הפעילות מתאימה למהלך טיול בטבע. טיול שיוצאים אליו בכל מקרה, כגון טיול שנתי, או טיול קצר לצורך הפעילות עצמה.
- בזמן הפסקה מן ההליכה, המדריכ/ה מבקש/ת מכל חניך לבחור במין של בעל חיים ולספר לאחרים מה בחר.
- כל חניך מחקה את בעל-החיים שבחר, כמה דקות בעת העצירה, ולאחר מכן בזמן ההליכה. החיקוי יכלול הליכה שמזכירה את זו של בעל-החיים, תנועות גוף, דימוי צורני של הגוף(זנב, חדק וכדומה) והשמעת קולות. חיקוי של הליכה על ארבע או זחילה, שאינם מתאפשרים בזמן ההליכה, יעשו רק בעת העצירה, או יסומנו באופן סמלי בגוף בעת ההליכה.
- בהפסקה הבאה מן ההליכה, שואל/ת המדריכ/ה את החניכים איך היה לחקות את בעל-החיים, האם לדעתם בעל-חיים זה אוהב את הסביבה שבה הלכו ומדוע. לאחר תשובות החניכים, מבקש/ת המנחה להסתכל בסביבה, ולחשוב מה היה מעניין אותם בסביבה בתור בעל-החיים שבחרו, מה הם היו אוהבים, מה הם היו רוצים לחקור יותר, מה היה מפחיד אותם, וכדומה.
- בהמשך ההליכה, החניכים חוזרים לחקות את בעל-החיים, ובו זמנית חוקרים את סביבתם מתוך העיניים שלו, ובהתאם לאותם קריטריונים.
- בהפסקה הבאה שואל/ת המדריכ/ה מה ראו וחשבו בעת ההליכה. כמו כן, המדריכ/ה שואל/ת מה חשבו, בתור בעל-החיים, על נוכחות בני-האדם בסביבה. לאחר תשובות החניכים מספר/ת המנחה, כי בני-האדם עשויים להיות מאיימים עבור בעלי-החיים בסביבה, או לפגוע בסביבתם, ולכן יש חשיבות ללכת רק בשבילים, לא לגעת בחרקים וזוחלים קטנים, ולהשתדל לא להפריע לשאר בעלי-החיים ברעשים או בפגיעה בסביבתם. המדריכ/ה ממשיכ/ה ושואל/ת מה חשבו, בתור בעל-החיים, על הלכלוך שזרקו בני האדם בסביבה(או מה היו חושבים לו היה לכלוך, כגון שקיות של חטיפים). המדריכ/ה מוסיפ/ה שהלכלוך נשאר ומזהם את הסביבה, ובעלי-חיים אף עלולים לנסות לאכול אותו ולהיחנק, או להיפצע אם יתקלו בחפץ חד או יסתבכו בשקית או חוט ברזל, ולכן יש חשיבות לא לזרוק לכלוך, בעיקר פלסטיק ושקיות, בטבע או בים.