.
" src="https://liveact.org/wp-content/plugins/ckeditor-for-wordpress/plugins/wpgallery/images/spacer.gif?t=E8PB" title="gallery link="post"" />
מערך ההרצאה נכתב על ידי טל רטנר*, שהעבירה אותו כתלמידה בבית ספרה. תודה טל.
אני עובדת עם מצגת (מצורף) ושני סרטונים, ומתמקדת בצד המוסרי, קצת אקולוגי ומעט בריאותי.
- בזמן שכולם מתיישבים, אני מראה שקופיות של אנשים ובעלי חיים ביחד – כמו שמלאני ג'וי עושה (הועתק ממנה )
- אני מציגה את עצמי, ומתחילה קודם כל בהקדמה:
המטרה שלי היא לתת לכם מידע ולאפשר לכם בחירה חופשית – אני לא פה כדי לומר לכם מה לחשוב ובטח שלא פה כדי לומר לכם מה לאכול (שבירת טיעון המסיונריות).
בהרצאה יהיו מעט תמונות קשות, שמרוכזות בסרטון אחד לקראת הסוף – אני אזהיר לפני ואאפשר לצאת מחדר, לכן אין מה לדאוג מזה.
יש בסוף 10 דקות לשאלות ותשובות – אין באמצע (ללא יוצא מן הכלל. הרבה פעמים מנסים לשאול שאלות באמצע – אסוראסוראסור לאפשר, כשמתחילים עם השאלות קשה לעצור. קרה גם שמורים ביקשו לשאול שאלה באמצע וסירבתי – אין יוצאים מן הכלל!) - כל מי שמתנגד להתעללות בבעלי חיים, בבקשה להרים את היד (כולם מרימים).
כל מי שאוכל בשר, ביצים וחלב, בבקשה להרים את היד (כולם מרימים).
אני: הממ… בוא נראה ביחד מה הקשר. - שקופית: תמונות של ספורטאים ודוגמניות. "מה הקשר?" תשובה: "כולם טבעונים" – מפה הסבר קצר על מה זה טבעונות ומה זה משק תעשייתי.
- שקופית: מצד אחד כלכלב ומצד אחד עגל, "אם היינו הולכים ברחוב והיינו רואים אדם מרביץ לכלב, היינו עוצרים אותו, כי אנחנו מכירים בכך שזו פגיעה בזכות של הכלב לחיים ללא סבל. אם היינו רואים את אותו אדם מרביץ לפרה, היינו עוצרים גם אותו, כי אנחנו מכירים באותה זכות שלא הפרה לחיים ללא סבל…"
- הסבר על כל שבעלי החיים במשקים הם חושבים ומרגישים לא פחות מכלבים וחתולים, וידאו מתוך ההרצאה של מלאני ג'וי על החיים החברתיים והרגשיים של חיות המשק (מצורף בסוף)
- מפה אני ישר מתחילה לדבר על החיים של חיות המשק. יש שקופית לעוף וביצים, לחלב ובשר, ולדגים. לכל חיה אני מקדישה כמה דקות ומדברת על כל הקטעים הקשים (קיטום מקורים, האפרוחים הזכרים, הפרדת האם מהעגל, יכולת החישה של דגים וחייהם בברכות…)
- שקופית על ההשפעה הסביבתית של תעשיית המזון מן החי: פליטת גזי חממה ובזבוז דגנים ומים.
- שקופית על המשמעות של ההחלטה לא לאכול יותר בעלי חיים: כל ישראלי אוכל בממוצע 4,000 בע"ח בחייו, אני מדברת על זה שהיום יש שינוי ומודעות רבה הרבה יותר, על ההשפעה הצרכנית (ביקוש והיצע) של הבחירה שלנו.
- סרטון it doesn't have to be this way מתוך ההרצאה (המצויינת) "לצאת מהמטריקס" – יצורף בסוף ההודעה, מכיל תמונות קשות. לפני הסרטון, אני נותנת אפשרות לצאת מהחדר, אך מעודדת את הקהל להשאר ולצפות (אחוזי היציאה הם נמוכים מאוד – תלמידה או שתיים).
- קצת על הבריאות – תזונה טבעונית בריאה ומאוזנת מתאימה לכל הגילאים, מקדישה דקה לחלבון ברזל וסידן (חוסך הרבה שאלות), תמונות של אוכל טבעוני טעים ויפה.
- סיכום – תודה על ההקשבה ואני מקווה שתבחרו לעצור את הטבח ולא לפגוע יותר באף חיה בשביל ארוחה.
- שאלות ותשובות. נפוצים: B12, שרשרת המזון, מוות הומני, לירקות יש רגשות – להכל אני עונה בפירוט
הסרטון על החיים החברתיים והרגשיים של חיות המשק (דקה 22:45):
http://www.youtube.com/watch?v=cJB2ZnhIXjM
הסרטון הקשה לקראת הסוף (21:40):
http://www.youtube.com/watch?v=SprFxndWEZk
דגשים לתלמידים שמעבירים את ההראצה בכיתתם/ בית ספרם:
לא קל להחזיק את הקהל, ואני משתדלת כל הזמן להיות בתנועה, לשנות טונים, והכי חשוב – תמיד להשאר במצב רגוע.
צריך לשמור את הקהל במוד הקשבה – ולא התקפה. את זה משיגים על יד גישה של "כולנו באותו הצד" – כולנו למען בעלי החיים. אני לא מאשימה את הקהל באופן ישיר (בלי "זה קורה כי אתם רוצים לאכול את זה! אלא "זה לא נורא? לא הייתם רוצים לעצור את זה? והיום, אנחנו יכולים")
אסור אסור לומר "שואה" – מכניס את הקהל לאנטי מטורף. אחד הדברים הכי כיפיים זה כשאני שומעת מישהו מלמל מהקהל "זה בדיוק כמו בשואה…" – אבל אני את המילה הזאת לא מזכירה
את המידע לקחתי מאתרים כמו אנונימוס ושב"י, ואת הרעיונות והטכניקות שאבתי מ3 הרצאות: גארי, לצאת מהמטריקס, והפסיכולוגיה של אכילת בשר (מלאני ג'וי) – כולן מומלצות בחום. פה נתנו לי עצות מעולות שעזרו לי לבנות את המצגת,
* אתר פעולה חיה הינו אתר שיתופי וכולל חומרים שנכתבו ונשלחו אלינו על ידי מורים ואנשי חינוך. הנהלת האתר ועמותת אנימלס קוראת למורים ששולחים חומרים לאתר לשמור על זכויות יוצרים. הנהלת האתר והעמותת אנימלס אינן אחראיות לפגיעה בזכויות יוצרים במקרה ואלו נפגעו בחומרים שנשלחו לנו על ידי מורים והועלו לאתר ללא ידיעתנו.