מערך שיעור לשבועות – חג הביכורים או חג החלב?

קהל יעד: כיתות ג’-ט’

ראציונל: התלמידים יכירו את שמות החג השונים ומשמעויותיהם, וידונו בקשר בין שבועות לאכילת חלב.
מוצעות שתי אלטרנטיבות לחציו השני של השיעור לשיקול דעתך. האלטרנטיבה הראשונה עוסקת בתעשיית החלב ובסוגי חלב שונים. האלטרנטיבה השניה מתמקדת בשבעת המינים.

מצורפת מצגת לליווי השיעור (אופציונאלי, אפשר להעביר את השיעור גם ללא אמצעי הקרנה).

עזרים:

  1. כרטיסיות מודפסות (ניתן להחליף בהקרנת מצגת)
  2. אמצעי הקרנה ורמקולים – אופציונאלי
  3. שבעת המינים, עזרים לסחיטת ענבים, עזרים להנבטת חיטה – אופציונאלי

פתיחה (5 דקות)

שאלות לכיתה:
1. אילו מנהגי חג אתם מכירים בשבועות? מה נהוג לעשות אצלכם בבית / במשפחה / בסביבה?
2. האם מקיימים אצלכם במשפחה ארוחה חגיגית לכבוד חג שבועות? אם כן, מה בדרך כלל אוכלים בארוחה הזו? 

שמות החג ומנהגיו (10 דקות):

שאלה לכיתה: אילו שמות נוספים יש לחג השבועות?

נחלק לחמישה תלמידים כרטיסיות עם שמות החג וציטוטים מהמקורות (מתוך אתר מינהל חברה ונוער).
להדפסת הכרטיסיות או הצגתן במצגת וקריאה משותפת


חג השבועות – השם המקובל, ככתוב “וחג שבועות תעשה לך ביכורי קציר חיטים” (שמות ל”ד), “שבעה שבועות תספור-לך מהחל חרמש בקמה תחל לספור שבעה שבועות. ועשית חג שבועות לה’ אלוקיך” (דברים ט”ז, ט- י’).

חג הקציר – על שם עונת הקציר, לחג אופי חקלאי, וכך הוא מודגש בתורה: “שלוש רגלים תחוג לי בשנה… וחג הקציר ביכורי מעשיך אשר תזרע בשדה ” (שמות כ”ג, י”ד- ט”ז). החג חל בתקופת הקציר, תקופת סוף האביב ותחילת הקיץ. תקופה שבה חוגג החקלאי את קציר יבולו. בתקופה שבית המקדש היה קיים הביאו קורבן מיוחד שנקרא “שתי הלחם”. כיכרות לחם שנאפו מביכורי קציר החיטים כנאמר “והניף הכהן אותם על לחם הביכורים…” (ויקרא כ”ג, י”ט).
 חג הביכורים – משום שהחל משבועות ועד לחג הסוכות, היו החקלאים מביאים את ביכוריהם (ראשית הפירות שצמחו בשדותיהם) לבית המקדש. “וביום הביכורים בהקריבכם מנחה חדשה לה’ בשבועותיכם מקרא קודש יהיה לכם” (במדבר כ”ח כ”ו). הביכורים הם ממתנות הכהונה שבני ישראל היו נוהגים להביא לבית המקדש. הביכורים הובאו משבעת המינים שהשתבחה בהן ארץ ישראל: “ארץ חיטה ושעורה וגפן ותאנה ורימון, ארץ זבת חלב ודבש” ( דברים ח’ ח’).

חג מתן תורה – או בשמו המלא “זמן מתן תורתנו”, השמו זה של החג מבוסס על מקורות תלמודיים שלפיהם ביום ו’ בסיון ניתנה התורה לבני ישראל על ידי משה בהר סיני “משה קבל תורה מסיני …” ( אבות א’).

חג עצרת – משמעות המילה עצרת היא סיום ונעילה, חג השבועות מהווה סיום ונעילה של ספירת העומר שהחלה בחג הפסח. 

נצייר על הלוח שמש אסוציאציות שבמרכזה המילים “חג השבועות”, נבקש בכל פעם מתלמיד/ה שקיבל/ה כרטיסיה להקריא אותה, ואז נוסיף סביב המעגל את השם שהוקרא ונבקש מהתלמידים לציין אילו דברים חדשים למדנו על החג מהכרטיסיה, נציין את האסוציאציות הללו על רחבי השמש.
(מומלץ לרשום מנהגים בצבע אחד, את שמות החג בצבע שני, ומאכלים/חפצים בצבע שלישי)

אם התלמידים מתקשים, נכווין אותם עם שאלות מנחות: אילו מנהגים עולים מהכתוב? אילו סוגי מאכלים מצוינים בהקשר של החג? אילו פעולות קשורות בחג?

שאלות לכיתה:

שניים משמות החג, חג הקציר וחג הביכורים, מתקשרים למזון. 

אילו מאכלים קשורים בשמות החג? מהו הקציר ומהם הביכורים?

נסביר: 

הקציר הוא האיסוף של דגנים כמו חיטה ושעורה מהשדה.  מה מכינים מחיטה למשל? (לתת רגע למענה)

הביכורים הם הפרי או הירק הראשון בעונה. המצווה בימי בית המקדש היתה להביא את הפרי הראשון משבעת המינים. מהם שבעת המינים? (תשובה: חיטה, שעורה, גפן, תאנה, רימון, זית, תמר). 

חג החלב? (5 דקות)

שאלה לתלמידים: דיברנו בהתחלה על מנהגי החג ועל ארוחות החג ורבים מכם סיפרתם על אכילת מאכלי חלב. האם במקורות שקראנו יש אזכור לחלב?

נסביר: התשובה היא כן, מעט. בין הציטוטים דובר על “ארץ זבת חלב ודבש”.  זו הדרך שבה מתוארת ארץ ישראל, כנפלאה ומלאה בשפע מזון, אך חלב לא נכלל בשבעת המינים כמו שראינו.
יש פרשנים רבים שאומרים שכאשר כתוב חלב בציטוט “ארץ זבת חלב ודבש” הכוונה היא בעצם לעסיס של הפירות (המיץ של הפרי), והדבש – דבש תמרים. בתקופת המקרא אנשים פחות ידעו איך להתעסק עם כוורות של דבורים, ויצרו דבש בקלות מהתמרים, שהם חלק משבעת המינים.
אז מעבר ל”ארץ זבת חלב ודבש”, כתבנו על הלוח הרבה דברים שקשורים למאכלי החג, מאכלים שכולם מהצומח. כך שבעצם, או שחלב הוא אחד מהמאפיינים הרבים של החג, או שאולי הוא בכלל לא מהמאכלים שאמורים לאפיין את החג.
אז איך קרה שהוא הפך להיות המאכל שמסמל את החג? איך הפך שבועות ל”חג החלב”? [לאפשר מענה אם לתלמידים יש רעיונות לתשובה לגבי השאלה].

נמשיך ונסביר: בשנים האחרונות חלב הפך להיות מאכל מרכזי מאוד בחג השבועות בעיקר בגלל פרסום של חברות שמוכרות מוצרי חלב כמו “תנובה” או “מועצת החלב” (ארגון שמייצג את מגדלי החלב). 

כאמור מעלה, מכאן ניתן להמשיך את השיעור בשני אופנים:

אלטרנטיבה ראשונה:

מה אנחנו יודעים על תעשיית החלב? (10 דקות)

נסביר: למרות שחלב הוא לא חלק מרכזי במנהגי החג לפי המקורות, כמו שראינו, בימינו מדברים הרבה על חלב סביב החג. אז כדאי שנבין קצת יותר מהו חלב ואיך מייצרים אותו.

נערוך טבלת השוואה:

  1. אילו סוגי חלב אתם מכירים? (לדוג’ חלב סויה, חלב פרה, חלב שקדים, חלב אורז)
  2. מאיפה מגיע כל סוג של חלב? ממה הוא מיוצר?  
סוג חלב
ממה הוא מיוצר?

נמשיך ונשאל: איך זה שלפרות יש חלב? בואו נחשוב על זה רגע, לחתולות גם יש חלב? לכלבות? מתי? ולבני אדם? האם לנשים יש חלב? 


נסביר: כמו לכל הנקבות ממשפחת היונקים לפרות יש חלב רק כשהן בהריון ואחרי הלידה, והחלב הזה מיועד באופן טבעי להאכלת הגור שלהן, כלומר העגל. בשביל שפרה תוכל לתת חלב, היא צריכה לעבור הריון של תשעה חודשים (ללדת/להמליט). כדי שאנחנו נשתה חלב פרה צריך בעצם להרחיק את העגל מאמא שלו אחרי שהוא נולד, כדי שאנשים יוכלו לחלוב את הפרה ולמכור את החלב לבני אדם. פרות הן חיות יותר חכמות ויותר חברותיות ממה שנדמה לרובנו, וההפרדה הזו קשה בשבילן ובשביל העגל. אז בואו נלמד קצת על פרות:

נעבור לחידון קצר על פרות ועגלים שאלות ותשובות להדפסה

במקום החידון או בנוסף אליו, אפשר לעבור לצפייה בסרטון על פרה ועגל שהופרדו בתעשייה ואיחדו ביניהן מחדש בחוות הצלה (הסרטון באנגלית ודורש תרגום סימולטני, אך ללא מלל רב) – דקות 0:00-1:45.
במקומו אפשר להקרין את הסרטון הבא בעברית, אך הוא עוסק באיחוד בין עז לגדיות שלה ולכן יש להוסיף את ההסבר הבא: יש הרבה סרטונים מרגשים על הקשר בין עגלים לפרות, אבל עכשיו נראה סרטון מרגש שקרה בארץ, במקום שנקרא “חוות החופש” על הקשר בין עז לגדיות שלה – שגם הם מופרדים לעיתים קרובות בתעשיית חלב העיזים. 

 

אלטרנטיבה שניה:


שבעת המינים (5 דקות)

בשלב זה אפשר לעבור לפעילויות חוויתיות שקשורות בשבעת המינים. לדוגמא:

  1. טעימה משבעת המינים בעיניים עצומות וניחוש באיזה מהמאכלים מדובר (חשוב לוודא מראש אלרגיות, להוציא חרצנים וכו’).
  2. סחיטה ידנית של מיץ ענבים
  3. הנבטת זרעי חיטה יבשים (קיימים מדריכים רבים ברשת, למשל סרטון הדגמה)

סיכום (לשתי האלטרנטיבות, 5 דקות):

אז מה אפשר לעשות? בחג שבועות ובאופן כללי?

בחג שבועות כדאי לזכור להתמקד גם במאכלים המסורתיים של החג: שבעת המינים, פירות, חיטה (וכל מה שמכינים ממנה).

ומה לגבי שתיית חלב ואכילת מוצרי חלב בחג שבועות, או בכל שנה? יש אנשים שבוחרים פשוט לאכול קצת פחות. אפשר גם להחליף חלק מהחלב שאנחנו שותים וחלק ממוצרי החלב בחלב מהצומח. ראינו קודם שיש גם סוגי חלב שלא מגיעים מבעלי חיים אלא מצמחים כגון סויה, שיבולת שועל, אורז ושקדים.

משימה לבית:

שאלו את ההורים והסבים שלכם איך חגגו את שבועות בבית שלהם כשהיו ילדים. שאלו גם מה היה נהוג לאכול בארוחת החג אם היתה. כתבו סיכום קצר להצגה בשיעור הבא. כתבו האם יש הבדלים בין מה שסיפרו ההורים והסבים למנהגים הנהוגים אצלכם בבית כיום. אפשר לצרף גם תמונות אם יש. דף עבודה לבית להדפסה

פעולה חיה

Skip to content