מערך שיעור במדעים וטכנולוגיה: טכנולוגיה והשפעתה על בעלי חיים לעל יסודי

 

כיתותז'-ט'
משך45 דקות עם אפשרות להרחבה
מקצועמדע וטכנולוגיה
נושאים בתוכנית הלימודיםהשפעת הטכנולוגיה על החברה והסביבה, תהליך התיכון כדרך לפתרון בעיות בטכנולוגיה
המערך כוללמצגת
עזריםמחשב, מקרן ורמקולים
גרסאות נוספות ליסודי

זמנים משתנים – 15 דקות

צפייה בפרק הרלוונטי בסרטון  – "לחלוק את העולם עם כולם" (מדקה 13:55)

"לחלוק את העולם עם כולם"  – חלק ג "התקופה משתנה, רוח התקופה משתנה".

מאז האדם הקדמון בני אדם כל הזמן ממציאים עוד המצאות חדשות. התקופה שלנו היא תקופה של התפתחות טכנולוגית מאוד גדולה. טלפון סלולרי שיצא לשוק לפני חמש שנים נחשב היום למיושן. ראינו בסרט דוגמאות להמצאות של האדם, שהחליפו שימוש בבעלי-חיי

שאלות לכיתה [תשובות התלמידים יכתבו על הלוח]

  1. אילו דוגמאות אתם זוכרים מהסרטון? לאילו שימושים השתמשו בעבר בבעלי-חיים ובמה משתמשים במקום זאת כיום?
  2. האם ההתפתחות הטכנולוגית עזרה לבעלי חיים במקרים האלה?
  3. האם כיום אנחנו עדיין משתמשים בבעלי-חיים לצרכים שונים שלנו? מה למשל? [דוגמאות שוודאי יצויינו על ידי התלמידים וניתן להוסיף, אין חובה לציין את כולם – לבוש ושמיכות (פרווה, עור, צמר, נוצות), מאכל (בשר, ביצים, חלב), בידור (קרקסים, קוסמות, גני חיות, חיות מחמד), מחקר, נחייה, ואפילו קישוט (דגי אקווריום)]
  4. האם לדעתכם בעוד כמה שנים נוכל להחליף בחלק מהשימושים האלה את בעלי-החיים במכונות או במוצרים חדשים, או פשוט לוותר עליהם? [גם כיום ניתן לוותר על שימוש בבעלי-חיים למרבית המטרות הללו, למשל – פרווה ועור סינטטיים, קרקסים ומופעים ללא בעלי-חיים, חלופות טכנולוגיים לפחות לחלק מהניסויים בבעלי-חיים, מאכלים מזינים מהצומח ובהם גם כאלה שמחקים בשר בטעם ומראה, אפילו דגי פלסטיק צפים].
  5. אם כך, האם התפתחות טכנולוגית עוזרת בד"כ לבעלי חיים שבשימושנו? למרות מה שנראה, במקרים רבים ההתפתחות הטכנולוגית דווקא פוגעת בבעלי-חיים. חלק מההמצאות של בני אדם פוגעות יותר בבעלי-חיים מכמה שנפגעו לפני ההמצאה. כך זה גם אצל בני אדם – חלק מהפיתוחים הטכנולוגיים עוזרים לבני אדם, למשל ברפואה, וחלק פוגעים בהם, למשל כלי נשק.

כעת נראה דוגמא אחת לאופן שבו ההתפתחות הטכנולוגית פגעה בבעלי-חיים, וכיצד אפשר לשנות זאת.

 ייצוג משק החי בספרי ושירי ילדים

בספרי הילדים מוצג משק-החי כמקום כפרי רגוע בו נהנות "חיות המשק" מהגנה ומזון, ומספקות לאדם ביצים, חלב ובשר בתמורה.

  1. ציינו שיר או סיפור ילדים המציג את המשק כמקום נעים, מוגן ונוח. ["הנה אמא הדוגרת / היא הולכת ומנקרת / ואיתה הולכים-הולכים / יחד כל האפרוחים", "איה פלוטו", "לדוד משה" יש רק חיה אחת מכל סוג. ניתן לחשוב גם על סרטים וסדרות המציגים את המשק כמקום פסטורלי]
  2. תארו מה רואים בתמונות. [התרנגולת מטפלת באפרוחים שלה, מגנה עליהם ומחממת אותם]
  3. האם לדעתכם תמונות אלה משקפות את תעשיית הביצים בימינו? [מסקנת השיעור תהיה כמובן שהן אינן מייצגות כלל, ושתנאי הגידול של התרנגולות עברו שינוי קיצוני מאז ימי ה"סבים והסבתות", אך כדאי שהתלמידים יעלו השערות שונות, גם אם חלקן יתבדו בהמשך]

מסכמים את עניין ייצוג המשק בספרי הילדים: איורים כמו זה שראינו מבוססים על המשקים הקטנים שהיו בימי הסבים והסבתות שלנו.

פותחים בסיפור: טלי רצתה לגדל כלב, וההורים לא הרשו לה. היא התפלאה לשמוע מסבא מנחם שגם הוא גידל פעם חיות – אבל לא כלבים או חתולים, אלא עופות. [קוראים בקול רם בכיתה, רצוי בשיתוף התלמידים, את סיפורו של סבא מנחם משקופית 3: "לפני שישים שנה אנשים רבים טיפלו בתרנגולות בחצרותיהם. הלולים היו קטנים, התרנגולות הסתובבו חופשיות על האדמה יכלו לרוץ, להתעופף, לנקר בקרקע, לעמוד על ענף ואפילו לדגור בקן מוסתר ולטפל באפרוחים. את בטח לא יודעת, אבל תרנגולות למשל, מאוד אוהבות לעשות 'אמבטיות חול'. הן מתפלשות באדמה ומעיפות עפר לתוך הנוצות. ככה הן מסלקות טפילים וגם נהנות מכל רגע. פעם לכל תרנגולת היה שם והיינו מזהים אותה מייד ורואים אם היא מתנהגת בצורה מוזרה ואולי זקוקה לטיפול"]

שאלה לכיתה: למה לדעתכם היום פחות אנשים מגדלים תרנגולות? [גרים בעיר ולא בכפר, בבניין ולא בבית קרקע, קונים אוכל במכולת ולא מגדלים ירקות בגינה]

משימה אפשרית לכיתה: ציירו את הלול "של פעם" על פי תיאורו של סבא מנחם. שימו לב לצייר לתרנגולות את כל מה שדרוש להן כדי לקיים את הפעילויות הטבעיות החביבות עליהן.

בעבר ניסו בני-אדם לצופף תרנגולות במקומות סגורים, אבל הן מתו במהירות ממחלות ומחוסר ויטמינים. תרנגולות חופשיות מצאו מזון טבעי ומגוון באדמה והפיקו ויטמין D מאור השמש (בדיוק כמו בני אדם). זה גרם ללולנים להתייחס אליהן טוב יותר: לתת להן מספיק מרחב, לאפשר להן לצאת לחצר, ולדאוג לבריאותן כדי שלא יחלו וימותו. אבל במאה ה-20 גילה האדם את הוויטמינים והאנטיביוטיקה. הגילויים החשובים האלה שימשו לשיפור בריאות האדם, אך למרבה הצער הם גם עזרו לייצר מתרנגולות הרבה כסף בלי לדאוג עוד לבריאות ולרווחה שלהן.

לפני חמישים שנים החלו לצופף תרנגולות במבנים סגורים ובתוך כלובים קטנים והכניסו למזון שלהן אנטיביוטיקה וויטמינים. התרנגולות המשיכו לסבול מהצפיפות, אבל כבר לא מתו מייד. הן נעשו עצבניות ותוקפניות בכלובים הקטנים, אבל הלולנים… המציאו מכונה לחיתוך קצה המקור שלהן. החיתוך מפחית את הפציעות, אבל מותיר את התרנגולות סובלות, עצבניות ומנקרות.

  • ציינו שלושה מקומות בהם סובלים בני-אדם מצפיפות. [אוטובוס, מעלית, שוק]
  • תארו מקרה שבו סבלתם אתם מצפיפות? כמה זמן זה נמשך? מה הייתם מרגישים אילו הייתם חיים בצפיפות כזו באופן קבוע?

את התרנגולות ששימשו להטלת ביצים החלו לכלוא בכלובים קטנטנים.

  • שאלה לכיתה: מדוע לדעתכם עשויה רצפת הכלוב רשת? [כדי שההפרשות ייפלו ולא יהיה צורך בניקוי הכלוב.]
  • שאלה לכיתה: מדוע לדעתכם נוטה רצפת הכלוב באלכסון? [כדי שהביצה תתגלגל במהירות למסילת האיסוף.]

אולם רגליה של התרנגולת בנויות לעמידה על ענפים ואדמה, לא על סורגים אלכסוניים…

  • שאלה לכיתה: איך לדעתכם משפיעה רצפת הרשת האלכסונית על גופה ועל הרגשתה של התרנגולת? [אוספים מספר תשובות ומבינים יחד שזה גורם אי נוחות תמידית, אי יציבות, ושרגלי תרנגולת בנויות להיאחז בענף ולא ברשת. אפשר להוסיף ולספר שציפורני הרגליים של התרנגולות מתארכות כי הן אינן נשחקות מהליכה על אדמה, והן עלולות להסתבך ברשת. האפשרות היחידה של תרנגולת בכלוב לשייף את ציפורניה היא… על גופן של שכנותיה לכלוב.]

שאלות לכיתה:

  1. ציינו מספר פעילויות שביצעה התרנגולת במשק המסורתי (מימי הסבים) ושהיא אינה יכולה לבצע בלולי הכלובים. [הליכה, התעופפות, "אמבטיית חול", ניקור בקרקע, עמידה על ענף, טיפול באפרוחים, ועוד]
  2. עיינו בתמונות הבאות [שקופית 9] וציינו ממה עוד לדעתכם עלולה לסבול תרנגולת הכלואה שנתיים בכלוב סוללה. [שחיקת הנוצות כתוצאה משפשוף בסורגי הכלוב, עמידה של החזקה על החלשה כדי לחמוק מעמידה על רצפת הרשת – מה שגורם לחלשה לסבול משקל כפול על הרשת, שעמום מהכליאה בכלוב קטן וחשוך בלי אור ואדמה, ועוד]

לאחרונה החליטו מדינות רבות [קליפורניה, מישיגן ואוהיו בארה"ב; בלגיה, אוסטריה ושווייץ באירופה] לאסור על כליאת תרנגולות בכלובים בשל האכזריות שבכך. יותר ויותר צרכנים מעדיפים לקנות ביצים מתרנגולות שאינן כלואות בכלובים, ושיכולות לצעוד על האדמה, ליהנות מאור השמש או להטיל בקן הטלה. לביצים שמגיעות ממשקים כאלה קוראים "ביצי חופש" או "ביצים אורגניות".

  • תארו מה עושות התרנגולות בתמונות הבאות ממשק "ביצי חופש" ונסו לשער מה מטרת התרנגולות בביצוע פעולות אלה. [מסתתרות מהשמש תחת עץ תאנה בחצר; מבצעות "אמבטיית חול" קבוצתית בגומה שחפרו באדמה לסילוק טפילים ולגירוד מהנה]

גם בישראל מתנהל דיון בנושא תנאי הגידול של התרנגולות. לטלי יש דוד שמגדל תרנגולות בכלובים. קראו את הוויכוח שהתעורר ביניהם:

שאלות לכיתה:

  • מה לדעתכם יכולה לענות טלי? [למשל: אתה יכול לבחור להתפרנס גם מעיסוקים אחרים או ממכירת "ביצי חופש", בעוד שהתרנגולות לא יכולות לבחור אם להיות כלואות כל חייהן בכלוב.]
  • עם איזה צד בוויכוח אתם מסכימים? מדוע? הוסיפו שני נימוקים משלכם.

צרכנות מוסרית

בזכות חרם צרכנים שנערך באנגליה ובהולנד על ביצים מכלובים, החליטו כל רשתות המזון הגדולות במדינות הללו להפסיק למכור לחלוטין ביצים מכלובים!

  • איזה סוגים של חרם צרכנים אתה מכיר? [חרם על מוצרים שפוגעים בסביבה למשל – והעדפת מוצרים ידידותיים לסביבה] האם לא קנית פעם מוצר כלשהו בשל סיבה עקרונית?
  • עם מי מהילדים אתה נוטה להסכים? מדוע? הוסף עוד נימוק לטובת הטענה.

במכולת אנחנו חושבים בדרך כלל על טעם, מחיר ואיכות. אבל עלינו לחשוב גם על חיי החיות ועל הסבל שאולי נגרם להם כדי לייצר מוצר שנוסה על בעלי חיים או ביצים, למשל. כדי לבחור מזון שלא גורם התעללות בבעלי-חיים צריך לדעת היטב כיצד המזון מגיע מהמשק לצלחות שלנו.

  • מהי "צרכנות מוסרית" לדעתך? [להשתדל לא לקנות מוצרים שפגעו בבעלי חיים, בסביבה או בעובדים שייצרו אותם]

תוויות מזון עוזרות לנו לבחור מוצרים שאינם פוגעים בבעלי-חיים (או שפוגעים בהם פחות ממוצרים אחרים). יש הרבה מידע על התווית שמסביר מאיפה מגיע המוצר ומה יש בו.
נוכל להיעזר גם בסמלים שונים המופיעים על אריזות מוצרים:

  • האם תוכלו לשער מה מציין כל אחד מהסמלים? [שקופית 14: מוצר ממוחזר או שניתן למחזור; מוצר שלא נוסה על בעלי-חיים; ביצים מתרנגולות שאינן כלואות בכלובים, ליתר יש הסבר בכתב זעיר, כגון סמל המכריז כי בדיג הטונה שבקופסא לא נפגעו במהלך הדיג. אפשר לדון בתווית זו ממספר היבטים, כגון: פגיעת הדיג בחיים הימיים או ההתעלמות מכך שגם דגי טונה יכולים להיפגע, וללא ספק נפגעו, במהלך הדיג ה"בטוח לדולפינים"]
  • על אילו בעיות הקיימות בייצור מוצרים מעידים הסמלים? [פגיעה בסביבה בעת ייצור המוצר או עטיפתו באריזה שאינה מתכלה או ניתנת למחזור; ניסויים אכזריים בבעלי-חיים לשם פיתוח מוצרי קוסמטיקה וניקיון; דיג אכזרי הפוגע גם ביצורים אותם איננו מנסה לתפוס במכוון; כליאת תרנגולות בכלובים, וכדומה]

(ניתן לתת בשלב זה משימה לתלמידים לביצוע בביתם: לבחור מוצר מזון כלשהו שמצוי בביתם, לעיין בתווית שלו ולנסות ללמוד ממנה על הדרך בה יוצר המוצר, המקומות בהם יוצר, והבעיות שהיו אולי כרוכות בייצורו. ניתן להשלים את העבודה באמצעות חיפוש מידע נוסף על ייצור המוצר באינטרנט)

לעתים תוויות מכילות מידע על התנאים שבהם גודלה החיה. למשל, על ביצים, התווית מעידה האם הביצים יוצרו על-ידי תרנגולות מטילות שחיות בכלובים או הסתובבו במבנה עם חצר.

ישנם משווקי ביצים אשר רוצים ליצור רושם מטעה לפיו הביצים שהם מוכרים הגיעו מלולים ללא כלובים, בהם הסתובבו התרנגולות על הקרקע. זאת בעוד הביצים הגיעו למעשה מלולי כלובים קטנים בהם לא יכלה התרנגולת אפילו לפרוש כנפיים או לעמוד זקוף.

שאלה לכיתה: האם תוכלו לזהות על פי הציור על האריזה מאיזה לול הגיעו הביצים? [שלוש האריזות שבשקופית 15 (להלן) הגיעו דווקא מלולי כלובים!]

  • מדוע לדעתכם משווקי הביצים אינם מונעים את הבלבול שיכולות ליצור האריזות שלמעלה? [משווקי הביצים לאר רק "לא מונעים בלבול" אלא יוצרים אותו במכוון. הם יודעים שאם הקונים היו רואים את התרנגולות האומללות בכלובים שמטילות את הביצים, הם בוודאי היו מעדיפים לבחור בביצים מתרנגולות חופשיות, וכלן הם מנסים להטעות את הצרכנים הממהרים לחשוב שהם קונים סוג ש/ל "ביצי חופש".]

אז זכרו – היו מודעים, ובדקו את התוויות כאשר אתם הולכים לקנות מזון. הכוח לעזור לבעלי-החיים נמצאת בידי כל אחד ואחת מאיתנו!

קבצים מצורפים

bb_pages

דילוג לתוכן