שילוב זכויות בעלי חיים ב"מדעים וטכנולוגיה" לכיתות ג'-ד'

הצעות להרחבה, המחשה והפעלה בנושאי זכויות בעלי-חיים במסגרת תוכנית משרד החינוך לכיתות ג'-ד' במקצוע "מדעים וטכנולוגיה"

 תוכן המדריך:

א. שילוב נושאי זכויות בעלי-חיים במהלך הלמידה השוטפת.

  1. חומרים ואנרגיה
  2. מידע ותקשורת
  3. עולם מעשה ידי אדם
  4. האדם, התנהגותו, בריאותו ואיכות חייו
  5. עולם היצורים החיים
  6. כדור הארץ והיקום
  7. מערכות אקולוגיות ואיכות הסביבה

ב. עבודה מסכמת

ג. פעילויות מומלצות מטעם משרד החינוך במקצוע מדעים וטכנולוגיה

  1. פינות חי לעומת תצפית מכבדת
  2. פעילויות מחוץ לבית-הספר

ד. המלצות על תוכניות ומאגרי מידע שימושיים

מדריך זה נועד בראש ובראשונה למורים למדעים וטכנולוגיה לכיתות ג'-ד', אך גם מורים מכיתות אחרות (ולעתים אף ממקצועות לימוד אחרים) יוכלו בוודאי למצוא בו שימוש ורעיונות לשילוב נושאי זכויות בעלי-חיים בתוכנית הלימודים. במדריך זה נצטט מתוך עקרונות התוכנית הסטנדרטית של משרד החינוך למקצוע "מדעים וטכנולוגיה" לכיתות ג'-ד' בנוסחן המקורי, שיסומנו בכיתוב כתום מודגש. מתחת לכל קטע יוגשו הצעות כלליות להרחבות, דגשים, המחשות והפעלות שניתן לשלב במהלך הלמידה על-מנת להעשיר אותה, להנגיש אותה לתלמידים ולהטמיע בהם ידע, מודעות וערכים הקשורים לבעלי-חיים, צרכיהם, הפגיעה בהם, זכויותיהם או אפשרויות לסייע להם. חלק מההצעות שלהלן ניתנות לשילוב במהלך הלמידה השוטפת מבלי להקדיש להן שיעור שלם. 

1. שילוב נושאי זכויות בעלי-חיים במהלך הלמידה השוטפת

בכיתות ג-ד יכירו התלמידים תופעות, מבנים, מרכיבים, מערכות פשוטות ותהליכים מוחשיים, ויודגשו הקשר עם הסביבה וההתאמה אליה.

 זאת, במסגרת נושאי הלימוד הכלליים שלהלן.

 א. חומרים ואנרגיה

האדם מפיק, מעבד ומייצר חומרים
כדי לענות על צרכים שונים, כגון מזון, כסות גוף ותרופות. תהליכים אלה כרוכים
בהגדרת צורך, בחיפוש פתרונות, בתכנון הפתרון הרצוי, בביצועו ובהערכתו.

 – לתהליך הפקת חומרים למזון ולבוש מן החי ישנם גם היבטים שליליים, ואחד הקשים שבהם הוא הפגיעה במיליוני בעלי-חיים. כדאי לחשוף בפני התלמידים את קיומו של היבט זה:


  • "ניצול משאבים" לייצור מזון וביגוד גרם להתפתחות משקים מתועשים בהם כלואים בעלי-חיים בתנאים אכזריים הכוללים ציפוף קיצוני, עיוות גנטי, חיתוך אברים, הפרדת הורים מצאצאיהם, ועוד.

כדאי להציג בפני התלמידים ניסיונות שנעשו בתחומים אלה במטרה להפחית את האכזריות הכרוכה בשימוש בחיות כמשאבים כגון:

על רקע מידע זה כדאי לעורר בכיתה דיון מוסרי-פילוסופי בשאלה האם לדעתם ראוי להתייחס לבעלי-חיים כאל "משאבים חומריים" או שמא עלינו להתייחס אליהם כאל זולת. ניתן להזכיר שבעבר נוצלו גם בני אדם כעבדים ונתפסו לעתים כ"משאבים".

– ניתן להבהיר, בנוסף, שגם משאבים חומריים דוממים וחסרי רגשות עשויים להיות חיוניים לקיומם ולרווחתם של בעלי החיים, ובהם האדם: אם נכרות את יערות הגשם, יאבד כדור-הארץ את "הריאות הירוקות" שלו, ולא יהיה די חמצן. הראשונים למות אמנם יהיו החיות שוכנות העצים, אך בטווח הרחוק גם בני האדם יצטרכו להתמודד עם הנזק. יצוין, שפגיעה סביבתית כחלק מהליך הייצור מופיעה כאחד מנושאי משרד החינוך לתוכנית הלימוד.

 ב. מידע ותקשורת 

יצורים חיים קולטים מידע, מגיבים
עליו ומושפעים ממנו. המידע מהווה את הבסיס לתקשורת בין יצורים חיים.

 – ניתן להרחיב בנושא תקשורת והעברת מידע בין בעלי-חיים.תלמידים שיתרשמו מיכולותיהם המדהימות והמגוונות של בעלי-חיים שונים להעביר מידע, ייטו יותר לכבדם. במהלך הלימוד כדאי להדגיש את הדמיון לתקשורת אנושית, למשל: בכי ויללות של גורים לאימותיהם, קריאות אזהרה מפני סכנה, קריאת "בואו בואו" כשמוצאים מזון. כמו בחברה האנושית, תקשורת יכולה לשמש גם כדי לרמות ולשקר (למשל קוף שמנסה להסתיר מחבריו מזון טוב שמצא) וגם כדי לעזור לחברים או בני משפחה (אפילו במחיר סיכון אישי, במשיכת תשומת לב הטורף למשמיע קריאת האזהרה). נושאי שיעור מעניינים לדוגמא בתחום:


  • תקשורת בין קופי-על ולימוד שפת סימנים לקופי-על. ניתן להתמקד בסיפורו של הבונובו קנזי (המתועד גם בסרט מומלץ להקרנה הנושא את שמו), מקופי-העל שהפגינו יכולת מדהימה של לימוד שפת סימנים ושימוש בה. ניתן לערוך בכיתה משחק שמדמה לימוד שפה ע"י קופי-על באמצעות זיכרון של סמלים או תנועות ידיים. כדאי לחרוג מעבר לניסויי המעבדה ולהסביר כי יכולת הלמידה הזו מבוססת על התקשורת הטבעית המפותחת בין קופי-על לבין עצמם בטבע (תקשורתשנעשית לרוב באמצעות הבעות פנים ותנועות ידיים, בלי קול אוצליל. הבונובו למשל מבקש אוכל מחברו באמצעות הגשת ידו בתחינה, ורק במידה שלאנענה – מוסיף יבבות)

  • תקשורת בין לווייתנים ודולפינים ממרחקים בים.

  • תקשורת בלי צלילים: כלב יכול להבין שאנחנו עצובים, ולהפך, גם בלי שנשמיע אפילו נביחה או מילה. ניתן לשאול את התלמידים כיצד ולרשום את כל התשובות על הלוח. מהתשובות ניתן יהיה לגבש מסקנה לפיה חלק נכבד מפעולות התקשורת, גם בין בני-אדם, מתקיימות באמצעות תנועות, מחוות והבעות פנים. ניתן להשתמש בדף העבודה "מה מרגישות החיות שבתמונה" מתוך ההפעלה המפורטת "חושים ותחושות" (תמונות של בעלי-חיים שלכל אחת מהם התלמידים מתבקשים לכתוב משפט שמביע את התחושה המשוערת של בעל-החיים). ניתן להשתמש בתמונות נוספות (לדוגמהובכללן גם בהבעות שונות של בני אדם. ניתן לדבר על הקושי שלנו להבין מה
    מרגישים יצורים ששונים מאיתנו יותר ויותר כמו עופות ודגים.

– הפעלות מומלצות בנושא, מתוך אתר הילדים המומלץ "בית החולים הווטרינרי" (הוקם ע"י עמותת "סנונית"):

 ג. עולם מעשה ידי אדם 

תהליך טכנולוגי כרוך בהפעלת
שיקולים כלכליים, מדיניים, תרבותיים, חברתיים, דתיים, ערכיים,  בטיחותיים, אסתטיים וסביבתיים.

מצעים טכנולוגיים שהם תוצריה של
החברה האנושית, מחייבים התייחסות להשלכות הערכיות הנובעות משימוש בהם.

  •  כדאי לספר לתלמידים על אירועים ותהליכים שאירעו בעשורים האחרונים, המדגימים טכנולוגיות שעברו שינויים בשל סיבות חברתיות וערכיות: ניסויים בחיות בקוסמטיקה הוחלפו בחלופות שונות; תכנון של בניינים הותאם לנגישות לנכים; שריפת פחם לייצור חשמל מוחלפת במקרים מסוימים באנרגיה סולארית מתחדשת; מדינות מסוימות אסרו על כלובי סוללה לתרנגולות, וכו'. 
  •  כדאי לעורר בכיתה דיון על השאלה כמה צריכה החברה שלנו לקחת בחשבון שיקולים אחרים מלבד יעילות לטווח הקצר. כדאי לציין דוגמאות שימחישו את הסכנות שב"יעילות לטווח קצר" בלבד. למשל: יעיל מאוד להאכיל עופות ברעל בשם ארסן שמזרז את גדילתםאבל זה הופסק לאחרונה בישראל מכיוון שזה צפוי לגרום סרטן למי שאוכלים הרבה עוף –וברור שלגרום סרטן זה מאוד לא יעיל (אפילו רק מבחינה כלכלית…). אפשר גם לדבר על אנטיביוטיקה שעדיין נותנים לעופות לבשר כדי לזרז את הגדילה שלהם, ומדינות רבות החליטו שגם זו "יעילות" שסופה להתנקם בבני האדם ולא להיות בחשבון סופי יעילה כלל. כדאי לשלב דוגמאות אלה במסגרת דוגמאות מוכרות יותר, מתחום הגנת הסביבה.

 ד. האדם, התנהגותו, בריאותו ואיכות חייו 

במבנה הביולוגיה הבסיסי ובתהליכי
היסוד המאפיינים את האדם, הוא דומה לשאר היצורים החיים. ייחודו של האדם ניכר
בהתפתחות התבונה האנושית ובהתנהגות המושתתת על ערכים (כגון קדושת חיים).

  •  כדאי לשאול את התלמידים מה עוד משותף לבעלי החיים ולבני האדם (רגשות ורצונות, יכולת לסבול וליהנות, ובמילים אחרות: קיום של נפש). 

ההתפתחות הביולוגית של מערכות,
מבנים ומנגנונים הקשורים במוח, בעצבים ובחושים בגוף האדם מהווה את הבסיס להתפתחות
התבונה האנושית המתבטאת בכושר החשיבה והלמידה, בשימוש בשפה ובתקשורת ובהתנהגות
חברתית.
 


  • ראו הפעלה מפורטת בנושא: "חושים ותחושות". ההפעלה עוסקת בתחושות וחושים של בעלי-חיים השונים מאיתנו, והדרכים המדעיות העקיפות בהן אנו יכולים ללמוד על כך.
  •   כדאי להדגיש שהיתרון השכלי של האדם אינו רק בגדר זכות, אלא גם כרוך בחובות מסוימים. הידע והתבונה האנושיים מחייבים את האדם להשתמש בהם באחריות רבה יותר (כפי שמתינוק לא מצפים להיות אחראי ומוסרי, בניגוד לאדם בוגר).
  •  כדאי להדגיש את רציפותה של התפתחות המורכבות האנושית, ואת המורכבות החברתית הגדולה שמאפיינת בעלי-חיים חברתיים מפותחים (כולל עופות חברתיים כמו תוכים, עורבים או תרנגולות). 

משחר האנושות נתפס מקום האדם בעולם החי כייחודי. התנהגותו ופיתוחיו משפיעים על החברה האנושית, מושפעים ממנה ותורמים לעתידה ולהתפתחותה.

האדם, כיצור חברתי ונבון, "כבש" את כדור הארץ ולמד להשפיע על גורלו.

  • – הצעה להפעלה בנושא: עריכת "משפט" מדומה בכיתה (או בבית-הספר) בו נאשם "האדם" בניצול לרעה של כוחו על יתר החיות. הילדים מתחלקים לזוגות או שלשות וכל קבוצה מקבלת כרטיסיה שבה מוסבר להם את מי הם אמורים לייצג במשפט, עם קצת עובדות רקע חיוניות. רוב הכרטיסיות מכילים שמות של מינים של חיות עם קצת מידע על הדרך שבה פוגע האדם בחיה זו. חלק מהילדים מקבלים לייצג קבוצות אנושיות כמו לולנים, מדענים, אך אולי גם קבוצות נטולי אינטרס מובהק בניצול חיות. אחרי שכל צד משמיע את טיעוניו – האם האדם אשם או זכאי, כולם יכולים להוריד את ה"תחפושות" ולהביע את עמדותיהם. לבסוף נערכת הצבעה. אפשר ששיעורי הבית יהיו לכתוב "פסק דין" מנומק שבו קובע כל תלמיד כשופט מה צריך האדם לשנות ביחסו לחיות לדעתו. 

האדם מקדם את הבריאות באמצעים שונים, כגון חקר גורמי המחלות, פיתוח תרופות וחיסונים, מניעת זיהום ומחלות, הקמת מוסדות ורווחה לסיוע לחולים ולנזקקים אחרים.

  • – כדאי להדגיש במסגרת נושא זה גם את חשיבותה של תזונה טבעית ומאוזנת לבריאות ולאריכות ימים. להסביר כי מחלות לב או סרטן ואפילו סכרת – גורמי התמותה המובילים במערב כיום – הם למעשה תופעה חדשה שמאפיינת חברת שפע בה צורכים יותר מדי מדברים שפעם היה חסר מהם: קלוריות, שומנים, חלבונים וסוכרים.
  • – בצד המעשי, כדאי להמליץ להרבות באכילת ירקות, פירות, אגוזים, קטניות – הדברים החשובים ביותר לתזונה בריאה שמהם אנחנו אוכלים מעט מאוד.
  • דיון: האם צריכת-יתר יכולה להיחשב כ"מחלה" גם ברמה החברתית-אנושית? כדאי להמחיש את השפעותיו ההרסניות של בולמוס הצריכה המופרזת על הסביבה והבריאות תוך תשומת לב לערכים של הסתפקות ב"מועט" (שאיננו מעט באמת, אלא רק מה שבאמת צריכים), שימור ומיחזור.

ה. עולם היצורים החיים 

אחידות ושונות בעולם החי:
ביצורים חיים קיימת אחידות המתבטאת בתהליכי יסוד המשותפים לכל היצורים (חיידקים,
פטריות, צמחים ובעלי חיים). עם זאת קיימים הבדלים בין היצורים, והם מתבטאים ברמות
ארגון שונות ובהתאמת היצורים לסביבות חיים שונות.
 


  • בנושא זה ראו הפעלה מפורטת: "חושים ותחושות".
  •  ניתן גם להשתמש בפוסטר עיתון הקיר של אנונימוס (הזמינו חינם!) המתאר שמונה מינים של בעלי-חיים בטבע ובשבי, בין היתר באמצעות גזירתו ל"כרטיסיות", כך שכל אחת תכיל תמונה של חיה וטקסט בנוגע אליה. לכל מין של חיה יהיו כך שני כרטיסים – אחד שיתאר אנקדוטות מחייה המורכבים בטבע, ואחד שיתאר את סבלותיה מידי האדם. מטרת המשחק (שישוחק כמשחק זיכרון או "קלפים") תהיה להצמיד את זוגות הכרטיסים הרלוונטיים. 

שינויים סביבתיים, מעשה ידי האדם, משפיעים על קשרי הגומלין בין היצורים לסביבתם, וכך משפיעים על קיומם, על תפקודם ועל תפוצתם של היצורים.

  • ניתן לבקש מהתלמידים לצייר כיצד לדעתם משפיעים על חיות בר שינויים סביבתיים אנושיים שיוצר האדם: בניית שכונה – על חזירי בר שגרו במקום קודם; כריתת יער גשם כדי לגדל אוכל להאבסת בקר –על הציפורים שחיו בו; הזרמת שפכים ממפעל לנחל – על הדגים ועופות המים שחיים בו; ייבוש אגם החולה – על עופות נודדים; וכדומה. לאחר מכן ניתן לצייר ציור אלטרנטיבי שמראה כיצד האדם יכול לחיות את חייו לצד חיות הבר תוך צמצום הפגיעה בהן. 

האדם מגדל יצורים חיים ומשתמש בהם למטרות שונות, כגון ייצור מזון, תרופות וכסות גוף. אמצעים שפיתח האדם בתחומי החקלאות, תעשיית המזון, טקסטיל ואחרים, מגבירים את יכולתו להשתמש ביצורים חיים לתועלתו. 


  • בנושא זה ראו הפעלה מפורטת: "התרנגולות בימי הסבתות ותעשיית הביצים המודרנית"
  •  ניתן לתאר לתלמידים אמצעים ושיטות גידול מודרניות ותעשייתיות של בעלי-חיים, ולהצביע על הבעיות הכרוכות בכך: התעללות, זיהום, מחלות, בזבוז מים וקרקע, וכו'.
  • כדאי לציין שצרכנות מוסרית יכולה למנוע סבל רב מבעלי-חיים: כרית לא חייבת להיות מנוצות, מעיל לא חייב להיות מפרווה או עור כדי לחמם, לא חייבים לאכול מאכלים שיוצרו בשיטות אכזריות כמו פיטום או בידוד או כלובי סוללה. לא חייבים להיות צמחונים או טבעונים בשביל לנסות לצמצם את הפגיעה המיותרת בחיות כמה שאפשר. 

טיפוח בעלי חיים וגידולם מחייב יחס חיובי כלפיהם, הימנעות מצער בעלי חיים וקבלת אחריות אישית, מוסרית, ערכית וחברתית, טיפול בהם לדאגה לרווחתם, וכן שמירה והגנה על הטבע.

  • כדאי לעורר במסגרת נושא זה דיון באחריות שלנו כלפי חיות שאנחנו "מגדלים" בלי להכיר בכלל. למשל, "שניצל" שקונים בסופרמרקט "גודל" במשך חודשיים בלול תעשייתי צפוף ומזוהם. האם יש לנו אחריות כצרכנים לדרך שבה טיפלו בו? לסבל שעבר עליו? כדאי להציג דוגמאות של מצוקת עופות בלולים.
  • ניתן ללמד את התלמידים גם על חוק צער בעלי חיים ויישומיו הגוברים לפגיעה ממוסדת: איסור על קרבות אדם-תנין ואיסור על פיטום אווזים).
  • למערך שיעור מפורט בנושא חוק צער בעלי-חיים
  •  ניתן לנסות לגלות יחד עם התלמידים "אילו זכויות יש בעצם לבעלי-חיים", שניתנות לארגון תחת מספר זכויות כלליות: הזכות לא לסבול מאלימות, הזכות לסיפוק צרכים גופניים


    • הזכות לסביבה הולמת

    • הזכות לחברה ולמשפחה

ניתן להדגים סוגים שונים של "זכויות" וצרכים שנכללים תחת כותרות אלה ולתת דוגמאות למקרים מוכרים בהם
מופרות זכויות אלה שיטתית. למערך שיעור מפורט בנושא: "זכויות וצרכים" של בעלי-חיים.

 ו. כדור הארץ והיקום 

מעורבותו של האדם בסביבה משפיעה באופן ניכר על יחסי הגומלין המתקיימים בין המערכות השונות של כדור-הארץ, והאדם מושפע מיחסי גומלין אלה.

כדור-הארץ הוא סביבת חיים: אוויר, קרקע, סלעים ומים שעל פני כדור הארץ (מערכות דומם) מאפשרים קיומם של יצורים חיים (מערכות חיים).

  •  במסגרת נושא זה כדאי להמחיש לתלמידים כי האדם ובעלי החיים מצויים "בסירה אחת": הם יטבעו יחד או יגיעו יחדיו לחוף מבטחים, כי לרשותם עומדת אותה פלנטה בודדת וחסרת תחליף. כדאי להמחיש זאת באמצעות דוגמאות: זיהום נחל, למשל, יהרוג קודם את הדגים, אבל עם הזמן יכול גם להרוג אנשים; כריתת יערות תהרוג ציפורים וקופים וסנאים בשלב הראשון, אך ללא החמצן שמייצרים יערות הגשם גם בני האדם לא יוכלו לנשום; כדור הארץ הוא הבית היחיד של כולנו. כדאי להדגיש את הצורך בכבוד לכל מי שחולקים איתנו את כדור הארץ כבסיס לשמירה עליו מופלא ועשיר למען הדורות הבאים.

 ז. מערכות אקולוגיות ואיכות הסביבה 

לשינויים מעשה ידי אדם יש השפעה רבה על תהליכים במערכות אקולוגיות. לאדם יש יכולת ואמצעים טכנולוגיים לצמצם נזקים ולשמור על הסביבה.

חינוך לשמירת הסביבה ולטיפוחה מחייב פיתוח הבנה, מודעות, אחריות אישית וחברתית, כללי התנהגות, ערכים ועמדות כלפי הצורך לשמור על הטבע ולהגן עליו.

  •  נושא זה כולל ממילא התייחסות רבה לנושאים הקרוביםלהגנת בעלי-חיים, ומאפשר אף ביתר קלות להשתמש בהצעות לדיונים והפעלות שהובאו להלן.

2.עבודה מסכמת 

הלמידה באמצעות ביצוע עבודה מסכמת או פרויקט מהווה חלק בלתי נפרד מלימודי מדע וטכנולוגיה. עם זאת ראוי לתכנן ברצף רב שנתי את מהות המשימות שיוטלו על התלמידים ולהפעיל שיקולי דעת הנוגעים לנושאים הנלמדים, לדרכי למידה חלופיות, לזמן הנדרש, ליכולת ביצוע העבודה או הפרויקט על ידי התלמידים ועוד.

 – ניתן להטיל על התלמידים עבודה מסכמת שתעסוק בבעיות של חיות ממין ביולוגי מסוים לפי בחירת התלמיד (אולי מתוך מאגר הכולל חיות כגון: סוס, שימפנזה, חתול, תרנגול, ארנבון). העבודה יכולה לעסוק בשלוש שאלות גדולות שיתפרשו מביולוגיה עד טכנולוגיה ואתיקה סביבתית:


  • מה צריכה חיה מהמין שבחרת על-מנת לממש ברווחה את אורח-חייה הטבעי (צרכים פיזיים והתנהגותיים, משפחתיים וחברתיים, סביבה דרושה ומרכיביה השונים, וכיוצ"ב)?

  • מאילו פעולות אנושיות סובלות חיות ממין זה כיום בעולם ובישראל? על התלמידים יהיה לפרט ולהסביר את הפגיעות הנגרמות לחיות ממין זה על-ידי האדם (ציד והכחדה, הרס בית-הגידול הטבעי, פיטום תעשייתי במשקים, ניצול בקרקסים, וכו').

  • כיצד ניתן להפסיק (או לפחות לצמצם) את הפגיעה בחיות ממין זה? על התלמידים להציג מספר רעיונות שכבר הוצעו על-ידי גופים או ממשלות, אך גם רעיונות מקוריים שלהם. 

3. פעילויות מומלצות מטעם משרד החינוך במקצוע מדעים וטכנולוגיה

 3. א. פינות חי לעומת תצפית

הנחיות משרד החינוך קובעות ש"חובה לקיים לפחות פעילות אחת" מתוך רשימה הכוללת את הסעיף: 

מעקב אחר גידול יצורים חיים בפינת חי בבית הספר או בסביבה.

 הבעייתיות ב"פינות חי". גידול בעלי-חיים ב"פינת חי" בית ספרית או כיתתית נוטה לסבול מבעיות רבות, שבחלקן חותרות תחת המטרות לשמן מוקמת פינת-החי. פינת-החי מוקמת על-מנת לחנך תלמידים לאכפתיות וחמלה, אך הופכות למרבה הצער לעתים קרובות לאתרים של אדישות, הזנחה ואף התעללות. היכולת לספק את צרכיהם של בעלי-חיים באופן רצוף ומתמשך מוגבלת על-ידי אילוצי המוסד (כגון שטח, תקציב או חופשות בהן נעדרים מטפלי החיות מן המוסד) עד כדי כך שבמקרים רבים הופכות פינות החי לדוגמאות לפגיעה בבעלי-חיים במקום לטיפוחם והגנתם. מראה חיות הכלואות במרחב צר ומשמים נוטה שלא לפתח כבוד כלפי עושר חייהן הטבעי של החיות משום שאינו כולל לרוב חיי משפחה ולהקה, חיפוש מזון עצמאי, וכו' – בניגוד לחיות חופשיות בטבע ואף בעיר.

 תצפית מכבדת בחיות חופשיות. במקום לצפות בחיות כלואות (ומנוונות כמעט בהכרח), ניתן לערוך עם התלמידים תצפית מכבדת בחיות חופשיות המפגינות מגוון התנהגותי גדול יותר. מקום מרכזי בהכנה לתצפית כזאת יש להקדיש לעקרונות התצפית המכבדת והלא-מתערבת, השואפת ללמוד על החיות מבלי להפר את שגרת חייהן או לפגוע בהן. מומלץ להכיר לתלמידים דוגמאות לפגיעה אפשרית בחיות גם ללא כוונה (כגון נגיעה בביצים שמוצאים בקן, שעלולה לגרום לאם לנטוש אותן או לטורפים להגיע אליהן ביתר קלות בשל השארת נתיבי ריח). דוגמאות לתצפיות מכבדות בחיות חופשיות:


  • תצפית בציפורים נודדות. תוכנית זו כרוכה בסיור כיתתי משותף למאגרי מים בהן מתאוששות ציפורים נודדות בדרכן מאפריקה לאירופה (או להפך). מטרת התצפית לעורר בתלמידים כבוד ואף התפעלות מיכולות התעופה והניווט של הציפורים החוצות יבשות וימים. ניתן למצוא ברשת דוגמאות רבות להפעלות בנושא זה לכיתות ג-ד. בין אלה שאינן דורשות נסיעה לסיור מרוחק ניתן לציין את "נדידת הנחליאלי" ולהפעלות הכרוכות בסיור מודרך במאגרי מים ("ציפורים בביצה") יש לפנות לרשות הטבע והגנים (04-6850664).
  • תצפית בחתולים חופשיים. פעילות זו מתאימה גם, ואולי בעיקר, כ"שיעורי-בית" או עבודה אישית, במהלכם יידרש התלמיד לצפות בחיה חופשית (חתול הוא המועמד הנפוץ והקל ביותר לתצפית), לאמץ את נקודת מבטה וצרכיה, ולכתוב על: המין הביולוגי של החיה ומשפחתו המורחבת (יונק/עוף/זוחל/דו-חי/דג); תיאור סביבת ושגרת החיים של בעל-החיים; תיאור מראהו הייחודי ובחירת שם מתאים לכינויו; קשיים שמתעוררים או עלולים להתעורר במפגשיו עם בני-אדם (ותוצריהם); דרכים להתגבר על הקשיים (להגשים את המטרות האנושיות מבלי לפגוע בחיה); דמיון בין החיה לבני-אדם (צרכים, תחביבים, רגשות, מבנה משפחתי וחברתי והתנהגויות נוספות); התנהגויות והעדפות השונות משל בני-אדם; דוגמאות ליכולות שיש לחיה אך אין לבני-אדם; דברים מעניינים שנתגלו בתצפית; והשערות בנוגע לרצונותיה של החיה.
  • תצפית מכבדת בחיות כלואות. ניתן לבצע תצפית גם בחיות כלואות, אך עליה להיערך על רקע מידע (ורצוי גם צפייה בתמונות וסרטים) המציגים את התנהגותה הטבעית של החיה, מתוך מאמץ לעמוד על רידוד מורכבות חיי החיות בשבי. ניתן לשאול את כל השאלות מהסעיף הקודם, ובנוסף: אילו התנהגויות מגלה החיה כשהיא חופשית ונמנעות ממנה בשבי? אילו תחושות מעורר השבי בחיה (בהתבסס על השערות מתוך הזדהות או על התנהגויות נצפות, כגון כרסום סורגים או ניסיון לבצע התנהגות טבעית ללא הצלחה)? מהם ההבדלים בין מראה החיות בטבע ובשבי? האם ניתן לשחרר את החיות האלה או למנוע את "ייצורן" או את גידולן בשבי, וכיצד? האם ניתן להפחית את מצוקותיהן, וכיצד?

 הרע במיעוטו: "פינות הצלה".אלטרנטיבה בעייתית פחות מבחינה מוסרית וחינוכית ל"פינת החי" ה"קלאסית" היא "פינת הצלה" מאחד משלושה סוגים (יצוין שהם כולם קשים לביצוע ומצריכים מחויבות בית-ספרית ארוכת-טווח לפרויקט, ולא רק מחויבות כיתתית):


  • פינת "הצל ושחרר" – בעיקר לציפורים פצועות ולגוזלים שנפלו מהקן. בעיות: דורש טיפול מקצועי ולעתים יקר.

  • פינת "הצל ואמץ" לכלבים וחתולים נטושים הזקוקים לטיפול ולבית. בעיות: עלול לעורר לחץ חזק מצד תלמידים על הורים לאמץ חיות ועלול לעודד "אימוץ" של חתולים חופשיים הזוכים להאכלה ולחיים טובים מחוץ לבית.

  • פינת "הצל ושקם": בכל שנה מומתים בישראל במסגרת תעשיית הביצים כ-4 מיליון אפרוחים זכרים וכ-4 מיליון תרנגולות מטילות שתפוקתן פחתה. משום שבשרם אינו משמש למאכל אדם, ואין להם ערך כלכלי, הם מומתים פעמים רבות באופנים זולים ומאולתרים. עופות אלה יומתו בוודאות ללא אימוץ נקודתי מצד בית-הספר. בעיות: כאמור בנוגע לבעיות הכרוכות בכל פינת-חי קבועה, בעלי-החיים עלולים לסבול מהזנחה, והפרויקט עלול לחתור כנגד מטרתו החינוכית המוצהרת. מנגד, פרויקט ההצלה מאפשר לרתום לפחות קבוצת תלמידים למחויבות גדולה יותר להצלה, שיקום ואפילו תיעוד של הניצולים. 

3.ב. פעילויות מחוץ לבית-הספר

על-פי הנחיות משרד החינוך, יש לבחור גם בפעילות מחוץ לבית-הספר במסגרת לימודי המדעים והטכנולוגיה. גם כאן, ניתן לבחור בפעילות עם זיקה להגנת בעלי-חיים. להלן מספר הצעות. 

הכרת אתרי תעשייה בסביבה הקרובה.


ביקור בלול חופש. עקרונית ניתן לבחור גם באתר תעשייתי המנצל בעלי-חיים ביתר חריפות כגון מדגרת אפרוחים, אך יש חשש שהביקור יהיה כרוך במראות קשים מדי לעיכול עבור ילדים. פעילות חיובית יותר שניתן לערוך היא סיור מתואם ללול-חופש (או ללול אורגני, המחויב לאותם תנאי גידול כמו "לול חופש", ובנוסף לכך גם לאי-שימוש בתרופות ואספקת תערובת מזון אורגנית לעופות). הכנה לביקור כזה צריכה לכלול שיעור הכנה כללי לתצפית מכבדת בבעלי-חיים (ראו לעיל). בשיעור שייערך בכיתה לאחר הביקור בלול החופש כדאי להקרין תמונות או סרטונים מלולים הכולאים תרנגולות בכלובי סוללה, מתוך מטרה להשוות בין תנאים אלה לתנאים בלול החופש מנקודת מבטן של התרנגולות: אילו התנהגויות שנצפו בלול החופש בלתי אפשריות בכלובי הסוללה (הליכה, התעופפות, ריצה, עמידה על ענף, התפלשות בעפר, הטלה בקן מוסתר, ועוד) ותוצאות הניסיונות לבצע התנהגויות טבעיות בכלובים (שחיקת נוצות החזה, למשל, כתוצאה מניסיון לעשות "אמבטיית חול" על רצפת סורגים).

פרויקט מחויבות אישית וחברתית לטיפוח הסביבה הקרובה.


התקנת מבני קינון לסיסים, תנשמות או ירגזים. בניית מבני הקינון תעניק לתלמידים הזדמנות נדירה לתרום במו ידיהם לשימור בעלי-חיים המצויים בסכנת הכחדה. תחושת הגאווה והסיפוק, לצד ההתנסות החווייתית במעקב מכבד אחר התפתחות הגוזלים (בהם ניתן להביט דרך מצלמת רשת שתמוקם בתיבת הקינון) צפויות להותיר רושם חווייתי על התלמידים, שיגביר את העניין בחומר הנלמד שיקושר אליו, ויהפוך אותו לנגיש ומובן יותר. את תיבת הקינון ניתן למקם על גג, או בפינה מחצר בית-הספר שתוקדש לכך, שתגודר מהפרעת תלמידים (או כדורסל תועה…), ובה לא יגזמו את העצים והשיחים במטרה למשוך ציפורים רבות לקנן במקום. את מבני הקינון ניתן להזמין או לבנות יחד עם התלמידים.



סיסים. אתר "המרכז לטיפוח ציפורי בר בחצר הבית" מציע מערך מומלץ של שני שיעורים: הראשון (http://www.yardbirds.org.il/swift/lesson/lesson.htm) מעניק מידע כללי על סיסי החומות ומטפח ערכים של שמירת הטבע, והשני (http://www.yardbirds.org.il/swift/lesson/lesson%202.doc) מעביר מידע בנושא קינון ועורך התנסות בבניית קיני הטלה. מומלץ להיעזר גם באתר עמותת "ידידי הסיסים" (http://www.sisim.co.il).


תחנות שתייה. מומלץ לשלב בפרויקט טיפוח ציפורי הבר (או ללא קשר אליו) גם דאגה לציפורים נוספות וכן לחתולים חופשיים, במאמץ מינימלי. דוגמא לכך היא תחזוק "תחנת שתייה" קבועה (או אפילו הנחת כלים לאגירת מי מזגנים וניקויים מדי כמה ימים) ובעיקר בחודשי החום, כשבעלי-חיים רבים מוצאים את מותם כתוצאה מהתייבשות. ניתן ליצור תורנות אחראים לתחזוק תחנות השתייה בביה"ס.

משימה כיתתית (או בית ספרית) בתחום קידום הבריאות.


התנסות בגידול ירקות. טיפוח גן ירק (רצוי אורגני) בגינת בית-הספר ואכילה ממנו יכולה להשתלב בלימוד על ערכיו התזונתיים של כל ירק ועל האפשרויות השונות לחתוך, לבשל, להגיש ולאכול אותו. מטרת הפרויקט תהיה להטמיע בתלמידים את החשיבות של הגברת צריכת ירקות ופירות כמזון בריא, דל קלוריות וידידותי לסביבה ולעורר בהם משיכה חווייתית לאכילת ירקות (במקום חטיפים מזיקים וכחלק מרכזי יותר של הארוחות).


4. המלצות על תוכניות ומאגרי מידע שימושיים: 


  • מומלץ לעודד את ספריית בית-הספר לרכוש מנוי למגזינים בנושאי טבע ובעלי-חיים (כמו "טבע הדברים לילדים") ומומלץ לעודד את הילדים לעיין בהם באמצעות מטלות שיתבססו על קריאת מאמר מהעיתונים לפי בחירת התלמיד/ה.
  • "סבבה" – אתר לילדים של המשרד להגנת הסביבה ואתרים נוספים ילדים בנושאי איכות הסביבה


 נשמח לקבל הצעות להמלצה על תוכניות לימוד ומאגרי מידע רלוונטיים נוספים, שיעודכנו בהמשך.

קבצים מצורפים להורדה
פורסם תחת מערכי שיעור תגיות: גילאי:כיתות ד, ה, וסוג המערך:שעור לפי מקצוע לימודדיוןהרצאה ומצגתדקות:כ-9045 -60סדרת שעוריםמילות מפתח:זכויות בעלי החיים - דיון רעיוני [קישור ישיר]

תגובות

  1. משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

    אח, אם רק היתה תוכנית לימודים כזו בימים בהם אני עוד הייתי בכיתה ד'.
    אין חשוב יותר ומשמעותי יותר מחינוך בגיל צעיר לערכים חברתיים. האם התוכנית הזו אושרה, או שהעניין בשלב התכנון?

    אפשר לשתף את הילדים בהקמה של אתר שיתופי כולל של חומרים שימצאו ויוסיפו. זה יעודד אותם לקרוא את החומרים אחד של השני במידה ניכרת. חוץ מזה, אפשר לנצל את הפופולריות של שימוש באינטרנט לטובת כתיבת בלוגים בנושא, וכחלק ממטלות הלימודים או משימות בונוס הילדים יכולים לנהל בלוגים של איכות הסביבה. אני מאמינה שזה יכול גם להגביר את התחושה שלהם כפעילים בתחום וכתורמים לסביבה ולחברה, וגם להגדיל את הנוכחות של הנושא ברשת.