מערך שיעור לאזרחות ומולדת: חוק צער בעלי-חיים + מצגת ודפי עבודה

שעור בליווי מצגת שיעור חוק צער בעלי-חיים  ודף עבודה חוק צער בעלי חיים – דף לתלמידים

לפני יותר מ-15 שנה, בשנת 1994, הכנסת אישרה חוק שאוסר להתעלל בבעלי חיים. באופן כללי החוק אומר:

  • "לא יענה אדם בעל-חיים, לא יתאכזר אליו ולא יתעלל בו בדרך כלשהי"

העונש המקסימלי (הגדול ביותר) על התעללות בבעלי חיים לפי החוק, הוא שלוש שנות מאסר. חוץ מהאיסור הכללי להתעלל בחיות, החוק קובע גם מעשים מסויימים שנחשבים להתעללות ואסורים. למשל:

איסור ארגון "קרבות":

  • "לא יארגן אדם תחרות קרבות בין בעלי-חיים" (תחרויות שמטרתן לגרום לבעלי חיים לתקוף ולפצוע אחד את השני)

הגבלות על העבדת בעלי-חיים:

  • לא יעביד אדם בעל-חיים שאינו מסוגל לעבוד עקב מצבו הגופני (כמו פציעה מחלה או תשישות)

  • לא יעביד אדם בעל-חיים עד כדי אפיסת כוחות (עד שהוא מתמוטט מחוסר כוח להמשיך)

איסור השחתת גוף:

  • לא יבצע אדם בבעל-חיים חיתוך ברקמה חיה (איברים בגוף כמו זנב, אך לא ציפורניים או שיער) למטרות נוי (למטרות "יופי")

איסור נטישה:

  • לא ייטוש (ינטוש) בעלים של בעל-חיים, או אדם שבעל-חיים נמצא ברשותו או באחריותו – את בעל-החיים/

  • מדוע לדעתך אסור להתעלל בבעלי-חיים?

המשפחה של דני אימצה כלב וקראה לו רקסי. הם טיפלו בו באהבה במשך שנתיים. אבל כשטסו בקיץ לטיול בלונדון לא ידעו מה יעשו עם רקסי. שכן הציע להם לעזוב אותו ליד שדה התעופה, בתקווה שיצליח להסתדר ואולי ימצא משפחה מאמצת אחרת. דני גמגם "זו הצעה נוראית, הוא עלול למות! ואולי זו אפילו עבירה!"

  • מה אומר החוק בנוגע להצעתו של השכן? האם זו באמת עבירה על החוק?       

  • מה לדעתך צריכה המשפחה לעשות?

את החוקים מחוקקת הכנסת, אך מי שאחראים לדאוג שאנשים יקיימו את החוקים, ולתפוס את מי שעובר על החוק, היא המשטרה, שחוקרת את העבירות על החוק, תופסת את העבריינים אם צריך, ופונה עם העובדות לבתי המשפט.

בתי-המשפט שומעים את הטענות השונות וקובעים אם החשודים עברו על החוק, ומה העונש שמגיע להם על כך.

  • למי צריך לפנות, אם כך, כשרואים משהו עובר על החוק? לכנסת, למשטרה או לבית המשפט? 

"קרבות" אדם-תנין

שנתיים אחרי שנחקק חוק צער בעלי-חיים, הגישה עמותת "תנו לחיות לחיות" תביעה נגד אתר הנופש "חמת גדר". הם טענו שחוות גדר מתעללים ב…תנינים! כן, למרות שתנינים הם לא בדיוק יצורים חמודים שמתחשק ללטף, חוק צער בעלי-חיים מגן גם עליהם, וקובע שגם בהם אסור לפגוע.

ההתעללות בתנינים בחמת-גדר התרחשה במסגרת מופע בידור של "קרב אדם-תנין" שהתקיים במקום. למעשה, אלה לא היו קרבות באמת: בקרב שני צדדים נלחמים אחד נגד השני, ולא יודעים מי ינצח. כאן זה התוצאה הייתה ידועה מראש. האדם המיומן עיקם את גופו של התנין ולחץ עליו באופן שלא אפשר לו לזוז. התביעה הגיעה עד לבית-המשפט העליון, שהחליט לאסור על קיום הקרבות, בית המשפט קבע שהמופע הזה הוא, פשוט, התעללות בבעלי-חיים.

השופט מישאל חשין, שהיה אחד מהשופטים שקיבלו את ההחלטה, כתב את ההסבר היפה הזה להחלטתו:

"צוּוֵינוּ מלידה להגן על החלש, ובעלי-חיים הם חלשים. בעל -חיים ליד האדם הוא כילד, תמים וחסר-הגנה. התעללות בילד תזעזע אותנו וכן היא התעללות בחיה. החיה – כמוה כילד – הינה תמימה. אין היא מכירה ברוע ואין היא יודעת כיצד להתמודד עימו. החיה מתקשה להגן על עצמה מפני האדם, והמלחמה בין האדם לבין החיה היא מלחמה בין מי שאינם שווים. האדם מצווה אפוא להגן על החיה כחלק מן הציווי המוסרי להגן על החלש. מצוות צער בעלי-חיים באה, אפוא, להגן על בעלי-החיים באשר הם, יצורים שהאלוהים נתן בהם נשמה. כל מי שאלוהים בלבבם, יעשו ככל שיוכלו – איש-איש ממקומו – כדי שהאדם לא יענה בעלי-חיים, לא יתאכזר אליהם ולא יתעלל בהם."

  •  

  • מה הסיבה שאסור להתעלל בבעלי-חיים לפי השופט חשין?

  • מדוע לדעת השופט בעלי-החיים הם חלשים לעומת האדם? הרי ישנן חיות שעשויות להיות אף יותר חזקות מהאדם (תנינים, למשל…).

לדיון בבית המשפט הגיעה עורכת-הדין שייצגה את "חמת-גדר" בנעליים עשויות מעור תנין. היא טענה שאם זה חוקי לשחוט תנינים וללבוש את עורם, צריך לאשר גם "קרב אדם-תנין". הסיבה, לדעתה, היא שה"קרב" פוגע בתנינים הרבה פחות, כי לא הורגים אותם במהלכו, ובשביל לקיחת עורם – כן.

  • האם אתם מסכימים עם עורכת-הדין?

  • מה אתם הייתם עונים לה, אם הייתם מייצגים את התנינים במשפט?

 השופט מישאל חשין התייחס גם לכך שחמת גדר מחזיקה את התנינים בצורה לא טבעית. התנינים בטח היו מעדיפים להיות חופשיים בטבע:

"חלקו זה של המופע דומה לביקור בגן-חיות, אלא שלהבדיל מגן-חיות רגיל, בעל-החיים היחיד המוצג לקהל בחמת גדר הוא תנין. אכן, יהיו מי שיתקוממו נגד קיומם של גני-חיות אף-הם. בעלי-החיים שבגן-החיות, כך יאמרו האומרים, מקומם הוא בטבע החופשי – ולא בכלובים הצרים מלהכיל אותם."

  • מה דעתכם – האם קיימת הפרה של חוק צער בעלי-חיים, כלומר האם יש התעללות גם בגני-חיות?

  • מה לדעתכם ההבדל בין הפגיעה בחיות בגן חיות רגיל, לבין זו שנאסרה ב"חמת גדר"?

  • האם לדעתכם צריך לאסור גם על גני חיות רגילים? נסו להציג טיעונים בעד ונגד. 

איסור על הרג חתולים חופשיים

בית-המשפט העליון דן גם בתביעה נגד מועצת העיר ערד, שתכננה להרוג המוני חתולים חופשיים ברחוב (ללא "בעלים") בלי סיבה אמיתית. השופטת טובה שטרסברג-כהן החליטה שיש לאסור על ההרג המיותר, והסבירה בין היתר:

"עלינו לשוות לנגד עינינו את זכותם של בעלי-החיים לחיות. זכות זו, גם אם איננה מעוגנת ישירות בחקיקה הישראלית, מהווה חלק מתרבותנו ומתחושה פנימית ערכית ותועלתית כאחד, בדבר החובה והצורך להגן על כל אשר נברא עלי אדמות ורוח חיים באפו."

  • מדוע לדעתך ראו העיריות בחתולים 'מטרד' שיש לסלק?

  • מה לדעתך יכולות העיריות לעשות כדי לפתור בעיות הקשורות בחתולים מבלי להפר את חוק צער בעלי-חיים?

איסור על פיטום אווזים

בתחילת שנות ה-2000 בית המשפט היה צריך להחליט אם לאסור התעללות בבעלי חיים רבים מאוד: 800 אלף בכל שנה. הכוונה לאווזים וברווזים שסבלו מפיטום מכוון שלהם בכמויות אדירות של מזון שגרמו להם להפוך לחולים ולגסוס. פיטום של אווזים זה האכלה שלהם בכח: הכניסו לגרון של האווז צינור ארוך, ומכונה דחפה לתוך הצינור הרבה אוכל בבת-אחת. הפיטום גרם לאווזים פצעים בגרון, ומערכת העיכול שלהם התפוצצה מכמויות האוכל. את כל זה עשו כדי לייצר את המאכל כבד אווז, שזה כבד מוגדל וחולה עם המון שומן. לא מפתיע, שמדינות רבות בעולם הוציאו זאת מחוץ לחוק.

  • חלק ממפטמי האווזים טענו שהם אינם אשמים בהתעללות בבעלי-החיים כי הם רק עושים עבודה שמישהו משלם עליה כסף. "מי שאשמים," הם טענו, "זה מי שמזמין כבד אווז במסעדה". מה דעתך? מה היית עונה להם?

  • בית-המשפט החליט שפיטום האווזים הוא התעללות ולכן מנוגד לחוק צער בעלי-חיים ולכן עליו להיפסק. זו הייתה החלטה מהפכנית, כי פיטום האווזים היה מקובל בארץ עשרות שנים. זאת אומרת שבית המשפט הבין שצריך לעצור גם התעללות שהייתה מקובלת, כמו פיטום אווזים, ולא רק מעשים חריגים, כמו התעללות בכלבים וחתולים.

מתוך דברים שכתב השופט אליעזר ריבלין בפסק-הדין: "כשלעצמי, אין ספק בלבי כי ליצורי הבר כמו לחיות המחמד רגשות. הם ניחנים בנפש החווה את רגשות השמחה והצער, האושר והאבל, החיבה והפחד. יש בהם המטפחים רגשות מיוחדים כלפי ידידם-אויבם האדם. לא הכל כך סוברים, אך אין חולקים כי גם יצורים אלה חשים בכאב המוסב להם בפגיעה פיסית או בפלישה גסה אל תוך קרביהם." 

  • מדוע לדעתך מכנה השופט ריבלין את האדם כ"ידיד-אויב" של בעלי-החיים?

  • מה דעתך על כך? האם לדעתך יכול האדם להיות רק דיד, ולא אויב, של חיות ממינים אחרים?

 מה אנחנו יכולים לעשות כדי לעזור לאכוף את חוק צער בעלי-חיים?

  1. ללמוד כיצד נפגעים בעלי-חיים – ולפקוח עיניים

  2. להתערב ולנסות למנוע התעללות בבעלי-חיים במקרה שנתקלים בה

  3. לתעד (לצלם ולכתוב מה ראינו) ולהתלונן. אם נתקלים בהתעלות בבעלי-חיים – מגישים תלונה במשטרה.

  4. לקנות בצורה אחראית. רוב בעלי-החיים שעוברים התעללות סובלים במסגרת תעשיות אכזריות. רוב מי שקונה את מוצרי התעשיות האלה (כמו למשל כבד אווז) לא מודע בכלל לסבל שנגרם לחיות. לכן חשוב להקדיש מחשבה גם לבעלי-החיים, כשאנחנו מצטרפים לקניות או קונים משהו – ולמנוע התעללות. לדוגמא:

  • רק מוצרים שלא נוסו על בעלי-חיים. סמל הארנב ("לא נוסה על בעלי-חיים") מופיע על מוצרי קוסמטיקה ומלמד שלא התעללו בחיות במהלך בדיקות הבטיחות שערכו למוצר.

  • לא קונים ביצים מכלובים! תרנגולות בתעשיית הביצים כלואות בתנאים קשים מאוד. כדאי להימנע מקניית ביצים מכלובים ולהעדיף "ביצי חופש", "ביצים אורגניות" (או לגדל תרנגולת בגינה…)

הצעה לשיעור המשך: לאחר העברת השיעור המבואי המלמד על עקרונות חוק צער בעלי-חיים ויישומם במקרים שונים שהגיעו לבית-המשפט העליון, ניתן לקיים שיעור מיוחד שידמה "משפט" בסוגיה שטרם הוכרעה ע"י בית-המשפט. למשל:

  • האם שיטת "כלובי הסוללה" המקובלת בתעשיית הביצים עולה בקנה אחד עם חוק צער בעלי-חיים, או שיש להחליפה בשיטה אחרת ("ביצי חצר" למשל)? (ראו בפרק המבוא…)

פורסם תחת מערכי שיעור, מערכים מומלצים תגיות: גילאי:13-1510-1216-18סוג המערך:שעור לפי מקצוע לימודדיוןהרצאה ומצגתדפי עבודהדקות:כ-9045 -60מילות מפתח:חוק ומשפטפיטום אווזיםחיות בבית (מחמד) [קישור ישיר]