סביבת לימוד פליקס ואדם – בנושא אקלים ומזון

כיתותה’-ט’
משך45-90 דקות
מקצועמדע וטכנולוגיהסביבה וקיימות
עזריםמחשב מקרן ורמקולים

מערך מוצע לליווי העבודה עם סביבת הלימוד פליקס ואדם

לסביבת הלימוד

חוברת עזר למורה  

פליקס ואדם הינו מרחב לימוד דיגיטלי המיועד לתלמידי כיתות ה’-ט’, המורכב מסרטוני אנימציה, ייצוגים חזותיים ודיונים.
סביבת הלימוד מתאימה לתוכנית הלימודים במדע וטכנולוגיה, לגיאוגרפיה אדם וסביבה וכן לתכנית הלימודים בנושא שינויי אקלים.
* חלק מהסרטונים בסביבת הלימוד יכולים לעמוד גם בפני עצמם ככלי עזר ללימוד אחד הנושאים.

הנושאים בהם עוסקת סביבת הלימוד:

  • מבוא לנושא שינויי האקלים – מהם גזי חממה וכיצד הם משפיעים על האקלים?
  • השפעת המהפכה התעשייתית על שינויי האקלים ועל חייהם של בעלי חיים.
  • הקשר בין תעשיות המזון ובכללן תעשיית המזון מהחי, לשינויי אקלים.
  • השפעות סביבתיות נוספות של תעשיות המזון מהחי – בירוא יערות, בזבוז משאבים, פגיעה באוקיינוסים.
  • צרכנות מודעת, ושלושת הR (הפחתה, שימוש חוזר, מחזור – reduce, reuse and recycle).
  • תזונה בת קיימא ובריאה מהצומח.
  • מגמות ופתרונות מוצעים בארץ ובעולם.


הפעילות מתאימה לשיעור כפול (90 דקות) או לחלוקה למספר שיעורים.
במקרה של חלוקה למספר שיעורים חשוב לסיים כל שיעור בדיון ראשוני בפתרונות לבעיות שנצפו ונידונו בשיעור, על מנת לאפשר חווית למידה חיובית.
  

חלק ראשון (סרטון פתיחה + פרק 1 בסביבת הלימוד)

הקדמה לתלמידים:
היום נצא למסע ביחד עם שתי דמויות – פליקס ואדם. השיעור מורכב מסרטונים, דיונים וקטעי קריאה.

1. צפייה בסרטון פתיחה 

2. צפייה בסרטון ראשון – שינוי האקלים

הסבר ושאלות הבהרה לסרטון: 
 ראינו שכדור הארץ עובר שינויי אקלים. 

  • מה הם גזי חממה? (גז חממה הוא שם כולל למגוון רחב של חומרים שנמצאים באטמוספירה במצב צבירה של גז, ובולעים או פולטים קרינה אינפרא אדומה – כך שהם מונעים בעצם פליטה יעילה של חום מכדור הארץ וגורמים לכך שנשמרת טמפרטורה גבוהה בתוך כדור הארץ, כמו שחממה שומרת חום בתוכה).
  • מה הקשר בין גזי חממה לבין התחממות כדור הארץ? (שמירת חום על כדור הארץ היא חיובית, אך ככל שיש יותר גזי חממה, נשמר חום גבוה יותר, שמוביל להתחממות כדור הארץ, המעלות עולות וכך נוצרות תופעות בעייתיות של מידבור, התחממות יתר, הפשרת קרחונים וכו’).

ראינו גם שחלק משינויי האקלים קשורים בהתנהגות של בני אדם ובעיקר בפיתוחים טכנולוגיים. 

  • אילו המצאות של בני אדם למשל גורמות לפליטה של גזי חממה? 

חשוב להבין שאם בני אדם משפיעים על האקלים ועל כדור הארץ זה אומר גם שאנחנו הם אלה שיכולים  לשנות ולשפר את המצב. 

3. (מעבר שקופית) דיון – מהם הגורמים לשינוי האקלים: 

  • מה הם הגורמים שאתם מכירים לשינויי האקלים? 
  • אילו מעשים שאנו עושים ביום יום עשויים להשפיע על שינויי האקלים?

4. (מעבר שקופית) – כיצד האוכל שאנו אוכלים משפיע על פליטת גזי חממה 

הסבר: אחד הדברים שמשפיעים על האקלים הוא האוכל שאנחנו אוכלים. 

דיון: איך לדעתכם מזון משפיע על האקלים ובכלל על הסביבה?

מעבר על הסעיפים באותה שקופית מטה, דיון והסבר:

  • “שרשרת האספקה וההובלה” למה הכוונה? אתם יכולים לחשוב מה הקשר בין שרשרת האספקה וההובלה לבין פליטה של גזי חממה?
  • “מוצרים מהצומח” – יש לכם רעיון מה הקשר בין גידול מזון לפליטה של גזי חממה?  [זה בסדר אם התלמידים לא ידעו בשלב זה, המטרה היא רק לעודד את החשיבה ולנסות לשער השערות ראשוניות].
  • “תעשיית חיות המשק והדייג” – יש לכם רעיון מה יכול להיות הקשר בין גידול בעלי חיים לגזי חממה? או שאולי יש לכם רעיון מה הקשר בין גידול בעלי חיים לפגיעה בסביבה בדרכים אחרות (ביערות, בים)? [זה בסדר אם התלמידים לא ידעו בשלב זה, המטרה היא רק לעודד את החשיבה ולנסות לשער השערות ראשוניות].

5. צפייה בסרטון – שינויי האקלים ובעלי חיים

הסבר לאחר צפייה בסרטון: בעקבות המהפכה התעשייתית הדרך בה אנחנו מגדלים בעלי חיים השתנתה וגם מה שאנחנו אוכלים השתנה. 
היום בני אדם אוכלים הרבה יותר בשר מבעבר. כדי למכור הרבה בשר צריך לגדל הרבה בעלי חיים ולכן המשקים בהם מגדלים בעלי חיים כיום הם מאוד המוניים וצפופים. זה משפיע על הסביבה (תיכף נבין יותר איך ולמה) וזה משפיע על בעלי החיים.

דיון בעקבות הצפיה בסרטון: לפי הסרטון או לפי דעתכם מידע כללי, איך העובדה שמגדלים יותר בעלי חיים בצפיפות משפיעה על החיים של בעלי חיים?   

סיכום: נאסוף את תשובות התלמידים ונוסיף שחשוב לציין שגם לגבי מצבם של בעלי חיים יש הרבה מה לעשות ויש הרבה שינויים טובים שקורים בארץ ובעולם. למשל כלובים צפופים שבהם מגדלים תרנגולות בתעשיית הביצים יצאו מחוץ לחוק בהרבה מקומות בעולם, גם בארץ כבר אסור לבנות כלובים חדשים כאלה ולאט לאט הכלובים האלה יתחילו להיעלם.

6. (מעבר שקופית) – מה למדנו?

נקרא יחד

חלק שני (פרק 2 בסביבת הלימוד)

1. צפייה בסרטון תעשיית המזון מן החי ושינוי האקלים

הסבר ושאלות הבהרה בעעקבות הצפיה בסרטון

  • מה הקשר בין תעשיית המזון מהחי לפליטה של גזי חממה? 
  • ראינו שיש 3 דרכים מרכזיות שהתעשייה גורמת לפליטת גזי חממה, מישהו יודע/ת מה הן?
    תשובה: (1) בעלי החיים פולטים גזים (2) השינוע והעיבוד במפעלים גורמים לפלטת גזים (3) כדי לגדל פרות הורסים שטחים ענקיים ביערות הגשם, העצים קולטים גזים ועוזרים לשמור על האקלים ולכן כריתה שלהם משפיעה לרעה על האקלים.

2. (מעבר שקופית) דיון: איך אנחנו יכולים למנוע את שריפת היערות כאשר היא מתרחשת בקצה השני של העולם?

[תשובה מוצעת – היערות נשרפים ונכרתים כדי לפנות שטח שישרת אנשים בכל העולם. כמו שראינו, רוב השטח נשרף משמש לגידול פרות ולגידול המזון שלהן, כלומר אם אנחנו נקנה פחות בקר כאן בישראל זה יכול להשפיע על היערות בקצה השני של העולם]

[על שני השקפים הבאים (פגיעות סביבתיות נוספות של תעשיית הבשר, סעיפים 3-4 מטה) ניתן לדלג במקרה של קוצר זמן ו/או על מנת למתן את כמות המידע המורכב] 

3. (מעבר שקופית) דיון: איך תעשיית הבשר פוגעת בדרכים נוספות בסביבה ובמערכת האקולוגית?

שאלת המשך – דרכים נוספות תעשיית הבשר משפיעה על הסביבה?

4. (מעבר שקופית) פגיעות נוספות של תעשיית הבשר במערכת האקולוגית

קריאה והסבר על- פסולת, רשתות דיג, ניצול מים, בזבוז מזון 

5. (מעבר שקופית) מה למדנו?

נקרא יחד

חלק שלישי (פרק 3 בסביבת הלמידה)

חלק זה מדבר על פתרונות וחשוב להגיע אליו. אם את/ה רואה בכל שלב כי המידע כבר מעמיס על התלמידים ניתן לדלג אליו.

1. צפייה בסרטון – כיצד ייראה העתיד

2. (מעבר שקופית) דיון: איך נוכל ליצור עתיד ירוק יותר?

שאלת המשך – אילו הרגלים שפוגעים בסביבה נוכל לשנות?

3. (מעבר שקופית) איך ליצור עתיד ירוק יותר

מעבר על 4 הסעיפים, קריאה ודיון. אפשר לבחור חלק מהסעיפים ו/או להציג אותם בסדר שונה.
מצורפות הצעות להרחבה לכל סעיף:

לא רק מיחזור:

  • מה אתם יודעים על מיחזור? מה ניתן למחזר ואיך? דיברנו על מזון, האם אתם חושבים שניתן למחזר גם מזון? (הצגת הדוגמא בשקופית – קומפוסט להכנת דשן) 
  • מה זה שימוש חוזר? האם יש מוצרים שאתם או משפחתכם עושים בהם שימוש חוזר? למשל מה ניתן לעשות עם בגדים שכבר אינם במידה שלכם, או עם משחקים שכבר לא מעניינים אתכם? דיברנו על מזון, האם לדעתכם אפשר לעשות שימוש חוזר גם במזון שלא נאכל? בואו נחשוב למשל על אירוע כמו חתונה שנשאר בו הרבה אוכל בד”כ, מה אפשר לעשות איתו? 
  • מה הכוונה בהפחתה? יש פעולות או מוצרים מזהמים שאתם או משפחתכם מנסים להפחית בהם או שאתם חושבים שניתן לנסות להפחית בהם? דיברנו על מזון, אילו מזונות לדעתכם כדאי להפחית כדי לעזור לסביבה? [מלבד בשר כדאי לדבר גם על מוצרים עם הרבה אריזות או מוצרים מעובדים מרובי מרכיבים שתהליך הייצור שלהם כולל הרבה שלבים ומשאבים].

קנייה ירוקה:

כדאי להתמקד בשקופית זו בסמלים. שאלות לדיון: 

  • האם ראיתם בעבר את הסמלים הללו? 
  • נסו לנחש מה כל סמל מייצג. 
  • האם יצא לכם לראות את הסמלים הללו או סמלים אחרים על מוצרים? 
  • האם אתם או ההורים שלכם שמים לב לסמלים כשאתם קונים מוצרים?

מה אוכלים:

  • חלבון: [לפני הצגת השקופית נשאל:] באילו מאכלים שאתם מכירים יש חלבון? הצגת השקופית ומעבר על המאכלים בה. נשאל: האם ידעתם שגם מאכלים אלה עשירים בחלבון? מי אוהב.ת חלק מהמאכלים שמופיעים כאן? יש לכם רעיון מה ניתן להכין מהם?
    סידן: [לפני הצגת השקופית נשאל:] באילו מאכלים שאתם מכירים יש סידן? הצגת השקופית ומעבר על המאכלים בה. נשאל: האם ידעתם שגם מאכלים אלה עשירים בסידן? מי אוהב.ת חלק מהמאכלים שמופיעים כאן? יש לכם רעיון מה ניתן להכין מהם?
    ברזל: [לפני הצגת השקופית נשאל:] באילו מאכלים שאתם מכירים יש ברזל? הצגת השקופית ומעבר על המאכלים בה. נשאל: האם ידעתם שגם מאכלים אלה עשירים בברזל? מי אוהב.ת חלק מהמאכלים שמופיעים כאן? יש לכם רעיון מה ניתן להכין מהם?
  • ניתן לסיים את הפעילות בתכנון ארוחה משותפת המבוססת על חלק מהמזונות בשקופיות, ארוחה זו אפשר לקיים בשיעור הבא, כשכל תלמיד/ה / זוג תלמידים מביא לכיתה את אחד המאכלים. אפשר להיעזר גם בחוברת המתכונים.

מה קורה בארץ ובעולם:

מעבר על נקודות הזמן השונות והסעיפים בהן.
הסבר נוסף ופיתוח דיון בנושא או שניים מתוכם לבחירתך. ניתן לבחור גם נושאים לחקר של התלמידים מבין נקודות הזמן לשיעור המשך.

4. (מעבר שקופית) – מה למדנו?

נקרא יחד

5. צפיה בסרטון הסיום

כדאי לסיים בדיון ולשאול: מי למד.ה משהו חדש היום, מה למדת? מי חושב.ת לשנות הרגלים כלשהם ביום יום בעקבות השיעור? ניתן לחלק פתקים והתלמידים יכתבו החלטה על שינוי שרוצים לקחת על עצמם בעקבות השיעור (אם רוצים – לא חובה). 

*סביבת הלימוד פותחה בפקולטה לטכנולוגיות למידה
על ידי ניר קרני וניר נוימן, בהנחיית טל פריין וציפי בורגר ובליווי אנימלס
כל הזכויות שמורות למכון טכנולוגי חולון HIT

דילוג לתוכן