לעוף הזה כבר אין מאמא

היכרות עם התדמית המשווקת על ידי יצרנים (20 דקות)

החניכים מחולקים לקבוצות. כל קבוצה מקבלת שם של מוצר ודף הנחיות (נספח 1) על פיו היא מכינה מודעת פרסומת למוצר. נציג/ת כל קבוצה מציג/ה בפני כל החניכים את המודעה שהכינו,ומסביר/ה מה הנחה אותם בעיצוב המודעה.

כל קבוצה מקבלת מודעת פרסומת אמיתית או תמונה של אריזה של המוצר אותו היא שיווקה (ניתן להשתמש בתמונות המצורפות, נספח 2, אך עדיף להביא אריזה או פרסומות מעיתון). המודעות והאריזות המחולקות מתאפיינות בכך שמוצג בהן בעל חיים המנוצל בתעשייה כשהוא שמח, או נמצא בתנאים טובים. כל קבוצה מציגה את התמונה או האריזה שקיבלה לשאר החניכים ואומרת האם יש דמיון ביניהן ובין מה שיצרו? מה הוא הדמיון? מה היא תמונת המצב של בעלי החיים במשקים שמוצגת במודעות ואריזות אלה ובמודעות שהם יצרו? המדריכ/ה או אחד החניכים כותב על הלוח או על דף גדול, מתחת לשם התעשייה, את התנאים והתחושות של בעלי החיים בה כפי שהם מוצגים במודעות.

היכרות עם תנאי הגידול של בעלי חיים בתעשיות מזון (15 דקות)

כל קבוצה מקבלת דף מידע על התעשייה שקודם היא יצרה פרסומת למוצריה וקוראת אותו יחד (ניתן להשתמש בדפי המידע באתר). נציג/ת הקבוצה מספר/ת לכל החניכים על התעשייה לפי הדף שקראה. בתום דבריו/ה של כל נציג/ה אחד מחברי הקבוצה ניגש לדף/לוח ומסמן קו על כל דימוי שהופיע במודעות והסתבר כסותר את המצב האמיתי של בעל החיים בתעשייה.

 

דיון – (15 דקות)

המדריכ/ה: ראינו כי יש פער בין התדמית שמוכרים לנו יצרני ומשווקי המוצרים ובין העובדות שמציגות מציאות שונה  חלוטין. ממה נובע הפער הזה? לאחר תשובות החניכים מוסיפ/ה המדריכ/ה: קודם כל מהרצון למכור. ברור  שווקים  הצגת המצב לאמיתו תעורר רושם שלילי אצל הקונים, תדחה אותם ואולי אף תעורר אותם למחות על תנאי גידול  לה ולהחרים את המוצרים, מתוך הבנה שבקניה שלהם הם תומכים בהתעללות.

המדריכ/ה: מה עושים לנו כקונים הדימויים שמופיעים במודעות ובאריזות? מה הם גורמים להרגיש? האם, לפני  ידעתם על התנאים האמיתיים "קניתם" את הדימויים האלה וחשבתם שהם מציגים את המציאות. אם לא "קניתם" אותם   האם שמתם לב לסתירה? האם חשבתם עליה? מה היא גרמה לכם להרגיש?

לאחר תשובות החניכים המדריכ/ה מציג/ה את תשובותיו/ה על שאלות אלה ומוסיפ/ה דברים כלליים:

ברור שהאינטרסים של היצרנים והמשווקים היא למכור, אך מעניין לחשוב מדוע זה באמת מוכר, גם כשלעיתים ברור שמדובר בהצגה שקרית. נראה שאנשים באמת רוצים להאמין כי התרנגולת שהם קונים את בשרה, או את הביצים שהטילה, זכתה לחיים מאושרים לפני מותה, קיבלה טיפול טוב, סביבה הולמת, וזכתה לסיפוק כל צרכיה הגופניים, החברתיים והנפשיים. הדימויים החיוביים, גם אם איננו מאמינים להם באמת, לעיתים מספקים אשליה נעימה.

אם אפילו הפרסומות למוצרים מהחי מניחות שאנשים רגישים לסבלם ואושרם של בעלי חיים ורוצים להאמין כי הם גדלים בתנאים טובים, ואם המצב במציאות הוא כל כך שונה, מדוע קיימות התעשיות האלה? מדוע אנשים קונים מוצרים אלה? האם זה הכרחי? האם אנחנו יכולים לעשות משהו כדי לשנות את המצב?

המדריכ/ה רושמת על הלוח את הסיבות לקניית המוצרים שנאמרות על ידי החניכים, ואם לא נאמרו הסיבות הבאות היא מציינת וכותבת גם אותן: הרגל, טעם, תדמית של בריאות.

המדריכ/ה מסכמת: רוב האנשים מתנגדים להתעללות בבעלי חיים, ואת זה יודעים גם יצרני ומשווקי המוצרים מהחי שדואגים ליצר תדמית הפוכה לגמרי למצב האמיתי. התעשיות האלה קיימות כי יש מי שקונה את התוצרים שלהם. זאת הסיבה היחידה. למרות ההתנגדות להתעללות אנשים קונים מוצרים מהחי מסיבות שונות – הרגל, טעם, תדמית של בריאות, אופנות, ופשוט חוסר ידיעה לגבי התנאים של בעלי החיים בתעשיות אלה. למי שבאמת אכפת מה הם התנאים בהם מגודלים בעלי החיים, צריך להסתכל על העובדות, ולא על האשליות שמוכרים לו, ולהחליט האם הוא מוכן לקבל אותן כמו שהן, ואם לא – מה הוא מוכן לעשות בנידון. דבר אחד שאפשר לעשות הוא לנסות ולשנות את המצב. אפשר לחוקק חוקים שישפרו את תנאי חייהן של בעלי חיים בתעשיות, אך זה הוא תהליך ארוך וקשה וסביר להניח שהחוקים ישפרו את התנאים רק במעט. כמו שאמרנו קודם, התעשיות האלה קיימות, וימשיכו להתקיים, כל עוד יהיה מי שיקנה את תוצרתן. לכן הדבר השני והחשוב שאפשר לעשות הוא הפחתה בקניית מוצרים אלה או אף החרמה מלאה של חלקם או של כולם. אך אמרנו שיש סיבות שבגללן אנשים קונים מוצרים אלה (המדריכ/ה מצביע/ה על הסיבות הכתובות על הלוח) ומי שרוצה לעשות את הצעד זה צריך ללמוד איך לעשות זאת תוך שמירה על מה שחשוב בשבילו מתוך הסיבות האלה. ללמוד אילו דברים טעימים אחרים אפשר לאכול, אילו דברים בריאים אחרים אפשר לאכול, כיצד אפשר לשמר הרגלים אהובים, כמו למשל שניצל טופו במנגל ביום העצמאות, וכדומה. אפשר לקרוא על אלטרנטיבות למוצרים שפוגעים בבעלי חיים בחומר שאחלק, באתרי אינטרנט, בעלוני מידע, בעלון מידע שהוציאה קופת חולים כללית לנוער צמחוני ועוד. והדבר האחרון שאפשר לעשות הוא פעילות, הן במטרה לקדם חקיקה והן במטרה להסביר לאנשים אחרים על מצבם של בעלי חיים בתעשיות, ולשבור את הדימוי שמוכרים היצרנים. גם מידע על פעילות תוכלו למצוא באותם המקורות.

חלוקה של דפי מידע על פגיעה בבעלי חיים, פעילות, תזונה צמחונית וטבעונית, ומקורות נוספים לקבלת מידע זה.

bb_pages

דילוג לתוכן