מערך פעולה – סיפורו של מוצר

מטרת הפעולה: למדריך: זאת פעולה שמעבירה הרבה ידע, אבל עם קצת הכנה וסבלנות זה גם יהיה ממש מעניין – לך ולחניכים! קודם כל- בתור הקדמה: ידעת שאם כל האנשים בכדור הארץ יאכלו כמו שאדם מערבי אוכל, נצטרך ארבעה כדורי ארץ כדי לגדל את כל האוכל הזה?

בפעולה הזאת החניכים יוכלו לחקור ביחד ולהבין מה עומד מאחורי המוצרים שהם אוכלים. כמובן שזה נושא רחב מאד, ואחרי שננסה להקיף אותו מכל מיני כיוונים (זיהום אוויר, בזבוז משאבים וכד')  נתמקד בעניין אחד – בשטח שנדרש כדי לגדל את המוצרים שאנחנו אוכלים, והאם בכלל יש מספיק מקום על פני כדור הארץ כדי לייצר את המזון שאנחנו אוכלים- כלומר, ננסה להבין מהי "טביעת הרגל האקולוגית" שלנו.

המסקנה החשובה ביותר היא שהמוצרים הכי בזבזניים בשטח הם: מוצרים ארוזים, מוצרים שעובדו במפעל, מוצרים מיוצרים בחו"ל, ומוצרים מן החי, ואם כך, המוצרים הפחות בזבזניים הם: מוצרים לא מעובדים (אוכלים אותם כמו שהם גדלו – לא עברו במפעל), מוצרים לא ארוזים, מוצרים שיוצרו בישראל, מאכלים מהצומח.

נחשוב מי מפסיד מ"טביעת הרגל" שלנו, וכמובן: מה אפשר לעשות כדי לאכול בצורה פחות בזבזנית?

עזרים מרכזיים:

  • פתקים ועטים לסיבוב בסופרמרקט
  • 16 דפים ריקים + שני טושים
  • פלקט משבצות למשחק (דוגמא בנספח 5.3)
  • פלקט ריק להנחת הכרטיסיות במשחק "מפרקים את האוכל"
  • כרטיסיות מאויירות למשחק "מפרקים את האוכל" (נספח 5.5)
  • סקוצ'ים- אם הפלקט של הכרטיסיות דבוק לקיר.
  • מחשבון
  • שני רעשנים (אם יש)

א. סיבוב בסופרמרקט ובחירת מוצרים אהובים (20 דקות)

הולכים יחד לסופר/מכולת – כל ילד צריך לבחור שני מוצרים שהוא אוכל כל יום, ומוצר אחד שהוא ממש אוהב, ולכתוב על פתק את שמות המוצרים, הרכיבים שלהם – לפי הסדר.

ב. "פירוק" שני מוצרים כדוגמא  + חידון מספרים (25 דקות):

 נערוך פעילות שתמחיש את מה שעוד נמעט נבדוק במשחק- מה התהליכים שעברו על המוצרים שאנחנו קונים, ואילו בעיות הם יוצרים?

בתחילת הפעילות, מחלקים את הילדים לשתי קבוצות, ונותנים לכל קבוצה שמונה דפים ריקים וטוש, בשביל חידון המספרים (ראו בהמשך).

 כדי להדגים את האופן שבו מחושב השטח שנדרש לגידול כל מוצר, נבדוק שני מוצרים שמייצגים שני "קצוות" של שימוש בשטח: אבטיח (מעט שטח) וחפיסת שוקולד חלב (הרבה שטח), ונפרט את המרכיבים שלה והתהליכים של ייצור המוצר, בעזרת כרטיסיות מאויירות. הקבוצה תצטרך לנחש מה הרכיבים שנדרשו בשביל לייצר את המוצר, והמדריך ישלים ויתקן לפי הטבלה שאצלו (נספח) – לכל רכיב של המוצר יש כרטיסיה עם תמונה (נספח 5.5) שעליה כתוב גם השטח שנדרש בשביל לייצר 1000 ק"ג של האוכל הזה, מניחים/מדביקים עם סקוץ' את כרטיסיות הרכיבים על הלוח, זו לצד זו.

תוך כדי, החניכים חושבים ואומרים גם מה הם התהליכים שנדרשו בשביל לייצר את המוצר (כגון השקייה, הסעה קירור ועוד), גם התהליכים האלה נמצאים בכרטיסיות המאויירות (בנספח), וגם אותם מניחים ליד כל אחד מהרכיבים, לפי הסדר הכרונולוגי (ראו בטבלה).

* במהלך הפעילות הנ"ל, אם חניך שומע מידע על ההיסטוריה של המוצר, שנשמע שהוא יכול ליצור בעיה סביבתית (לדוגמא: הסעה למפעל – זיהום אוויר)- הוא צריך להרעיש ברעשן (או לקרוא קריאה מסויימת שמחליטים עליה מראש), ולהגיד לאיזו בעיה היא מתכוון ואז עוצרים ושואלים שאלה אחת מחידון המספרים (נספח) – המדריך קורא שאלה על הבעיה הסביבתית שקשורה לנושא שהחניך העלה. התשובות על השאלות הן במספרים- כל קבוצה צריכה לכתוב את התשובה שלה בגדול על הדף, ואחרי דקה שתי הקבוצות צריכות להניף את הדפים שלהם יחד- והמדריך אומר איזו קבוצה הייתה יותר קרובה לתשובה הנכונה.

(לדוגמא: השאלה "כמה אנשים מתים בתל אביב כל שנה ממחלות שנגרמו כתוצאה מזיהום אוויר? התשובה: 1,500. הקבוצה שתכתוב את המספר שהכי קרוב למספר הנכון- מקבלת נקודה).

 (*שימו לב- פירוט התהליכים שכל מוצר כפי שהוא מופיע בטבלה הוא חלקי, לשם הקיצור. ניתן גם לקצר אותו בפעולה. מה שחשוב הוא להמחיש את כמות השטח השונה שנדרשת עבור מוצר ארוז, מעובד, עם רכיבים מיובאים, מן החי- לעומת מזון מן הצומח, שלא עבר עיבוד, גדל בארץ ולא נארז).

ג. הסבר קצר: "טביעת הרגיל הסביבתית" (5 דקות):

אומרים לילדים: כמו שאתם רואים, מאחורי כל מוצר יש המון תהליכים שלפעמים אנחנו בכלל לא חושבים עליהם. השטח שנדרש בשביל לייצר את כל הרכיבים שבהם משתמשים בכל התהליכים האלה- כלים, דלק, שימוש בחשמל במפעל, ייצור עטיפות, השקייה, וכמובן הרכיבים של המוצר עצמו- נקראים "טביעת הרגל הסביבתית" של המוצר – ויש חוקרים שחישבו את השטח הזה עבור הרבה מאד מהמאכלים שאנחנו אוכלים, ואלה בעצם המספרים שאיתם נשחק את המשחק הבא.

ד. משחק "מפרקים את האוכל"- הכנה (5 דקות):

הילדים מתחלקים לשתי קבוצות (או יותר, בקבוצה גדולה).  פורשים על הרצפה (או תולים על הקיר) בריסטול שהוכן מראש, שמורכב משטח ריק שעליו יונחו/יודבקו בהמשך כרטיסיות, ולוח סימון שטח (נספח 5.3). מסבירים לילדים את המשחק:

כל קבוצת ילדים היא הממשלה של כפר אחר. בכל כפר חיים מאה אנשים, שמגדלים ומכינים את כל האוכל שלהם בעצמם. לכל כפר יש שטח של בדיוק 50 קמ"ר (קילומטר רבוע) לגדל את האוכל שלה. האוכל שכל אחד מחברי הקבוצה בחר בסופר, הוא האוכל שאתם יכולים לגדל בכפר שלכם.

במהלך המשחק נבדוק יחד כמה שטח נדרש בשביל לגדל את כל האוכל שכל קבוצה בחרה. השטח הוא חישוב שחוקרים עשו, של שטח האדמה שצריך בשביל לגדל את כל הרכיבים שמהם כל מאכל  עשוי, כולל האריזה שלו יחד עם שטח המים שצריך בשביל להשקות אותם, ועוד מרכיבים אחרים שקשורים לייצור שלהן- שאותם נבדוק ביחד במהלך המשחק.

לחלק מהמוצרים (למשל- ירקות, גבינות, בשר) יש כבר שטח שאנחנו יודעים מראש שנדרש בשבילם, שמופיע ברשימה שאצל המדריך (נספח ( ולחלק יש שטח שלא מופיע ברשימה, ואז בודקים לפי שלושת הרכיבים המרכזיים של המוצר (אלה שמופיעים ראשונים ברשימה שעליו- למשל, בקורנפלקס הרכיבים הראשונים הם קמח, סוכר, לתת. לתת עשויה משעורה – שהיא סוג של דגן. לכן נחשב כמה יוצא יחד השטח של קמח, סוכר ודגנים ).

מטרת הקבוצה היא שהשטח שלה- 50 קמ"ר, יספיק לה. (הסבר נוסף בהמשך)

ה. "מפרקים את האוכל"- המשחק עצמו- שלב א' (15 דקות):

כל קבוצה צריכה למסור למדריך את כל הפתקים עם המאכלים שכל הילדים בה בחרו בסופר. המדריך ישים את הפתקים לידו בערימות, בחלוקה לקבוצות. כל פעם יבחר פתק של ילד מקבוצה אחרת, ויבדוק ברשימה שאצלו (נספח 5.4) את השטח שנדרש בשביל לגדל את האוכל שלו,  אם המאכל לא מופיע ברשימה- להסתכל על שלושת הרכיבים הראשיים שלו.  לאחר מכן מחשבים (אפשר להשתמשב במחשבון), ומסמנים בטבלת המשבצות של הקבוצה כמה שטח גידול המאכל זה תפס (מסמנים X על כל משבצת שנתפסה) ועוברים לפתק הבא. את כל זה עושים ב"לייב", מול הילדים.

אם קבוצה מסיימת טבלת משבצות אחת- אפשר לפתוח לה טבלה חדשה ולהמשיך לשחק, או לסיים את המשחק, ולהכריז על הקבוצה השנייה כמנצחת.

ו. סיכום ביניים – שאלות ודיון (10 דקות):

המדריך יאמר: כמו שלכם היה קשה להסתפק בשטח שניתן לכם, ככה בעצם כל האנשים בכדור הארץ לא מסתפקים בשטח שלהם.

שאלות לקידום הדיון, עם תשובות שכדאי להשלים אם לא נאמרות:

  • אם למשל, כל האנשים בעולם היו אוכלים כמו שאנשים בעולם המערבי אוכלים, כמה כדורי ארץ היה צריך בשביל לגדל את כל האוכל הזה? ארבעה.
  • איך זה הגיוני? אם מישהו אחד צורך כל-כך הרבה, זה אומר שיש אנשים שצורכים פחות כרגע. * מי האנשים שצורכים פחות לדעתכם? אנשים שחיים במדינות עניות יותר, למשל באסיה ובאפריקה.
  • אילו מוצרים שאנחנו אוכלים הם בזבזניים במיוחד בשטח, ואילו פחות? מוצרים שגוזלים הרבה שטח- מוצרים שעובדו במפעל, ארוזים, מיוצרים בחו"ל, מן החי.

מוצרים פחות בזבזניים: מוצרים לא מעובדים (אוכלים אותם כמו שהם גדלו – לא עברו במפעל) לא ארוזים, מוצרים שיוצרו בישראל, מאכלים מהצומח.

ז. המשך המשחק- שלב ב': "סיבוב הצלה" (10 דקות): כל קבוצה בוחרת יחד מאכלים שהיא חושבת שיספיקו להיכנס ב"כדור ארץ" אחד (מתוך ניסיון ליצור איזון- לא לאכול דברים "בזבזניים" או לאכול אותם מעט), ואז בודקים בעזרת הטבלה האם הם עמדו במשימה.

הפרס יכול להיות למשל – ליצור בהזדמנות הקרובה פיקניק שמורכב מהמאכלים של הקבוצה המנצחת, בגרסתם הטעימה ביותר.

קבצים מצורפים להורדה
פורסם תחת מערכי פעולות לתנועות נוער, מערכי שיעור תגיות: גילאי:כיתות ד, ה, וסוג המערך:פעולה חוויתית ולתנועת נוערדקות:כ-90 [קישור ישיר]