משרד החינוך: יש לקדם חמלה לבעלי החיים בבתי הספר!

משרד החינוך וגורמי ממשל נוספים תומכים בפעילויות המקדמות זכויות בעלי חיים – ואוסרים על קיום מספר פעילויות הפוגעות בהם. ממערכי שיעור באתר המשרד ועד הגנה על חופש הביטוי של מורים- ריכזנו עבורכם דוגמאות למקורות ולציטוטים בנושא.

לחצ/י למעבר ישיר לתחום הרלוונטי לך ביותר:

תמיכת המשרד בחינוך לזכויות לבעלי חיים – כללי:

1. "פיתוח חמלה כלפי בעלי חיים ומניעת פגיעה בהם מהוות מטרות חשובות אשר מסייעות בפיתוח אמפתיה וחמלה בקרב הילדים בכלל, והנם חלק מעבודה חינוכית על כישורי חיים, קידום אקלים ומניעת אלימות".

(העלון המקוון "פיתוח חמלה לבעלי חיים ומניעת פגיעה בהם" של השירות הפסיכולוגי-ייעוצי של משרד החינוך, הכולל מערכי שיעור בנושא, לשילוב בשעות מחנך ובמקצוע "כישורי חיים")

2. "יש להבהיר לתלמידים שגם לבעלי החיים יש רגשות והם נהנים או סובלים כתוצאה מההתנהגויות שלנו. כדי לאפשר יחס הוגן לבעלי החיים בשבי יש ללמוד על בעל החיים, על אורח חייו ועל מקומו בטבע, ועל העדפותיו (…) יש לקיים שיעורים בנושא של היבטים הומניים בהתייחסות אל בעלי חיים. מומלץ לעסוק בפיתוח רגישות, אחריות, מחויבות וחמלה".

(חוזרי מנכ"ל משרד החינוך בתכניות חינוך לערכים,  "בעלי החיים במוסד החינוכי", סעיף 14)

3. "יום זכויות בעלי החיים במערכת החינוך" מופיע בלוח הזמנים הרשמי של המשרד (ראו בעמ' 26 בקישור זה), בתאריך י"א באייר (השנה התאריך הלועזי הוא 16.5.2019). בחוזר המנכ"ל "בעלי החיים במוסד החינוכי" של משרד החינוך נכתב:

"אנו ממליצים על קיום יום זה שייצג את חשיבות בעלי החיים כחלק בלתי נפרד מחיינו ומסביבתנו ואת חובתנו לכבדם, לדאוג לרווחתם (…) מומלץ להתייחס גם לחיות משק ולתנאי החזקתן. יש חשיבות רבה בתכנון פעילות ולמידה מקדימות בנושא".

בין השאר נכתב בחוזר כי מומלץ לקיים שיעורים בכתות, הרצאות של ארגונים, תערוכות, טקסים והתנדבויות בנושא.

4. מאות בתי ספר מציינים את "יום זכויות בעלי החיים" של משרד החינוך מדי שנה, בין השאר בסיוע מדריכי שפ"י (השירות הפסיכולוגי-יעוצי של המשרד) ועמותת אנימלס. במכתב לועדת המשנה לצער בעלי חיים של הכנסת (הפועלת במסגרת ועדת החינוך) ממאי 2016, שר החינוך נפתלי בנט ציין את החשיבות שרואה משרד החינוך בקיום "יום בעלי החיים" בבתי-הספר, ואת שיתוף הפעולה של המשרד עם עמותות בעלי החיים בכלל ובפרט אנימלס (לשעבר 'אנונימוס'), בפעילויות הנערכות במסגרתו. (לקריאת המכתב: עמוד ראשון; עמוד שני; הפיסקה בנושא) ב2017 אף הוענק בכנסת "אות המתנדב"  לפעיל אנימלס, דודו פרץ, על ארגון שבוע זכויות בעלי חיים בבתי-הספר.

5. משרד החינוך מארח הרצאות בנושא חינוך לזכויות בעלי חיים במסגרת השתלמויות לרכזי חינוך חברתי של בתי-ספר יסודיים ותיכוניים, ברחבי הארץ, מטעם פרויקט משותף של המשרד להגנת הסביבה, "נח- התאחדות ארגוני ההגנה על בעלי חיים בישראל" ועמותת אנימלס. החל ממרס 2018, נערכו כעשרים הרצאות בפני קרוב לאלף רכזים ורכזות, בהשתלמויות של מרכזי פסג"ה ומנהל חברה לנוער ברחבי הארץ.

תמיכת המשרד בהעלאת המודעות לפגיעה ממוסדת בבעלי חיים:

6. בדו"ח "פדגוגיה מוטת עתיד", ממליץ משרד החינוך לשלב מגמות סביבתיות וחברתיות עכשוויות בתכנים המועברים בבתי הספר, ביניהן- "היחס המשתנה בחברה לבעלי החיים" ו"שינויים בתעשיית המזון מן החי":

"יתר ויותר קהילות וקולות קוראים לשינוי באופן שבו מתייחסים לבעלי חיים (…) מחקרים מוצאים עדויות להתנהגויות בקרב בעלי חיים שמקובל היה בעבר להניח שהן מאפיינות בני אדם בלבד (…) נמצאו עדויות לדיכאון בקרב דגים בשל תנאי הגידול שלהם (…) עולה המודעות לבעייתיות של ניסויים בבעלי חיים וספקות לגבי האפקטיביות שלהם (…) מהופעות הקרקסים נעלמות החיות, פארקי מים גדולים וגני חיות סגרו את השערים או שינו את התנהגותם לאור חרמות וביקורות הצרכנים".

"תעשיית המזון מן החי מושפעת אף היא מכל הנוגע ליחס לבעלי החיים ולאופן גידולם. תחקירים נושכניים בארץ ובחו"ל, אף שלרוב אינם מבשילים לכלל הליכים פליליים, משפיעים על הציבור ועל יצרניות מזון גדולות ומבוססות בתחום, ומעלים את המודעות למתרחש בתעשייה זו ולהשפעותיה הבריאותיות והסביבתיות".

("פדגוגיה מוטת עתיד 2- מגמות, עקרונות, השלכות ויישומים", משרד החינוך- מחלקת מחקר ופיתוח, 2019, עמ' 94-95, תחת הפרק"מגמות סביבתיות", בו מפורטות מגמות שמומלץ להתייחס אליהן במערכת החינוך).

7. במסגרת מערכי השיעור שפרסם השירות הפסיכולוגי-ייעוצי של משרד החינוך, המוקדשים לפיתוח חמלה לבע"ח, פורסם מערך השיעור "רווחת חיות המשק" (עמ' 25 בקישור), בו נכתב:

"מאז המהפכה החקלאית ועד היום תהליך הביות מואץ ובעלי חיים רבים, הן חיות מחמד והן חיות משק, סובלים קשות מהתופעה. במטרה לספק את צרכי האדם, גדל מספר חיות המשק בעולם והגיע לממדים עצומים (…) בישראל למשל מספר התרנגולות המטילות בלבד שווה למספר התושבים. בעיה נוספת היא תנאי הגידול של חיות המשק. לצערנו כדי למקסם רווחים, לעמוד בביקוש ולייעל את הגידול, בעלי החיים מוחזקים בתנאים קשים מאד".  

במטרות הפעילות נכתב:

"הילדים יפתחו מודעות לסבלן של חיות המשק; הילדים יבינו שסבלם נובע מהחלטות האדם ושבידם לשנות את המצב; הילדים יפעלו למען רווחתן של חיות המשק".

בין ההפעלות המוצעות במערך:

"בדיקת תנאי הגידול של חיות המשק (…) חשיפת התלמידים לתנאי חייהם הקשים של חיות המשק והעלאת המודעות לרווחת בעלי החיים, מגבירות את המוטיבציה של התלמידים להיטיב את מצבם (…) יש לבקש מהתלמידים להעלות רעיונות לגבי התחום בו הם בוחרים לפעול כדי לסייע לחיות המשק". בהמשך המערך מוצעים אפיקי לימוד ופעולה ספציפיים בנושאים שונים, בהם: "העלאת המודעות לסבלן של תרנגולות סוללה; תנאי גידולן של פרות החליבה; בדיקת אפשרות למניעת הסעת בעלי חיים ואיסור משלוחים חיים מחו"ל".

8. באתר הפיקוח על לימודי המדעים של משרד החינוך, תחת חומרי הלמידה בקיימות פורסמה סדרת מערכי השיעור: "בני אדם וחיות אחרות", העוסקים בדילמות ביחסים בין בני אדם לבעלי החיים, דרך חקר ודיבייט, ביניהן: האם לקנות כלב או לאמץ מעמותה; האם מוצדק להקפיד על קניית מוצרי קוסמטיקה שלא נוסו על בעלי חיים; האם לחברה לשיווק ביצים מותר להציג איורים של תרנגולות חופשיות על האריזה, בעוד היא מחזיקה אותן בכלובי סוללה; האם מוסרי להפריד עגלים מאמותיהם בתעשיית החלב, על מנת להתפרנס; האם צריך להתייחס אחרת ל"חיות מחמד" ול"חיות משק".

9. באתר הפיקוח על לימודי התנ"ך של משרד החינוך ומט"ח, מוצעת פעילות הכוללת הקרנה של סרטון האנימציה "MAN", העוסק בפגיעה הממוסדת של בני אדם בבעלי חיים, בין השאר עבור תעשיות המזון, ומציגה שאלות לדיון בנושא.

10. השירות הפסיכולוגי-ייעוצי של משרד החינוך מפיץ לבתי ספר כרזות שהופקו על-ידי המשרד להגנת הסביבה, המציגות תמונות של בעלי חיים יחד עם הכיתוב "גם לנו יש רגשות". בכרזות מופיעים בין השאר חמור, פרה ועגל, תרנגול ואפרוח, כבשה וטלה.

תמיכת המשרד בחינוך למודעות ליתרונות צריכת מזון מהצומח :

11. בהמלצות תזונתיות המתפרסמות במסגרת התכנית "מבשלים אפשרי-בריא" (המשותפת עם משרד הבריאות), כותב משרד החינוך כי יש להגביל את כמות המוצרים מהחי בתפריט, ולהתבסס על יותר מזונות מהצומח. בין השאר מצויין כי יש לצרוך מדי יום "קטניות העשירות בחלבון מהצומח או כמויות קטנות של חלבון מהחי". המשרד אף מציב לראשונה מגבלה קונקרטית לכמות המומלצת של מוצרים מהחי, ומציין כי אין לאכול יותר מ2-5 מנות בשר ודגים בשבוע. במסגרת התכנית התלמידים מתנסים בהכנה משותפת של מאכלים בריאים שונים (פסטה, טורטייה ו"ארוחה שלמה בצנצנת")- כולם מהצומח. בדפי המידע להורים הנשלחים לקראת הפעילויות, נכתב:

"כאשר מרבית התפריט מבוסס בעיקרו על מזונות מהצומח בשילוב כמויות קטנות יותר של מזון מן החי, נגרם פחות נזק סביבתי אקולוגי מאשר תפריט המבוסס ברובו על מזון מן החי".

12. בחוזר מנכ"ל של משרד החינוך "הזנה וחינוך לתזונה נכונה במוסדות חינוך" ישנה הנחיה מפורשת להגיש יום אחד בשבוע אך ורק מזון צמחוני (מנה עיקרית המבוססת על קטניות – ראו בטבלאות 6-9 במסמך).

13. "התזונה הים תיכונית בעלת יתרונות בארבעה ממדים שונים: כלכלי, בריאותי, סביבתי וחברתי-תרבותי; בהיבט הסביבתי, מדובר בתזונה קבועה ושיוויונית המבוססת בעיקר על מזונות מהצומח ומיעוט מזונות מהחיתוך פגיעה מינימלית במגוון הביולוגי, בסביבה ובבעלי החיים. בהיבט הבריאותי, מחקרים מראים שתזונה זו תורמת לביטחון תזונתי, היא מונעת מחלות ונותנת מענה במצבי בריאות שונים כמו מחלות לב וכלי דם, סוכרת, השמנה, מחלות סרטן מסוימות ועוד. בהיבט הכלכלי, זוהי תזונה שמעודדת צריכה בעלות השווה לכל כיס. בהיבט החברתי-תרבותי, היא מקדמת אכילה חברתית-משפחתית, מזון ביתי ודפוסי אכילה מסורתיים".


"התלמידים ירכיבו לעצמם את צלחת המזון האישית שלהם לפי עקרונות התזונה הים תיכונית; התלמידים ילמדו על תזונה בת קיימא ויישמו אותה על הצלחת האישית אותה הרכיבו"

(מתוך תכנית הלימודים "אוכלים את זה" של משרד החינוך ומשרד הבריאות, מדריך לטיפוח ויישום התזונה הבריאה בבתי ספר, 2018, עמ' 8 ,21)

14. "בין הצעדים החשובים ביותר נדגיש את עידוד האוכלוסייה למעבר לצריכה של תזונה ים תיכונית (דלה במוצרים מן החי)".

(המאמר “מהשדה אל הצלחת- תזונה בת קיימא בישראל", ד"ר אלון שיפון וחגית אולנובסקי, המוצג בתכנית "אוכלים את זה", עמ' 21).  


15. בתכנית "אוכלים את זה!" משולב גם מערך השיעור "אפשר גם אחרת" (עמ' 33) המוקדש לצמחונות וטבעונות, מכיר בלגיטימיות שלה ומעודד היכרות עם מאפייניה:

"בשנים האחרונות אורח החיים הצמחוני והטבעוני רווח בקרבנו (…) תזונה צמחונית וטבעונית יכולה להיות מאוזנת, יחד עם זאת נדרשת הדרכה אישית של תזונאית למניעת חסרים". במטרות הפעילות נכתב:  "התלמידים יכירו את אורח החיים הצמחוני והטבעוני". ברעיונות לפעילויות מוצע:  "בישול והכנת מאכלים צמחוניים/טבעוניים"; "הכנת ספר מתכונים צמחוניים / טבעוניים המותאם לצרכים התזונתיים של בני הנוער".

16. "איך אפשר להשפיע ולצמצם את הנזק  הסביבתי? לצרוך מזון עם השפעה סביבתית קטנה יותר (מזון מהצומח); לקנות מזון עונתי; לקנות מזון מקומי; לקנות רק כמה שצריך; לקנות מזון עם מעט אריזות"

(מתוך מערך השיעור "תזונה בת קיימא" של משרד החינוך, שנבנה בשיתוף המשרד להגנת הסביבה, החברה להגנת הטבע והרשת הירוקה והופץ לקראת "יום כדור הארץ", 2017).

17. בדו"ח "פדגוגיה מוטת עתיד", ממליץ משרד החינוך לשלב מגמות סביבתיות וחברתיות עכשוויות בתכנים המועברים בבתי הספר, ביניהן "שינויים בתעשיית המזון מן החי":

"דו"ח מכונן של האו"ם מ2006 הגדיר את תעשיית המזון מן החי כאחד הגורמים המזהמים ביותר (…) בשר סינתטי או מתורבת ינצל 99% פחות קרקע, יפלוט 96% פחות גזי חממה, יצרוך 96% פחות מים וידרוש 45% פחות אנרגיה לעומת בשר בקר (…) גורמים ממשלתיים בעולם ובעלי עניין מקדמים התנהגויות תומכות, כמו הימנעות מהגשת מזון מן החי באירועים רשמיים או 'יום ללא בשר'".

("פדגוגיה מוטת עתיד 2- מגמות, עקרונות, השלכות ויישומים", משרד החינוך- מחלקת מחקר ופיתוח, 2019, עמ' 94-95).

18.      בהנחיות משרד הבריאות (2017) נכתב כי מומלץ להפחית במזון מהחי ולצרוך יותר מזונות מהצומח. גם על-פי נייר העמדה של ארגון התזונה האמריקאי (AND,2016), ארגון התזונה הגדול בעולם,  תזונה מהצומח הינה מספקת מבחינה בריאותית לכל שלבי החיים.

תמיכת המשרד בחופש הביטוי של מורים בבית הספר:  

19. "מצופה מהמורים לחשוף את תלמידיהם לסוגיות הנמצאות על סדר היום הציבורי ולהציג ולהבין את הדעות השונות לגבי סוגיות אלו ואת הנימוקים לכל אחת מהן, וזאת במטרה לאפשר לתלמידים לנהל שיח ביקורתי ולגבש את זהותם ואת עמדתם האישית באופן מבוסס, מתוך היכרות עם מגוון רחב של דעות (..) המורה הוא האחראי לאופי השיחה ולמטרותיה בכיתה, וכמי שמוביל את השיחה הוא יוכל להביע את דעתו האישית ולהעדיף השקפה אחת על רעותה (…)

"רצוי להעלות לדיון בחדרי המורים את שאלת ההתמודדות החינוכית עם נושאים שבמחלוקת, לעודד את המורים להתייחס אליהם ולסייע להם להתמודד עם הנושא. המורים בחדר המורים, כמו התלמידים בכיתות, צריכים להרגיש בטוחים וחופשיים להביע את דעתם ולנהל שיח בנושא".

"חשוב להבהיר למורים כי יינתן להם גיבוי בפעולתם בכיתה בסוגיות אלו גם במקרים של טענות ותלונות מצד תלמידים או הורים, כל עוד הם יעמדו בכללים וינהגו בהגינות (…) מומלץ להבהיר להורים כי קיים צורך לנהל דיונים לגבי נושאים המצויים במחלוקת ציבורית"

(מתוך חוזר מנכ"ל משרד החינוך "התכנית הלאומית ללמידה משמעותית: השיח החינוכי על נושאים שנויים במחלוקת", 2016).

איסורי משרד החינוך על פגיעה בבעלי חיים במסגרת בית הספר:

20. בית הספר הפיץ תכנים חינוכיים מטעם חברות ליצור מזון מהחי או מתכנן לבקר במפעל של חברה לייצור מזון מהחי?  בחוזר המנכ"ל בנושא פרסומת מסחרית במוסדות חינוך, משרד החינוך אוסר על שילוב פרסומות בבתי-ספר גם במסווה של "חומר לימודי", חלוקת "מתנות" או ביקור במפעלים של חברות, ומתנה כל מעורבות של גוף מסחרי (כולל 'מועצת החלב') בבית-הספר באישור ועדה מיוחדת של משרד החינוך. במקרה הצורך, כדאי להזכיר למנהל/ת בית הספר את החוק בעניין ו/או לפנות לעירית לבנה, יו"ר הועדה לחסות ממשלית ואישור שילוב פרסומת מסחרית במנהל הפדגוגי, בטל' 02-5603220 או במייל iritli@education.gov.il.

21. בית הספר מתכנן להקים פינת חי? חשוב ליידע את המנהל/ת כי משרד החינוך אוסר על הקמה של פינות חי חדשות, ובמידת הצורך לפנות לגב' גילה ברוקס, המפקחת על פינות החי במשרד החינוך:  050-7405045. gilabarokas@gmail.com.

22. בית הספר כבר מחזיק פינת חי? הוא נדרש לעמוד בתקנות רבות, בין השאר בנושאי ההזנה, הטיפול הוטרינרי וההזנה של בעלי החיים, המפורטות בחוזר המנכ"ל. בחוזר נכתב כי "אין להחזיק במוסד החינוכי בעלי חיים ללא היכולת לעמוד בהוראות החקיקה הרלוונטית ובכללים המפורטים בחוזר". במקרה של אי-עמידה בכללים ניתן לגילה ברוקס (ראו פרטים בסעיף 20)

כמו כן, התכנית לטיפול רגשי הנעזר בבעלי חיים במכללת אורנים לחינוך, מסייעת ללא עלות לבתי ספר המעוניינים להתאים את פינת החי למודל חדשני הכולל החזקת אך ורק בעלי חיים הזקוקים לשיקום, ללא רבייה בשבי, ללא מגע בכפייה- מודל המאפשר להיטיב עם בעלי החיים והתלמידים גם יחד. לפרטים ניתן לפנות לגל חכים: hakimgal@gmail.com 052-8776999

23. מתוכננת פעילות הכוללת שימוש בבעלי חיים (כגון "חוגי ליטוף") בשטח בית הספר?

משרד החינוך אוסר על כך. בחוזר מנכ"ל משרד החינוך "בעלי חיים במוסד החינוכי" (סעיף 16) כתוב:

"מומלץ להפגיש תלמידים עם בעלי חיים מחוץ למוסד החינוכי (…)  אין להפעיל תכניות שבהן המפעילים – חברות חיצוניות – מגיעים עם בעלי החיים למוסד החינוכי, למעט כלבים. הובלת בעלי חיים לפעילות מחוץ למקום גידולם הרגיל גורמת להם סבל רב, והובלה של עופות וזוחלים אף כרוכה בסכנה לבריאותם".

במידה והמפעיל טוען כי קיבל אישור חריג שכזה, מומלץ לבדוק זאת מול האחראים במשרד החינוך המופיעים בחוזר המנכ"ל.

פורסם תחת מערכי שיעור תגיות: [קישור ישיר]

Comments are closed.