לעוד פעולות לתנועת נוער
לעוד מערכי שיעור בסביבה וגיאוגרפיה
נספחים לפעולה המחיר האמיתי
מטרת הפעולה:
פעולה שבה החניכים ייחשפו לפער בין האופן שבו משווקים מוצרי צריכה שאנחנו קונים- האריזה, הפרסומת והמחיר- לבין מה שנעשה מאחורי הקלעים, ביחס לעובדים, לכדור הארץ ולבעלי החיים. כמו כן יהיה מקום לדון בנושא, ולחשוב יחד על פתרונות אפשריים.
כיוון שהפעולה עוסקת באחת הסוגיות הבוערות ביותר בנושא סביבה, ניתן לשלב אותה בלימוד נושא קיימות, לקראת ט"ו בשבט או יום כדור הארץ.
עזרים:
- כרטיסיות בקבוצות (נספח 7.1)
- "שטרות כסף" למשחק – להכין מניירות גזורים
- דפים ריקים וטושים
- מאכלים אהובים על החניכים (צריך להגיד להם שיביאו בעצמם, אבל כדאי להיערך למקרה שישכחו)
תקציר:
- א. פתיחה – מוצרים אהובים מהבית/מכולת (20 דק')
- ב. תחרות קניות בין שתי קבוצות (50-60 דק')
- ג. תכנון פיקניק קבוצתי (10 דק')
מהלך הפעולה:
א. פתיחה (20 דק):
באמצעות מוצרים אהובים שהחניכים יביאו מהבית (יש לבקש זאת מראש)- בדגש על אוכל – כל חניך יכין פרסומת שתציג את היתרונות של המוצר שהביא (גי'נגל, כרזה או הצגה שהיא כמו "פרסומת בlive" או "ערוץ הקניות")- אפשר גם בזוגות.
לאחר מכן החניכים יציגו את המוצר שהביאו והפרסומת שהכינו, אחד אחרי השני.
*אם יש אפשרות- ניתן, במקום לבקש מהחניכים להביא מוצרים מהבית, להתחיל את הפעולה במכולת/סופרמרקט הקרובים, ולתת לחניכים להסתובב שם כמה דקות ולבחור שם את המוצר האהוב עליהם, ואז להעתיק את רשימת הרכיבים שלו לדף, בה נשתמש במהלך המשחק.
ב. תחרות "קניות" בין שתי קבוצות (6050- דק'):
מושיבים את החניכים בשתי קבוצות סביב מעגל, כשבאמצע מונחות הכרטיסיות (נספח 6.1) עם שם ותמונת של מוצרים. כל קבוצה מקבלת כמה דפים ריקים וטוש, וגם סכום מסוים של "כסף" (למשל 100 ש"ח) וצריכה להצליח לקנות באמצעותו מוצרים שהיא רוצה – מי שקונה יותר מוצרים מנצחת. המדריך מנחה את המשחק. הקבוצות יקנו כל אחת בתורה מוצר אחד (המדריך או אחד החניכים יכולים לשמש כ"המוכרים").
בצד האחורי של כל כרטיסיה מופיעה טבלה בה כתוב את המחיר של המוצר. המחיר מייצג באופן סמלי את כמות הנזק שייצור המוצר גרם לסביבה, לעובדים שייצרו אותו ולבעלי החיים. בטבלה מפורט הניקוד שעל-פיו הורכב המחיר של המוצר במשחק.
הסבר על שיטת הניקוד- יש להסביר גם לחניכים, אחרי שהמשחק כבר התחיל (ניתן להשתמש גם ב"מקרא הניקוד" בנספח 2)
מקרא ניקוד:
טביעת רגל אקולוגית–
נק' 1 על כל קמ"ר שטח אדמה ומים שנדרש כדי לגדל 1000 ק"ג של המוצר הזה
(חישוב שנעשה במחקרים רשמיים)
אריזה-
10 נק' למוצר שלרוב נמכר באריזה שאי אפשר לזרוק לפחי מיחזור סטנדרטיים.
5 נק' למוצר שלרוב נמכר באריזה שאפשר לזרוק לפחי מיחזור,
0 נק' למוצר שנמכר ללא אריזה.
ניצול לרעה של בעלי חיים-
15 נק' למוצרים שמתבססים על גידול תעשייתי של בעלי חיים,
0 נק' למוצרים מהצומח.
פגיעה בעובדים-
15 נק' למוצר שעל-פי נתונים רשמיים, רוב הסיכויים שנוצר תוך ניצול עובדים בחו"ל (עבודה בכפייה, ניצול עבודת ילדים או אי-עמידה בשכר מינימלי)
5 נק' למוצרים שסיכוי סביר שנוצרו תוך פגיעה בעובדים (ולא ניתן לדעת בוודאות את מקור המוצר),
0 נק' למוצר שלא ידוע על ניצול עובדים בתהליך הייצור שלו.
החניכים יכולים לדעת את המחיר של המוצר רק אחרי שהם קנו אותו.
לכן סביר להניח שהסיבוב הראשון במשחק ייגמר די מהר, כי ייגמר להם הכסף.
על רוב הכרטיסיות ישנה הפנייה לשאלה. אצל המדריך ישנה רשימת שאלות (נספח 3), אותן הוא ישאל בכל פעם את הקבוצה שזהו תורה. השאלות הן שאלות עם תשובות מספריות בנושא הנזק שנגרם במהלך הכנת המוצר, ולכל קבוצה יש זמן מוגבל (לדוגמא- חצי דקה) לענות עליה ולכתוב את התשובה על דף. בתום הזמן שתי הקבוצות ירימו את הדף עם התשובה- והמדריך יכריז על התשובה הנכונה, וירחיב עוד קצת בנושא (ראו גם בנספח 3). הקבוצה שענתה נכון הרוויחה עוד "10 ש"ח" לקניות בהמשך המשחק.
בסיבוב הראשון הקבוצות לא יודעות את המחיר של כל מוצר עד שהן לא קונות אותו, לכן המשחק נגמר די מהר כי נגמר להם הכסף.
דיון: איזה סוגים של מוצרים פוגעים יותר ואיזה פחות? תשובות מרכזיות (מוזמנים להציע עוד, או תשובות אחרות) : מוצרים ארוזים (לעומת כאלה שמגיעים ללא אריזה), מוצרים מעובדים (לעומת מאכלים שלא עברו כמעט עיבוד מאז שנקטפו/נאספו), מוצרים מהחי (לעומת מוצרים מהצומח), מוצרים שיוצרו מחוץ לישראל (לעומת מוצרים שיובאו מחו"ל במטוסים/ספינות), מוצרים שהחברות המייצרות אותם מנצלות עובדים, או שמגיעות ממקומות בעולם בהם נהוג לנצל עובדים (כולל ילדים).
סיבוב שני- הקבוצות מנסות שוב, לפי הקריטריונים הנ"ל, לקנות מוצרים שפחות פוגעים, כדי לקנות כמה שיותר מוצרים באותו סכום כסף.
ג. תכנון פיקניק קבוצתי (10 דק')
מתכננים יחד פיקניק קבוצתי שיתרחש תוך פרק זמן קצר אחרי הפעולה- הרכבת התפריט ממאכלים שפחות גורמים לנזק – חשיבה משותפת על האופן בו אפשר לאכול מוצרים אהובים תוך גרימת נזק מינימלי לאחרים.