שילוב זכויות בעלי חיים ב"מולדת, חברה ואזרחות"

לעוד מערכי שיעור באזרחות

לעוד מערכי שיעור לשעורי חינוך

הצעות להרחבה, המחשה והפעלה בנושאי זכויות בעלי-חיים במקצוע "מולדת חברה ואזרחות"

בנושאים רבים הנכללים בתוכנית הלימודים במולדת, חברה ואזרחות ניתן לשלב תכנים של זכויות בעלי-חיים. בלמידה על הקבוצות השונות החיות בישראל זו לצד זו ומתחים שעשויים להתעורר ביניהן, ניתן להכליל גם קבוצות של חיות בר וחיות מבויתות המושפעות ממעשי האדם.

במסגרת ה"התמודדות עם בעיות וסוגיות שנגזרו ממחלוקות" ניתן לעסוק גם בקונפליקטים הקשורים להגנת הסביבה ובעלי-החיים (מההחלטה לייבש את אגם החולה ועד המאבק נגד כלובי סוללה לתרנגולות). במסגרת הלימוד על מעורבות אזרחית ניתן לעודד את התלמידים לגלות מעורבות ציבורית בנושאי הגנת בעלי-חיים, להתנדב בעמותות העוסקות בכך או לעסוק בהחתמת עצומות והסברה בבית הספר והשכונה. במסגרת הדיון ב"זכויות וחובות" של אזרחי ותושבי ישראל ניתן לדון גם בזכויות בעלי-החיים, הנגזרות מצרכיהם השונים מאלה של בני-אדם, או על ההבדל בין זכויות הכרוכות בחובות לבין כאלה שאינן מותנות בכך (כמו הצורך להגן על חסרי ישע – ילדים או בעלי-חיים – מהתעללות, ללא תלות בהתנהגותם).
במסגרת לימודים על החוק בישראל ניתן לעסוק בהרחבה בחוק צער בעלי-חיים ובאכיפתו בתחומים שונים, ובהם פגיעה ממוסדת בחיות שנחשבה בעבר חוקית ("קרבות" אדם-תנין, הרג חתולים חופשיים ופיטום אווזים). ניתן אף לעסוק בהקשר רחב יותר בהתפתחות החקיקה להגנת בעלי-חיים כהדגמה להתפתחות חקיקה בכלל.

במסגרת שיעורי מולדת או תולדות עם ישראל ניתן להדגים את הלהט האידיאולוגי של אנשי העלייה השנייה באמצעות הצמחונות בה דגלו רבים מהם (ובראשם יוסף טרומפלדור וא"ד גורדון) או את התבססות ארגוני החברה האזרחית בתקופת היישוב באמצעות סיפורה של תנועת הצמחונים והטבעונים שנוסדה בראשית שנות ה-30, ואף שלחה נציג לכנסת (ישראל גורי) שכיהן בתפקידים בכירים ונשא נאומים בגנות אכילת בשר.

מקבץ עצות זה נועד בראש ובראשונה למורים למולדת ואזרחות לכיתות ג'-ד', אך גם מורים מכיתות אחרות (ולעתים אף ממקצועות לימוד אחרים) יוכלו בוודאי למצוא בו שימוש ורעיונות לשילוב נושאי זכויות בעלי-חיים בתוכנית הלימודים. במדריך זה נצטט מתוך עקרונות התוכנית הסטנדרטית של משרד החינוך למקצוע "מולדת, חברה ואזרחות" לכיתות ג'-ד' בנוסחן המקורי, שיסומנו בכיתוב כתום מודגש. מתחת לכל קטע יוגשו הצעות כלליות להרחבות, דגשים, המחשות והפעלות שניתן לשלב במהלך הלמידה על-מנת להעשיר אותה, להנגיש אותה לתלמידים ולהטמיע בהם ידע, מודעות וערכים הקשורים לבעלי-חיים, צרכיהם, הפגיעה בהם, זכויותיהם או אפשרויות לסייע להם. חלק מההצעות שלהלן ניתנות לשילוב במהלך הלמידה השוטפת מבלי להקדיש להן שיעור שלם

מקום הפרטים בחברה וקשרי הגומלין ביניהם. הכרת הזולת ומתן כבוד להם, לתרבותם, לדעותיהם ולאורח חייהם. ניתן להזכיר לתלמידים בהקשר זה, שחלק מהקבוצות שחיות בישראל הן גם קבוצות בעלי-חיים שונות: מחיות בר, שביתן בטבע הישראלי; דרך ציפורים נודדות ש"מתארחות אצלנו"; ועד לחיות השונות שאנחנו מגדלים, בטובתן (כלבים וחתולים למשל) או שלא בטובתן (במשקים, במעבדות, בגני-חיות, ועוד). מתן כבוד ל'אחר' ולתרבויות אחרות צריך לכלול גם כבוד לבעלי חיים אחרים ולקהילותיהם הייחודיות. 

מי אנחנו ומי האחרים ומה משותף לנו תוכנית הלימודים הסטנדרטית מציגה מעגל מתרחב של זהות והשתייכות (אני, משפחתי, עירי, מדינתי, האנושות). כדאי להמשיך ולהרחיב את אופקי המודעות והשייכות גם למעגל רחב אף יותר, הכולל את כל היצורים החשים (בעלי-החיים). ראוי ליצור בתודעת התלמידים קטגוריה של "אנחנו" הכוללת את כל בעלי-החיים, בשל התכונות הרבות המשותפות, לפחות בבסיסן, לנו ולחיות אחרות. התלמידים עצמם יוכלו להציע רעיונות אפשריים לתכונות משותפות וקשורות (שניתן לסכמן ביכולת להרגיש). ניתן לחדד נקודות כגון דאגה והגנה על צאצאים שמשותפים למרבית היונקים והעופות, או הרצון וההנאה לשחק, שאופייניים לכל הגורים, וגם ל"גורים" אנושיים. 

התמודדות עם בעיות וסוגיות שנגזרו ממחלוקות בהקשר זה ניתן לשתף את התלמידים במחלוקות הנוגעות לענייני הגנת הסביבה והגנת בעלי-חיים. ניתן לעסוק בסוגיה היסטורית כמו ייבוש אגם החולה או בסוגיה אקטואלית כמו האיסור הגורף שמציעה רשות הטבע והגנים להטיל על ציד ספורטיבי בישראל או המאבק נגד כלובי הסוללה לתרנגולות. 

התנדבות ילדים בבית הספר ובקהילה 

  • ניתן להציע לילדים מסלולי התנדבות מתאימים לגילם, מספקים ומעשירים בחלקם הגדול, למשל במקלטים להצלת חיות נטושות או במרפאה וטרינרית.
  • ניתן ליזום פעילות כיתתית התנדבותית הקשורה בהגנת בעלי-חיים, כגון הצבת תיבות קינון לציפורים על גג בית-הספר, הצבת תחנות שתייה לחתולים, וכדומה.
  • כדאי גם לעורר דיון עקרוני בשאלת ההתנדבות להגנת בעלי-חיים. אפשר לעודד תלמידים להציג דעות בעד ונגד התנדבות דווקא לטובת בעלי-חיים: מצד אחד זה נתפס כ"פחות חשוב" מהתנדבות למען בני-אדם, אבל מצד שני, בעלי-החיים הם הזקוקים ביותר לעזרה מכיוון שאינם יכולים להתארגן, למחות, להתלונן, לשבות או אפילו להגן על עצמם, וניתן לעזור במאמצים קטנים יחסית למספר גדול של בעלי-חיים. כדאי לסכם בכך שכל התנדבות היא מבורכת ורצויה, ושכל אחת ואחד צריכים לבחור לפעול בנושאים הקרובים ביותר לליבם.

חינוך לאזרחות בישראל: יסודות ראשוניים לחיים בחברה דמוקרטית (זכויות אדם, זכויות וחובות בישראל, התנגשות בין זכויות.

 אחד מנושאי הלימוד במקצוע זה הוא יחסי מיעוט ורוב, המודגמים כרגיל רק בעזרת קבוצות שונות של בני-אדם. אולם ניתן גם לראות שבני-אדם מהווים למעשה "מיעוט" לעומת כל יתר החיות (בישראל לבדה מגודלים על-ידי בני-אדם, בעיקר במשקים, יותר מ-200 מיליון חיות בשנה). עלינו לזכור זאת ולקחת זאת בחשבון, מתוך צניעות וכבוד ביחס למי שחולקים איתנו את כדור-הארץ. לחילופין, אפשר לתאר קבוצות מסוימות של בעלי-חיים כ"מיעוטים" הזקוקים להגנה. 

אנחנו אזרחים במדינת ישראל: הסכמים, נהלים, תקנות וחוקים, חוקים ואכיפתם; איך ראוי להתנהג כאזרחים במדינת ישראל? 

 ניתן לתאר את אכיפת החוק בשלושה מקרים עקרוניים ותקדימיים: בית המשפט אוסר על קרבות אדם-תנין, על הרג חתולים חופשיים ועל פיטום כפוי של אווזים. 

ניתן להזכיר גם חוקי עזר עירוניים להגנת חיות ומדיניות עירונית בנושא: עיקורים וסירוסים במקום הרעלות ולכידות, איסור כניסת קרקסי חיות לתל-אביב, באר שבע והרצליה; איסורים על העבדת סוסים וחמורים ועל מכירת כלבים וחתולים בחנויות בתל-אביב.

מעל לכל, כדאי להדגיש כי כולנו יכולים לעזור לאכוף וליישם את חוק צער בעלי-חיים! עלינו לפקוח עיניים ולהתלונן במקרה שנתקלים בהתעללות, ולנסות להימנע מלקחת חלק בפעילויות הגורמות צער בעלי-חיים (כמו ביקור בקרקס חיות או הזמנת כבד אווז במסעדה).

לחיות בסביבות משתנות(סביבות חיים שונות, שינויים סביבנו, שינויים בהתנהגות כלכלית לאורך זמן, שינויים היו בעבר ויהיו גם בעתיד) 

ניתן לדבר על שתי מגמות מרכזיות ביחס האדם לבעלי-חיים במאה העשרים: המגמה המרכזית של תיעוש והפיכת משקים משפחתיים קטנים למפעלי ייצור המוניים, ומגמת-הנגד שנולדה כתוצאה מביקורת על אכזריות המשקים התעשייתיים, ומתבטאת למשל בחקיקה לריסון התיעוש או בחרמות צרכניים נגד מוצרי מזון אכזריים (כמו "כבד אווז", "עגל חלב" וביצים מכלובי סוללה). 

משפחות ויישובים בראי תולדות ארץ ישראל, העליות לארץ והקמת המדינה בסיפור, בזמר, וביצירה האמנותית; הכרת סיפורי ראשונים כחלק בבניית הסיפור הקולקטיבי וכחלק מבניית הזהות האישית והחברתית.

המידע שלהלן יכול לשמש ללימוד פן מעניין נוסף של הלהט האידיאולוגי של אנשי העלייה השנייה ושל התבססות ארגוני החברה האזרחית בתקופת היישוב:

עם העלייה השנייה הגיעו לפלשתינה אלפי צמחונים, שהושפעו מכתבי לב טולסטוי (מגדולי הסופרים אי-פעם) בזכות הצמחונות. הם תוארו לרוב כאינדיבידואליסטים קנאים, שגידלו שער פרא והסתפקו במועט. מעריכים שרבע (!)מפועלי התקופה היו צמחונים בהשפעה טולסטויאנית. לפי טולסטוי, על האדם לאמץ תזונה צמחונית, "שהרי אכילת בשר היא כשלעצמה פעולה בלתי מוסרית, מפני שהיא קשורה ברציחה המתנגדת לטבע האנושי". ההתנזרות מאכילת בשר היוותה לדעתו צעד ראשון בדרך לחיים מוסריים. 

יוסף טרומפלדור היה אדם שכבר בילדותו העז לחרוג מן השורה ולהתבלט בעניינים שנראו לו עקרוניים. גם הוא הפך לצמחוני בגיל 14 בעקבות קריאת כתבי טולסטוי. 

גם א"ד גורדון היה צמחוני מושבע, אבל התנגד להקמתו של ארגון צמחונים. מוקי צור, חוקר העלייה השנייה, אומר שסיפרו על א"ד גורדון שהפסיק להניח תפילין – למרות שהיה שומר מצוות נדיר יחסית בקרב החלוצים החילונים – משום שהם עשויים מעורם של בעלי-חיים. הצמחונות, אף על-פי שאינה מהווה מרכיב מרכזי בהגותו של גורדון, היוותה מאפיין מרכזי של אורח-חייו. בשנים ההן לא היו כמובן שפע המזון והמלבושים שקיימים היום, והחרמת מוצרי שחיטת בעלי-חיים הייתה כרוכה בוויתורים קשים. קטע ממכתב שכתב א"ד גורדון לסופר נתן ביסטריצקי מלמד על החשיבות של הצמחונות בחייו: 

"הצמחונות, אם להתייחס אליה ברצינות הדרושה, הרי היא אחד הצדדים העיקריים הראשונים בהגשמתו של יחס חדש אל החיים והעולם בפועל ובמעשה, אותו יחס חדש, שאנחנו מבקשים בעבודתנו, בהתקרבותנו אל הטבע ובכל מה שאנחנו עושים לחידוש החיים. העיקר הוא, אפוא, היחס הרציני, החיוני אל הצמחונות, לפחות מצד הצמחונים. […] היחס אל בעלי החיים, הוא אבן הבוחן היותר נאמנה, הגלויה והברורה של כל יחסנו אל החיים והעולם כמו שהם, בלי כחל ובלי פרכוס. היחס אל בעלי החיים, שאינו משוחד, שאין עמו שום חשבון של תשלום גמול, שום מניעים של תועלת, של כבוד וכדומה, גלויים או נסתרים, מראה לנו באספקלריה מאירה מאין כמוה, בבהירות כמעט מוחשית, מה הם כל הצדק, האמת וכל יתר המידות העליונות, שאנחנו כל כך אוהבים לראות את עצמנו, כאילו אנחנו נותנים את נפשנו עליהם. צדק, אמת, וכו', וכו' – וטביחת בעלי-חיים ואכילתם!"

עם העלייה השלישית והרביעית הלך והתבסס בארץ ארגון צמחונים: בשנת 1933 כבר תרגמה אגודת הצמחונים בארץ ישראל את מאמרו של טולסטוי ופרסמה אותו בעלון האגודה, "טבע און ובריאות". "עברו חמישים שנות עבודה חלוצית בארץ, עבודת בניין המולדת החרבה והשוממה", הסביר נתן בן ציון חבקין, מזכיר האגודה, "והנה מתחיל יובל חדש של החלוציות המוסרית […] ותרגום זה של יצירת טולסטוי הוא דבר בעתו", והוסיף בנימה מעשית: "לפני 12 שנה, כשבאתי לארץ, לא היתה אף מסעדה צמחונית אחת בארץ, ועכשיו אתה מוצא בירושלם ובתל אביב בלבד למעלה מחצי תריסר". בין המסעדות שציין היו: "המבריא" (בשדרות רוטשילד בתל אביב), "צמחוניה גינוסר" (ברחוב המלך ג'ורג' פינת רחוב יפו בירושלים), ו"ארוחות צמחוניות" (של גברת מרגולין מרחוב יהודה הלוי 40). 

ח"כ ישראל גורי (1893-1965), יליד רוסיה, התחיל את פעילותו הציבורית בארגון "צעירי ציון" בקישינייב. כשהיגר לפלסטינה ב-1919, המשיך לפעול בארגוני עובדים ציוניים, וכיהן כחבר מועצה בעיר תל-אביב במשך 21 שנים, רובן לפני קום מדינת ישראל. הוא היה חבר בכנסת הראשונה עד הכנסת החמישית מטעם מפלגת השלטון מפא"י, וכיהן כיו"ר הקבוע של ועדת הכספים. גורי היה צמחוני מטעמי מוסר וחבר פעיל ורב-השפעה במועצת "תנועת הצמחונים והטבעונים". זהו קטע קצר מנאום שנשא בשנת 1962 מעל דוכן הכנסת: 

"כל המתיר דמו של בעלי-חיים שלא כדי להתגונן בפני חיה טורפת, אלא כדי ליהנות מבשרם של בעלי-חיים שאינם פוגעים לרעה במישהו, וכל אשמתם היא רק שאלה שהכוח בידם רוצים לספק תאוותם לאכילת בשר – מניין יהיה לו הכוח המוסרי להתקומם כנגד רצח אדם כשהוא מתיר דמם של בעלי-חיים אחרים? יש קשר-גומלין בין רצח לרצח, והם יונקים משורש אחד.

"מכאן, מהמקום הזה, מהרי ירושלים, הרימו מחדש קולכם: לא תרצח! ואני יודע כי אפשר להערים פסוקים למכביר ומראי מקומות, ולהוכיח כי דמן של בהמות מותר. ואולם כל הפסוקים ומראי המקומות אינם שקולים כנגד הדיבר החרות באותיות אש בלב העם הזה, והמהדהד באוזנינו מאז היות אדם ועד סוף הדורות: 'לא תרצח!'"

פורסם תחת מערכי שיעור תגיות: גילאי:כיתות ד ה וכיתות י יא יבסוג המערך:שעור לפי מקצוע לימודהרצאה ומצגתדקות:כ-2045 -60מילות מפתח:חוק ומשפטמקצוע ותחום לימוד:מולדת ואזרחות [קישור ישיר]