לעוד פעולות לתנועת נוער
מהלך הפעילות
זהו חידון (בשני שלבים – שני "סיבובים") שמציג תכונות ייחודיות ומיוחדות של חיות משק ואופני פגיעה בחיות האלה.
ראשית, מציגים רשימה של בעלי החיים שנבחרו מראש על ידי המדריך (כולל בני אדם), ומניחים בערימה כרטיסיות, אשר על כל אחת מופיעה תכונה השייכת לאחד או יותר מבעלי החיים האלה. כל ילד – בתורו – בוחר בכרטיסיה, וצריך לגלות לאילו בעלי חיים התכונה שייכת. הכרטיסיות. צריכות לכלול, נוסף על הדברים הבסיסיים, גם תכונות ייחודיות ומעניינות יותר – להוסיף כמה שיותר דברים מעניינים, כדי לשמר את העניין של הילדים בנושא (למשל, שתרנגולות לפעמים מתקשרות עם האפרוחים לפני שהם בקעו).
בסוף הסיבוב המדריך עובר על כל התשובות, מראה בכמה צדקו ובכמה טעו, ומתקן את הטעויות. מומלץ ללוות כל פתרון של טעות בסוג של "מחמאה" לאותו בעל חיים (משהו שיגרום להזדהות או להערכה נוספת לאותו בעל חיים) – "מישהו מכם ידע שפרה סבתא עוזרת לפעמים לבתה לגדל את העגלים שלה? מדהים, לא? ממש כמו בני אדם!".
לאחר מכן עוברים לסיבוב השני – מתנהל באותו האופן, אבל הפעם הכרטיסיות כוללות אופני פגיעה בחיות המשק. העובדות תוצגנה באופן יותר מרוכך ונקודתי. למשל, לא יהיה כתוב: "כל חייהן הן כלואות בכלובים קטנים, בתנאים קשים…", אלא "מונעים מהן במשך כל חייהן לעמוד זקוף", "מונעים מהן את האפשרות לחיים חברתיים" (האמירה השנייה מתאימה לכל חיות המשק, למשל), ועוד…
מטרת הפעילות
המשחק נועד לנפץ מיתוסים על אופי "טיפש" או נחות של חיות משק, להכיר את חיות המשק קצת יותר לעומק ולהכיר את אופני הפגיעה בהן. ייתכן שכדאי לא להציג את התמונה המלאה באמצעות הכרטיסיות (את כל אופני הפגיעה, או פירוט יתר של תכונות של בעל חיים מסוים) – אלא לפרט עובדות מעניינות ומפתיעות כמה שיותר, לתת כך ידע, אבל גם לעורר עניין. ייתכן שילד שישמע עובדות מפתיעות כאלה, ילך להתעניין בבית אחר כך. המדריך יכול להמליץ על חיפוש חומרים נוספים באינטרנט – לסיים ולומר, "מעניין, נכון? אם בא לכם לקרוא עוד, חפשו ב…". (אפשר גם להפנות לאתר אנונימוס: www.animal.org.il)
דוגמאות לתכונות ולפגיעות בחיות משק
רשימת חיות המשק ה"משתתפות" בהפעלה: פרות, תרנגולים, חזירים (אפשר, כמובן, להשמיט, בהתאם לקהל שמפעילים), דגים, כבשים/עיזים. כדאי לצרף גם את בני האדם, כנקודת ייחוס לילדים.
רשימת תכונות ומאפיינים:
- יכולים להרגיש כאב ולסבול (כולם).
- מלמדים את הצאצאים שלהם לדבר, עוד לפני שהם נולדים (תרנגולים).
- מתקשרים עם הצאצאים שלהם, והצאצאים שלהם מתקשרים איתם, עוד לפני הלידה (תרנגולים).
- הסבתא עוזרת לאמא לגדל את הצאצאים (פרות).
- נוהגים לשמור על ניקיון והיגיינה (כולם. כולל חזירים).
- יש פעולות שונות, שיש להם דחף לעשות באופן אישי ולא בציבור (מתאים להרבה. כולל תרנגולות, למשל, שההטלה של הביצה היא פעולה מאוד אישית עבורן. גם בני אדם הם כמובן כאלה).
- שומרים על קרבה עם הצאצאים שלהם אחרי שנולדים (כולם. כולל מינים שונים של דגים, למשל).
- מתקשרים אלה עם אלה באמצעות "מילים" (חשוב לזכור, שהצליחו "לפענח" מספר "מילים" שבאמצעותן מתקשרים תרנגולים אלה עם אלה).
- מעדיפים להיות ליד מי שמוכרים להם ולהתרחק מזרים (תרנגולים הם כאלה. בנוסף, פרים פחות נלחצים מסיטואציות מלחיצות, כשהם עם חברים המוכרים להם).
- מקיימים מערכות יחסים, מבנה היררכי חברתי ומשפחתי (לכולם יש מבנה חברתי כזה או אחר).
רשימת פגיעות:
- לא מאפשרים תזוזה חופשית (תרנגולות בכלובי סוללה, חזירים זכרים בוגרים (לא מסורסים), חזירות בהריון ולאחר ההמלטה, דגים בבריכות דגים, הצפיפות במשקים אחרים (לולי תרנגולים – לביצים ולבשר, רפתות וכו'…)).
- קיטום מקורים (תרנגולים).
- לא נותנים פרטיות לבצע פעולות אישיות ו"צנועות" (תרנגולות בכלובי סוללה, למשל, מטילות מול שאר התרנגולות, למרות שזו פעולה מאוד אישית ופרטית מבחינת התרנגולות).
- יוצרים בהם מומים שונים, כדי למנוע נזקים פיזיים הנגרמים בעקבות התנאים שבהם הם מוחזקים (כמעט כולם: כריתת קרניים, סימון, קיטום מקורים, חיתוך שיניים וזנבות בחזירים, ועוד…)
- מיד לאחר הלידה מפרידים אותם מהאם (נכון לגבי עגלים, נכון גם לגבי תרנגולים במדגרות – בוקעים, ולא רואים כלל את האם, וגם לגבי אחרים).
- מפרידים אותם מהחברים ומהמשפחה שלהם (נכון כמעט לגבי כולם).
- פוגעים בהגנה הטבעית שלהם מפני חום וקור (כבשים בתעשיית הצמר).
- הורגים אותם, משום שהם מיותרים מבחינה כלכלית (האפרוחים בתעשיית הביצים, דגים שנלכדו "בטעות" ברשתות דיג, הרג של בעלי חיים חולים וחלשים בכל התעשיות).
- מעוותים את גופם מבחינה גנטית כדי להפיק מהם רווחים כלכליים גבוהים יותר (נכון לגבי כמעט כולם).
- הורגים אותם כדי לאכול אותם (נכון לכולם).