מערך שיעור ליום צמצום בזבוז המזון הבינלאומי

הורדת קבצים

כיתותו'-י'
משך45 דקות
מקצועחגים ומועדים מיוחדים, חינוך וחברה, סביבה וקיימות, תזונה ובריאות
גיאוגרפיה אדם וסביבה, מדעים וטכנולוגיה
המערך כוללמצגת וסרטונים
עזריםמחשב, מקרן ורמקולים

מערך שיעור מיוחד ליום המודעות לצמצום בזבוז המזון המצוין מדי שנה ב 12 במרץ. את המערך מלווה מצגת לניהול השיעור.
שימו לב: ברוב השקופיות מצורפים הסברים נוספים למורה באזור ההערות בתחתית המצגת, מומלץ לעבור עליהן מראש, או לפתוח אותן במקביל להצגה בכיתה. 
קישור למצגת

מטרות השיעור:

  • התלמידים יכירו את נושא האובדן והבזבוז של מזון בעולם ויבינו את הצורך לצמצם את הבזבוז.
  • התלמידים יבינו מהי שרשרת ייצור המזון ויכירו את השלבים המרכיבים אותה (חקלאות, עיבוד ותעשייה, הפצה, צריכה וטיפול בפסולת).
  • התלמידים יפתחו מודעות להשפעת הבחירות שלנו בקצה שרשרת ייצור המזון וצריכתו על הסביבה, על הכלכלה ועל החברה. 
  • התלמידים יקבלו רעיונות וטיפים לצמצום בזבוז מזון, וילמדו שביכולתם להשפיע על הבזבוז בשני קצות שרשרת הייצור והצריכה.

מושגים: אובדן מזון, בזבוז מזון, שרשרת ייצור וצריכה, טביעת רגל פחמנית, טביעת רגל מימית. 

תקציר השיעור: 

נושאמספרי שקופיותמשך זמן (דקות)הסברים נוספים
פתיחה כללית, שתי שאלות קצרות וסרטון. 1 – 58 (4 לפתיח ושאלות, 4 לסרטון)ב-12 במרץ מציינים את יום צמצום בזבוז המזון (FWD) – מטרת היום לעורר מודעות לסוגיה זו ולעודד עשיה שתוביל למניעה ולצמצום אובדן ובזבוז מזון לאורך שרשרת הייצור והצריכה של המזון בישראל. מטרה חשובה היא חיבור ערכי מחודש של הצרכן למקורות המזון ולמשאבים המושקעים בו לאורך הדרך, עד להגעה לצלחת. 
לחינוך הממלכתי דתי: אפשר להשתמש בסרטון הזה במקום בסרטון המוטמע במצגת. 
מהי שרשרת הייצור והצריכה? 64אילו שלבים מעורבים בהכנת מוצרי מזון שונים? מצורף תרשים עם דוגמה בו מוצגים השלבים הדרושים להכנת מנה של לחם עם טחינה עד השלב שבו הם מגיעים לחנות.
בנוסף, יש גם קישור לסרטון המציג את מהלך חייו של תות וכל השלבים בדרך. מומלץ להציג רק במידה שיש יותר זמן, או אם נראה שהתלמידים מתקשים לחשוב על שלבי הייצור.  
תרגיל בזוגות – שרשרת הייצור והצריכה710התלמידים יבחרו מנה מבין האפשרויות במצגת ויחשבו בזוגות או בקבוצות קטנות על כל שלבי הייצור של המנה הנבחרת וההשפעות הסביבתיות שמתקיימות בכל שלב.
*ניתן לאפשר לתלמידים לבחור מנות אחרות שהם מעדיפים, אך יש לשים לב שתלמידים עובדים גם על מנות מהצומח וגם מנות מהחי.
*בתום הפעילות חשוב לשים לב לכך ששרשרת הייצור של מוצרי מזון מן החי ארוכה יותר מזו של מוצרי מזון מהצומח מעצם העובדה שגידול בעלי חיים דורש מאיתנו לגדל מזון גם עבורם ולהשקיע בכך משאבים נוספים. 
עלות סביבתית של מזון אבוד82טבלה המציגה את העלות הסביבתית של מזון אבוד לפי השלב בשרשרת הייצור והצריכה שבו הושלך. אין צורך לקרוא את כל המידע המופיע בטבלה, אך חשוב לשים לב לאפקט המצטבר של העלות הסביבתית ככל שהמוצר נזרק בשלב מתקדם יותר בשרשרת הייצור והצריכה. זה נובע מכך שאנחנו זורקים יחד עם המוצר את כל מה שהשקענו בו עד לאותו שלב. 
איזה מזון אנחנו זורקים ומה העלות הסביבתית של כל סוג מזון9 – 134שקופית 9 מציגה את נתוני המזון שנזרק בשלב הצריכה הביתית ומראה כמה מזון מכל סוג מתבזבז. שקופיות 10 – 11 – מעבר לנתונים שמראים מה הנזק הסביבתי של כל סוג מזון אבוד. התמונה מתהפכת. למה זה קורה? שקופית 12 – עונה על השאלה שהוצגה בשקף הקודם. שקופית 13 – מסבירה כיצד מודדים את ההשפעה הסביבתית של ייצור מזון ומובילה לבדיקה של שלושה פרמטרים: ניצול קרקע, שימוש במים ופליטות פחמן דו חמצני.
ניצול משאבי קרקע142איור שמראה לנו כמה שטח אדמה צריך בשביל לייצר מזונות שונים.
חשוב להבין שיותר משלושה רבעים מכלל הקרקע החקלאית בעולם מנוצלות לייצור מזון מן החי. (החישוב לוקח בחשבון גם שטח הקרקע הדרוש לגידול המזון של בעלי החיים).
שימוש במים בתהליך הייצור15-164שקף 15 – וידאו של 2 דקות שמסביר "מהי טביעת רגל מימית"- לא חובה להקרין, אם אין זמן אפשר לדלג. שקף 16 – האיור מציג איזה כמות של מים צריך בשביל לגדל כל סוג מזון. גם פה חשוב לשים לב שייצור מזון מהחי דורש כמויות מים גדולות בהרבה מאלה הדרושות למזון מהצומח. למעשה, שליש מכל מי השתייה בעולם מנוצלים לצורך גידול בעלי חיים. 
פליטות גזי חממה בתהליך הייצור17-184שקף 17 – וידאו של 2 דקות שמסביר מהי "טביעת רגל פחמנית" – לא חובה להקרין, אם אין זמן אפשר לדלג. שקף 18 – האיור מציג את טביעת הרגל הפחמנית של מוצרי מזון שונים. גם כאן מוצרי המזון מהחי אחראים לכמות פליטות גבוהה בהרבה ממוצרי המזון מהצומח. 
עד כמה אנחנו כצרכני הקצה יכולים לתרום לצמצום ההשפעות הסביבתיות של מזון מהחי?192יוזמה כמו "יום שני ללא בשר" וגם אימוץ של "תזונה ים תיכונית" באופן כללי יכולות לתרום באופן משמעותי.
חשוב לשים לב שאפילו שאנחנו כצרכנים נמצאים בקצה שרשרת ייצור וצריכת המזון, יש לנו יכולת להשפיע גם בצד שלנו (על ידי תכנון נכון של הקניות שלנו וניצול המוצרים שקנינו), וגם על אובדן המזון שבתחילת שרשרת הייצור (על ידי העדפה של מזונות ומוצרים שמחירם הסביבתי נמוך יותר). 
סיכום201סיכום של מה שלמדנו בחמש נקודות.
מה אנחנו יכולים לעשות?214כמה עקרונות פעולה שבאמצעותם כל אחד ואחת מאיתנו יכולים לתרום לצמצום בזבוז המזון בעולם. מומלץ לשאול את התלמידים אם יש להם רעיונות נוספים שיכולים לתרום לצמצום הבזבוז, וגם לשתף איזה עקרונות פעולה הם רוצים לאמץ לעצמם החל מעכשיו. יש קישור לעמוד ובו טיפים נוספים שאפשר גם לשלוח לתלמידים. 

קישורים נוספים:

הדו"ח הלאומי לאובדן מזון והצלת מזון בישראל 2019

זה בצלחת של כולנו – דו"ח בנושא בזבוז מזון בישראל – מאפיינים, גורמים והמלצות ליצירת שינוי מערכתי (יולי 2023)

bb_pages

דילוג לתוכן