מערך שיעור במדעים וביולוגיה: חושים ותחושות לעל יסודי + דפי עבודה ומצגת

כיתותז’-יב’
משך45 דקות עם אפשרות להרחבה
מקצועמדע וטכנולוגיה
נושאים בתוכנית הלימודים מאפייני החיים, צרכים לקיום יצורים – תקשורת
המערך כוללמצגת 
עזריםמחשב מקרן ורמקולים
גרסאות נוספותלכיתות א’-ג’    לכיתות ד'-ו'   בערבית לכיתות ד’-ו’ ועל יסודי

 מערך שעור למדעים, העוסק בדמיון ובשוני בין בני אדם ובעלי חיים מבחינת היכולת לחוש ולהרגיש מגוון רגשות

1. חושים ותחושות של בני אדם ובעלי חיים אחרים

א. פותחים בשאלה לכיתה: אילו חושים יש לבני-אדם?

מניית החושים: ראייה, טעם, ריח, מישוש, שמיעה (שקופית 2)

החושים אינם אופייניים רק לבני אדם. לאילו מהיצורים החיים הבאים יש לדעתכם חושים?[מציגים בזו אחר זו את תמונות היצורים בשקופית 3– פטריות, צפרדעים, עצים ודגים – ודנים בתשובה בנוגע לכל אחת מארבע התמונות המופיעות בשקופית. מסכימים למשל שלדגים וצפרדעים יש עיניים, כך שחוש ראייה בוודאי יש להם. לעומת זאת, לפטריות ולעצים נראה שאין חושים.]

(שקופית 4) מלבד חמשת החושים שיש לבני האדם ומשותפים גם ליצורים רבים אחרים, יש בעלי-חיים המצוידים בחושים נוספים: לפיל, למשל, יש טווח שמיעה של צלילים נמוכים מאוד. הפיל גם קולט תנודות קרקע באמצעות עצב מיוחד המצוי בכפות רגליו, ויכול לתרגם אותם לשמיעה.

[מציגים את תמונת העטלף בשקופית 5 ושואלים:] איזה חוש לדעתכם יכול להתפתח אצל יצורים שמעופפים בלילה? חישבו על כך שחוש הראייה הרגיל לא יכול לעזור בחושך, כי חוש הראייה והעיניים מבוססים על קליטת אור. כיצד, אם כן, ינווטו יצורים במעמקי הים או בלילות חשוכים את דרכם ויימנעו מהתנגשות בעצמים שונים?

[לאחר מספר הצעות מסבירים:] לעטלפים (ולדולפינים) קיים חוש "סונאר" מיוחד שמאפשר להם לנווט את דרכם בסביבה חשוכה באמצעות גלי על-שמע (אולטרסאונד) הנשלחים על-ידם, פוגעים בחפצים וחוזרים אליהם לשם עיבוד מוחי לתמונה תלת ממדית. אנו יכולים רק לשמוע חלק מהנקישות הגבוהות שהם מפיקים. חוש מיוחד זה משלב כמה יכולות וחושים אחרים. התוצאה הסופית היא מין "חוש ראיה", אשר בעצם אינו מסתמך כלל על קולטני אור אלא על החזרת גלי קול!

(שקופית 6) חושים ייחודיים נוספים הם למשל: קליטת שדות מגנטיים קיימת בציפורים המנווטות את מסעותיהן הארוכים באמצעות השדה המגנטי של כדור הארץ. קליטת שדות חשמליים קיימת בדגים מסוימים (כמו כרישים)

מומלץ לצפות סרטון על חושי על של בעלי חיים לסיכום הנושא

(שקופית 7) חושים נקראים בשם זה משום שהם מעוררים בתודעה שלנו תחושה. בשביל שיצור כלשהו יוכל לראות ולהריח צריכה להיות לו מה שנקרא "נפש", שעליה עוברות החוויות האלה של ההרחה והראייה.

ב. שאלות לכיתה (שקופית 8):

  1. האם ניתן לומר לדעתכם שלמצלמה יש "חוש ראייה"? מדוע? [לא, משום שהיא לא באמת רואה שום דבר, אלא רק מאחסנת מידע חזותי]
  2. ציינו חמש דוגמאות ליצורים חיים וחשים [דולפין, ברבור, קרפיון, גמל, לטאה] וחמש דוגמאות ליצורים חיים שאינם חשים [אצות, וירוסים, פרחים, ירקות, עובש]
  3. על מה מבוססת תשובתכם? נסו למצוא מספר נימוקים. [אין ציפייה למצוא באמת תשובות בשלב זה, אלא בעיקר לעמוד על הקושי לבסס את התשובה על יותר מסתם אינטואיציה]

(שקופית 9) מסכמים סיכום-ביניים: השאלה האם ליצור מסוים יש נפש ותחושות היא שאלה מורכבת! הסיבה היא, שאנו לא יכולים 'להיכנס לראש" של מישהו אחר, לחשוב את המחשבות שלו ולהרגיש את התחושות שלו. אבל אם ככה, אז איך בכל זאת אנחנו יודעים שלתינוק, שעוד לא למד לדבר, כואב משהו? [אוספים מספר תשובות]

(שקופית 10) כדי להבין מה עובר בראש של אדם אחר, אני מוכרח/ה לנחש. אני חושב/ת את מחשבותיי, והאחר חושב את מחשבותיו. איש לא יכול לראות את מחשבות זולתו, לשמוע או למשש אותן. נוכל רק לראות, למשל, תגובות גופניות של הזולת (אישוניו מתרחבים, ידו מתנופפת). נוכל אפילו למדוד הורמונים המעידים על כעס בדמו (כמו אדרנלין). אם נסיק מכך שהוא כועס, עדיין מדובר רק בניחוש. אולי טעינו בפירוש הסימנים, והוא מרגיש משהו אחר בכלל? ואולי הוא בעצם רובוט חסר תודעה, המתוכנת להרחבת אישונים, להנפת זרועות, להפרשת אדרנלין (ולכל סימן אחר, שאנו נוהגים לפרש כסימן לכעס)?

(שקופית 11) כמובן, כדי לדעת מה חושב ידידי, בדרך-כלל פשוט אשאל אותו. אך גם תשובותיו לא מוכיחות מה הוא חושב, או שהוא חושב בכלל. הרי עדיין לא נפטרנו מ"בעיית הרובוט": אולי הוא מתוכנת לדבר? ואם הוא אדם רגיל, אך מדבר בשפה שאיני מבין, מה יועילו הדיבורים? ואולי הוא סתם משקר? במקרים כאלה, נסיק את מסקנותינו על "מה שעובר לו בראש" על בסיס התבוננות בהתנהגות שלו ובתנאי הסביבה שבה הוא חי. באופן דומה נתבונן בחיות, שאין להן שפה.

שאלות לכיתה (שקופית 12):

  1. למה מסובך לדעת מה חושב מישהו אחר? [כי צריך להסתמך על עדויות עקיפות]
  2. מהי "בעיית הרובוט"? [מכיוון שאני מרגיש רק את הרגשותיי – אני יכול להניח שכולם חוץ ממני רובוטים – ולא יהיה כלום שיפריך את זה – אני לעולם לא אחוש את כאב הזולת ישירות בגופי]
  3. האם לדעתך יותר מסובך לדעת מה עובר לחיה בראש מאשר לבן אדם? למה? [כן, כי אין לנו שפה משותפת; עם זאת, הקושי יכול להיות דומה עם אנשים חסרי שפה כמו תינוקות או דוברי שפה שלא מוכרת לי]
  4. תן דוגמה למצב בו אתה יודע מה מרגיש חבר או בן משפחה גם בלי שהוא מדבר [כשאמא מעשנת הרבה אפשר לדעת שהיא עצבנית; כשאחי מסמיק הוא מתבייש]

(שקופית 13) אם כך, איננו יודעים בוודאות "מה עובר בראש" של אדם אחר. ובכל זאת אנו מתנהגים כאילו ידוע לנו בוודאות, שאנשים אחרים חושבים. למעשה, לכולנו יש הרבה מאוד ידע עקיף על המחשבות של אנשים אחרים. נוכל להסתמך על עדויות דומות גם לצורך הערכת מחשבותיהן ורגשותיהן של חיות ממינים אחרים, תוך שימוש בשלושה כללים:

ג. כלל ראשון: בוחנים דברים בגוף (שקופית 14)

ידע רב הצטבר על המבנה והתפקוד של מערכת העצבים של חיות שונות.

קבוצת היצורים בעלי-החוליות (בעלי עמוד שדרה, שאנו כמובן חלק מהם) כוללת את כל הדגים, הדו-חיים, הזוחלים, העופות והיונקים. לבעלי-החוליות יש מאפיין חשוב נוסף במשותף: מערכת עצבים.

מערכת העצבים מתחילה בתאי החישה שמצויים בקצות האברים ומסתיימת במוח. מערכות העצבים של בעלי חוליות מגיבות לסביבה באופן דומה מאוד לזו של בני-אדם: בפעילות של כימיקלים שונים בגוף, של תאים, ושל רקמות שלמות.

כולנו מכירים את תחושת הכאב שיוצרת מערכת העצבים שלנו. הדמיון בפעילות מערכת העצבים שלנו ושל בעלי חוליות אחרים, מעיד על יכולתם לחוש כאב באופן דומה.

ציינו מניסיונכם שלוש תופעות גופניות שעשויות להתרחש כשפוחדים [אוספים דוגמאות מהתלמידים: רעד, פעימות לב מואצות, התנשמות]

ד. כלל שני: מסתכלים בהתנהגות (שקופית 15)

התנהגותנו מעידה על מצבנו הנפשי ועל מחשבותינו. קל להבין כי גם התנהגות של חיות אחרות מעידה על רגשות ומחשבות.

לכאב, לחרדה או להנאה יש ביטוי בהתנהגות: בריחה, רעידות והתנשמות, קריאות מצוקה, גרגור, טיפול באיבר פצוע, ועוד.

ניתן ללמוד מן ההתנהגות גם על העדפות מורכבות. למשל, כאשר פתוחות בפני החיה מספר אפשרויות, והיא בוחרת באופן עקבי באחת מהן.

כאשר מדובר בחיות חברתיות ומורכבות, הסימנים שהן מחליפות ביניהן מעידים אף יותר "מה עובר להן בראש" (קוף שמושיט יד לחברו ללהקה שאוכל פרי שמצא, מרגיש כנראה תיאבון, ורוצה להצטרף לארוחה).

משימות לתלמידים:

  1. מבקשים מהתלמידים להשלים את המשפטים הבאים (שקופית 16): כלב ששמח שהאדם המטפל בו חזר הביתה עשוי… [לכשכש בזנב, לקפוץ, להתרוצץ, ללקק את המטפל]; בעל-חיים שרגלו נפצעה או נשברה, עשוי… [לשכב על צדו, להיאנח, ליילל כמו גור, ללקק את רגלו]; תרנגולת שפוחדת שהאפרוחים שלה בסכנה עשויה… [לתקוף, לרוץ, לחפש את האפרוחים, לקרקר]
  2. מבקשים מהתלמידים לרשום לעצמם משפט קצר המתאר את הרגשתה של החיה הנראית בכל אחת מהתמונות הבאות במצגת (שקופיות 18-28) ולאחר מכן (ולפני מעבר לתמונה הבאה) משווים בין תשובות נבחרות שכתבו תלמידים ועומדים על הדמיון ביניהן, המעיד על יכולת אינטואיטיבית סבירה לזהות רגשות מסוימים גם בקרב חיות שונות מאוד מאיתנו.
  3. מציגים את שקופית 29, עם תשע התמונות הממוספרות ומבקשים מהתלמידים לכתוב במחברותיהם משפט המבטא את תחושת החיה ומשווים שוב בין התשובות. ניתן, במקום כתיבה במחברת, לעבור ישר לתשובות בעל-פה.

ישנן גם דרכים עקיפות או מורכבות יותר להבין מהתנהגותן של חיות מה הן מרגישות:

  • "שמירת כאב": הפסקת השימוש באיבר הפגוע, גם במקרים שבהם הוא יכול לתפקד. צליעה, למשל, מוכרת היטב ביונקים ובעופות.
  • מתן אפשרות בחירה לחיות לבלוע תרופות משככות כאבים, למשל בתוך מי השתייה. החיות הסובלות מכאב לומדות במהירות להשתמש בתרופות.

ה. כלל שלישי: שואלים על צרכים והתפתחות (אבולוציה) (שקופית 30)

הדמיון הרב שיש בינינו לבין חיות אחרות אינו מקרי. אנו מניחים, שהתפתחנו מהורים קדמונים משותפים, ולכן תפקוד מערכת העצבים שלנו לא יכול להיות שונה לחלוטין. יותר מכך: כל תכונה שאנו מזהים בחיה כלשהי, התפתחה בתהליך של ברירה טבעית, כלומר, צריך להיות לה יתרון להישרדות. למשל, מורכבות נפשית היא יתרון עבור חיות מאריכות ימים המתקיימות בחברה (אך לא עבור יצורים כמו פרפרים, הבוקעים בצורת בוגרים לחיים של יום אחד).

נקרא כעת תיאור מפגש בין שתי קבוצות פילים. אצל הפילים, נקבות הן מנהיגות העדר והעדרים המתוארים בקטע הבא מונהגים על ידי שתי פילות, המכונות 'תרזיה' ו'סליט איר':

[שקופית 31 – הקטע הבא ייקרא בקול רם על-ידי המורה או התלמידים:]

"ממרחק חצי קילומטר כבר החלו הפילים לקרוא זה אל זה. תרזיה שינתה כיוון והחלה ללכת מהר. ראשי הפילים ואוזניהם היו זקופים, ונוזל ניגר מבלוטות הרקה של כל הפילים בעדר. הם נעצרו, קראו, קיבלו תשובה, שינו מעט את כיוון הליכתם ומיהרו קדימה. קבוצתה של סליט איר הגיחה מקבוצת עצים והתקדמה לעברם בריצה. הפילים בשתי הקבוצות מיהרו אלה אל אלה בצווחות ובתרועות. תריזיה וסליט איר רצו זו אל זו, הקישו חטים ושילבו את חדקיהן תוך נהמות ונפנופי אוזניים. כל הפילים ביצעו טקסי ברכה דומים, חגו זה סביב זה, נשענו זה על זה, התחככו זה בזה, שילבו את חדקיהם והריעו, נהמו וצעקו. הנוזל מבלוטות הרקה שלהם ניגר על סנטריהם."  ("כשפילים בוכים", עמ' 129-130)

שאלות לכיתה:

  1. מה לדעתכם הרגישו שתי קבוצות הפילים בעת המפגש? [שמחה, התרגשות]
  2. כיצד מבטאת חיה המוכרת לכם (כמו חתול או כלב) הרגשה דומה? [קפיצות, ליקוקים, נביחות שמחה]
  3. ציינו נקודת דמיון ונקודת שוני בין התנהגות הפילים להתנהגות בני-אדם בנסיבות דומות [נקודות דמיון במפגש משמח: ריצה זה לעבר זה, מגע פיזי, השמעת קולות התרגשות; נקודות שוני: הנוזל מבלוטות הרקה שלא קיים אצל בני-אדם (אלא בצורה אחרת אולי, דמעות), ליפוף החדקים זה בזה.

ו. אילו תחושות ורגשות מסוגלים להרגיש יצורים שונים (שקופית 32):

כעת ננסה לשער, בעזרת שלושת הכללים שלמדנו, אילו תחושות ורגשות מסוגלים להרגיש יצורים שונים. בודקים מספר משבצות בטבלה הבאה (שקופית 33) בהתאם להערכת התלמידים – האם מסוגל היצור בשורה הרלוונטית לחוש את הרגשות שבכל טור?

פחד? אושר? אהבה? קנאה? שעמום? שמחה? אשמה?

קוף, אפרוח, חיידק, חרצית

(שקופית 33) מסכמים סיכום ביניים: ראינו שחלק מהיצורים החיים הם גם יצורים חשים. לחלקם הרגשות פשוטות (כמו פחד או כאב) ולחלקם מגוון רגשי מפותח מאוד (כמו געגוע או קנאה).

חיידק או עץ הם יצורים חיים אבל אינם יצורים חשים: אין להם מערכת עצבים, הם לא צועקים או בורחים מסכנות, הם לא מפרישים משככי כאבים טבעיים והם לא נמנעים מ"שימוש" באיבר פגוע.

ז. חשיבות החושים והתחושות

משימה לתלמידים (שקופית 34): חישבו כיצד יכולות להועיל דווקא תחושות שליליות והשלימו את שני המשפטים הבאים: [שקופית 35: "בזכות הכאב אני מרגיש שנכנס לי קוץ ברגל ומוציא אותו"; "בזכות הפחד אני בורחת מסכנות"]

שאלת סיכום (שקופית 35): מדוע לדעתכם נוצרו חושים, תחושות ורגשות? הסבירו והדגימו. [בעלי חיים מורכבים זקוקים לחושים ולתחושות על-מנת לשרוד ולהתקיים בסביבה מורכבת ובלהקות. הרעב נועד לגרום לחיה לאכול, הכאב והפחד נועדו להרחיק אותה מסכנות, העייפות נועדה לגרום לה לישון, וכדומה]

כדאי לסיים בצפייה בסרטון המרתק והלימודי: לבעלי חיים יש רגשות?! | מה הקטע רגשות של בעלי חיים

2. היכולת להרגיש כבסיס להתחשבות

מציגים את שקופית 36 ומפתחים דיון סביב השאלות הבאות:

"מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך, זו היא כל התורה כולה"

(הלל הזקן, תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף לא, ע"א)

  • מה הסיבה שהתורה מצווה, לפי הלל הזקן, לא לפגוע בזולת? [הסיבה היא שהזולת חש כמוני סבל ושמחה, כאב ועונג, ורצונו שלא להיפגע זהה לרצוני שלי]
  • מה לדעתכם הכוונה במילה "חברך": האם במי שאיננו מכירים אין בעיה לפגוע? [הכוונה היא אולי דווקא לראות חבר בכל מי שעלול להיפגע ממך. חבר יכול להיות כל מי ששונא את מה ששנוא עליך – רעב, כאב או תסכול, למשל]
  • האם הפתגם יכול להתאים גם להתייחסות הרצויה כלפי בעלי החיים? [בהחלט, ובדברים הבסיסיים ביותר: אם שנוא עלינו להיות צמאים, הרי שאסור לנו להצמיא חיות רק בגלל שיותר משתלם להסיע אותם ברציפות בשמש במשך שעות ארוכות בלי מי שתייה, כפי שנעשה בתעשיות החי כיום]

מסכמים (שקופית 37): כולנו מסכימים שצריך להתחשב בזולת. וכשאנחנו אומרים 'זולת' רובנו חושבים על בני-אדם. אבל מה לגבי יצורים אחרים? האם אנחנו צריכים להתחשב בקופים? בתרנגולות? בעצים? בכיסאות? מה התכונה שבגללה אנחנו צריכים להתחשב במישהו?

[מעוררים דיון ונעזרים בו (בשלב שמוצאים לנכון) בשקופית 37 המציגה מספר עמדות מובחנות בסוגיה. כדאי לשאול את התלמידים עם מי מהם הם נוטים להסכים, ומדוע]

(שקופית 38) הפילוסוף ג'רמי בנת'ם הביע את דעתו בנושא כשכתב את המשפט: "השאלה איננה 'האם הם יכולים לחשוב בהיגיון?' או 'האם הם יכולים לדבר?' אלא 'האם הם יכולים לסבול?'"

  • למה לדעתכם התכוון בנת'ם? [לכך שהשאלה האם להתחשב במישהו לא צריכה להיות תלויה בשאלה האם הוא חכם או טיפש, אדם או בעל-חיים, אלא האם הוא עלול להיפגע מהתנהגותנו]
  • האם אתם מסכימים איתו? מדוע? [מעוררים דיון בסוגיה]

לפי בנת'ם, אין רע בזריקת אבן על האדמה, כי האדמה אינה יכולה לסבול. האם לדעתכם אין גם בעיה בזריקת אבן על חלון, כי החלון לא סובל כשהוא נשבר? איך לדעתך בנת'ם היה מסביר את העניין?

מסבירים (שקופית 39): חלון אינו יצור חש, אבל האדם שהחלון שייך לביתו הוא יצור שעלול להיפגע… גם עצים, למשל, לא יסבלו אם נכרות אותם, אבל הציפורים שחיות עליהם בהחלט כן. וכך גם בני-האדם, שנהנים מהחמצן שהם מייצרים.

לעוד מערכי שיעור למדע וטכנולוגיה

bb_pages

דילוג לתוכן