מערך שיעור סביבתי לט”ו בשבט: מעכלים את האקלים

מערך שיעור בסביבה ולט”ו בשבט על הקשר בין סביבה, מזון מן החי ומזון מן מהצומח.

לחצו כאן להורדת המצגת בליווי נקודות והנחיות למורה 

מטרות השיעור:

– התלמידים ילמדו על הקשר בין סוגיות עכשוויות באיכות הסביבה לבחירות המזון היום-יומיות שלנו

– התלמידים יקבלו רעיונות לדרכים בהן ניתן לצמצם את טביעת הרגל האקולוגית שלנו דרך שילוב בתפריט של יותר מזונות מהצומח, בהתאם להנחיות התזונה של משרד הבריאות 

– התלמידים יכירו מאכלים חדשים מהצומח

לרשימת מקורות לנתונים בהרצאה ולמידע נוסף למורה ראו בסוף המערך

הערה למורה: מערך שיעור זה מתאים לכיתות יסודי הגבוהות ולחטיבת ביניים (תוך התאמת נוסחים לקהל היעד לפי שיקול דעתך). ניתן להשתמש במצגת שלו ובמידע תוך התאמות גם לתיכון. מערך מותאם לתיכון יצורף בהמשך.

שקופית 1
אומרים: היום נדבר קצת על הסביבה שאנחנו חיים בה ועל איך כל אחד מאתנו, דרך פעולות שאנחנו עושים ביומיום, יכול להשפיע עליה לטובה.

שקופית 2 
אומרים: לפעמים אנחנו שומעים על דרכים בהם הטבע והסביבה שלנו נפגעים בגלל פעולות שונות של בני אדם. נצפה עכשיו בסרטון קצר של סוכנות הסביבה של האו”ם – ארגון האומות המאוחדות, שמראה בקצרה חלק מהבעיות הסביבתיות שקיימות כרגע בעולם, וגם חלק מהפתרונות.
מקרינים את הסרטון 
שואלים את התלמידים: אילו בעיות סביבתיות ראיתם בסרטון?

שקופית 3  
אומרים: אז בואו נראה אילו בעיות סביבתיות ציינתם, ולאילו בעיות נוספות הן קשורות.  להגיד ששריפות למשל מייצרות חלק מההתחממות העולמית ושינוי האקלים, ובעלי החיים שמתגוררים בהם נפגעים, ושחוץ מיערות נפגעים גם שטחים פתוחים נוספים,; כאשר מים מזדהמים, אז יש לנו גם פחות מים לשימושים שונים של האדם, ובעלי חיים בים נפגעים גם כן. ויש עוד בעיה- מחסור במזון, שבהמשך נראה איך היא קשורה לכל הנושאים הללו. 

שקופית 4 
לשאול: לפי מה שאתם יודעים, יש לנו איך למנוע את הבעיות הללו? לאסוף תשובות מהתלמידים

שקופית 5
להגיד: כל מה שאמרתם נכון מאד. מתוך כל הדברים שאמרתם (או אם התלמידים לא הזכירו מזון: בנוסף לכל מה שאמרתם) – לפי הרבה מחקרים סביבתיים וגופים שמגנים על הסביבה, הדרך שבה כל אחד מאתנו יכול לצמצם את ההשפעה השלילית שלו או שלה על הסביבה- היא דרך המזון שאנחנו אוכלים. אבל איך זה קשור בעצם? תכף נבין את זה ביחד.

שקופית 6
בואו ניקח ילד ישראלי אחד בגיל שלכם, נגיד שקוראים לו יוסי. מה לפי דעתכם יוסי אוכל לארוחת בוקר? (לאסוף תשובות לכל אחת מהשאלות ולרשום כמה מה תשובות על הלוח) ומה הוא אוכל לארוחת עשר? מה לארוחת צהריים?  ומה לארוחת ערב? 

שקופית 7
עכשיו בואו נכיר רגע חקלאית בשם ברברה, שיש לה הרבה אדמות בהן היא מגדלת את המזון שיוסי, בסופו של דבר, אוכל. בואו נבחר מאכל אחד שיוסי אוכל. (לבחור מנה מהחי– לדוגמא, שניצל, בורגר, נקניקיה, חביתה, קוטג’)
שואלים את התלמידים: מה הדבר הראשון שברברה צריכה לעשות כדי לייצר את המאכל הזה? אם התלמידים אומרים “לגדל בעלי חיים”, לשאול אותם: מה היא צריכה לעשות לפני שהיא מגדלת בעלי חיים? כדי שהיא תוכל להחזיק אותם? (לאסוף כמה תשובות)

שקופית 8
אחרי שנאספו כמה תשובות לשאלה, להציג לתלמידים את שלבי ייצור המזון- על ידי לחיצה על העכבר ניתן לחשוף את שלבי ייצור המזון בהדרגה:

  1. גידול סויה ותירס לבעלי חיים – וגם צמחים אחרים כגון חיטה. 
  2. מפעלי הזנת בעלי חיים – הצמחים מוסעים למפעלים בהם הופכים את הצמחים שגודלו בשדה למאכל שניתן לתת לבעלי החיים. 
  3. גידולים מהחי- משקים מתועשים וסגורים בהם מגדלים פרות ועגלים ברפתות, תרנגולים בלולים, חזירים וכבשים בדירים, או דגים בבריכות. במקומות אלה גם מואכלים בעלי החיים בצמחים שגידלו עבורם.
  4. על שמספר 4 אפשר לדלג בפירוט הנוכחי -ולחזור אליה בשקופיות הבאות בהן יוצג ייצור מזון מהצומח. 
  5. תחבורה- בעלי החיים או החומרים שהופקו מהם (חלב, ביצים) מוסעים למפעל ממנו מתחיל שלב הייצור המזון (במקרה שנבחר מוצר מבשר, בהתאם לגיל התלמידים ניתן להזכיר כי מדובר בבתי מטבחיים לפרות, כבשים וחזירים או משחטות לתרנגולות) 
  6. מפעלי עיבוד מזון- במקומות אלה מעבדים את הבשר, החלב או הביצים למאכלים עצמם (דרך בישול, אפייה, הוספת חומרי טעם וריח וכו’). נעשה כמובן הרבה שימוש במים ובחשמל. 
  7. אריזת מזון- אחרי שהמזון מוכן הוא נארז בחומרים שונים בהתאם לסוג המוצר (עטיפות ואריזות מפלסטיק, נייר, אלומיניום). 
  8. חנויות ושווקים – המוצרים הארוזים מוסעים לסופרמרקט שבו יוסי או בני משפחתו קנו אותו (במקרה והמוצר נאכל במסעדה- לסופרמרקט שממנו המסעדה קנתה את המוצר)
  9. בית מגורים או מסעדה- המוצר נלקח הביתה ושם יוסי אכל אותו (במקרה והמוצר נאכל במסעדה- המוצר הוסע למסעדה ושם יוסי אכל אותו) 

שקופית 9
אומרים: עכשיו בואו נבחר מאכל הצומח שיוסי אכל (ירק/ פרי/ קטניה- למשל חומוס או עדשים/ דגן- למשל אורז או פסטה)– מה הדבר הראשון שהחקלאית ברברה צריכה לעשות בשביל לייצר אותו?

שקופית 10
מציגים את שלבי הייצור של המאכל מהצומח, ואומרים- שימו לב שהפעם נחסכו שלושה שלבים- אילו שלבים? (התשובה- גידול מזון לבעלי חיים, עיבוד המזון הזה והעברתו לבע”ח, וגידול בעלי החיים עצמם). מה השלבים הבאים, שכבר הכרנו?

  • 4. גידולים מהצומח- כאן גודל בשדה הצמח שממנו עשוי המאכל של יוסי. בניגוד למאכל מהחי שראינו קודם, הגידול של הצמחים נעשה בשביל המאכל מהצומח שיוסי אוכל, ולא בשביל בעלי החיים שמגדלים בשביל לייצר את המוצר הקודם.
  • 5. תחבורה- לאחר שהצמחים נקצרו בשדה, הם מועברים במשאיות אל המפעלים.
  • 6. מפעלי עיבוד מזון- במקומות אלה מעבדים את הצמחים למאכלים עצמם (דרך בישול, אפייה, הוספת חומרי טעם וריח וכו’). נעשה כמובן הרבה שימוש במים ובחשמל. אם מדובר בפרי או ירק כפי שהם, מעט מאד עיבוד נעשה במפעל. 
  • 7. אריזת מזון- אחרי שהמזון מוכן הוא נארז בחומרים שונים בהתאם לסוג המוצר (עטיפות ואריזות מפלסטיק, נייר, אלומיניום). לשאול: האם כל המוצרים נארזים באותו אופן? (למשל, עגבניות נארזות בקרטונים גדולים, אבל אורז נארז בשקיות של קילו)
  • 8. חנויות ושווקים – המוצרים הארוזים, או קרטוני הפירות והירקות, מוסעים לסופרמרקט שבו יוסי או בני משפחתו קנו אותו (במקרה והמוצר נאכל במסעדה- לסופרמרקט שממנו המסעדה קנתה את המוצר)
  • 9. בית מגורים או מסעדה- המוצר נלקח הביתה ושם יוסי אכל אותו (במקרה והמוצר נאכל במסעדה- המוצר הוסע למסעדה ושם יוסי אכל אותו)

שקופית 11
שואלים: אז אחרי שראינו כמה שלבים המזון שלנו היה צריך לעבור עד שאכלנו אותו- איך כל הדברים הללו קשורים לבעיות הסביבתיות שדיברנו עליהם קודם, לפי דעתכם? (לאסוף כמה תשובות)
נעבור עכשיו על הבעיות הסביבתיות שדיברנו עליהן, ונצפה בסרטון שעוסק בכל אחת מהן. יש לכם משימה- בכל פעם שתזהו משהו שקשור להליך הייצור של אחד מהמאכלים שיוסי אוכל וכתובים על הלוח – תרימו את היד.
(בזמן הקרנת הסרטונים, כדאי להזכיר לתלמידים לשים לב מתי מוזכרים נושאים הקשורים למזונות שיוסי אוכל. כאשר תלמיד/ה מרימ/ה יד, כדאי לעצור את הסרטון ולבקש ממנו לפרט על הקשר שהוא רואה בין הנושא למאכל).

שקופית 12
נתחיל במשבר האקלים 
לשאול: מה זה בעצם משבר האקלים? לאסוף תשובה או שתיים. 
להוסיף: יש גזים שהתעשיה והרכבים והמכונות שלנו, בני האדם, פולטים לאוויר, ומחממים את כדור הארץ. מדענים טוענים שבקצב הזה, בעוד כמה עשורים יהיה לנו חם מאד, ושהשמש תמיס קרחונים ומפלס הים יעלה, ואנשים שחיים ליד הים יצטרכו להתפנות מהבתים שלהם, כדי שהים לא יציף אותם. כמובן שגם הרבה בעלי חיים יאבדו את מקומות המחיה שלהם. אבל יש מה לעשות- כמו שהתחממות הזו מתקיימת בגלל פעילות של בני אדם, בני אדם – אנחנו- יכולים גם להאט ולעצור אותה
נצפה כעת בחלק מסרטון קצר בנושא משבר האקלים, שמשרד החינוך הפיק, ושיעזור להבין קצת את משבר האקלים והסיבות לו. הגיבורים של הסרט הם הילד תום והחבר שלו מובי הרובוט, שמדבר רק ב”ביפ”. 
להקרין את הסרטון “שינוי אקלים בכדור הארץ” : אורך הסרטון כ7 דקות, ניתן לקצר ולהקרין רק את החלקים מ1:45 עד עד 3:45 , ואז מ6:38 עד 7:10. (סה”כ שתיים וחצי דקות). לעצור אם וכאשר תלמיד/ה מרים/ה יד ורוצה לספר על הקשר שהוא רואה למאכלים של יוסי.

שקופית 13
אז בואו נדבר קצת על מה שראינו בסרטון. של מי בעצם הגזים האלה שגורמים לשינוי האקלים? הם מגיעים מכמה מקורות: בגלל תעשיות שונות, למשל דלק, או בגלל כלי רכב, אבל רבע מהפליטות מגיעות מהאופן בו אנחנו מגדלים ומייצרים מזון. 

שקופית 14
מתוך פליטות הגזים שמגיעות מהמזון שלנו- רוב הפליטות בעלי החיים שאנחנו אוכלים- פרות וכבשים בעיקר- שכחלק מהאופן בו הן מעכלות אוכל, משחררות גזים, בעיקר גז שנקרא מתאן, שמחמם את העולם פי כמה וכמה מגזים אחרים שנפלטים למשל מרכבים וממפעלים, כמו פחמן דו חמצני. איפה עוד נפלטים גזי חממה בגלל ייצור מזון מהחי, עד שהוא מגיע לצלחת שלנו? למשל מהרכבים שמסיעים את בעלי החיים למפעל ואת המוצרים לסופרמרקט, ומפעלי העיבוד של המזון, שפולטים גזים דרך הארובות.   יש הרבה הערכות לגבי איזה חלק בדיוק מכל הגזים שמחממים את כדור הארץ מגיעים מהתעשייה, ההערכה המעודכנת היא שמדובר בארבע עשרה וחצי אחוזים מכלל הפליטות- שזה יותר מהגזים שנפלטים מכל כלי הרכב- המטוסים, הרכבות, המכוניות, האוניות – שכל בני האדם נוסעים בהם.

שקופית 15
בעשור האחרון יותר ויותר גופים הצטרפו ליוזמה של “יום שני ללא בשר”, יום בשבוע בו מגישים רק מאכלים מהצומח. למשל- הצהרונים במשרד החינוך, הכנסת, בית ראש הממשלה, חברות גדולות כמו “אל על” ורבים אחרים. לפי מחקרים שונים, אם כל הישראלים יצטרפו ליוזמה של “יום בשבוע ללא בשר”, ויום אחד בשבוע יאכלו רק מאכלים מהצומח, כמות הפליטות של גזי חממה שנחסוך רק מהצעד הזה, תהיה בכמות ששווה לכמות שנחסוך אם….כמה ישראלים יפסיקו לנהוג ברכב? 
לחיצה על העכבר- התשובה: זה יהיה כמו להוריד חצי מיליון כלי רכב- לנצח.  

שקופית 16
אוקיי, אז פרות וכבשים פולטים הרבה גזים, אבל מה לגבי בעלי חיים אחרים, ולגבי מזון מהצומח? תהליך הייצור שלהם לא מייצר גזים?
אז כמובן, שבגלל השימוש במשאיות ובחשמל במפעלים, נפלטים גם לא מעט גזים. כמה גזים? באיור הזה, של האתר “מטבח פשוט שמח”, אנחנו יכולים לראות כמה גזים נפלטים בתהליך הייצור של מוצר, לפי אורך ענן הגז שמאויר, ולפי המספר שכתוב לידו. המספר מייצג את המשקל של הגז שמיוצר עבור כל אלף קלוריות של מוצר. 
לשאול: אילו מאכלים פולטים הכי הרבה גזים ותורמים הכי הרבה למשבר האקלים ואילו הכי פחות?
להשלים: אפשר לראות שמוצרים מהחי – בשר, עוף, דגים, גבינות וביצים- פולטים יותר גזים ממוצרים מהצומח. 

שקופית 17
יום אחד בשבוע ללא בשר זו אפשרות אחת. משרד הבריאות ממליץ כיום על “תזונה ים תיכונית”, שהיא לא רק פוגעת פחות בסביבה אלא גם טובה לבריאות שלנו. במסגרת התזונה הזו מומלץ לאכול באופן קבוע מזון מהצומח כמו ירקות, פירות, דגנים וקטניות. מזונות מהחי כמו עוף ודגים ממליצים לאכול עד פעמיים-שלוש בשבוע, ובשר בקר ממליצים לאכול כמה שפחות, ולא יותר מפעם בשבוע.  לפי ההמלצות האלה כדאי לנו להפחית באופן משמעותי את צריכת הבשר שלנו, ולאכול במקומו הרבה יותר מזון בריא מהצומח כמו קטניות. 
חוקרים מצאו שכל אדם שמאמץ תזונה כזו, מפחית מאד את התרומה שלו למשבר האקלים…
לשאול: פי כמה? (לחיצה על העכבר) פי חמישה!

שקופית 18
גם בועדה שאחראית על נושא האקלים באומות המאוחדות כבר אמרו כמה פעמים, שכדאי לפתור את המשבר העולמי, חייבים לצמצם באופן משמעותי בייצור ובצריכה של מזון מן החי. 

שקופית 19
– דיברנו על גזי חממה, בואו נדבר על עוד נושא שהגיע לכותרות השנה- שריפת יערות, ובכלל הרס של יערות גשם, שגם הוא אחד מהגורמים למשבר האקלים. יערות גשם הם לא סתם מקום יפה, הם אחראים לשליש מהחמצן שאנחנו נושמים, והם הבית הבלעדי של חצי ממיני בעלי החיים בעולם. נצפה בסרטון על מה שקורה ביערות הגשם- בואו נראה אם תצליחו לזהות לאילו מאכלים שיוסי אוכל, הנושא הזה קשור.
– להקרין את הסרטון עד 0:45 (קטע מתוך הסרט “קאוספריסי- סוד הקיימות”)

שקופית 20
אז כמו שראינו בסרטון, הורסים אותם כיום בקצב מהיא מאד, תוך דור אחד כרתו ברחבי העולם יערות בשטח הזהה לשטח של כל יבשת אפריקה. וגם, כשהם נשרפים, גם בני אדם שגרים באזור שלהם נפגעים מאד.

שקופית 21
כשבדקו מה הגורמים לכריתה ולשריפה של יערות בדרום אמריקה, מצאו שכשמונים אחוזים מהם נכרתים לא בשביל לייצר נייר- אלא כדי לייצר המבורגר: בשביל לפנות מקום לגדל בו פרות וכבשים,  ובשביל לגדל את הסויה והחיטה שבו מאכילים אותם ברפתות. 

שקופית 22
דיברנו על יערות, אבל בואו נדבר בכלל על המקום שתופסים גידולים חקלאיים. נסתכל על איור שמראה לנו כמה שטח אדמה צריך בשביל לייצר מזונות שונים שאנחנו אוכלים.
אילו מאכלים הם אלה שהגידול שלהם תופס הכי הרבה שטח אדמה? (התשובה: מזונות מהחי) ואילו סוגי מאכלים תופסים פחות שטח אדמה?  (התשובה: דגנים וקטניות)
לדוגמא, בשביל בורגר מבקר – צריך פי חמישים יותר שטח מלייצור בורגר מעדשים, ובשביל לייצר חלב פרה צריך פי יותר מעשרה אדמה מלייצור חלב סויה. 
גם בשביל לגדל תרנגולים לייצרור עוף או לביצים צריך לגדל הרבה מאד מזון מהצומח, שבו מאכילים אותם.

שקופית 23
מעל שלושה רבעים מכלל השטח החקלאי בעולם משמש לגידול בעלי חיים או לגידול מספוא- המזון שבו מאכילים את בעלי החיים. רק רבע מכלל הגידולים הם של צמחים שאנחנו אוכלים באופן ישיר.

שקופית 24
אבל רגע, אם היינו מגדלים בכל השטח מזון מהצומח, באמת היה מתפנה לנו מקום? כן, הרבה מקום. אם ניקח מצב שנראה כרגע רחוק מאד, ובו כל האנשים בעולם יעברו לאכול רק מזון מהצומח- השטח שהיינו חוסכים היה בגודל של כל יבשת אירופה, יבשת אוסטרליה, ארצות הברית וסין ביחד. השטחים שהיו מתפנים היו יכולים לשמש כשטחים פתוחים בהם אפשר לטייל, או להקים שמורות טבע ושחיות בר היו יכולות לחיות בהן, וככה לעזור לפתור את הבעיות שנוצרה מכל היערות שנכרתו ונשרפו. ובמצב בו יש יותר ויותר בני אדם בעולם, מקום פנוי יוכל לשמש גם, בעת הצורך, לבניית בתים ולצרכים אחרים. גם אם כולם יחליפו רק חצי מהמזון מן החי שלהם במזון מן הצומח, אפשר יהיה לחסוך הרבה מאד מקום.

שקופית 25
כדי לנסות לתפוס את כמות המזון שבני האדם מגדלים רק בשביל להאכיל בעלי חיים, אפשר לנסות לחשוב כמה אנשים אפשר היה להאכיל בכל המזון הזה.
בעולם יש כמיליארד בני אדם שמוגדרים כרעבים, כלומר שאין להם גישה למספיק אוכל כדי לגדול ולחיות באופן בריא ותקין. אז באופן עקרוני, כמה בני אדם אפשר היה להאכיל כל שנה עם האוכל שאנחנו מגדלים בשביל להאכיל פרות, תרנגולות, כבשים, חזירים ודגים? כשלושה מיליארד בני אדם.

שקופית 26
עוד בעיה שמרגישים בעולם היא מחסור במים. זה כמובן חמור במיוחד במדינות עניות, אבל אפילו במדינות יותר מפותחות כמו קליפורניה או דרום אמריקה הרגישו מחסור במים בשנים האחרונות. הרבה מזה מתקיים בגלל בצורת, כלומר שנים בהם לא יורד מספיק גשם, ושקשורה לשינויי האקלים שדיברנו עליהם. אבל מה עושים עם המים שכבר קיימים בעולם שלנו? אז קודם כל, רק שני אחוזים- חלק קטן מאד מהמים שקיימים בעולם כיום הם מים שאנחנו יכולים להשתמש בהם לשתייה ולייצור מזון. מים מהים, למשל, לא מתאימים לשתייה ומזון, אלא אם כן הם עוברים תהליך ניקוי שנקרא התפלה, ושרוב מי הים לא עוברים אותו. 

שקופית 27
אומרים: אז איך זה קשור אלינו? נצפה עכשיו בסרטון קצר על נושא שנקרא “טביעת רגל מימית”, שמדבר על ההשפעה העצומה שיש לכל אחד מאתנו על בזבוז מעט המים שקיימים בעולם כיום. שימו לב להצביע כשאתם נתקלים במשהו שקשור לאחד המאכלים שיוסי אכל. 
מקרינים את הסרטון “טביעת רגל מימית”

שקופית 28
אז מה ראינו? שבשביל לייצר נדרשת כמות גדולה מאד של מים.  אז מה ההבדל בכמות המים שצריך בשביל לייצר מזון מן החי למזון מהצומח?
בואו נביט באיור- אילו סוגי מאכלים דורשים יותר כמות של מים? ואילו סוגים פחות?
למה בעצם מזון מהחי דורש כמות כל כך הרבה יותר גדולה של מים? (תשובה בשקופית הבאה)

שקופית 29
תשובה: כדי להשקות את כל השדות שבהם מגדלים המזון שבו מאכילים אותם בתוך הרפתות, הלולים והדירים שבהם הם מגודלים, וגם כדי לתת מים לבעלי החיים עצמם.  אנחנו מדברים על שליש מכל מי השתיה בעולם!

שקופית 30
בואו נשווה את זה רגע למקלחות. קודם כל, מישהו יודע בכמה מים אנחנו משתמשים במקלחת אחת ממוצעת של 8 דקות? 75 ליטרים, כלומר כמו 75 בקבוקים של ליטר. 
עכשיו- אם נשווה את הכמות המים שמשתמשים בה בשביל לייצר קציצה אחת של המבורגר, לכמות מים של מקלחת- כמה מקלחות אנחנו צריכים לעשות כדי להגיע לאותה כמות מים? (לחיצה על העכבר) התשובה היא ארבעים מקלחות.  

שקופית 31
מכירים טופו? זה מוצר שעשוי מקטניה שנקראת סויה, ואפשר להכין ממנו מוצרים כמו בורגרים, שניצלים, “חביתה” מקושקשת וכו. אם נשווה שוב לכמות המים של מקלחת ממוצעת, כמה מקלחות אנחנו צריכים לעשות כדי להגיע לכמות המים לייצור בורגר אחד מטופו, באותו גודל כמו המבורגר מבשר? התשובה: שתי מקלחות.

שקופית 32
בואו נדבר רגע על הים והאוקיינוסים בעולם שלנו. קשה להאמין, אבל בני האדם הצליחו תוך ארבעים שנה להעלים חצי מכלל בעלי החיים הימיים על פני כדור הארץ. איך הצלחנו לעשות את זה? נצפה בסרטון קצר מתוך הסרט “קאוספיריסי” (בעברית משמעות השם היא ‘סוד הקיימות’)

להקרין את הסרטון מ0:45 ועד הסוף. (גם הוא מהסרט קאוספיריסי- סוד הקיימות)

שקופית 33
אז איך האנושות “הצליחה” לחסל חצי מכלל בעלי החיים בים תוך ארבעים שנה ? לפי ארגון הגנת חיות הבר העולמי, זה קרה גם בגלל שינויי האקלים, שכבר דיברנו עליו, גם בגלל הרס בתי הגידול של בעלי החיים בים, ובגלל יותר מדי דיג. כמו שראינו בסרטון, תעשיית הדיג שולחת אנשים שפורסים רשתות ענקיות בתוך הדג, ומוציאים החוצה אל תוך ספינות ענק את כל מי שנכנס לרשת, כולל הרבה מאד דגים שאף אחד לא עומד לאכול. למעשה, על כל קילוגרם דגים שאנחנו אוכלים – יש חמישה קילוגרם של בעלי חיים ימיים שנתפסים ברשת ומתים, למרות שאף אחד לא יאכל אותם, למשל צבי ים, לוויתנים, וסוגים אחרים של דגים. 

שקופית 34
הרבה פעמים מדברים על הפלסטיק שמזהם את הים – וזה כמובן חשוב מאד לא להגיע עם פלסטיק לחוף הים, כדי שלא ייסחף ובעלי חיים יבלעו אותו בטעות או ייכלאו בתוכו. אבל כדאי לדעת, שחצי מכלל הפלסטיק שנמצא כל שנה בים מגיע בגלל רשתות של תעשיית הדיג, שהשאירו אותן בים.

שקופית 35
האם כל הדגים גדלים בים הפתוח? לא, יש הרבה מאד דגים שגדלים בתוך בריכות סגורות. חלקן בתוך הים, וחלקם ביבשה. במה מאכילים את הדגים האלה? בדגים מהים הפתוח. למשל, דג סלמון אחד שגדל בכלוב, יאכילו אותו במהלך חייו ב350 דגים שנלקחו מהים הפתוח. כך שלמרות שהדגים האלה גדלים בנפרד מהים, לגידול שלהם יש השפעה גדולה על הדגים שחיים בו. 

שקופית 36
לפי הערכות של ארגונים לשמירת טבע וחיות בר, אם האנושות תמשיך לצרוך דגים בקצב הנוכחי- תוך שלושים שנה הפעילות האנושית עלולה להפוך את האוקיינוסים והימים שלנו לריקים מבעלי חיים בכלל. אז יש מה לעשות: צמצום הצריכה יכול לעזור להציל את בעלי החיים שנותרו בים. 

שקופית 37
מה שתיארנו עד עכשיו- כריתה של יערות, שינוי אקלים והמסה של קרחונים, זיהום הים ועוד- מהווה הרס של בתי גידול של הרבה מאד בעלי חיים.  כיום יש כשש עשרה אלף מינים של בעלי חיים שנמצאים בסכנת הכחדה. 
עוד ועוד חוקרים מראים שתזונה מהצומח היא המפתח למאבק נגד ההכחדה של בעלי החיים, ושהיא לבדה יכולה לצמצם בין רבע לחצי מכלל העופות והיונקים שצפויים להיכחד בעשורים הקרובים. אז כמה שזה שנשמע רחוק- אם נאכל פרות ותרנגולות ודגים וחזירים, נציל גם- למשל, קרנפים, נמרים ותוכנים מסכנת הכחדה.

שקופית 38
הרבה מאד גופים וממשלות ממליצים כיום לממשלות לדאוג שהתעשיות ייצרו פחות מזון מהחי ויותר מזון מהצומח, וקוראים לציבור לצרוך בעצמו פחות מזון מהחי ויותר מזון מהצומח- כדי להגן על הסביבה וגם למען הבריאות שלנו.  בין הגופים הללו, למשל, נמצאים משרד הבריאות כאן בארץ, שיחד עם משרד החינוך ממליץ על “התזונה הים התיכונית”, וגם ארגון המזון והחקלאות של האומות המאוחדות, וגם הארגונים הגדולים בעולם להגנה על הסביבה, כמו הארגון העולמי להגנה על חיות בר. גרינפיס ורבים אחרים.

שקופית 39
בשנים האחרונות, יותר ויותר ישראלים מחליטים לצרוך פחות מוצרים מהחי. לפי סקר שפורסם בעיתון גלובס לפני כמה שנים, כמעט רבע מהציבור הצהיר שבשנה שלפני הסקר, הוא צרך פחות בשר ממה שהוא צורך בדרך כלל. כך שמי שבוחר לצרוך פחות בשר, מצטרף למגמה שהולכת וגדלה. 

שקופית 40
לשאול: האם לכם בתור ילדים יש כח להשפיע בנושא הזה? מה אתם יכולים לעשות? לאסוף כמה תשובות. 
להשלים: כל אחד יכול לבחור האם הוא רוצה לשנות את הרגלי הצריכה שלו או לא. מי שבוחר לשנות את ההרגלים כדי להגן על הסביבה, משפיע על מה שנקרא “טביעת רגל סביבתית”- שהיא ההשפעה שיש לכל אחד מאתנו על הסביבה. בגיל שלכם, חשוב ששינוי כזה יקרה בשיתוף פעולה עם ההורים, כי הם אלה שקונים ומכינים את האוכל בבית. 
לכן, חשוב לשתף את ההורים במידע ובמחשבות שלכם על הנושא הזה, ולראות יחד אם יש רצון לשנות את הרגלי הצריכה של כל הבית. שינוי יכול להתבצע בהדרגה: אפילו ארוחה אחת בשבוע, בה אנחנו מחליפים את הבשר לארוחת הצריים במנה מהצומח, יכולה לעשות שינוי. או למשל, בפעם הבאה שבה הולכים לארוחת ערב במסעדה, לנסות את אחת המנות הטבעוניות בתפריט.  

שקופית 41
נצפה בסרטון קצר של גרינפיס, אחד מארגוני הסביבה הגדולים בעולם ובארץ, בנושא ההשפעות הסביבתיות של מזון מן החי, ואיך ילדים יכולים לעזור בנושא. הקרנת הסרטון 

שקופית 42
כמו שהתחלנו לראות, יותר ויותר אנשים וגופים בעולם הולכים לכיוון של מזון מהצומח. 
נעבור עכשיו לחידון קצר ובו נראה דוגמאות לכיוון הזה. 

  • מחלקים את הכיתה לקבוצות או לזוגות, כאשר כל קבוצה מקבלת ארבעה דפים שעליהם המספרים 1 עד 4 .
  • מסבירים את כללי החידון: בכל פעם תוצג שאלה עם ארבע תשובות אפשריות, וכל קבוצה צריכה להתייעץ בקצרה, ואז – כשהמורה יגיד- להרים את הדף ובו המספר של התשובה הנכונה לדעתה.
  • לאחר מכן המורה אומר מהי התשובה הנכונה. ניתן להכין טבלת ניקוד על הלוח ולסמן בהתאם לאחר כל שאלה, מיהי הקבוצה שניצחה בכל סיבוב.
  • על כל תשובה מופיע פירוט קצר בהערות לשקופית

שקופית 44 – תשובה
פירוט – ב2019 מקדונלדס הודיעה כי היא עומדת להשיק לראשונה המבורגר מהצומח, שייכנס לחלק מהסניפים בישראל, אחרי שהצליחו בכמה מדינות בחו”ל. בעקבות ההודעה הזו, גם בורגר קינג וגם בורגר ראנץ’ נערכו גם הם עם בורגר מהצומח, כדי לא להישאר מאחור, וכך יצא שבקיץ האחרון, תוך חודש שלושת רשתות ההמבורגר הגדולות בישראל התחילו למכור המבורגר מהצומח. כמו המבורגר מבשר, גם המבורגר מהצומח הוא כנראה לא המזון הכי בריא בעולם, ובוודאי שכאשר הוא מגיע ארוז בפלסטיק ובנייר הוא גם לא מאד ידידותי לסביבה. במשך שנים, רשתות המזון הגדולות נמנעו מלקחת אחריות על ההרס הסביבתי הגדול שנגרם בשביל לייצר את המאכלים שהן מוכרות. ועדיין, טוב לראות שיש התקדמות, ואם כבר קונים ברשתות הללו המבורגר, טוב לדעת שיש כיום אפשרות שפוגעת קצת פחות בסביבה, גם ברשתות הללו וגם באחרות (כמו בלאק, מוזס ובי-בי-בי). . 

שקופית 46 – תשובה


פירוט – זוגלובק היא דוגמה לחברה שמתפרנסת בעיקר מבשר, אבל לאחרונה ראתה שיותר ויותר אנשים מפחיתים את צריכת הבשר שלהם, ולכן השיקו מוצרים קפואים מהצומח, כמו שניצלים, בורגר ונקניקיות. מדובר במוצרים מעובדים, וכמו מוצרים כאלה מהחי, בטח שלא כדאי שנוכל מהם כל יום. ביום-יום עדיף לאכול ירקות, פירות, דגנים וקטניות. אבל אם מסיבות שונות אוכלים מוצרים מוכנים, טוב לדעת שיש בכל סופרמקט אפשרויות, גם של חברות אחרות (כמו טבעול, רמי לוי ותפוגן), שפוגעות קצת פחות בסביבה.  

שקופית 48 – תשובה
פירוט – ביונד ואימפוסיבול הם שני סוגי בורגרים שנועדו במיוחד לאנשים שמאד אוהבים בשר- יש להם טעם ומרקם של בשר, בזכות חומר שנקרא הים (HEME) שנמצא בתוך הצמח ומזכיר טעם ומרקם “מדמם” של בשר. בארץ מוכרים בינתיים רק את “ביונד”, בחלק מהסופרמרקטים וחנויות הטבע הוא נמכר קפוא להכנה בבית, ובהרבה מסעדות אפשר לקנות אותו מוכן בלחמניה.

שקופית 50 – תשובה
פירוט – כמה וכמה חוקרים וחברות ברחבי העולם, כולל כאן בארץ, מפתחים בעשור האחרון בשר שלא עשוי מבעלי חיים. מכנים אותו “בשר מתורבת”. כדי לייצר אותו, לוקחים מבעלי חיים דגימה קטנה של תא-  שזה חלק קטנטן מאד בגוף של בעלי החיים, ובמעבדה מצליחים לייצר ממנו משהו שנקרא “תרבית” – ומכאן השם ‘מתורבת’- שבסוף הופכת לשרירים ואיברים של בעלי חיים- כלומר בשר. זה נשמע כמו מדע בדיוני, אבל יש כבר אנשים שטעמו בשר כזה, שיש לו טעם זהה לשל בשר רגיל. בינתיים הצליחו לייצר רק כמויות קטנות, והזמינו אנשים כמו עיתונאים ומשקיעים לטעום אותן, אבל אחרי שיגייסו מספיק כסף, יצליחו לייצר בשר כזה בכמויות גדולות ולמכור אותו בחנויות. בסופו של דבר, זה יעזור מאד לסביבה כאשר הרבה אנשים יקנו בשר כזה במקום בשר רגיל. בינתיים, יש לנו כמובן את כל המאכלים הקיימים מהצומח. לאחרונה פורסמה הערכה, שתוך עשרים שנה, רוב הבשר שיימכר בעולם יהיה או מוצרים דמויי-בשר מהצומח, או בשר מתורבת. השינוי הזה כמובן תלוי בנו, הצרכנים.  

שקופית 52 – תשובה
שגב משה הוא שף שאולי מוכר לחלקכם מתכניות שהגיש בטלוויזיה. יש לו כמה מסעדות שנבחרו להיות מהטובות בארץ, והוא גם השף הראשי של חברת אלעל. לשגב יש גם סדרה של מוצרי בשר קפואים, ולאחרונה הוא הוסיף גם סדרה של מוצרים מהצומח כמו קציצות בטעם בשר, בשר “טחון” וקבבים- .

שקופית 54 – תשובה
פירוט – בדרך כלל, באירועים גדולים כמו חתונות, המנה העיקרית היא בשרית, ומי שרוצה מנה מהצומח במקום, צריך לבקש במיוחד. בבירת הולנד, אמסטרדם, החליטו משהו הפוך: בעירייה הגיעו למסקנה שהם רוצים לצמצם את ההשפעה של העירייה על הסביבה, אבל הם לא רצו לכפות על אף אחד לא לאכול בשר, והחליטו את הדבר הבא- שבאירועים של העירייה, המזון שיוגש הוא צמחוני, אבל כל העובדים יודעים שאם הם רוצים לקבל בשר, הם יכולים לבקש ולקבל בשר במיוחד. ככה, הרבה אנשים שאולי לא היו מבקשים במיוחד מנה צמחונית, מקבלים אותה ומגלים שהיא טעימה ומשביעה לא פחות מהמנה הבשרית.

שקופית 56 – תשובה
פירוט – כמו שאפשר לראות במודעה הזו שמועצת עמק יזרעאל הפיצה ברשתות החברתיות, חלק מהדרכים לצמצם את הפגיעה בסביבה, בנוסף להימנעות מחד פעמי, והפרדת הפסולת, היא העדפה של יותר מזון מהצומח ופחות בשר.

שקופית 58 – תשובה
פירוט – לפני כמה שנים, סין, המדינה עם הכי הרבה אנשים בעולם (מעל 1.3 מיליארד!), הציבה לעצמה יעד משמעותי ויפה- לשכנע את האוכלוסייה לצמצם את צריכת הבשר שלה בחצי, עד 2030, גם למען הסביבה וגם למען בריאות התושבים. כחלק מהתהליך, משרד הבריאות שלהם פרסם הנחיות תזונה חדשות שממליצות על הרבה יותר מזון מהצומח.

שקופית 60 – תשובה
פירוט – ארגון האומות המאוחדות חוזרים ומדגישים, כי ייצור בשר הוא אחת הבעיות הגדולות ביותר של הסביבה בימינו, ומבקשות לעודד את מי שמעודד אנשים לצרוך פחות ממנו. זוכרים את ההמבורגרים מלפני כמה שאלות, שעשויים מצחים אבל עם טעם של בשר? בשנה שעברה (2019), היזמים שלהם זכו בפרס “אלופי העולם” של סוכנות הסביבה של האו”ם.

שקופית 62 – תשובה
פירוט – לא מעט אנשים מפורסמים מספרים בשנים האחרונות שהם אוכלים יותר מזון מהצומח ופחות מזון מהחי, מה שנקרא- מפחיתים בבשר- למען הסביבה או למען הבריאות. הזמרת המפורסמת ביונסה לא רק משתדלת לצרוך יותר מזון מהצומח, היא גם מעודדת אנשים לעשות זאת בעצמם, דרך קורס אינטרנטי שנקרא “אתגר 22”, שבו אנשים מנסים לאכול יותר מזונות מהצומח במשך שלושה שבועות. בין השאר היא ובן זוגה הזמר ג’יי-זי הודיעו למעריצים שלהם ברשתות החברתיות, שהם יגרילו כרטיסים בחינם להופעה שלה, בין כל האנשים שיירשמו לאתגר דרך הקישור שהיא פרסמו 

שקופית 64 – תשובה
פירוט – דרך אחת לצרוך יותר מזון מהצומח היא להחליט שבבית אוכלים רק ממנו, בעוד שמחוץ לבית ממשיכים לאכול גם מוצרים מהחי. קים קרדישיאן, מעצבת ודוגמנית שהתפרסמה אחרי שהשתתפה בתכנית הריאליטי “הקרדישיאנס”, פרסמה לאחרונה בעמוד האינסטגרם שלה שכאשר היא בבית היא אוכלת רק מזון מהצומח, יחד עם מתכונים נבחרים. הזמרות שהופיעו בתשובות האחרות לשאלה- בילי אייליש, מיילי סיירוס ואריאנה גרנדה- החליטו לצרוך גם בבית וגם מחוץ לבית רק מזון מהצומח.

שקופית 66 – תשובה
פירוט – האחיות הטניסאיות סרינה וונוס וויליאמס, ששתיהן זכו באליפויות העולם בטניס, מפחיתות במוצרים מהחי ואוכלות בעיקר מזונות מהצומח. 
הספורטאים האחרים שהופיעו בתשובות לשאלה- מפתח הגוף ולשעבר ‘מר ישראל’ מישל טרוני, גל פרידמן אלוף העולם בגלישת גלים, והמטפס המקצועי יובל שמלא שזכה ב”נינג’ה ישראל”, כולם מבססים את התזונה שלהם רק על מזונות מהצומח.

שקופית 68 – תשובה
פירוט – כמו שאמרנו, הרבה גופים וחברות החליטו להצטרף ליוזמת “שני ללא בשר”, שהקימה מגישת הטלוויזיה לשעבר וחברת הכנסת בהווה מיקי חיימוביץ’. בימים אלה מוגשות במזנון בעיקר מזון מהצומח, בדגש על מזון בריא וטעים, הרבה יותר מביום רגיל, וכך רוב העובדים צורכים בהן פחות מזון מהחי, ופוגעים פחות בסביבה. בזמן שגופים כמו הכנסת, חברת החשמל ורשות שדות התעופה החליטו לקיים יום אחד בשבוע ללא בשר, בחברת המחשבים “אינטל” החליטו להגדיל ראש ולקיים “יום ללא בשר” פעמיים בשבוע.

שקופית 69 
אומרים: אז אחרי שראינו איך העולם מתקדם למזון שמבוסס על יותר מקורות מהצומח, בוא נכיר אותם קצת יותר.  בתמונות משמאל אתם יכולים לראות שישה מאכלים, שבדרך כלל אנחנו רגילים לכך שהם מבוססים על מזון מהחי: שניצל ו’חזה עוף’- שבדרך כלל עשויים מעוף, קציצה ובורגר- שבדרך כלל עשויים מבקר, חביתה- שבדרך כלל עשויה מביצים, ועוגת שוקולד- שבדרך כלל משתמשים בחלב וביצים כשמכינים אותה.
אלא שכל המוצרים האלה שבתמונות, עשויים דווקא ממזונות מהצומח, בלי מוצרים מהחי בכלל.

שקופית 70 
כעת עוברים לתשובות. נצפה בסרטון המציג מתכון קצרצר להכנת השניצל, וכך נגלה ממה הוא עשוי. 
תלמידים שמגלים במהלך הסרטון שהם צדקו- שירימו את היד. 
– צופים בסרטון

שקופית 71
אז כמו שהופיע בסרטון, התשובה היא שמה שמחליף את העוף בשניצל הזה הוא…סויה. מדובר בקטניה שמחליפה בשר בהרבה מאכלים, ושיש הרבה חלבון ויחסית מעט שומן. כדאי לדעת שמשרד הבריאות פרסם לפני מספר שנים נייר עמדה ובו פירט שהסויה בריאה ומזינה במיוחד.

שקופית 72
נעבור למאכל הבא- קציצה. נצפה בסרטון המציג מתכון קצרצר להכנת הקציצה הזו, וכך נגלה ממה היא עשויה. תלמידים שמגלים במהלך הסרטון שהם צדקו- שירימו את היד. 
– צופים בסרטון

שקופית 73
אז כמו שראינו בסרטון, הקציצות הללו עשויות בעיקר מעדשים. העדשים הם גם סוג של קטניה, ועדשים כתומות הן גם מאד מהירות להכנה בבישול.

שקופית 74
המאכל הבא הוא מוצר מוכן שאפשר למצוא בסופרמרקטים, של חברת טבעול, שנקרא “חזה עוף מהצומח”, עם טעם ומרקם שמזכירים עוף.

שקופית 75
מה שמחליף את העוף במוצר הזה הוא שילוב של חלבוני חיטה וחלבוני סויה. ואכן, המוצר הזה עשיר למדי בחלבון. כמו כל מוצר תעשייתי, לא כדאי לצרוך ממנו באופן קבוע, אבל אם מחפשים אוכל מוכן, זוהי עוד אפשרות, בריאה לפחות כמו מוצר דומה מהחי, וידידותית יותר לסביבה.

שקופית 76
אז- זוכרים את הביונד שהזכרנו בחידון? הבורגר עם הטעם והמרקם הכי בשריים שייצרו עד היום. בואו נגלה ממה הוא עשוי.

שקופית 77
התשובה היא, שהרכיב המרכזי בבורגר הזה הוא..חלבון אפונה! מהחלבון הזה מכינים גם נקניקיות ומוצרים אחרים מהצומח, של חברות שונות, שאפשר למצוא בחנויות טבע.

שקופית 78
המאכל הלפני האחרון הוא חביתה. ממה היא עשויה, אם לא מביצים?

שקופית 79
התשובה- קמח חומוס! כלומר, גרגרי חומוס, שבמקום לבשל אותם ולהכין מהם ממרח או תבשיל, טחנו אותם דק דק עד שנוצר קמח, ממש כמו קמח חיטה, רק במקום דגן הוא עשוי מקטניה. קמחים דומים מכינים גם מעדשים, אפונה, ואפילו תירס. אם מערבבים את הקמח הזה עם מים, עשבי תיבול ותבלינים, אפשר לייצר אחלה חביתה, רק בגרסה יותר ידידותית לסביבה.

שקופית 80
והמאכל האחרון שלנו- עוגה! אז איך מכינים עוגה בלי ביצים וחלב? בוא נצפה במתכון ונגלה. 
-צופים בסרטון.

שקופית 81
אז מה גילינו? במקום חלב שמים חלב סויה (אבל אפשר גם למשל חלב שקדים או אורז). במתכון הזה, כמו בהרבה מתכונים אחרים, לא היה צורך להחליף את הביצה במאכל מהצומח. לפעמים, במקום ביצים שמים למשל חמאת בוטנים, או בננה. ואם כבר דיברנו על מתכונים..

שקופית 82

כל אחד מכם מוזמן כעת לנסות בבית, עם ההורים, לבשל מאכל מהצומח. 

  • הערה למורה: אפשר לשלוח בוואצפ הכיתתי לינק לחוברת המתכונים של “שני ללא בשר”, ולבקש מהתלמידים לבחור מתכון שנראה להם טעים. 
  • ניתן גם להדפיס את החוברת ולחלק בכתה, או לבקש מהתלמידים לחפש מתכונים גם ממקורות אחרים. 
  • לסיום אפשר לבקש מכל תלמיד להגיד איזה מתכון ירצה לנסות להכין עם ההורים, ובשיעור הבא לקיים ארוחה משותפת, עם כל המאכלים מהצומח שהתלמידים הכינו בבית, ואף לבחור מנות מנצחות, בסגנון שעשועון ‘מאסטר שף’.

שקופית 83

הערה למורה: אפשר גם לפתוח עם התלמידים דיון:
האם יש הרגל שנרצה לאמץ כולנו יחד ככיתה? 
אפשרויות:

  • לנסות, ליום אחד בשבוע, להביא כריכים מהצומח
  • להחליט שבאירועים כיתתיים, כגון מסיבות, מחצית מהמנות יהיו מהצומח
  • אפשר גם לבחור לקיים פעילות הסברה כמו העלאת סרטוני מתכונים מהצומח לרשתות החברתיות, תליית כרזות בנושא בבית הספר, ועוד.

 

****

מקורות לקריאה נוספת למורה:

“אוכלים את זה!”, תכנית מערכי השיעור לעידוד תזונה בריאה של משרד החינוך ומשרד הבריאות, 2018

“תזונה בת קיימא”, מערך שיעור של החינוך לקיימות במשרד החינוך, המשרד להגנת הסביבה, החברה להגנת הטבע והרשת הירוקה, 2017

“תזונה ים תיכונית”, הנחיות התזונה של משרד הבריאות

זווית, סוכנות ידיעות למדע וסביבה, “המחיר הסביבתי הכבד של תעשיית הבשר”, 13.6.2015, https://www.ynet.co.il/articles/0,734…

מור הופרט, “מזון למחשבה: המחיר הסביבתי המפתיע של מזון מהחי”, דבר, 15.06.2018, https://www.davar1.co.il/132185/

יוסי מזרחי, “מומחים מעריכים: דגי המאכל ייעלמו בתוך 40 שנה”, חדשות 2 באתר מאקו, 25.8.12, https://www.mako.co.il/news-channel2/…

אי. פי. וגארדיאן, “בני האדם הם רק 0.01% מכל החיים בכדור הארץ, אבל אחראים להשמדת רוב היונקים”, הארץ, 22.5.2018, https://www.haaretz.co.il/science/.pr…

 

מקורות נוספים לנתונים המופיעים במערך:

 Reducing food’s environmental impacts through producers and consumers, J. Poore and T. Nemecek, Science June 2018, Vol 360, Issue 6392

What’s On Stake?, Report by Global Forest Coalition, 2018

Causes of Deforestaion of the Brazilian Amazone, World Bank Working Paper, 2004

Less is More, Greenpeace Report, 2018 The water footprint of poultry, pork and beef: A 

comparative study in different countries and production systems, P.W.Gerbens, Leenes M., 

  1. Mekonnen, A.Y.Hoekstra, Water Resources and Industry, Volumes 1–2, March–June 2013, Pages 25-36

A global assessment of the water footprint of farm animal products

Ecosystems, 15 (3) (2012), pp. 401-415

Brian Machovina, Kenneth J. Feeley, William J. Ripple, “Biodiversity conservation: The key is reducing meat consumption”, Science of The Total Environment, Volume 536, 2015, Pages 419-431, https://doi.org/10.1016/j.scitotenv.2….

Smil, V. (2011), Harvesting the Biosphere: The Human Impact. Popultion and Development Review, 37: 613-636. doi:10.1111/j.1728-4457.2011.00450.x

Henning Steinfeld, Pierre Gerber, Tom Wassenaar, Vincent Castel, Mauricio Rosales, Cees de Haan, “Livestock’s Long Shadow: Environmental Issues and Options”, LEAD / Food and Agriculture Organisation of the United nations (FAO), (Rome, 2006): http://www.fao.org/3/a-a0701e.pdf

Robert Goodland and Jeff Anhang, “Livestock and Climate Change”, World Watch Magazine, November/December 2009.

Damian Carrington, “Humans just 0.01% of all life but have destroyed 83% of wild mammals – study”, https://www.theguardian.com , 21 May 2018

Hyner, Christopher. “A Leading Cause of Everything: One Industry That Is Destroying Our Planet and Our Ability to Thrive on It”. Georgetown Environmental Law Review. October 23, 2015.

Mario Herrero, Petr Havlík, Hugo Valin, An Notenbaert, Mariana C. Rufino, Philip K. Thornton, Michael Blümmel, Franz Weiss, Delia Grace, Michael Obersteiner, “Biomass use, production, feed efficiencies, and greenhouse gas emissions from global livestock systems”, Proceedings of the National Academy of Sciences, Dec 2013, 110 (52) 20888-20893; DOI: 10.1073/pnas.1308149110

World Wildlife Foundation, “Living Planet Report”, 12.10.2010. 

Hertwich, E., van der Voet, S. Suh, A. Tukker, M. Huijbregts, P. Kazmierczyk, M. Lenzen, J. McNeely and Y. Moriguchi, Y., “Assessing the Environmental Impacts of Consumption and Production: Priority Products and Materials”, A Report of the Working Group on the Environmental Impacts of Products and Materials to the International Panel for Sustainable Resource Management, United Nations Environment Programme (UNEP), 2010.

Worm, B, et al., “Impacts of Biodiversity Loss on Ocean Ecosystem Services”, Science 314 (5800), 3 November 2006, pp. 787-790.

“Food Facts: How Much Water Does it Take to Produce…?”, Water Education Foundation.

“Freshwater Depletion: Realities of Choice”, comfortablyunaware: Global Depletion and Food Choice Responsibility. November 25, 2014

“How Eating Meat Hurts Wildlife and the Planet”, Take Extinction Off Your Plate: a project of the Center for Biological Diversity.

Oppenlander, Richard. “Saving the World With Livestock? The Allan Savory Approach Examined”. Free from Harm. August 6, 2013

Bellantonio, Marisa, et al. “The Ultimate Mystery Meat: Exposing the Secrets Behind Burger King and Global Meat Production”. Mighty Earth, http://www.mightyearth.org/mysterymeat/

Damian Carrington, “Humanity has wiped out 60% of animal populations since 1970, report finds”, 30 Oct 2018

The water footprint of soy milk and soy burger and equivalent animal products, Ertug Ercin, Maite Martinez-Aldaya, Arjen Ysbert Hoekstra, Faculty of Engineering Technology, University of Twente

5 ways to measure a 5 minute shower, Haravard University

 

פורסם תחת מערכי שיעור תגיות: מקצוע ותחום לימוד:חינוך וחברה - تربيةמדעים וטכנולוגיה - العلومסביבה - جودة البيئةתזונה ובריאות [קישור ישיר]

Comments are closed.