כמה זה עולה לנו? המחיר הסביבתי של האוכל שלנו – על יסודי

כיתותז’-יב’
משך45 דקות
מקצועמדע וטכנולוגיהסביבה, מתאים גם לט”ו בשבט ויום כדור הארץ
המערך כוללמצגת וסרטונים, דף מוצרים לכל תלמיד
עזריםדפים מודפסים כמספר התלמידים (עם תמונות או ללא תמונות), כרטיסיות לדיבייט, מחשב מקרן ורמקולים
גרסאות נוספותמערך שיעור לד’-ו’

תקציר השיעור

פתיחה5 דקות
משחק קניות 10-15 דקות
מוצרים מהצומח לעומת מוצרים מהחי 10 דקות
מה האחריות שלנו? דיבייט10-15 דקות
סיכום2 דקות

מטרות השיעור:

  • התלמידים ילמדו על הקשר בין סוגיות עכשוויות באיכות הסביבה לבחירות המזון היום-יומיות שלנו, בדגש על משבר האקלים ופגיעה בשטחים פתוחים.
  • התלמידים ידונו בחשיבות השיקול הסביבתי עבורם בבחירות היומיומיות בכלל ובבחירות התזונתיות בפרט.

פתיחה: 5 דקות

בפעילות זו נעסוק בהשפעה שלנו בני האדם על הסביבה.  ההשפעה שלנו באה לידי ביטוי כמעט בכל תחום בחיים. למשל בתחבורה: תחבורה ציבורית לעומת רכב פרטי, אופניים לעומת מכונית, רכב חשמלי לעומת רכב שנוסע על דלק וכו’.  או למשל בצרכנות: כמה פלסטיק אנחנו קונים, האם אנחנו קונים דברים לשימוש חד פעמי או רב פעמי, האם אנחנו קונים טלפון חדש כל שנה או מתקנים וכו’. 
אחד התחומים שאנחנו הכי משפיעים בו על הסביבה שלנו הוא האוכל שלנו. ידוע שעדיף לקנות בקבוק רב פעמי ולמלא מאשר לקנות כל יום בקבוקי מים חד פעמיים, אך רובנו לא יודעים עד כמה האוכל שלנו משפיע על הסביבה. אז בואו נחשוב קצת – מה אנחנו אוכלים?

תרגיל: התלמידים יציינו מאכלים וחטיפים שאכלו בימים האחרונים והמורה י/תכתוב על הלוח כ10-15 פריטים.
שאלה לכיתה: מה לדעתכם המוצר הכי מזהם מהמוצרים שכתובים על הלוח? ומה הכי פחות? (בשלב זה המטרה לבחון את הידע המוקדם והאינטואיציה של התלמידים, אין צורך לדייק או לתקן את תשובתם)
אתם בטוחים? בואו נבדוק!

משחק קניות – 10-15 דקות

במידת האפשר מומלץ לקיים את הפעילות בקבוצות קטנות של 3-4 תלמידים )

  1. כל תלמיד/ה או קבוצה מקבלים דף עם תמונות של 22 מוצרי מזון.
    הסבר: אתם יוצאים לקניות ויש לכם 100 ש”ח לבזבז, אך המחיר של המזונות שאתם קונים לא נקבע על ידי המחיר שלהם בשוק אלא על פי המשאבים שהם דורשים מהסביבה – ככל שהמוצר בזבזני ומזהם יותר, הוא יהיה יקר יותר. המשימה שלכם היא לקנות 10 מוצרים מאלו שבדף ולבזבז כמה שפחות כסף (במידה והעבודה נעשית בקבוצות יש לקיים דיון קצר ולהגיע לבחירה משותפת).
  2. המורה מבקש/ת מכמה תלמידים / קבוצות להסביר את הבחירה שלהם: מהם השיקולים הסביבתיים שהובילו אותם בבחירת המוצרים הללו ולא באחרים. [הערה למורה: מטרת המשחק בשלב הראשון היא לבחון את הידע המוקדם והאינטואיציה של התלמידים בנושא. לכן סביר למשל שיבחרו במוצרים ללא אריזה. רוב התלמידים כנראה לא ידעו אילו מזונות למשל פולטים יותר גזי חממה בתהליך היצור שלהם, אך זוהי הזדמנות עבורם לחשוב מה עשויות להיות ההשפעות הסביבתיות של גידול המזון שלנו].
  3. המורה מציג/ה במצגת את המחיר של כל מוצר והתלמידים רושמים אותו בדף לצד מוצרים שבחרו. כל תלמיד/ה מסכמ/ת לעצמו/ה את המחיר הכולל של המוצרים שבחר/ה והמורה מבקש להצביע: מי שילם 70 (המחיר המינימלי בבחירת 10 פריטים)? פחות מ80? פחות מ90? פחות מ100? למי לא הספיק הכסף? במידה והפעילות נערכת בקבוצות אפשר לכתוב על הלוח את הניקוד של כל קבוצה ולראות מי המנצחת.

כמה הערות למורה:

  • יתכן שחלק מהתלמידים יצטרכו זמן לחשב את העלות הכוללת של המוצרים . אפשר להציע מחשבונים אם יש.
  • יתכן שהתלמידים יעלו בהצגת הבחירות שלהם גורמים נוספים כגון גידול מקומי לעומת שינוע מרחוק, בזבוז מים וכו’. יש לחזק אותם על הידע ולהסביר שלצורך המשחק נבחרו רק חלק מההיבטים הסביבתיים של גידול מזון. בכל אופן לגבי המזונות ה”יקרים” ביותר, כמעט תמיד הם בזבזנים יותר גם בהיבטים סביבתיים אחרים ובהמשך נראה בקצרה מדוע
  • מקור הנתונים לפיו נקבעו מחירי המוצרים לעיונך

מוצרים מהצומח לעומת מוצרים מהחי – 10 דקות

  1. צפייה בסרטון האנימציה “חידה: מהו המזהם הגדול ביותר” (*הערה לגבי הסרטון בסוף המסמך)

2. שאלות לכיתה:

  • כשבחרתם מוצרים קודם עוד לא ידעתם מה המחיר של כל מוצר או לפי מה הוא נקבע. רובכם שמתם לב למשל שברשימה יש מוצרים ארוזים ולא ארוזים, שזה גורם חשוב בבחירת המוצרים שלנו. האם מישהו חשב גם על כך שברשימה יש מוצרים ממקורות שונים – מהחי ומהצומח? האם שמתם לב שהמוצרים מהחי היו היקרים ביותר?
  • האם מישהו יכול להסביר מדוע רוב המוצרים שמקורם מהחי הם יותר בזבזניים ומזהמים ממוצרים שמקורם מהצומח, לפי הסרט שראינו?

3. המורה מסכמ/ת: כמו ששמתם לב, גם למוצרים מהצומח יש מחיר סביבתי. גם להם דרוש מקום, מים, שינוע, עיבוד וכו’. כמו שראינו המחיר של רוב המוצרים שמקורם מהצומח הוא נמוך יותר, כי צריך למשל פחות מקום לגדל סויה מאשר לגדל פרות. אבל לא רק שגידול הסויה דורש פחות משאבים, חשבתם על זה שבשביל לגדל פרות צריך לגדל גם את הפרות וגם את הסויה? הרבה מהסויה שמגודלת בעולם היא לא בשבילנו אלא בשביל הפרות. הן אוכלות את הסויה ואז אנחנו אוכלים את הפרה. זהו תהליך בזבזני פי כמה וכמה.

מה האחריות שלנו? דיבייט- 10-15 דקות

  1. צפיה בסרטון team plant של ארגון גרינפיס
  2. דיבייט – המורה י/תציג כרטיסיות (או במצגת) עם שתי עמדות מנוגדות ות/יבחר שני תלמידים שיתנדבו להציג את העמדות. לכל תלמיד/ה ינתנו 2-3 דקות להצגת הטיעונים ואח”כ עוד 1-2 דקות לענות לטענותו חברו/ה. ניתן להציע לתלמיד/ה שלישי/ת להציג עמדה משלו/ה שאינה מופיעה בכרטיסיות בנוסף.

    שתי העמדות:
  • “לכולם יש אחריות לשמור על כדור הארץ ובעיקר לנו הנוער. האוכל שלנו הוא אחד הגורמים הכי משפיעים וגם אחד הגורמים שיש לנו הכי הרבה שליטה עליו באופן אישי. אנחנו חייבים לצמצם בקניה של אוכל מזהם כמו מוצרים מהחי ומוצרים ארוזים למען העתיד שלנו.”
  • “”אפשר להגיד שאנחנו משפיעים על הסביבה שלנו בכל דבר שאנחנו עושים. לא צריך להסחף ולא צריך להתחיל לשנות את כל ההרגלים שלנו. בכל מקרה יש דברים יותר חשובים ויותר פשוטים שאנחנו יכולים לעשות, לא צריך להתחיל לשנות גם את האוכל שלנו.”

3. לאחר הדיבייט התלמידים יצביעו עם מי הם מסכימים יותר ואם יוותר עוד זמן יסבירו את בחירתם.

סיכום – 2 דקות

לאחר סיכום העמדות שהשמיעו התלמידים המורה יכול/ה להוסיף את עמדתו/ה. כמו כן מומלץ להוסיף: היום יש הרבה מאוד אנשים בישראל ובעולם שמתחילים לחשוב על האוכל שלהם גם מהשיקול הסביבתי – איך האוכל שלי משפיע על כדור הארץ. הצעד הראשון הוא כמובן לבדוק, לשאול ולחקור. זה לא אומר שכולם הפסיקו לגמרי לקנות מוצרים ארוזים, עברו רק לאוכל מקומי או הפסיקו לגמרי לאכול בשר ומוצרים אחרים מהצומח. הרבה אנשים בוחרים היום בהפחתה. האם שמעתם על תנועת שני ללא בשר / מיטלס מאנדיי ? [לתת זמן למענה]. הרעיון הוא שאפשר לקנות פחות מוצרים מהחי, אפשר לעשות יום צמחוני אחד בשבוע (זה לא באמת משנה אם בשני או כל יום אחר כמובן), אפשר שני ימים, אפשר לאכול בשר רק בארועים או בסוף שבוע וכו’. הרעיון של יום צמחוני בשבוע מיושם גם בהרבה מקומות שמאכילים בהם הרבה אנשים – למשל בצהרונים בבתי ספר, במזנון הכנסת, בחברת החשמל ועוד. הרעיון הוא שככל שנכיר יותר מזונות בריאים שהם גם טובים לסביבה, יהיה לנו קל יותר להחליף אותם בחלק מהאוכל שאנחנו רגילים אליו וגם לשמור על הבריאות ועל ההנאה מהאוכל.

הצעות לפעילות המשך:

  • ארוחה כיתית או תחרות “מאסטר שף” – התלמידים יכניו בבית עם הוריהם מנות בריאות מהצומח (או בבית הספר במידת האפשר) ויביאו לכיתה. אם ניתן מומלץ לשתף במנות ואם לא התלמידים יאכלו את המנות שהביאו ורק יציגו אותם לחבריהם. ניתן גם לערוך תחרות “מאסטר שף” בין המנות שכולם יטעמו (או על בסיס מראה בלבד אם אין אפשרות לחלוק מנות). לחוברת מתכונים.
  • מעכלים את האקלים – שיעור חוויתית להרחבת הידע וההבנה של הקשר בין מזון לסביבה ומשבר האקלים ומה אפשר לעשות.
  • פעילויות נוספות בנושא סביבה ומזון

* בסרטון מופיע נתון לפיו מחצית מפליטות גזי החממה מקורם בתעשיות המזון מן החי. מקורו של הנתון הזה בדו”ח של ארגון  WorldWatch מ2009. על פי דו”חות של פורום האקלים ושל ארגון המזון והחקלאות של האו”ם, בין 14.5% ל18% מפליטות גזי חממה מקורן בתעשיות החי, אך נתונים אלה אינם כוללים את גזי החממה שנוספו כתוצאה מכריתת יערות עבור תעשיית הבשר (בין השאר, 91% מכל השטח שהושמד באמזונס), את הפליטות הנגרמות מענף הדיג, ונתונים נוספים שכן חושבו בדו”ח של WorldWatch. בעת הקרנת הסרטון ניתן להוסיף בעל פה כי ההערכות לגבי חלקן של תעשיות המזון מן החי בפליטות גזי חממה נעות בין 14.5% ל50%, בהתאם לדרכי חישוב שונות.

פעולה חיה

Skip to content