

    • כרטיסיות – נספחים סיפורו של מוצר 
      (מקור הנתונים)
    • “שטרות כסף” למשחק – להכין מניירות גזורים
    • דפים ריקים וטושים
    • מאכלים אהובים על החניכים (צריך להגיד להם שיביאו בעצמם, אבל כדאי להיערך למקרה שישכחו)

א. פתיחה  (20 דק):

באמצעות מוצרים אהובים שהחניכים יביאו מהבית (יש לבקש זאת מראש)- בדגש על אוכל – כל חניך יכין פרסומת שתציג את היתרונות של המוצר שהביא (גי’נגל, כרזה או הצגה שהיא כמו “פרסומת ב live” או “ערוץ הקניות”)- אפשר גם בזוגות.
לאחר מכן החניכים יציגו את המוצר שהביאו והפרסומת שהכינו, אחד אחרי השני.

*אם יש אפשרות- ניתן, במקום לבקש מהחניכים להביא מוצרים מהבית, להתחיל את הפעילות במכולת/סופרמרקט הקרובים, ולתת לחניכים להסתובב שם כמה דקות ולבחור שם את המוצר האהוב עליהם, ואז להעתיק את רשימת הרכיבים שלו לדף, בה נשתמש במהלך המשחק.

ב. תחרות “קניות” בין שתי קבוצות (20-30 דק’):

מושיבים את החניכים בשתי קבוצות סביב מעגל, כשבאמצע מונחות הכרטיסיות (נספח 1) עם שם ותמונת של מוצרים. כל קבוצה מקבלת כמה דפים ריקים וטוש, וגם סכום מסוים של “כסף” (למשל 200 ש”ח) וצריכה להצליח לקנות באמצעותו מוצרים שהיא רוצה – מי שקונה יותר מוצרים מנצחת. המדריך מנחה את המשחק. הקבוצות יקנו כל אחת בתורה מוצר אחד (המדריך או אחד החניכים יכולים לשמש כ”המוכרים”).

בצד האחורי של כל כרטיסיה מופיעה טבלה בה כתוב את המחיר של המוצר. המחיר מייצג באופן סמלי את כמות הנזק שייצור המוצר גרם לסביבה. בטבלה מפורט הניקוד שעל-פיו הורכב המחיר של המוצר במשחק.

הסבר על שיטת הניקוד- יש להסביר גם לחניכים, אחרי שהמשחק כבר התחיל (ניתן להשתמש גם ב”מקרא הניקוד” בנספח 2)

החניכים יכולים לדעת את המחיר של המוצר רק אחרי שהם קנו אותו. לכן סביר להניח שהסיבוב הראשון במשחק ייגמר די מהר, כי ייגמר להם הכסף.

על רוב הכרטיסיות ישנה הפנייה לשאלה. אצל המדריך ישנה רשימת שאלות (נספח 3), אותן הוא ישאל בכל פעם את הקבוצה שזהו תורה. השאלות הן שאלות עם תשובות מספריות בנושא הנזק שנגרם במהלך הכנת המוצר, ולכל קבוצה יש זמן מוגבל (לדוגמא- חצי דקה) לענות עליה ולכתוב את התשובה על דף. בתום הזמן שתי הקבוצות ירימו את הדף עם התשובה- והמדריך יכריז על התשובה הנכונה, וירחיב עוד קצת בנושא (ראו גם בנספח 3). הקבוצה שענתה נכון הרוויחה עוד “10 ש”ח” לקניות בהמשך המשחק.

בסיבוב הראשון הקבוצות לא יודעות את המחיר של כל מוצר עד שהן לא קונות אותו, לכן המשחק נגמר די מהר כי נגמר להם הכסף.

דיון: איזה סוגים של מוצרים פוגעים יותר ואיזה פחות? תשובות מרכזיות (מוזמנים להציע עוד, או תשובות אחרות) : מוצרים ארוזים (לעומת כאלה שמגיעים ללא אריזה), מוצרים מעובדים (לעומת מאכלים שלא עברו כמעט עיבוד מאז שנקטפו/נאספו), מוצרים מהחי (לעומת מוצרים מהצומח), מוצרים שיוצרו מחוץ לישראל (לעומת מוצרים שיובאו מחו”ל במטוסים/ספינות),.

סיבוב שני- הקבוצות מנסות שוב, לפי הקריטריונים הנ”ל, לקנות מוצרים שפחות פוגעים, כדי לקנות כמה שיותר מוצרים באותו סכום כסף.

ג. תכנון ארוחה קבוצתית (10 דק’)

מתכננים יחד ארוחה קבוצתית שתתרחש תוך פרק זמן קצר אחרי הפעילות- הרכבת התפריט ממאכלים שפחות גורמים לנזק – חשיבה משותפת על האופן בו אפשר לאכול מוצרים אהובים תוך גרימת נזק מינימלי לאחרים.

לעוד מערכי שיעור בסביבה וגאוגרפיה

קבצים מצורפים

bb_pages

דילוג לתוכן