עצות כלליות לשילוב נושאי זכויות בע"ח בשיעורי תנ"ך ומורשת ישראל

מערכי שיעור בתנ"ך ומחשבת ישראל בתרבות יהודית ישראלית

במסגרת לימודי תנ"ך ומורשת ישראל ניתן לעסוק במצוות להגנת בעלי-חיים (בתורה ופירושיה בתנ"ך ובתלמוד) ולעמוד על העיקרון הכללי העומד מאחוריהן, באמצעות ניתוחן בהתאם לתנאים הכלכליים והחברתיים שבהן נוצרו ובעזרת פרשניהן השונים. כך למשל ניתן להסיק כי מטרת המצווה להאכיל את הבהמות לפני שנאכל בעצמנו, היא (בין היתר, לכל הפחות) להגן על הבהמות המנוצלות בחקלאות האנושית מסבל הרעב.
לאחר-מכן, ניתן לדון בדרך בה ראוי ליישם עקרונות אלה בתנאים הכלכליים והחברתיים של ימינו. כך למשל, מעטים מאיתנו כיום עדיין מטפלים ב"חיות משק", אך רובנו צורכים ביצים מכלובי סוללה, שבייצורן נהוג להרעיב את התרנגולות פעם בשנה לעשרה ימים. האם צריכת ביצים שכאלה מתיישבת עם רוח ההלכה? בדרך זו ניתן להמחיש לתלמידים שההלכה מחייבת התחשבות רבה יותר בבעלי-חיים מהמקובל בפועל בתעשיות המזון והלבוש כיום, גם בישראל. מוצרי בשר, ביצים וחלב הכרוכים בפגיעות קשות בבעלי-חיים, הנוגדות את רוח ההלכה ואיסורים קונקרטיים רבים להגנת חיות, אינם נפסלים בשל כך על-ידי בודקי הכשרות. ניתן לעורר דיון בשאלה כיצד מתאפשר פער כזה בין הרצוי למצוי.

בכיתות הגבוהות ניתן גם להעלות לדיון שאלות ביקורתיות יותר, כגון: מדוע ניתן הציווי האלוהי לרדות בבעלי-חיים (בראשית א, כח)? מדוע מצווים להרוג חיות – להקריב קורבנות – כדי לעבוד את האל?

למערכי שיעור נוספים בנושאי תנ"ך ומורשת ישראל

bb_pages

דילוג לתוכן