מערך פעולה – מלך הטריוויה

טריוויה זכויות בעלי-חיים

משך הפעילות: שעה עד שעה וחצי.

קהל היעד: כתות ד'-ו'

חומרי-עזר: 1. לוח "מלך הטריוויה".

מהלך הפעילות: הבסיס לפעילות הוא משחק "מלך הטריוויה" (הוראות בהמשך).

1. מחלקים את הילדים למספר קבוצות (שתיים-שלוש). ניתן לעשות זאת, למשל, ע"י משחק "מולקלות": הילדים מסתובבים בחדר וצריכים בהוראת המדריך/ה להתחלק לקבוצות במספר מסוים. לדוגמא המדריך אומר "ארבע" והילדים מתחלקים לרביעיות וכד'. לאחר מספר פעמים יגיד המדריך את המספר שהוא מעוניין שיהיה בכל קבוצה במשחק (למשל, אם יש חמישה-עשר ילדים ומעוניינים בשלוש קבוצות, יגיד המדריך "חמש" ). הילדים יתיישבו בקבוצות, וכך יהיה אפשר בקלות לעבור להמשך הפעילות.

2. תולים את לוח מלך הטריוייה מול הילדים.

מחקר וחינוך

טיפוח וניקיון

בידור

מזון

לבוש

100

100

100

100

100

200

200

200

200

200

300

300

300

300

300

2. על גבי כל משבצת בלוח מודבקת עם סקוצ'ים כרטיסייה באותו הגודל ועליה מוטבע אותו הסכום. סך הכל מדובר ב- 15 כרטיסיות נפרדות, שכל אחת מהן היא בגודל של משבצת בודדת בלוח, שהן 5 כרטיסיות מכל סכום :

100

200

300

3. הקדמה לפעילות: שואלים "מישהו או מישהי כאן שמעו על מקרה של התעללות בבעלי-חיים שהם שמעו עליו, והם רוצים לספר לנו עליו?"בשלב זה הילדים מספרים ברוב המקרים על מקרה פרטי של התעללות של חיות ברחוב, בבית או בבית הספר. "כולנו מסכימים שהתעללות מהסוג שתואר כאן עכשיו היא נוראית. למה לדעתכם התעללו במקרה הזה ככה בבעלי-חיים?"

הילדים ישיבו: הנאה/עניין/סדיזם/פורקן של אלימות שהמתעלל עבר בעצמו.

ממשיכים: "פגיעה מהסוג הזה נקראת פגיעה פרטית. מעט אנשים או אדם אחד פוגעים במעט בעלי-חיים או בעל-חיים אחד, בדרך-כלל לתקופה קצרה. הם עושים את זה בניגוד לחוק 'צער בעלי-חיים' ואפשר לעצור אותם על כך. כל שנה מדווחים למשטרה 10,000 מקרים של התעללות כזו, ובוודאי רק חלק קטן מהמקרים מדווח למשטרה. אפשר להעריך שכמה עשרות אלפי בעלי-חיים עוברים התעללות כזו בשנה".  

כעת נספר על מקרה אחר. האם מישהו שמע על פיטום אווזים? אם אף אחד לא שמע אפשר לעבור למקרים אחרים של התעללות ממוסדת שהגיעו לחדשות כגון פשיטת פרוות של שועלים, הרג האפרוחים הזכרים, גדיעת קרניים לפרות.  תוכל/י לספר לנו מה אתה יודע על כך?

הילד יספר. שואלים את כולם: למה לדעתכם התעללו ככה בבעל-החיים?

הילדים ישיבו: כסף, הנאה מהמוצר שמופק מבעל-החיים…ממשיכים: "פגיעה מהסוג הזה נקראת פגיעה ממוסדת. אם ננסה להבין מי אחראי לה, נראה שיש מי שהורג את בעל-החיים, מי שמוכר אותו, מי שקונה אותו…יותר קשה לשים את האצבע על אדם אחד, כי הרבה אנשים מעורבים בזה. בדרך-כלל נפגעים ככה הרבה בעלי-חיים. למעשה, כל שנה בישראל נפגעים ככה שלוש מאות מיליון בעלי-חיים, ולכל אחד מאתנו יש אפשרות לעזור להם. לכן במשחק שלנו היום נדבר אך ורק על הפגיעה הממוסדת".

4. מסבירים את הוראות המשחק:

על הלוח יש קטגוריות של תחומים בהם נפגעים בעלי-חיים. התחום הראשון הוא ניסויים במחקר ובחינוך- שם עושים ניתוחים בבעלי-חיים ובודקים תרופות כדי לבדוק איך אלה ישפיעו על בני-אדם,

התחום השני הוא של ניסויים בקוסמטיקה- שם בודקים מוצרי טיפוח וניקיון על בעלי-חיים כדי לבדוק איך אלה ישפיעו על בני אדם. בתחום הבידור נדבר על מקומות בהם נפגעים בעלי-חיים כדי לבדר בני-אדם, למשל בכל מיני סוגים של תחרויות וגני חיות, בחום המזון נפגוש בעלי-חיים שבדרך-כלל אנחנו מכירים רק דרך מוצרי המזון שרובינו אוכלים, ונדבר קצת על מה שהם עוברים בדרך לשם, ובתחום הלבוש נדבר על בעלי-החיים שמאחורי המעילים והסוודרים שחלקנו לובשים.

בכל תחום יש שלוש רמות של שאלות, ממאה נקודות שזו שאלה קלה יחסית עד 300 נקודות שזו שאלה קשה יותר. כל קבוצה בתורה תבחר תחום ורמת שאלה (למשל, "בידור ב200"). לכל שאלה יש שלוש אפשרויות תשובה. הקבוצה תצטרך תוך דקה לכל היותר לבחור תשובה נכונה. אם הקבוצה צדקה, המדריך ייקח את הכרטיסיה המודבקת על כל משבצת בלוח ויעניק אותה לקבוצה (הערה: לאחר כל תשובה כזו חשוב לתת הרחבה קצרה על הנושא. אפשר לבחור מידע מתוך זה שכתוב בהמשך, לאחר כל שאלה). המשחק ייגמר כשייגמרו הכרטיסיות- והקבוצה שיהיו לה הכי הרבה נקודות בשלב זה, ניצחה.

5. בסוף המשחק ניתן לערוך עם הילדים על בריסטול "אמנת קבוצת X למען בעלי-החיים". הילדים ייזכרו בנושאים שעלו במשחק ויחשבו מה כל אחד מהם יוכל לעשות למען בעלי-החיים (למשל- לא לאכול ביצים מכלובים, להחרים מוצרים שנוסו על בעלי-חיים, לספר על הפגיעה בבעלי-חיים והפעילות שניתן לעשות למענם גם להורים ולחברים ועוד). הילדים יכתבו את כל 'ההתחייבויות' על-גבי הבריסטול ולאחר מכן יחתמו עליו.

השאלות במשחק:

קטגוריית ניסויים במחקר ובחינוך

שאלת 100 נק': האם מותר לערוך ניסויים בבעלי-חיים בבתי-ספר?

  • א. כן
  • ב. לא
  • ג. מותר "רק" על חולדות ועכברים.

התשובה הנכונה: ב'.

הרחבה: במשך שנים רבות התבצעו ניסויים בבעלי-חיים בבתי-ספר. מתוך חוברת הסבר של משרד החינוך שהופצה אז למורים לביולוגיה: "הנח את הצפרדע, על גבה, על קערת הניתוח. מתח את רגליה וקבע אותן בסיכות, כמתואר בציור… הרם במלקטת את עור הצפרדע במרכז בטנה וחתוך במספריים חתך קטן, דרכו תמשיך לחתוך את העור ממרכז הגוף לכל אורכו…" . בשנות התשעים קיבלו התלמידים בישראל זכות לסרב להשתתף בניסויים בבית-ספר, אבל הניסויים עצמם היו מותרים. עצומות של עשרות אלפי תלמידים ומורים והפגנות רבות הביאו ב1999 לדיון חשוב במשרד החינוך שנגמר בהחלטתו של יוסי שריד, אז שר החינוך, כי אסור לערוך בבתי0ספר ניסויים בבעלי-חיים בעודם חיים. עם זאת, עדיין נערכים ניסויים ותצפיות בחלקים מגופות בעלי-חיים שנלקחות מאיטליזים. מידע נוסף ניתן למצוא כאן:

http://www.anonymous.org.il/v-dissection1.htm

שאלת 200 נק': האם בישראל מותר לבצע ניסויים בכלבים?

  • א. כן
  • ב. לא
  • ג. מותר, אבל יצא חוק שמעוד שנתיים יהיה אסור.

התשובה הנכונה: א'

הרחבה: *בקורס קציני רפואה בצבא ישנו חלק שנקרא קורס החייאה ATLS, ובו מבצעים נסיונות החייאה על כלבים. זאת למרות שקיימות חלופוות בסגנון בובות, כפי שמבצעים בקורס של 'מגן דוד אדום'. במשך שנים רבות נאבקו הארגונים כדי שהצבא יסכים לחשוף נתונים על הניסויים הללו, ועד כה המאבקים השונים גרמו לכך שהצבא יחשוף את הנתונים (לפי הנתונים שנחשפו בשנת 2004 הוא ערך ניסויים על עשרה כלבים), אך לא הצליחו למנוע את הניסויים עצמם. מידע מורחב: http://www.isav.org.il/modules.php?name=News&file=article&sid=124

  • במשך שנים רבות העבירו מכלאות עירוניות כלבים למעבדות באוניברסיטאות שונות. בעקבות התערבות ארגונים הופסק נוהל זה כליל.

שאלת 300 נק': מהיכן מגיעים קופים שעורכים עליהם ניסויים?

  • א. הם נשבים בטבע ונלקחים ישר למעבדות.
  • ב. הם נשבים בטבע ונלקחים לחוות גידול, שם הם גדלים בכלובים, מזווגים ביניהם כדי שיולידו עוד קופים- וזאת עד שהם נשלחים למעבדות שונות בכל העולם.
  •  ג. הם נלקחים מגני חיות, כשהם כבר זקנים מדי בשביל לבדר את הקהל.

התשובה הנכונה: ב'

הרחבה: במקרים רבים הקופים גדלים בטבע בארצות שונות באפריקה ובדרום אמריקה. הם נחטפים שם, נמכרים ונשלחים לחוות גידול שונות בהם הן מוחזקים עד שליחתם למוסדות מחקר שונים. האיחוד האירופי אוסר כיום עך קיומן של חוות גידול כאלו בשטחו, אך ישראל עוד מאשרת זאת.

ב1997 נמנעה עקב לחץ ציבורי הקמתה של חווה כזו בקיבוץ אור-הנר בדרום. עם זאת, חווה דומה ממשיכה לפעול במושב מזור בשרון. השרים לאיכות הסביבה שכיהנו בשנים האחרונות תמכו והתנגדו לקיום החווה לסירוגין וביטלו האחד את החלטתו של השני. החלטתו של השר הנוכחי לאיכות הסביבה, גדעון עזרא, תכריע אם החווה תיסגר. מידע מורחב: http://www.isav.org.il/modules.php?name=Content&pa=showpage&pid=52

  • ע"פ החוק הקיים היום בישראל ובמדינות רבות, לפני הוצאת כל תרופה לשוק, חייבת החברה המייצרת אותה לבדוק אותה קודם על בעלי-חיים. מוסדות מחקר רבים היום משתמשים בבעלי-חיים כדי לבדוק יעילות של טיפולים ותכשירים שונים, המיועדים לשימוש בבני אדם.
  • כחצי מיליון בעלי-חיים מומתים מדי שנה במעבדות בישראל לאחר חיים רצופי סבל. מחקר בבעלי-חיים במעבדות כולל: ניתוחים ללא הרדמה, גרימת מחלות קשות, הרעבה, חישמול, גרימת כוויות, הלעטה ברעלים, הטלת מומים (כמו שיתוק, פציעה ועיוורון), נתיחות ללא הרדמה, ועוד.

קטגוריית ניסויים בקוסמטיקה

שאלת 100 נקודות: האם בישראל מותר לערוך ניסויים בבעלי-חיים כדי לבדוק מוצרי נקיון וטיפוח?

  • א. מותר, אבל רק באישור מיוחד וחריג משר הבריאות.
  • ב. כן
  • ג. לא

התשובה הנכונה: ג'.

הרחבה:

  • במאי 2007 התקבל בכנסת חוק האוסר על ניסויים בקוסמטיקה, ביוזמתו של ח"כ גדעון סער.  בקרוב הכנסת תצביע על הצעת חוק נוספת, לפיה יהיה אסור לייבא לישראל מוצרי קוסמטיקה שנוסו על בעלי-חיים.
  •  ב2009 ניסויים לצרכי קוסמטיקה יהיו אסורים באיחוד האירופי ויהיה אסור גם למכור מוצרים שנוסו בבעלי חיים בתחומו. מידע מורחב: http://www.anonymous.org.il/v-cos-maavak.htm

שאלת 200 נקודות: אילו מחברות מוצרי הטיפוח הבאות עדיין עורכות ניסויים בבעלי-חיים?

  • א. פרוקטר אנד גמבל (יצרנית "פאנטן", "קולגייט", "הד אנד שולדרס")
  • ב. רבלון (מוצרי איפור למיניהם)
  • ג. ד"ר פישר (שמפו, קרם הגנה וכד')

התשובה הנכונה: א'.

הרחבה:  בעקבות חרם צרכנים עצום על מוצריה, הכריזה החברה כי היא תשקיע כסף רב במציאת חלופות לניסויים בבעלי-חיים, אך היא ממשיכה לקיים את הניסויים. זאת על אף שהחלופות כבר קיימות ורוב החברות כבר משתמשות בהן.

* באתר www.animal.org.il ניתן לצפות ברשימת המוצרים שלא נוסו על בעלי-חיים.

שאלת 300 נקודות: מהו מבדק "דרייז"?

  • א. זהו מבחן כתוב שניתן לסטודנטים למדעי הרפואה, בו ניתנים לכל סטודנט מצבים ואפשרויות בחירה. לפי תשובות התלמידים ניתן לבחון את רמת הרגישות שלהם לבעלי-חיים. מי שנמצא בעל רגישות גבוהה במיוחד, אינו מתאים למחקר פולשני בבעלי-חיים ולכן אינו יכול להמשיך במסלול הלימודים.
  • ב. מבחן דרייז הוא מבחן בו בוחנים את רמת המשיכה של יונקים, ובמיוחד של עכברים אל ריחות חזקים ודוחים: לדוגמא, חברה שמתכוונת להוציא לשוק בושם חדש, מעוניינת לבדוק אילו ריחות חזקים יותר. החוקים מציבים בתוך כלוב מספר קערות ים מי הבושם בתוכם, ובודקת לאילו קערות יגיעו העכברים קודם.
  • ג. זוהי הדרך שמצאו החוקרים לבדוק אם חומר מסוים, למשל שמפו, יכול לפגוע בעיניים של בני האדם שישתמשו בו. מטפטפים את החומר לעיני ארנבות ובודקים את רמת ההשפעה.

התשובה הנכונה: ג'

הרחבה: המבחן נערך על ארנבונים, שמוכנסים אל תטך מתקני ריסון שמקבעים את ראשן כך שיוכלו לזוז. החוקרים מטפטפים את החומר אל עיניהן בכמויות הולכות וגדלות, ואישוניהן נסגרים בכוח. כך, עד שניתן לראות השפעה על עיני הארנבות. הארנבונים, מלבד הייסורים וחוסר האונים הרב בהן עוברות כתוצאה מניסוי זה, נשארות במקרים רבים עם דלקות ועיוותים בעיניים ואף עם עיוורון. רבים מתים במהלך הניסוי. למידע מורחב: http://www.anonymous.org.il/v-cosmetica.htm

קטגוריית בידור:

שאלת 100 נק': עם אילו בעלי-חיים מתיר החוק בישראל להופיע בקרקס?

  • א. החוק לא שם הגבלות- כל חיה יכולה להופיע.
  • ב. החיה היחידה שמותר להחזיק בקרקסים היא האדם, כיוון שרק הוא יכול לבחור אם הוא רוצה להופיע ולבצע להטוטים בפני אנשים.
  • ג. החוק אוסר על הופעה של חיות בר, אך עדיין מותר להשתמש בחיות מבויתות כמו כלב, סוס וכד'.

תשובה נכונה: ג'.

הרחבה: איסור זה נקבע בשנת 2000. כמו כן, במרץ 2001 אשרה הכנסת תקנות, שקבעו כי לא יינתן אישור למופע הכרוך בגרימת סבל בעלי-החיים במהלכו, בהכנות אליו או בתנאי ההחזקה של בעלי-החיים בין המופעים. הפיקוח הממשי על תקנות אלה מושג היום בעיקר באמצעות לחץ של ארגונים ופעילים. בכל מקרה, כלבים לדוגמא אינם סובלים פחות מאריות, ואין הצדקה ממשית להתיר הופעות של חיות מבויתות. בהרצליה, באר שבע ותל-אביב קבעו מועצות העיר כי אין כניסה לכל סוג של קרקס עם בעלי-חיים. למידע מורחב: http://www.anonymous.org.il/camp-circus.htm

שאלת 200 נק': בחו"ל קיימת תעשייה רחבה של מרוצי סוסים למטרות הימורים. בישראל מנסים להקים תעשיה כזאת כיום (2007). בכל מדינה בה מתקיימים מרוצים נולדים כל שנה אלפי סוסים עבור התעשיה. איזה חלק מהם מגיע בסופו של דבר למרוצים?

  • א. שליש מהסוסים- השאר לא חזקים או מהירים מספיק.
  • ב. כולם- בגלל שהסוסים הם צאצאים של סוסי מרוץ אז הם כולם מהירים מספיק.
  • ג. שלושה רבעים מהסוסים מוחזקים במרוצים ורבע מהסוסים- היפים ביותר- מוחזקים בכניסה לאתר המרוצים והילדים רוכבים עליהם בתורות.

תשובה נכונה: א'.

הרחבה: במחקר שנעשה בבריטניה בשנות התשעים נמצא כי רק כמחצית מהסוסים שנולדו בשנה אחת הגיעו למרוצים ורק כשליש הגיעו למרוצים. הסוסים המוצלחים יותר מכניסים ל'בעליהם' סכומי כסף גבוהים ומכסים על ההוצאות ההתחלתיות באימון ואחזקת הסוסים שמתגלים כלא-תחרותיים. עלות הטיפול בסוסים 'פורשים' היא גבוהה ולכן רוב הסוסים הנותרים נשלחים לשחיטה ובשרם נמכר במדינות בהם אוכלים בשר סוסים (כמו במזרח אירופה, למשל). למידע מורחב: http://www.hakolchai.org.il/he/campaigns/racing/h_campaigns_racing_overview.htm

שאלת 300 נק': מהי "תסמונת גן החיות"?

  • א. התנהגות לא נורמלית ואלימה, שדובים מגלים בגני-חיות, לאחר תקופה מסוימת של כליאה בכלוב ללא גירויים ובצפייה מתמדת של בני-אדם.
  • ב. פחד ושיתוק של כלבים וחתולים, בפעמים הרחוקות שנותנים להם להיכנס, יחד עם "בעליהם", לגן חיות. רגשות אלה מופיעים אצלם כתוצאה ממראה בעלי-החיים הרבים שמקיפים אותם, ומאיימים עליהם במספרם ובגודלם.
  • ג. תופעה החוזרת על עצמה בסמוך לכלובי ציפורים בגן החיות: ציפורים נודדות העוברות בסמוך לכולבי ציפורים נשארות במקום חודשים רבים, כדי ליצור קשר עם הציפורים הכלואות, וכך חודשי הנדידה שלהן מתעכבים.

התשובה הנכונה: א'.

הרחבה:  הגורמים לתופעה זו הם השטחים הקטנים, שלרוב עשויים ממשטחי בטון, סורגי פלדה וגדרות חשמליות, בהם כלואים הדובים בגן החיות. במקרים רבים הדובים כלואים לבד, ללא בני-זוג, וכמעט תמיד ללא משחקים וגירויים שיוכלו לעזור להם להעביר את זמנם ולהוציא אנרגיה. בנוסף, המזון מוגש לכם מוכן, והם אינם יכולים לטפס על עצים או לחפור בורות כדי להשיגו, כפי שהיו עושים בטבע. כתוצאה מכך, הדובים מבלים 30% מזמנם בצעידה מצד לצד, והדבר מעיד על מתח ומצוקה. לכל אלה נוספים הלכלוך, ההצקות והמזון הבלתי-מתאים שמבקרים רבים בגן החיות משאירים אחריהם. למידע מורחב: http://www.anonymous.org.il/gneihayot.htm

קטגוריית מזון

שאלת 100 נקודות: באיזה מבנה מגודלת תרנגולת ממוצעת שמטילה ביצים, כמו אלה שאנשים קונים בחנויות?

  • א. היא לא מגודלת במבנה אלא בחצר פתוחה או בטבע. הביצים נאספות אחריה.
  • ב. במחסן, לרוב ללא חלונות או אוורור. התרנגולות נחות על מצעי קש.
  • ג. בכלוב קטן, בגודל של עשרים על עשרים סנטימטר (כמו בלטה) לתרנגולת, יחד עם עוד תרנגולת או כמה תרנגולות.

תשובה נכונה: ג'.

בהרחבה: התרנגולות מגיעות לכלובים אלה בגיל של בגרות מינית, ונמצאות שם שנתיים. הרצפה עשויה סורגי ברזל. הרווחים ברצפת הכלוב נועדו לכך שהצרכים של התרנגולת ייפלו למטה, אך הדבר גורם להם לפצעים ולדלקות ברגליים. הרצפה נטויה באלכסון על-מנת שהביצים שהן מטילות יתגלגלו כלפי מטה על מתקן האיסוף. הצפיפות אינה מאפשרת לתרנגולת להם לפרוש כנפיים, להסתובב או אפילו לרבוץ בנוחות. בתקופה בשנה בה הן משירות את נוצותיהן וכמות הביצים שהן מטילות פוחתת, מונעים מהתרנגולות כל גישה למזון במשך עשרה ימים על-מנת לזרז את התהליך. כך מגודלות מעל 99% מהתרנגולות לביצים בישראל. קיימים מעט משקים בארץ הנקראים 'לולי חופש', בהם התרנגולות מגודלות בתנאים פחות גרועים- ללא כלובים וללא ההרעבה. למידע מורחב: http://www.anonymous.org.il/eggs.htm

שאלת 200 נק': כידוע, רק תרנגולות ממין נקבה יכולות להטיל ביצים. מה עושים עם האפרוחים הזכרים, אחיהם של התרנגולות המטילות?

  • א. הם נשלחים לתעשיית הבשר.
  • ב. ביום היוולדם הם מושלכים לפח האשפה, שם הם מתים.
  • ג. הם נשלחים לגני –חיות כמזון לחיות הגדולות ול'פינות ליטוף' של ילדים.

תשובה נכונה: ב'

בהרחבה: כל האפרוחים בתעשיית הביצים נולדים בכמה מדגרות בארץ. במקום אמא שתדגור על הביצה, הביצים מתחממות בחדר מחומם, וכשהאפרוחים בוקעים- במקום אמא שתטפל בהם הם מועמסים על פסי-ייצור יחד עם עוד אלפי אפרוחים אחרים. אז מגיע תהליך המיון- פועלים בודקים את איבר המין של האפרוח- אם זו נקבה, היא תישלח לאחר כמה חודשים, כשתגיע לבגרות מינית- לתעשיית הביצים, ואם זהו זכר, בעצם אין מה לעשות אתו: הוא לא יכול כמובן להטיל ביצים, והוא לא יגדל להיות עם חזה ענק, כמו שטיפחו את התרנגולים בתעשיית הבשר. זהו מין שונה לחלוטין מהתרנגולים לבשר, כיוון שהוא עוות לכך שהנקבות יטילו הרבה ביצים, ולא לגדילה מהירה. האפרוחים נזרקים לשקית ניילון הנמצאת ליד פס הייצור, וכשהשקית מתמלאת במאות אפרוחים מתפתלים, היא נקשרת. האפרוחים מתים ממה שמגיע קודם: חנק, רעב, צמא, חום, קור…כך מושלכים 15,000 אפרוחים ביום- אחד על כל תרנגולת בתעשיית הביצים, כולל בלולי ה"חופש". עמותת 'חי-משק' פיתחה מתקן שמטרתו הרג מהיר יותר של האפרוחים, אך הוא כמעט ואינו נמצא בשימוש עדיין. למידע מורחב:

http://www.anonymous.org.il/b-efrohim.htm

שאלת 300 נק':  פרה במצב טבעי יכולה לחיות עד גיל 20. במשקים בהם פרות מגודלות לחלב, מהו אורך החיים הממוצע שלהן?

  • א. עשרים וחמש שנים. טכנולוגיות חדשות ושימוש בויטמינים מאפשרים לפרות לחלות פחות ברפת.
  • ב. חמש-עשרה עד עשרים שנה. הפרות ברפת חיות כמו בטבע, כי הרפתנים מעוניינים לחלוב אותם כל עוד הן חלב קיים בעטינים שלהם.
  • ג. גיל שלוש עד שש שנים- סביב גיל זה הפרות מניבות פחות חלב, ויותר כלכלי להביא לעולם פרות חדשות שיפיקו יותר חלב.  הפרות גם קורסות מבעיות בריאותיות הקשורות בעומס החלב בעטינים שלהן.

תשובה נכונה: ג'

בהרחבה:

  • באמצעות "השבחה" הגדילו החקלאים את כמות החלב היומית הנשאבת מגופה של פרה לכ-40 ליטרים ויותר, בעוד שלפני עשורים ספורים שאבו מגופה של פרה לא יותר משמונה ליטרים חלב ביום. גופה של הפרה לא הותאם לשינוי, דבר המתבטא במחלות רבות, נכויות וכאבים. הלחץ העצום על העטין גורם לקריעת כלי-דם. כשגידי התלייה של העטין מתרפים – העטין צונח, הפטמות מזדהמות, ובצקות ודלקות עטינים מתפתחות במהירות..  אף על פי שתוחלת חייה הטבעית של הפרה עולה על 20 שנה, פרות במשקים מודרניים נשחטות בגיל שלוש עד שש שנים. פרות רבות מתמוטטות קודם להבאתן לשחיטה מאפיסת כוחות, וכדי לפנותן גוררים אותן על הקרקע כשהן קשורות בשרשרת, או דוחפים אותן על-ידי מלגזה. התוצאות: פציעות וחבלות חמורות, קרעים ברצועות ושבירת עצמות.  למידע מורחב: http://www.anonymous.org.il/milk.htm
  • פרה , כמו כל יונקת, מפיקה חלב רק לאחר המלטה. לאחר ההמלטה נלקח העגל מאמו – הזכרים ישמשו בתעשיית הבשר והנקבות בתעשיית החלב. ההפרדה בשלב זה היא בעיקר בשביל להתחיל לחלוב את הפרה, שללא ההפרדה הייתה מעניקה את החלב לגוריה. ההפרדה בין העגל לאמו היא חוויה קשה לעגל היונק, וגם האם עשויה לבטא את מצוקתה באמצעות קריאות וגעיות במשך ימים לאחר שהוולד נלקח ממנה.

קטגוריית לבוש

100 נקודות: כמה שועלים צריך להרוג בשביל לייצר מעיל פרווה אחד?

  •  א. חמישה-עשר שועלים
  • ב. בין שבעה לעשרה שועלים, תלוי בגודל המעיל.
  • ג. לא הורגים אותם- הפרווה נלקחת מהם לאחר מותם הטבעי, בכלובים או בטבע.

תשובה: א'.

הרחבה: קיימות שתי דרכים להרג השועלים: את השועלים החיים בטבע (כמחצית מהשועלים שנהרגים עבור פרוותם) תופסים במלכודת רגל. השועלים מותחים את שריריהם, שוברים את עצמותיהם, מתייבשים או קופאים תוך כדי נסיונותיהם להיחלץ מהלולאה אליה נכנסה רגם בטעות. השיטה השניה- הרג בעזרת שוק חשמלי. כך הורגים את השועלים שמגודלים בכמכלאות כל חייהם.  לאחרונה נחשף כי במזרח הרחוק נהוג להפשיט שועלים מפרוותיהם בעודם בחיים. העובדות הללו נכונות עבור החיות האחרות בתעשיית הפרוות, בשינוי המספרים: בשביל לייצר מעיל פרווה אחד צריך להרוג- שמונה גורי כלבי-ים, אחד-עשר חתולים נומרים, 15 בונים, 25 רקונים, 50 חורפני-בר, 150 צ'ינצ'ילות או ארבע-מאות אוגרים. למידע מורחב: http://www.anonymous.org.il/fur.htm

שאלת 200 נקודות: מהיכן מגיעות הנוצות הממלאות חלק גדול מן הכריות והשמיכות בישראל?

א. הן מגיעות מהעופות בתעשיות המזון (תרנגולות, אווזים, ברווזים). הנוצות נחתכות מהן לאחר שנשחטו.                                                                                                                                                                                  ב. הנוצות נשרו באופן טבעי מתרנגולות, יענים ואווזים במהלך חייהן בתוך המשק, והמגדלים אספו אותן מהרצפה וארזו אותן.                                                                                                                                  ג. הנוצות נתלשות מאווזים וברווזים המגודלים לשם כך במיוחד. חצי מהנוצות נתלשות כשהם עוד בחייהם.

תשובה נכונה: ג'

הרחבה:  הרקמות סביב בסיס הנוצה עשירות בתאי-עצב, כמו שערות אצל בני-אדם, ותלישת כל נוצה גורמת כאב עז. אווזים וברווזים בתעשיית הנוצות נמרטים ארבע עד חמש פעמים במהלך חייהם הקצרים, פעמיים עד שלוש פעמים בשנה.. לחלקם קושרים את הרגליים על הגב כדי שלא יוכלו לזוז. האווז המתענה נאבק ומנסה להימלט עד כדי אפיסת כוחות, נזק לשרירים ושבירת עצמות. התשלום למורטים נקבע בהתאם לקצב המריטה, לפי מספר האווזים שהם מורטים. הקצב המהיר גורם אף הוא נזקים וכאבים איומים לעופות. תלישתה של הנוצה עלולה לגרום לעופות דימומים ופציעות. הטראומה ממריטת הנוצות ניכרת בעופות גם ימים לאחר מכן: לאחר עווית הכאב הראשונית של העוף, הוא נראה כאחוז שיתוק וכמעט שאינו זז. מספר מדינות אסרו על מריטת נוצות מעופות חיים. קל להימנע מתמיכה באלימות הזו- ולקנות רק כריות ושמיכות ממקור מלאכותי. למידע מורחב:  http://www.anonymous.org.il/notsot.htm

שאלת 300 נק': בשנים האחרונות מספר רשתות חנויות, ביניהן "קסטרו" ו"המשביר לצרכן" הודיעו כי יפסיקו למכור פרוות של בעלי-חיים. מה הוביל לכך?

  • א. באוסטרליה וברזיל, המדינות מהן מגיעים רוב בעלי-החיים בתעשייה, נאסר על הריגת בעלי-חיים לייצור פרוות, וכך לא היו פרוות למכירה.
  • ב. הפגנות שנערכו מול סניפי הרשתות, החתמה על עצומות, סרטונים שהופצו באינטרנט ובעיקר חרם צרכנים גדול הובילו לכך שהרשתות התקפלו במהרה.
  • ג. ב2004 התקבל בכנסת חוק האוסר מכירת פרוות של בעלי-חיים, ורשתות השיווק צייתו לו בהדרגה.

תשובה נכונה: ב'.

הרחבה: באוגוסט 2005 גילו פעילים לזכויות בעלי-חיים כי "קסטרו" שילבו בקטלוג החורף שלהם הרבה מוצרי פרווה משועלים וארנבונים. הפגנות החלו להיערך כל שבוע מול סניפי הרשת בערים מרכזיות. 17,000 איש חתמו על עצומה שהועברה באינטרנט, יחד עם סרטונים הממחישים מה עובר על בעלי-החיים בתעשייה. אנשים רבים פנו אל קסטרו בטלפון ובדואל ואמרו כי הם מחרימים את החנות עד שתפסיק למכור פרוות. ותוך שבועיים הודיע החברה כי היא לא תמכור בשנה הבאה פרוות. לאחר עוד חודש של מחאה הודיעה מנכ"ל החברה כי החברה תוריד את כל הבגדים מפרווה מהחנויות תוך זמן קצר.  לאחר המאבק הזה, בפברואר 2007 הפסיקה לרשת "המשביר לצרכן" הפגנה אחת כדי להפסיק למכור פרוות. מקרים אלה מראים עד כמה לחץ צרכני הוא הכלי החזק ביותר במאבק נגד התעללות ממוסדת בבעלי-חיים.  למידע מורחב: http://www.anonymous.org.il/fur-castro.htm

פורסם תחת מערכי פעולות לתנועות נוער, מערכי שיעור תגיות: גילאי:13-1510-12סוג המערך:פעולה חוויתית ולתנועת נוערדקות:כ-9045 -60 [קישור ישיר]

תגובות

  1. מאת חגית פז:

    משחק מסקרן ומלמד, הכנתי ממנו משחק ממוחשב. הורדתי חלק מהמידע שלדעתי מפרט באופן קשה את ההתעללות וזאת מפני שמדובר בילדים צעירים.
    תודה על המשחק.