מערך פעולה: כל אחד צריך משהו – צרכים שלנו, צרכים של בעלי חיים – ליסודי

פעולה זו יכולה לשמש כחלק מסדרה של שמונה פעולות. נכתבה בשיתוף עם הצופים. לסדרה המלאה באתר הצופים.

לפעולה זו גירסה גם לגילאי על יסודי.

מטרת הפעולה
החניכים יחשבו על צרכים ותחביבים שלהם. מתוך הצרכים שלהם, החניכים יבינו שגם לבעלי חיים יש צרכים, ושלכל בעל חיים יש דברים יחודיים שחשובים לו, אבל יש גם הרבה דמיון בינינו ובין בעלי חיים. מתוך כך החניכים יבנו את הצורך לשמור ולהגן על הצרכים של בעלי חיים. החניכים יתחילו ללמוד על פגיעות בבעלי חיים שנעשות על ידי האדם.

עזרים:

  • כסאות כמספר החניכים
  • 5 פלקטים עליהם כתוב בגדול שם כללי של צורך (חברה ומשפחה, הנאה ועניין, סביבה נוחה, צרכים גופניים, חיים ובטחון). הפלקטים מודבקים על הקירות.
  • 5 חצאי פלקט עם טבלה זהה בכולם- עמודה אחת עם שם של חיה ועמודה שנייה ריקה. בעמודה הריקה סלוטייפ או דבק דו צדדי מוכן להדבקה עליו.
  • כרטיסים עם אופן ביטוי של צרכים על ידי חיה ספציפית.
  • פתקים ריקים, כלי כתיבה, סלוטייפ.
  • סיפור "שלמה המלך שידע את שפת החיות"
  • כרטיסיות לפנטומימה
  • * אם בוחרים לקיים את פעילות ו' "כשצרכים מתנגשים" – צריך:
  •  מאזניים (ניתן גם להכין בקלות מסנדות,חבלים וכוסות פלסטיק), ומטבעות
  •  כרטיסיות עם סיטואציות התנגשות צרכים בין בני אדם (נספח 1.4) ובין בני אדם לבע"ח (נספח 1.5)

א. משחק הכיסאות: (10 דק') הילדים עומדים על כסאות, ולאט לאט מורידים כסאות והם נאלצים להצטופף.

דיון (כשהילדים עוד עומדים על הכיסאות כדי ליצור אתגר): נהנתם מהמשחק? מה היה כייף בו? מה זה נתן לכם? [בסוגריים- תשובות שאם החניכים אומרים כדאי להדגיש, ואם לא – להוסיף אותן: כייף, משחק, להיות עם חברים]
אם היתם צריכים לחיות ככה כלה חיים, לאכול, לישון, לשחק ככה, איך הייתם מרגישים? [צפוף, לא נח, אין פרטיות, אין מרחב, היה יכול לעורר ריבים ואלימות].

ב. מה אנחנו צריכים? מ"צרכים קטנים" ל"צרכים גדולים": (10 דק')

  • שואלים: מה הדברים שאתם הכי צריכים? (המטרה בשאלה זאת היא לחשוב על צרכים בסיסיים. במקרה שחניכים עונים תשובות בסגנון "שוקולד", כדאי לבקש שיגידו גם דברים בסיסיים יותר – שהם חובה בשביל לחיות ולהיות מאושרים]
  • מחלקים לילדים פתקים ומבקשים מהם לכתוב עליהם – דברים שאתם צריכים ודברים שאתם אוהבים.
  • מבקשים מהילדים לעבור בין הפלקטים עם השמות הכלליים של הצרכים, ולהדביק את הפתק שלהם בפלקט עם הכותרת המתאימה ביותר. [דוגמאות: משחקים ופעילויות יודבקו בפלקט "הנאה ועניין", אוכל ומקלחת יודבקו בפלקט "צרכים גופניים", 'החדר שלי' יודבק ב"סביבה נוחה", "שלא ירביצו לי" יודבק ב"חיים ובטחון" וכדומה. אם יש פתק שהחניכים או המדריך לא בטוחים לאיזה פלקט הוא מתאים, החניכים יכולים לבחור מה נראה להם הכי קרוב מבין האפשרויות].
  • שאלה לדיון – דיברנו על צרכים שלנו. למי עדו יש צרכים? מי עוד למשל צריך לאכול ולשתות?

ד. מרוץ שליחים: גם בעלי חיים צריכים! (20 דק')

מדביקים את חצאי הפלקטים עם טבלת בעלי החיים (נספח 1) מתחת לכל פלקט.

מחלקים את הפתקים (נספח 2) של הצרכים ספציפיים של בעלי חיים לחמש שקיות, וכל שקית תולים ליד או על פלקט אחר. שני פתקים משאירים מחוץ לשקיות..

מחלקים את החניכים לשתי קבוצות והם עומדים בתור.
החניך הראשון בכל תור מקבל את אחד הפתקים שנשארו מחוץ לשקית. בפתק צורך ספציפי של בעל חיים ספציפי. למשל – לשחק בחוט. החניך צריך להבין באיזו חיה מדובר, וגם איזה צורך כללי הפתק מבטא. [למשל לשחק בחוט זה צורך ספציפי של חתול – בתוך הצורך הכללי של הנאה ועניין]. החניך רץ ומדביק את הפתק בטבלה שתחת הפלקט הנכון ובעמודה של החיה הנכונה. חלק מהכרטיסים מתאימים לכמה מקומות, והחניך יכול לבחור איפה להדביק אותם. לאחר שהדביק החניך לוקח פתק אחר מהשקית שליד הפלקט, רץ ומביא אותה לבא אחריו בתור.

משחקים עד שנגמרים כל הפתקים. הקבוצה שהדביקה הכי הרבה כרטיסים במקום הנכון (או באחד מהמקומות הנכונים אם יש כמה אפשרויות) – מנצחת.
– המדריך מסכם: ראינו שלנו יש צרכים, דברים שחשובים לנו ואם ייקחו ממנו את הדברים האלה יהיה לנו מאוד קשה. גם לבעלי חיים יש צרכים. גם הם צריכים לאכול ולשתות, לשחק, להיות עם המשפחה שלהם, להיות חופשיים במקום שנח ומתאים להם. אם הם לא מקבלים את הצרכים האלו, גם הם סובלים.

ה. משחק פנטומימה "שלמה המלך*"(25 דק')

המדריך מסביר – מספרים על שלמה המלך שהיה החכם באדם. הוא היה כל כך חכם, שידע להבין את שפתם של כל בעלי החיים. לכן, בעלי החיים היו באים אליו ומספרים לו על בעיותיהם, מבקשים את עזרתו. עכשיו כולנו נהיה שלמה המלך, וכל פעם תבוא חיה אחרת ותספר לנו בשפת הפנטומימה מי היא, ואיזו בעיה יש לה. נראה מי יהיה כל פעם "שלמה המלך" הזריז ביותר שיבין ראשון איזו חיה מוצגת ומה הבעיה שיש לה.

כל חניך מקבל בתורו כרטיס מבלי להראות אותו לשאר הקבוצה. בכרטיסים (נספח 3) שם של חיה ובעיה שיש לה, כלומר צורה שבה החיה הזו נפגעת בגלל התנהגות של בני אדם. החניך צריך להציג את החיה ואת הבעיה שלה בפנטומימה, ושאר החניכים צריכים לנחש כמה שיותר מהר באיזו חיה מדובר ומה הבעיה שלה. אם צריך, אפשר להזמין כל פעם שני חניכים שיציגו ביחד את הכרטיסיה.

* ניתן להחליף/להוסיף גם את המתודה הבאה:

ו. כשצרכים מתנגשים – "מאזני הצדק" (25 נק')

  • רושמים על פלקט חדש שמות של צרכים (רשימת הצרכים מופיעה כאן בהמשך). אחרי שרושמים כל צורך, החניכים מחליטים ורושמים כמה נקודות חשיבות לתת לו מ-1 עד-5 (1- הכי פחות חשוב, 5- הכי חשוב).
  • מסבירים שעכשיו נשחק משחק עם מאזניים, שבו נשתמש בניקוד שהם נתנו עכשיו לצרכים- הניקוד שקיבל כל צורך שווה למשקל שבמשחק הקרוב הם ישימו בשבילו במאזניים, למשל חמש נקודות שווה חמש מטבעות. [רשימת הצרכים – אוכל ושתיה, לשחק ולהתעניין, פרטיות, לחיות, להיות בטוח ומוגן, חברים, משפחה, פרנסה, חופש, מקום מסתור, לא להשתעמם, להימנע מכאב, שינה, ניקיון, כבוד, חופש ביטוי]
  • מקריאים כרטיסים עם סיטואציות של פגיעה בבני אדם (נספח 1.4)
  • החניכים אומרים לגבי כל אחד מהאנשים בסיטואציה, מה הצורך שמניע את האדם הפוגע ומה הצורך שנפגע אצל האדם הנפגע.[למשל – בעל עבדים ועבד בשדה כותנה. הצורך שבעל העבדים מנסה לממש בכך שלוקח את העבד הוא פרנסה (קלה). הצרכים שנפגעים אצל העבד הם – חופש, משפחה, בטחון, פרנסה ועוד].
  • בצד אחד של המאזניים שמים מטבעות כסך הנקודות שקיבל האדם הפוגע על הצרכים שמנסה לממש, בצד השני שמים מטבעות כסך הנקודות של האדם הנפגע. רואים האם יש איזון בין הצרכים – האם המאזניים נוטים לצד מסויים, ואם כן לאיזה צד.
  • מקריאים כרטיסים עם סיטואציות עם פגיעות בבעלי חיים (נספח 1.5), וגם להן כתובים נקודות לכל צד ושמים אותן כמטבעות על המאזניים.
  • דיון: לפעמים כדי לשמור על זכות של אדם אחד צריך להגביל את הזכויות של אחרים. למשל לי יש זכות לחופש ביטוי, אבל אם הביטוי שלי פוגע בכבוד של משהו אחר, למשל אם אני מקלל אותו, אז הזכות שלי מוגבלת. אבל ראינו בעזרת המאזניים שהרבה פעמים בני אדם פוגעים בבעלי חיים בשביל צורך שולי כמו הנאה קטנה מבגד יפה, ופוגעים בצרכים הרבה יותר בסיסיים של החיות.
  • שואלים: אתם חושבים שהזכויות של בני אדם יותר חשובים מהזכויות של בעלי חיים? גם כשמדובר בצורך הרבה יותר בסיסי?

 

 

קבצים מצורפים להורדה
פורסם תחת מערכי פעולות לתנועות נוער, מערכי שיעור תגיות: גילאי:כיתות ד, ה, וסוג המערך:פעולה חוויתית ולתנועת נוערדקות:כ-90סדרת שעורים [קישור ישיר]