מערך שיעור בנושא שימושי קרקע וניצול משאבים
כיתות: | ו' – י' |
משך: | 45 דקות |
מקצוע: | גיאוגרפיה אדם וסביבה, מדעים, סביבה וקיימות, כלכלה וחברה |
מבנה השיעור: | פעילויות קבוצתיות ודיון כיתתי |
עזרים: | מצגת, בריסטולים עגולים (4 לכל כיתה), מחשב ומקרן |
מטרות השיעור:
- התלמידים יכירו את האופן שבו מחולקים פני השטח של כדור הארץ בין ים ליבשה ובין שימושי קרקע שונים
- התלמידים יבינו את הקשר בין שימושי קרקע לתזונה
- התלמידים יפתחו מודעות להשפעת הבחירות התזונתיות שלנו על ניצול משאבי הקרקע העולמיים
- התלמידים יכירו דרכים לשימוש יעיל יותר במשאבי הקרקע
- התלמידים יפתחו מיומנות של הפקת מידע מגרף
מושגים:
- שימושי קרקע
- יעילות ניצול קרקע
- קרקע חקלאית
- תזונה מקיימת
תקציר השיעור:
נושא | משך זמן (בדקות) | |
פתיחה – חלוקת כדור הארץ | 7-8 | פעילות קבוצתית עם בריסטולים להערכת חלוקת שטחי כדור הארץ |
מה המצב בפועל? | 5 | במליאה – חשיפת הנתונים האמיתיים מהגרף |
מה בצלחת? | 10 | פעילות במליאה לניתוח תכולת הצלחת שלנו |
דיון ועיבוד | 10 | דיון בממצאים והשלכותיהם |
פעילות סיכום | 10 | סקלה של מידת ההסכמה עם סדרה של היגדים |
דגשים להעברת השיעור:
- חשוב להדגיש את ההפתעה הכפולה עם חשיפת הנתונים בגרף: גם בחלוקת הקרקע המנוצלת לגידול בעלי חיים וגם בפער בין גודל השטח המוקדש לחקלאות בעלי חיים לבין התועלת התזונתית שאנו מפיקים מכך.
- כדאי לחבר את הנושא למציאות היומיומית של התלמידים וכמובן לאפשר מרחב לדיון ולשאלות.
- בפעילות "מצביעים ברגליים" כדאי לבחור 5-6 היגדים לפי הזמן והמטרות וחשוב לשים לב להיגדים שיוצרים פיזור גדול בכיתה ולדון בהם.
מהלך השיעור המפורט:
חלק א' – חלוקת כדור הארץ (7 – 8 דקות)
מהלך הפעילות:
- חלוקת הכיתה ל-4 קבוצות
- כל קבוצה מקבלת עיגול מבריסטול (או דף שהתלמידים יתבקשו לצייר עליו עיגול).
- העיגול מייצג את כדור הארץ והקבוצות מתבקשות לחלק את העיגול לפי הערכתם:
- שאלות מנחות לקבוצות:
- כמה מפני השטח של כדור הארץ מכוסה ביבשה מול ים?
- כמה מתוך השטח היבשתי הוא שטח שראוי למגורים וחקלאות?
- כמה מתוך השטח הראוי למגורים הוא שטח חקלאי?
- למה משמש רוב השטח החקלאי בעולם? כמה מהשטח מוקדש לדעתכם לייצור מזון מהצומח וכמה לייצור מזון מהחי?
- חשיפת הנתונים האמיתיים מהגרף ודיון (שימו לב– הבר הראשון בטבלה מתייחס לחלוקה של כל פני השטח של כדור הארץ בין קרקע לבין אוקיינוס. שימו לב שרוב השטח הוא אוקיינוס (71%) אך בגרף אנחנו מתרכזים בחלק של הקרקע משום שזה מה שמעניין אותנו כרגע. התצוגה בגרף יכולה להטעות ולכן כדאי להסביר את זה בכיתה. כשעוברים בין רמה לרמה, הרמה התחתונה תמיד מתייחסת רק לחלק הצבוע ברמה שמעליה).
שאלות לדיון אחרי חשיפת הנתונים:
- מה הכי הפתיע אתכם בנתונים האמיתיים?
- למה לדעתכם משתמשים בכל כך הרבה שטח חקלאי בשביל גידול בעלי חיים? (התשובה היא שבחישוב השטח הדרוש לגידול בעלי חיים כוללים גם את כל מה שבעלי החיים האלה אוכלים במהלך חייהם. רוב המזון הצמחי שמגודל מופנה למעשה להאכלת בעלי חיים).
חלק ב' – המסע לצלחת (10 דקות)
מהלך הפעילות:
- הצגת שאלה מרכזית לכיתה: אם 80% מהאדמות החקלאיות משמשות לגידול בעלי חיים ומזון לבעלי חיים, מה לדעתכם יש לרוב בצלחות שלנו?
- להקרין או לצייר על הלוח צלחת גדולה ולחלק אותה לשני חלקים: "מזון מהחי" ו"מזון מהצומח".
- איסוף דוגמאות למזונות מהחי ומהצומח – בקשו מהתלמידים לחשוב על ארוחה טיפוסית שלהם (בוקר/צהריים/ערב), רשמו את הדוגמאות בשני הטורים המתאימים, הקפידו לקבל דוגמאות מגוונות משני הסוגים (לחם, אורז, ירקות, פירות, בשר, ביצים, מוצרי חלב וכו'). עזרו לתלמידים לסווג מאכלים מורכבים, למשל פיצה – גם מהחי וגם מהצומח.
שאלות מנחות לשלב איסוף התשובות: מאיפה מגיע כל מאכל? מה צריך לגדל כדי להכין אותו? כמה שטח לדעתכם צריך בשביל לגדל את זה? אילו מאכלים אתם אוכלים ביום רגיל? - דיון והובלה לתובנות בעקבות איסוף התשובות: אחרי שיש רשימה מספקת, שאלו: אחרי שהסתכלנו על הצלחת הטיפוסית שלנו, מה אנחנו אוכלים יותר? תנו לתלמידים להעריך את היחס בין מזון מהחי למזון מהצומח בתזונה שלהם. איך יכול להיות שרוב השטח משמש לגידול מזון לבעלי חיים, אבל רוב האוכל שלנו מגיע מהצומח? מה זה אומר על היעילות של השימוש בקרקע?
- חשיפת הנתון המפתיע: 83% מהקלוריות שלנו מגיעות ממזון צמחי.
- ערכו חיבור לשימושי הקרקע שראינו קודם: 80% מהאדמות החקלאיות משמשות לגידול מזון לבעלי חיים, שאלו: מה מפתיע בשני הנתונים האלה ביחד? כוונו את הדיון לנושא היעילות בשימוש בקרקע.
פעילות סיכום:
מצביעים ברגליים:
- יצירת סקלה דמיונית בכיתה (1 – 10)
- הקראת היגדים נבחרים
- התלמידים יעמדו לפי מידת הסכמתם
- דיון בבחירות מעניינות
הגדים מוצעים לפעילות:
היגדים הקשורים לידע ומודעות:
- הופתעתי לגלות כמה שטח מוקדש לגידול מזון לבעלי חיים.
- לא ידעתי שרוב הקלוריות שלנו מגיעות ממזון צמחי.
- אני מבין/ה טוב יותר את הקשר בין תזונה לשימושי קרקע.
היגדים הקשורים לעמדות אישיות:
- חשוב לי לדעת מאיפה מגיע המזון שלי.
- אני מאמין/ה שהבחירות האישיות שלי בתזונה משפיעות על הסביבה.
- הייתי רוצה לשנות משהו בהרגלי האכילה שלי.
היגדים הקשורים לאחריות ופעולה:
- אני מרגיש/ה שיש לי כלים להשפיע על שימוש יעיל בקרקע.
- חשוב לי לשתף את המשפחה שלי במה שלמדתי היום.
- צריך לשנות את אופן השימוש בקרקעות חקלאיות בעולם.