מערך שיעור באזרחות ומולדת – צרכנות אחראית + מצגת

לעוד מערכי שיעור באזרחות

מצורפת מצגת מלווה למערך 

חלק א': מבוא

נפתח בשאלה לתלמידים: מה השיקולים שגורמים לנו (או להורינו) להחליט לקנות מוצר מסוים? [שמיעת מספר תשובות מהתלמידים]

  • הזכרתם שיקולים נפוצים, חשובים ברובם, בהחלטה מה קונים בכסף שלנו: שיקולים של מחיר, טעם, איכות, השפעה בריאותית של המוצר ואפילו האופנתיות שלו. חלק מהשיקולים חשובים יותר, חלק פחות – ומחלק צריך ללמוד להתעלם. כשאנחנו רוצים לקנות משהו, צריך לשים בצד את הפרסומות שראינו, ולבדוק:

האם אנחנו באמת צריכים את מה שמנסים למכור לנו? והאם המחיר שרוצים שנשלם עבור המוצר לא גבוה מדי (ביחס לאותו מוצר בחנויות אחרות, ביחס למוצרים אחרים, ביחס למה שהמוצר נותן לנו וביחס לכסף שיש לנו) אבל האם יש גם שיקולים מסוג אחר? האם יכולים להיות שיקולים מוסריים, ערכיים, שישפיעו על ההחלטה? [אוספים מספר תשובות]

  • מעבר לשאלת המחיר שאנחנו משלמים יש גם שאלות שנוגעות למחיר אחר לחלוטין של מוצרים רבים. לכל מוצר יש את סיפור הייצור שלו, סיפור שלרוב אנחנו לא מכירים. לפעמים יש מי שמשלם מחיר גבוה מאוד כדי לייצר את המוצר.

שאלה לכיתה: מהו "חרם צרכנים"? [אוספים מספר תשובות ומסבירים] איזה סוגים של חרם צרכנים אתם מכירים? [חרם על מוצרים שפוגעים בסביבה למשל – והעדפת מוצרים ידידותיים לסביבה] האם לא קנית פעם מוצר כלשהו בשל סיבה עקרונית? האם אתם מכירים אנשים שלא קונים מחברה מסוימת או מוצרים מסוימים בגלל עניינים עקרוניים?

  • יש מוצרים שסיפור ייצורם כרוך בניצול עובדים בתנאים קשים, בכריתת יערות או בהתעללות בבעלי-חיים. למוצרים יש גם "סיפור חיים" עתידי שלפעמים מגיע רחוק מאוד אחרי שאנו כבר שוכחים מהם לחלוטין. עטיפות מוצרים רבות מייצרות כמות אדירה של פסולת, המזהמת את הסביבה. מוצרים מסוימים מכילים חומרים מזיקים לגופנו (כמו שומני טרנס במרגרינות, או כולסטרול ושאריות תרופות בבשר) שעלולים עם השנים להגביר את הסיכון שלנו ללקות במחלות חמורות. כדאי להיות מודעים לסיפור של המוצר שאנו צורכים – איך ייצרו אותו ומה יקרה איתו לאחר שנסיים להשתמש בו – לפני שמחליטים לקנות!

מה אפשר לעשות עם פסולת מזהמת כמו בקבוקי פלסטיק או סוללות? [למחזר אותם במתקנים מיוחדים]

נכיר כמה מקרים לדוגמא של מוצרים שנוצרו בדרך אכזרית, עוררו עליהם חרם צרכנים – חרם שהביא להפסקת האכזריות או לפחות לשיפור מסוים: ניצול עובדים ב"נייק" ב-1997 נחשף שחברת הנעליים "נייק" מייצרת את הנעליים שלה במפעלים במזרח אסיה, שמנצלים את העובדים שלהם ומתעללים בהם. העובדים – חלקם ילדים שהיו אמורים ללמוד בבית-הספר – הועסקו בשכר נמוך מאוד למשך רוב היממה, נאסר עליהם לצאת להפסקות ואפילו לשירותים, הוטלו עליהם עונשים כבדים, ועוד. בעקבות חרם שיזמו מספר ארגונים על חברת הנעליים, החליטה "נייק" לחקור את הנעשה במפעליה, וב-2005 הודתה שהיא פוגעת בעובדים, והציגה תוכנית שנועדה למנוע זאת בעתיד.

פיטום אווזים כדי לייצר כבד אווז חולה ושומני מהסוג המוגש במסעדות צרפתיות, מפטמים את האווז בכמויות אדירות של מזון. 5-3 פעמים ביום מחדירים בכוח לקיבתו צינור, שדרכו מולעט האווז במזון במשקל יומי השווה לכשליש ממשקל גופו. בעקבות הפיטום, סובל האווז מניוון שומני של הכבד, המלווה בהתנפחותו של הכבד עד פי עשרה מגודלו הנורמלי. האווז המפוטם סובל מקשיי נשימה בגלל הלחץ שמפעיל הכבד המוגדל על הריאות. הוא נשחט בהיותו גוסס, נטול יכולת לנוע וסובל מכאבי תופת. אווזים רבים מתים בייסורים קודם לכן, עקב התבקעות מערכת העיכול, קרעים במעיים ובכבד, פצעים ודלקות בוושט, ועוד. בעקבות מחאה רחבת היקף והחרמת כבד אווז על ידי אנשים רבים ברחבי העולם, אסרו עשרות מדינות על פיטום אווזים וברווזים בכוח.

[ניתן לשלב בחלק זה של התוכנית גם סיפורים נוספים המופיעים בתקליטור ובאתר אנונימוס, למשל בנוגע לבידוד האכזרי של "עגלי חלב" והאיסור שהתקבל על כך בישראל עקב מאבק אנונימוס; או על הנרי ספירה, מורה יהודי מניו יורק, שמאבקו בחברות הקוסמטיקה הגדולות הביא לפיתוח חלופות לניסויים בבעלי-החיים ומעבר של התעשייה לשימוש בהן במקום בחיות.]

חלק ב': סימון מוצרים

סימנים וסמלים

כולנו מכירים מוצרים שעל האריזה שלהם מופיעה אזהרה מפני הסכנות במוצר. מישהו יכול לתת דוגמאות? [על מוצרי ניקיון למשל אפשר למצוא אזהרה מפני מגע החומר בעיניים ולעתים אף בעור. על סיגריות האזהרות בולטות יותר ומתייחסות לא לשימוש חריג בסיגריה, אלא בסכנה הנשקפת לכל מי שמשתמש בהן "כמו שצריך", כלומר מעשן אותן] לעתים קרובות יותר אנו נתקלים בסמלים על מוצרים, שאמורים להעיד כי מוצרים אלה הם ידידותיים במיוחד לסביבה או לבעלי-חיים. יש לכם דוגמאות? [איסוף מספר דוגמאות מהתלמידים] [שקופית ראשונה במצגת]

האם תוכלו לשער מה מציין כל אחד מהסמלים? [לגבי הסמל המכריז כי במהלך הדיג לא נפגעו דולפינים ניתן לדון ממספר היבטים, כגון פגיעת הדיג בחיים הימיים; או ההתעלמות מכך שיצורים ימיים ממשיכים להיפגע מהדיג ה"בטוח לדולפינים"] על אילו בעיות הקיימות בייצור מוצרים מעידים הסמלים?

  • פגיעה בסביבה בעת ייצור המוצר או עטיפתו באריזה שאינה מתכלה או ניתנת למחזור; ניסויים אכזריים בבעלי-חיים לשם פיתוח מוצרי קוסמטיקה וניקיון; דיג אכזרי הפוגע גם ביצורים רבים חסרי חשיבות מסחרית; מוצרים שאינם בטיחותיים לשימוש, וכדומה] סמל במסעדות: "התו החברתי"

עמותת "במעגלי צדק" יזמה את פרויקט התו החברתי בדצמבר 2004. התו ניתן בחינם לכל בית-עסק (בעיקר מסעדות) המתחייב: לכבד את זכויות העובדים במקום לאפשר גישה לאנשים עם מוגבלות (כמו נכים בכיסאות גלגלים)

סמל על מוצר מזון: "ביצי חופש" מול ביצים מכלובים לעתים תוויות מכילות מידע על התנאים שבהם גודלה החיה. למשל, על ביצים, התווית "ביצי חופש" או "ביצים אורגניות" מעידה שהביצים הגיעו ממשקים שבהם התרנגולות אינן כלואות בכלובים, אלא בלול סגור, עם אפשרות יציאה לחצר. רוב הביצים כיום מגיעות מלולי כלובים, בהן דחוסות התרנגולות בכלובי מתכת צרים, שבהם הן לא יכולות אפילו למתוח את כנפיהן, לעמוד זקוף, להתעופף או ללכת אפילו מספר צעדים. רצפת הכלוב היא רשת אלכסונית, הגורמת לתרנגולות לפציעות, לעיוותים ברגליים ולמצוקה במשך כל ימי חייהן. בתנאי כליאה קשים אלה מפתחות התרנגולות תוקפנות, וכדי למנוע ניקור הדדי חותכים הלולנים את מקוריהן. בזכות חרם צרכנים שנערך באנגליה ובהולנד על ביצים מכלובים, החליטו כל רשתות המזון הגדולות במדינות הללו להפסיק למכור לחלוטין ביצים מכלובים! [שקופית שלישית במצגת] עם מי מהילדים המתווכחים אתה נוטה להסכים? מדוע? הוסף עוד נימוק לטובת הטענה.

  • ישנם משווקי ביצים אשר רוצים ליצור רושם מטעה, לפיו הביצים שהם מוכרים הגיעו מלולים ללא כלובים, בהם ניתן לתרנגולות לשוטט על הקרקע. זאת, בעוד הביצים הגיעו למעשה מלולי כלובים קטנים בהם לא יכלה התרנגולת אפילו לפרוש כנפיים או לעמוד זקוף.

שאלה לכיתה: האם תוכלו לזהות על פי הציור על האריזה מאיזה לול הגיעו הביצים? [שימו לב: שלוש האריזות שבשקופית 4 במצגת הגיעו דווקא מלולי כלובים! אך הן מנסות כמובן ליצור רושם אחר…] מדוע לדעתכם משווקי הביצים אינם מונעים את הבלבול שיכולות ליצור האריזות שלמעלה? איך היו מגיבים הצרכנים אם על אריזות המוצרים היו מופיעות תמונות המשקפות את התנאים האמיתיים במשקים? (כמו למשל שקופית 5 במצגת) [

  • משווקי הביצים לא רק שאינם נמנעים מגרימת בלבול, אלא יוצרים אותו במכוון. הם יודעים שאם הקונים היו רואים את התרנגולות האומללות בכלובים שמטילות את הביצים, או את האפרוחים במדגרות, הם בוודאי היו מעדיפים לבחור בביצים מתרנגולות חופשיות, ולכן הם מנסים להטעות את הצרכנים לחשוב שהם קונים סוג של "ביצי חופש". כדי להדגיש שלאור ניסיונות הטעיה מצד המשווקים, רצוי לבדוק טוב יותר את התוויות כשקונים דברים, ולא לסמוך על הרושם הכללי שמעורר המוצר.

חלק ג': תוויות רכיבים

שאלות לכיתה:

  • ממה עשוי נייר? [עצים] מה קורה עם נייר לאחר השימוש? [ניתן למחזר]
  • ממה מיוצר פלסטיק? [נפט]
  • ממה עשויים שניצלים? [בשר עופות]
  • ממה עשויים מחשבים? [רכיבים רבים ושונים, בהם ברזל, פלסטיק וסיליקון]

מוצרי מזון ולבוש מיוצרים מרכיבים שונים שניתן לחלק לפי מקורם בחומרים דוממים, בצמחים או בבעלי-חיים. רכיבים מהצומח הם למשל תפוחים או כותנה; רכיבים מהחי הם למשל בשר תרנגולים או צמר כבשים; וחומרים דוממים, שחלקם טבעיים וחלקם מלאכותיים ונוצרו לראשונה על-ידי האדם, הם למשל מלח בישול או פליז/אקרילן. ציינו לכל אחד מהמוצרים הבאים רכיבים מהדומם, מהצומח ומהחי מהם ניתן להפיקם:

  • שמיכה. ממקור דומם: ניילון (מופק מנפט); ממקור צמחי: פשתן; ממקור חי: צמר כבשים.
  • מעיל. ממקור דומם: _________; ממקור צמחי: _________; ממקור חי: __________.
  • ארוחה. ממקור דומם: _________; ממקור צמחי: _________; ממקור חי: _________.
  • נעליים. ממקור דומם: _________; ממקור צמחי: _________; ממקור חי: _________.

[כדאי לדבר עם הכיתה על אכזריות תעשיית הפרוות והמאבק בה, שעוזר להקטין את הביקוש למעילי פרווה וכך לצמצם את מספר בעלי-החיים שנכלאים ומומתים לצורך פרוותם]

צרכנות מוסרית במכולת אנחנו (או ההורים שלנו…) חושבים בדרך כלל על טעם, מחיר ואיכות. אבל כדאי שכולנו ננסה לחשוב יותר גם על חיי החיות ועל הסבל שאולי נגרם להם כדי לייצר את המוצרים שעל המדפים. כדי לבחור מזון שלא גורם התעללות בבעלי-חיים צריך לדעת היטב כיצד המזון מגיע מהמשק לצלחות שלנו. תוויות מזון עוזרות לנו לבחור מוצרים שאינם פוגעים בבעלי-חיים, או שפוגעים בהם פחות ממוצרים אחרים. יש הרבה מידע על התווית שמסביר מאיפה מגיע המוצר ומה יש בו. כדאי להשתמש בו!

הצעות לעבודת בית

א. משימה בנושא צרכנות מוסרית

  1. בחרו מוצר מזון כלשהו שמצוי בביתכם ואינכם יודעים הרבה על הדרך בה יוצר. עיינו בתווית שלו ונסות ללמוד ממנה על הדרך בה יוצר המוצר, המקום בו יוצר, וכו' – וכתבו שתי השערות בנוגע לבעיות שהיו אולי כרוכות בייצורו.
  2. לאחר מכן, נסו לחפש באינטרנט (או בספריה) מידע על ייצור המוצר. ציינו מספר עובדות שהפתיעו אתכם לגבי אופן הייצור, והאם ישנן עובדות שעשויות לגרום לכם לשקול האם ברצונכם לתרום להימשכותן באמצעות קניית המוצר.
  3. האם יש מוצרים דומים למוצר זה, המופקים בדרכים שנראות לכם עדיפות יותר או פחות?

ב. משימות בנושא ערכים תזונתיים

  1. החוק בישראל מחייב פירוט ערכים תזונתיים על כל מוצר. בחרו שלושה מוצרים והתבוננו בטבלת הערכים התזונתיים שלהם. ציינו באילו מוצרים בחרתם ודרגו אותם לפי כמות השומן, הקלוריות והחלבון שהם מכילים.
  2. מוצרים כמו ירקות ופירות נמכרים ללא פירוט ערכיהם התזונתיים. האם זה משום שהם דלים בערכים תזונתיים? נמקו [פירות וירקות הנמכרים לרוב במשקל ללא אריזה הם דווקא שופעים בערכים תזונתיים – יותר מכל מוצר מעובד!].
  3. רוב הערכים התזונתיים אינם מפורטים על גבי המוצרים: ויטמינים, מינרלים, נוגדי חימצון, חומצות שומן, ועוד. האם לדעתכם אין לערכים תזונתיים אלה חשיבות? וכיצד ניתן בכל זאת לדעת אם מזון כלשהו עשיר בוויטמין C למשל?
  4. ציינו מידע נוסף על המוצר וייצורו המופיע על האריזות והסבירו את משמעותו. [ארץ ייצור, תאריך תאריך אחרון לשיווק, וכו'].

קבצים מצורפים

bb_pages

דילוג לתוכן