סדר טו בשבט – פעילות חוויתית לתלמידי ה' ומעלה
- מטרות:
- הכרות עם סדר ט"ו בשבט והייצוגים השונים של פירות וצומח בחיי האדם.
- יצירת חוויה חיובית משותפת של התלמידים סביב שולחן הסדר.
חיבור התלמידים לנושאים סביבתיים.
הערה: יש לתאם מראש עם התלמידים את חלוקת והבאת הציוד (פירות יבשים, צלחות, סכו"ם, מפה, מיץ ענבים וכו'). כמו כן יש למנות תלמידים שיסייעו לפני תחילת השיעור בהכנת הכיתה. מומלץ גם לבוא מוקדם יותר על מנת לוודא שהכיתה מסודרת וערוכה לפעילות.
ציוד דרוש:
- אוכל לסדר – יש לדאוג שיהיו פירות יבשים וטריים: לדוג' אגוזים, שקדים, תפוזים, רימונים, תמרים, זיתים ומשמשים, תאנים, צימוקים תפוזים ותפוחים.
- מיץ ענבים. מומלץ לדאוג גם למים (וקנקנים).
- ציוד נוסף: מפה, צלחות רב פעמיות, כוסות רב פעמיות, מפיות.
- שאלון אקולוגי.
הכנת הכיתה:
חברו את שולחנות הכיתה לשולחן אחד ארוך ופרסו עליהם מפה. פזרו את הפירות בצלחות שונות לאורך השולחן, ואת קנקני/בקבוקי השתייה.
במקרה שלרשותנו 45 דק' נקיים את הסדר ע"פ התוכנית הבאה. במקרה שלרשותנו 90 דקות, אפשר לשלב במהלך הסדר גם משחק קהוט לטו בשבט.
הפעילות
פתיחה:
נבקש מהתלמידים להתיישב במעגל ונשאל אותם מה מזכיר להם שולחן הסדר. התשובות יכללו כנראה ארוחות מחגים אחרים (פסח, סוכות, וכו'), נציין שכמו בחגים אחרים, גם בטו בשבט נהוג לקיים ארוחה ייחודית – שנקראת סדר טו בשבט, והיום נערוך יחד סדר שכזה.
נשאל את התלמידים מה הם יודעים/זוכרים על טו בשבט, אפשר לאסוף את התשובות השונות ולכתוב אותן על הלוח במעין ענן מילים.
נספר על מקורו של חג ט"ו בשבט:
במקור, שימש התאריך ט"ו בשבט לציון שנה חדשה עבור הפרשת תרומות ומעשרות מפירות האילן (היבט דתי), ומכאן נובע שמו: ראש השנה לאילן. במהלך הדורות נוספו לתאריך זה רבדים נוספים: בגלות, קיבל ט"ו בשבט משמעות של כמיהה וגעגועים לארץ ישראל, שהתבטאו באכילת פירות יבשים שנשלחו מארץ ישראל. (היבט ציוני).
במאה השש-עשרה, האר"י (ר' יצחק לוריא אשכנזי) איש צפת, עמד ותיקן את סדר ט"ו בשבט – יום אכילת פירות כסמל להשתתפות האדם בשמחת האילנות. בסדר זה נהגו לאכול 30 מיני פירות המחולקים לשלושה עולמות. עולמות אלו מסמלים רבדים שונים מעולם הקבלה.
במהלך הפעילות היום נלמד מהי משמעותו של סדר ט"ו בשבט וכיצד החג רלוונטי ומתחדש גם בהקשר של ימינו.
כוס ראשונה:
נמזוג כוס מיץ ענבים (אפשר למזוג רבע כוס לכל תלמיד/ה) ונברך (אופציונאלי) "ברוך אתה אדוני אלוהינו מלך העולם בורא פרי הגפן". התלמידים ישיקו כוסות וישתו.
נשאל – מהו פרי הגפן? הגפן הוא צמח מטפס, שפריו הוא הענב. מהגפנים ניתן להפיק יין, מיץ ענבים, או ענבים כפירות לאכילה. הגפן נזכרת במקרא מעל שלוש מאות פעם בשמות: גפן, ענב (ים), צימוקים, כרם, תירוש ויין. היא מאפיינת בעיקר את נחלת שבט יהודה (בראשית מט יא; במדבר יג כג) . היא משמשת סמל (תהילים פ טו), ומשל (שופטים ט יג; הושע יד ח ועוד). יש לצמח מסורת זיהוי רציפה. הוא היה מגידולי היסוד של ארץ ישראל בעת העתיקה, כולל תקופת ימי הביניים. ביותו היה כנראה במזרח הקרוב, ושרידיו נמצאו באתרים רבים בארץ החל מתקופת הברונזה התיכונה, ומעידים על גידולו האינטנסיבי. קיימים גם שרידים רבים של גתות יין קדומות ברחבי הארץ, החל מתקופת הברונזה ואילך. הגפן היא אחת משבעת המינים בהם השתבחה ארץ ישראל (דברים ח ח). היא מופיעה פעמים רבות בתורה, נביאים וכתובים. משקה "פרי הגפן" (היין) משמש אותנו גם לטקסים דתיים, גם לשימושים רפואיים (לדוג' שיכוך כאבים) וגם לאירועים חגיגיים מחיי היומיום.
מדרש:
נבקש מתלמיד/ה להקריא את המדרש הבא:
"כל שחכמתו מרובה ממעשיו, למה הוא דומה – לאילן שענפיו מרובין ושורשיו מועטין,
והרוח באה ועוקרתו והופכתו על פניו.
וכל שמעשיו מרובין מחכמתו, למה הוא דומה-לאילן שענפיו מועטין ושורשיו מרובין:
אפילו כל הרוחות שבעולם באות ונושבות בו, אין מזיזות אותו ממקומו." (פרקי אבות ג, כא)
נשאל:
מהו הדבר החשוב באדם על פי המדרש? האם אתם מסכימים עם מדרש זה? איך מדרש זה מתקשר ל"אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בו?"
נדבר על כך שהטבע, במקרה המדובר האילן (עץ) הוא לעיתים קרובות דימוי חשוב לאדם, וניתן ללמוד רבות עלינו מהסתכלות על הטבע. עץ שיש לו שורשים יציבים, יתמודד עם הרבה מפגעים, כך גם אנחנו, אם נגדיר ערכים ברורים ועקרונות חשובים, נוכל לשמור על עצמנו, כיחידים וכקבוצה.
אם נתייחס למשבר האקלים לדוג', אם כבני אדם נגדיר שחשוב לנו לשמור על הסביבה שלנו, על המזון שלנו, על הבריאות שלנו – בהסתכלות הוליסטית (משותפת) ולא כגורמים נפרדים, נוכל לייצר פתרונות והתנהגויות ממשיים שישמרו עלינו לדורי דורות, כמו עצים עתיקים.
אכילת הפירות
נאכל מן הפירות ונבקש מהתלמידים לספר לנו מה הם יודעים על הפירות הללו, אלו תכונות הם מכירים, באילו תנאים הפירות גדלים, כיצד מייבשים את הפירות או קוטפים אותם. נספר שהארץ התברכה בפירות מגוונים, ומנהג אכילת פירות יבשים נבע מרצון של יהודים בגלות לאכול ממטעמי הארץ (אם היו שולחים אליהם פירות טריים הם היו נרקבים, ולכן הפירות שנשלחו לחו"ל היו פירות יבשים).
כדי לגדל את הפירות צריך שטח אדמה, מים, צל/שמש, ידיים עובדות, ואחת הדרכים ליהנות מהפירות (מלבד אכילה) היא הגידול שלהם.
אפשר לעורר דיון על הקמת גינה קהילתית וגידול פירות בקהילה.
כוס שניה
נמזוג כוס מיץ ענבים (אפשר למזוג רבע כוס לכל תלמיד/ה) ונברך (אופציונאלי) "ברוך אתה אדוני אלוהינו מלך העולם בורא פרי הגפן". התלמידים ישיקו כוסות וישתו.
שאלון אקולוגי
נחלק לתלמידים שאלון אקולוגי (מצורף) ונבקש מהם למלא אותו. לאחר מכן נקיים דיון על תשובותיהם ומסקנותיהם, נדבר על כך ששמירה על הטבע לא מתחילה רק בטיולים, אלא ביומיום שלנו.
נסיים את הארוחה, נסכם: במהלך הפעילות למדנו את משמעותו של סדר ט"ו בשבט ונחשפנו לקשר שבין הטבע לאדם. כעת ננקה את הכיתה, ונארגן אותה.