מערך שיעור למולדת ואזרחות: צרכים, פגיעה וזכויות ליסודי

כיתותד’-ו’
משך45 דקות
מקצועמולדת ואזרחות, חינוך וחברה
המערך כוללמצגת, דף עבודה וסרטון
עזריםמחשב מקרן ורמקולים
גרסאות נוספותמערך שיעור לז’-ט’ , שיעור מקוון סינכרוני

מבנה השיעור

הצרכים שלי10 דקות
צורכיהם של בעלי חיים10 דקות
זכויות בעלי חיים – צפייה בסרטון + עבודה עצמאית בדפי עבודה או דיון בכיתה10-15 דקות
השוואה בין זכויות אדם וזכויות בעלי חיים אחרים (הרחבה, אופציונאלי)5 דקות
כתיבת אמנת זכויות שלנו וזכויות בעלי חייםמחוץ לזמן / שיעור המשך

מצורפים להורדה מצגת מתאימה ודף עבודה

פתיחה: צרכים וזכויות שלנו – 10  דקות

  1. כתיבת המילה “צרכים” על הלוח והסבר קצר על המושג:
  • הצרכים שלנו הם הדברים שאנו צריכים ושחשוב שיהיו לנו, שבאמצעותם נוכל לחיות בבריאות ובבטחון, ונרגיש מאושרים.

2. שאלות לכיתה:

  • איזה צורך יש לכם באופן אישי?
  • האם אתם יכולים לתת דוגמה לצורך שיש לכל כל בני האדם?

– אפשר לעשות סבב שבו כל אחד יציין צורך אישי אחד, תוך עידוד לציין דבר שהם צריכים, דבר שהם שמחים על כך שיש להם, אדם שהם אוהבים להיות איתו או משהו שהם אוהבים לעשות, כך שהתשובות יהיו מגוונות. כל הצרכים שהתלמידים מציינים ייכתבו בטבלה בת ארבע עמודות, תוך ניסיון להפוך אמצעים ספציפיים לצרכים כלליים (למשל משחק מחשב יכתב ליד עניין וכייף). לדוגמא:

חיים, ביטחון ובריאות

צרכים גופניים

סביבה הולמת

חברה ומשפחה

  • חיים
  • בריאות
  • בטחון שלא יפגעו בי
  • אוכל
  • מים
  • שינה
  • אויר נקי
  • מחסה ופרטיות
  • עניין וכייף
  • הגנה ממזג אויר
  • חופש
  • חברים
  • משפחה
  • אהבה, כבוד והערכה

3. זכויות הילד

הצרכים הללו שעליהם דיברנו חשובים עד כדי כך, שיש חוק שמגן עלינו ודואג שנוכל לספק אותם. אנחנו לא מחוייבים לקבל את משחק המחשב הכי חדש או סמארטפון, אבל זו כן זכותנו שיהיה לנו מעניין. יש לנו צרכים פיסיים כמו אוכל, מים ושמירה על הבריאות שלנו אבל זה לא מספיק, אנחנו צריכים גם עניין, חברה ועוד. יש לנו זכות לספק כל אחד מהצרכים שרשמנו. נקרא יחד את המסמך שנקרא “אמנת זכויות הילד”, שמדינת ישראל ורוב המדינות בעולם חתמו עליו ומחוייבות לשמור עליו.

4. שקופית 2 – הצהרת זכויות הילד

קוראים יחד את רשימת הזכויות ומשווים אותה עם רשימת הצרכים שיצרנו קודם. ניתן גם לצבוע בצבע שונה כל אחת מארבע הכותרות בטבלה, ולסמן כל זכות באמנה בצבע/ים המתאימ/ים (חלק ממשפטי הזכויות באמנה כוללים שתי משפחות צרכים).

צורכיהם של בעלי-חיים – 10 דקות

1. נסתכל על רשימת הצרכים שיצרנו ונשאל:

  • האם הצרכים האלה משותפים גם לבעלי-חיים? ננסה לחשוב על כלב או חתול שאנחנו מכירים.

עוברים צורך-צורך ודנים האם הוא רלוונטי לבעלי החיים שאיתנו. חשוב להראות שגם אם האמצעים שונים במובהק, הצרכים בד”כ משותפים. למשל, כלב לא צריך סמארטפון אבל כן צריך עניין וכיף – לשחק איתנו או עם כלבים אחרים, חתול לא צריך מילות הערכה אך כן צריך ליטופים ושלא יצעקו עליו).

  • האם הצרכים האלה משותפים גם לחיות אחרות? לסוס? לעכבר? לדג? לתוכי? לאפרוח? לפיל? לפרה? אם התלמידים מתקשים לענות אפשר לבקש שיתייחסו לצורך, או לקבוצת צרכים מסויימת .

[הערה למורה: הדיון יתמקד במגוון חיות שברור שיש להם יכולת חישה וצרכים חברתיים (יונקים, עופות, דגים). במערך השיעור “חושים ותחושות” המיועד ללימודי המדעים, אך יכול להוות גם מבוא לשעור זה, נידונה בפשטות גם השאלה לאילו יצורים חיים יש יכולת חישה ורגשות, כולל צמחים למשל.]

2. שקופית 3 – צורכיהם של בעלי חיים

הצגת שקופית צרכים של בעלי-חיים, חזרה וסיכום ההשוואה בין צרכי בעלי-חיים לצרכי בני אדם, ודיון בשוני באופן סיפוק הצרכים.

  • כפי שראינו, הצורך הבסיסי שלנו, וגם של בעלי-חיים, הוא הצורך במצב גופני תקין [לחיצה להכנסת הטור הראשון בטבלה]. זה כולל את החופש מכאב, ממכות ופציעות, מהתעללות, את הצורך בבריאות, ואת הצורך הבסיסי לחיות.
  • צרכים מסוג נוסף הם צרכים גופניים [הכנסת הטור השני בטבלה]. צורך זה כולל את הצורך במזון מספק (משביע, טעים, מזין), את הצורך במי שתייה נקיים, את הצורך באוויר נקי לנשימה ואת הצורך בשינה מספקת.
  • צורך חשוב לא פחות, גם בשבילנו וגם בשביל בעלי-חיים, הוא הצורך בסביבה הולמת [הכנסת הטור השלישי בטבלה]. בכך נכללים הצורך בסביבה שבה ניתן לנוע בחופשיות, הצורך בסביבה מעניינת ומגוונת שאופיינית לבית הגידול הטבעי (עופות מים, למשל, יסבלו בהיעדר מקום לשחות ולטבול בו), את הצורך לשחק (במיוחד, אך לא רק, לגורים), לחקור את הסביבה ולחפש מזון או מחסה.
  • הצרכים המורכבים יותר קשורים בצורך בחברה ובמשפחה [הכנסת הטור הרביעי בטבלה]. בעלי-חיים שונים זקוקים לקשרים זוגיים, וכן קיים בהם הצורך לטפל בצאצאים ולהגן עליהם, וכמובן הצורך של הצאצאים עצמם בטיפול  בהגנה ובחום הוריים. בעלי-חיים החיים בקבוצות (להקות, עדרים, וכו’) זקוקים לקשרים חברתיים עם בני להקתם, הכוללים חברות, חיפוש מזון משותף, תחרות, תקשורת וכיו”ב.

3. פגיעה בבעלי חיים: לחיצה נוספת להכנסת הפס האדום בתחתית הטבלה והסבר: אנחנו רואים בקלות איך התעלמות מצרכים של בעלי-חיים הנתונים לשליטתנו יכולה להפוך לפגיעה בהם:

  • התעלמות מהצורך במצב גופני תקין עלולה להוביל לפגיעה גופנית ישירה בבעל-החיים: לגרימת כאב, מחלות, פציעה, נכות, למניעת טיפול רפואי ומות.
  • התעלמות מצרכיו הגופניים של בעל-חיים עלולה להוביל לסבל, כאב, מצוקה וחולי. מניעת סיפוק צרכים גופניים, יכולה לבוא לידי ביטוי בהרעבה או הצמאה, בהאכלה במזון לא מתאים, במניעת טיפול רפואי, במניעת שינה וכדומה.
  • התעלמות מהצורך בסביבה הולמת עלולה להוביל לסבל, דיכאון, תסכול, ואפילו חולי. סביבה מגבילה כזו יכולה להתקיים, למשל, בכליאה מתסכלת בשטח קטן, צפוף או מזוהם, או בכלוב משעמם וחסר גיוון וגירויים.
  • התעלמות מהצורך החברתי והמשפחתי של בעל-חיים בדרך של כליאתו בבידוד , מניעת קשרים חברתיים וזוגיים, או הפרדה בין גורים לאמהותיהם (המקובלות בתעשיות רבות), עלולה לגרום לדיכאון, מצוקה, ואי תפקוד אצל בעל-החיים.

4. לבעלי-חיים שחיים איתנו אנחנו בד”כ מספקים את הצרכים האלה, או לפחות את חלקם. חשוב מאוד, למשל, שניתן מים לחתול שלנו וגם לחתולים בחצר, ושנוציא את הכלב לטיול. אבל בעלי-חיים בטבע יודעים לדאוג לעצמם למילוי הצרכים האלה בצורה הטובה ביותר, ואנחנו רק צריכים לא להפריע להם ולא למנוע מהם את הצרכים האלה: כבשה בטבע מחפשת בעצמה עשב לאכול, אמא ברווזה דוגרת על הביצים שלה ודואגת לאפרוחים, וגורי אריות משחקים בכיף אחד עם השני. אך אם נכלא את הכבשה בלי אוכל, נפריד את האפרוחים מאמא שלהם או נבודד את גורי האריות, אז נמנע מהם להשיג את הצרכים שלהם ונפגע בהם מאוד.

זכויות בעל חיים – 10-15 דקות

  1. לוחצים על מנת להכניס את האלמנט הבא במצגת – שורת הזכויות: הזכות לא לסבול מאלימות, הזכות לסיפוק צרכים גופניים, הזכות לסביבה הולמת, והזכות לחברה ולמשפחה – ומסבירים: אמרנו קודם שאם שומרים על הצרכים של מישהו אז זה אומר ששומרים על הזכויות שלו. כמו באמנה לזכויות הילד. בסוף השיעור [או בשעור המשך] נכתוב אנו אמנה לזכויות בעלי-חיים.

2. כדאי לשלב בחלק זה צפיה בסרטון קצר המסביר על הרעיון של זכויות בעלי חיים
זכות הצבעה לפרות?! – מה הקטע? 3:30 דקות

3. משימות ודיון בכיתה (ניתן לתת כעבודה עצמאית בדפי העבודה או לערוך כדיון בכיתה בליווי המצגת. במידה ונערך כדיון בכיתה אפשר לשאול שלאה אחת על כל תמונה מהשאלות הבאות:)

עיינו בכל אחת מהתמונות שיוקרנו מייד [שקופיות 5-11 או בדף העבודה] וחשבו:

  • מה היה מבקש בעל-החיים המופיע בה מאיתנו, אילו היה יכול?
  • ציינו שלושה צרכים שלדעתכם נמנעים מבעל-החיים בתמונה (מהסוס נמנעים למשל צעידה חופשית, ראייה לצדדים, משחק ומנוחה; מהאפרוח – טיפול אימהי ותחושת ביטחון; וכו’)
  • האם אתם מכירים בעלי-חיים נוספים שזכויותיהם נפגעות בצורות דומות? (גם חמורים וגמלים מנוצלים לעבודה ולסחיבת משאות; גם טלאים או עגלים מופרדים מאמהותיהם בתעשיית המזון מהחי; גם כלב קשור ברצועה קצרה אינו יכול לשחק ולרוץ כמו העגל; וכו)’.

4. הצגת שקופית 12 (כלב קשור ועגלות ברפת) ודיון:
איך ניתן לדעתכם למנוע פגיעה בזכויות מהסוג המוצג בתמונות?

הצעות לתשובות אפשריות:
כלב: לדבר עם מי שקושר אותו ברצועה קצרה שישחרר אותו, או לפחות יאריך את הרצועה, ואף להתלונן במשטרה או ב’תנו לחיות לחיות’; עגלים: מכיוון שעושים זאת באופן תעשייתי-מסחרי-המוני למטרות כלכליות – מורכב יותר להשפיע על כך, אבל הדרך היחידה היא להראות לחברות המזון מהחי (בשר, ביצים, חלב) שלנו כצרכנים אכפת מהתנאים בהם מגודלים בעלי-חיים, ושנסרב לקנות מוצרים שיוצרו תוך התעללות ופגיעה בבעלי-חיים. ניתן גם לפעול לעידוד חוקים שישפרו את תנאיהם, כמו חוקים אחרים שנתקבלו בארץ ובעיקר באירופה.

סיכום: השוואה בין זכויות אדם וזכויות בעלי חיים אחרים

שקופית 13  [אופציונאלי להרחבה בכיתות ה-ו]

שאלות לכיתה:

  1. באמנת זכויות הילד הכרנו כמה זכויות שברור שהן מתאימות גם לבעלי-חיים, וכמה שנראות לנו פחות מתאימות. לדעתכם, אילו מהמשפטים הבאים שמתוך האמנה מתאימים גם לחיות?
  • “זכותי שידאגו לי לאוכל, לבגדים, לבית ולהגנה” [רלוונטי לבעלי-חיים מלבד בגדים, אך לחיות יש דרכים אחרות להגן על גופם כגון פרווה ונוצות].
  • “זכותי שלא יפגעו ברכוש שלי ובסודיות שלי” [תלוי איך מפרשים. רק בני אדם זקוקים לבעלות חוקית על רכוש, אך ניתן לחשוב גם על הזכות של ציפור על הקן שבנתה למשל. סוד הוא מושג מוזר בהקשר של בעלי-חיים אך פרטיות חשובה להם מאוד. למשל, לתרנגולת חשוב להטיל ולדגור במקום מוסתר ע”מ להגן על אפרוחיה].
  • “זכותי לקבל שם ומקום אליו אשתייך” [לחיות אולי אין שמות אך הן מזהות את חבריהן ללהקה, בני זוג ואת הגורים שלהן. תרנגולת, למשל, מזהה את האפרוחים שלה כשקוראים לה, ופנגווינים מזהים את בן הזוג מרחוק ע”י קול מיוחד שהוא משמיע, בדומה לקריאה בשם. חשוב מאוד לבעלי-חיים להיות חלק מלהקה ולדעת לאן הם שייכים].
  • “זכותי לומר את דעתי ולהביע את רגשותי” [בפירושה המקובל, הזכות לחופש ביטוי היא כמובן זכות אנושית מובהקת, אך אפילו בנוגע אליה ניתן לעודד את התלמידים לחשוב על הקבלות לצורך של חיות להשמיע את קולן, לשרוק שירי חיזור או ליילל בפחד, או לבטא את עצמן באופן לא מילולי – לרמוז במחוות גוף שהם רוצות ללכת למקום מסוים, שהן חוששות לעשות דבר מסוים, וכו’.]

2. האם תוכלו למצוא גם זכויות שרלוונטיות לבעלי-חיים מסוימים אך לא לבני אדם? [דוגמאות לתשובות אפשריות: הזכות לקנן ולדגור רלוונטית רק לעופות, הזכות להתעופף ולנדוד רלוונטית רק לעופות ודגים ממינים מסוימים, הזכות לחיות במים רלוונטית רק לדגים ובעלי-חיים ימיים, וכיו”ב]

3. האם תוכלו למצוא גם זכויות אדם שאינן רלוונטיות לכל בני-האדם, אלא רק לקבוצות מסוימות? [הזכות להצביע בבחירות – חשובה ביותר אך אינה רלוונטית לתינוקות למשל; הזכות שיפרנסו אותך – זכות ששמורה לרוב רק לילדים]

כתיבת אמנה: זכויות שלנו וזכויות בעלי-חיים

(אם נותר זמן או כשיעור המשך)

בשיתוף התלמידים, כתיבת אמנה שתיתלה בכיתה או במסדרון בית הספר. מומלץ להקדיש לכך שיעור נפרד, לכתוב את האמנה על פלקט גדול ולתת לתלמידים לקשט אותה ולחתום את שמם. האמנה יכולה לכלול אמירות כלליות של התחייבות להגנה על האחר ועל בעלי חיים. אפשרות נוספות היא לערוך שיעור המשך בו ילמדו תחומים שונים של פגיעה בבעלי חיים, בהתאם לגילם ורמתם של התלמידים, ואז ההצהרה יכולה לכלול בחירות ספציפיות יותר שהילדים יחליטו לקחת על עצמם, למשל: “אנחנו מתחייבים להגן על החיות בבית שלנו”, “אנחנו מתחייבים לא לקנות בעלי חיים, רק לאמץ”, “אנחנו מתחיבים לחפש מוצרים שביצור שלהם לא פגעו בבעלי חיים” וכו’.

* להרחבה למורה: אמנת זכויות הילד של האו”ם, וחוק זכויות התלמיד, באתר משרד החינוך.

לעוד מערכי שיעור במולדת חברה ואזרחות

 

Skip to content