מערך שיעור במדעים וטכנולוגיה: התקדמות הטכנולוגיה והשפעתה על בעלי חיים ליסודי + דפי עבודה ומצגת

 מערך שעור בביולוגיה או לשעורי העשרה, העוסק בשינויים טכנולוגיים והשפעתם על בעלי חיים, לטוב ולרע.
למערך גרסה גם לבית הספר העל-יסודי.

זמנים משתנים – 15 דקות

צפייה בפרק הרלוונטי בסרטון  – "לחלוק את העולם עם כולם". 

בתקליטור, המצגת המלווה את השיעור מופיעה בחלק ג "התקופה משתנה, רוח התקופה משתנה".

מאז האדם הקדמון בני אדם כל הזמן ממציאים עוד המצאות חדשות. התקופה שלנו היא תקופה של התפתחות טכנולוגית מאוד גדולה. טלפון סלולרי שיצא לשוק לפני חמש שנים נחשב היום למיושן. ראינו בסרט דוגמאות להמצאות של האדם, שהחליפו שימוש בבעלי-חיים.

שאלות לכיתה [תשובות התלמידים יכתבו על הלוח]

  1. אילו דוגמאות אתם זוכרים מהסרטון? לאילו שימושים השתמשו בעבר בבעלי-חיים ובמה משתמשים במקום זאת כיום?
  2. האם ההתפתחות הטכנולוגית עזרה לבעלי חיים במקרים האלה?
  3. האם כיום אנחנו עדיין משתמשים בבעלי-חיים לצרכים שונים שלנו? מה למשל? [דוגמאות שוודאי יצויינו על ידי התלמידים וניתן להוסיף, אין חובה לציין את כולם – לבוש ושמיכות (פרווה, עור, צמר, נוצות), מאכל (בשר, ביצים, חלב), בידור (קרקסים, קוסמות, גני חיות, חיות מחמד), מחקר, נחייה, ואפילו קישוט (דגי אקווריום).
  4. האם לדעתכם בעוד כמה שנים נוכל להחליף בחלק מהשימושים האלה את בעלי-החיים במכונות או במוצרים חדשים, או פשוט לוותר עליהם? [גם כיום ניתן לוותר על שימוש בבעלי-חיים למרבית המטרות הללו, למשל – פרווה ועור סינטטיים, קרקסים ומופעים ללא בעלי-חיים, חלופות טכנולוגיים לפחות לחלק מהניסויים בבעלי-חיים, מאכלים מזינים מהצומח ובהם גם כאלה שמחקים בשר בטעם ומראה, אפילו דגי פלסטיק צפים].
  5. אם כך, האם התפתחות טכנולוגית עוזרת בד"כ לבעלי חיים שבשימושנו? למרות מה שנראה, במקרים רבים ההתפתחות הטכנולוגית דווקא פוגעת בבעלי-חיים. חלק מההמצאות של בני אדם פוגעות יותר בבעלי-חיים מכמה שנפגעו לפני ההמצאה. כך זה גם אצל בני אדם – חלק מהפיתוחים הטכנולוגיים עוזרים לבני אדם, למשל ברפואה, וחלק פוגעים בהם, למשל כלי נשק.

כעת נראה דוגמא אחת לאופן שבו ההתפתחות הטכנולוגית פגעה בבעלי-חיים, וכיצד אפשר לשנות זאת.

 ייצוג משק החי בספרי ושירי ילדים

 התרנגולות בימי הסבתות – 10 דקות

בספרי הילדים מוצג משק-החי כמקום כפרי רגוע שבו נהנות "חיות המשק" מהגנה ומזון, ומספקות לאדם בתמורה ביצים, חלב ובשר.

בואו נראה מה הקשר בין דימוי זה לבין המציאות, איך זה היה פעם ואיך היום, בעזרת דוגמא אחת של משק לגידול בעלי חיים. הדוגמא שבחרנו להביא היא לולים של תרנגולות שמגדלים אותן בשביל הביצים שלהן.

שקופית 2

לפניכם קטע משיר ילדים בנושא משק החי:

הנה אמא הדוגרת / היא הולכת ומנקרת / ואתה הולכים הולכים / יחד כל האפרוחים

כיצד מצטייר משק-החי בשיר (ובתמונות בשקופית מס' 2 במצגת)? [בתמונות ובשיר מתואר כיצד התרנגולת מטפלת באפרוחים שלה, מגנה עליהם ומחממת אותם, ומשק החי מצטייר כמקום נעים, מוגן ושליו]

האם לדעתכם התמונות והשיר מייצגים את תעשיית הביצים בימינו? [מסקנת השיעור תהיה כמובן שהן אינן מייצגות כלל, ושתנאי הגידול של התרנגולות עברו שינוי קיצוני מאז ימי "הסבים והסבתות", אך כדאי שהתלמידים יעלו השערות שונות, גם אם חלקן יתבדו בהמשך]

[מסכמים את עניין ייצוג המשק בספרי הילדים:]

איורים ושירים כמו אלה שראינו מבוססים על המשקים הקטנים שהיו בימי הסבים והסבתות שלנו [אם רוצים לדייק, אפשר להסביר שאפילו ביחס למשקים המשפחתיים הקטנים מדובר בתמונה אידיאלית של המציאות, המסתירה פגיעות בתרנגולות שהיו גם במשק המסורתי, כמו שחיטת התרנגולות]. כאן אנחנו רואים שבימי הסבים והסבתות שלנו, לפני כחמישים שנה, החיים של תרנגולות היו לא רעים.

[פותחים בסיפור סיפורו של סבא מנחם בדך העבודה או בשקופית 3]

טלי רצתה לגדל כלב, וההורים לא הרשו לה. היא התפלאה לשמוע מסבא מנחם שגם הוא גידל פעם חיות – אבל לא כלבים או חתולים, אלא עופות. [קוראים בקול רם, רצוי בשיתוף התלמידים, את סיפורו של סבא מנחם, בדף העבודה או בשקופית 3]

[משימה לכיתה]

ציירו את הלול "של פעם" על פי תיאורו של סבא מנחם. הקפידו לצייר לתרנגולות את כל מה שדרוש להן כדי לקיים את הפעילויות הטבעיות החביבות עליהן. [ניתן לחלק לתלמידים דף מצולם ריק ברובו, מלבד תרנגולת במרכזו; ניתן להדפיס את הדף מקובץ בתיקיית השיעור בתקליטור]

תעשיית הביצים המודרנית – 10 דקות

מאז שהסבים שלנו היו ילדים תעשיית הביצים השתנתה מאוד, בעקבות ההתפתחויות הטכנולוגיות. אבל במקרה הזה אנו רואים שהתפתחות טכנולוגית פגעה בתרנגולות. ככל שפיתחו אמצעים יותר מתוחכמים, כך ניתן היה להכניס את התרנגולות לכלובים יותר קטנים וצפופים.

שקופית 4

מגדלים רצו לצופף את התרנגולות, הרבה תרנגולות בשטח קטן, על מנת לחסוך כסף [ניתן להדגים – אם ניתן לעשר תרנגולות להסתובב חופשיות פה בחדר הכיתה יהיה להן מקום אבל הן יטילו בערך 10 ביצים ביום. לעומת זאת, אם נמלא את הכיתה בשורות של כלובים צפופים נוכל להכניס באותו שטח מאות תרנגולות ומכאן – מאות ביצים]. בתקופת הסבים שלנו, אם היו שמים תרנגולות בלולים צפופים הן היו מתות מהר. אבל מאז בני אדם המציאו כמה המצאות שאפשרו את הציפוף:

  • ויטמינים ואנטיביוטיקה מאפשרים לטפל במחלות, שמתפרצות ועוברות בקלות בלולים מתרנגולת לתרנגולת, בגלל תנאי הצפיפות והלכלוך.
  • מכונות אוטומטיות שמאכילות, מאווררות ואוספות את הביצים מאפשרות ללולן אחד לטפל באלפי תרנגולות במבנה אחד.

שקופית 5

כך נראים הכלובים של התרנגולות בתעשיית הביצים כיום. כלובים אלה נקראים כלובי סוללה.

שאלה לכיתה

  • נסתכל על התמונות, מה החיסרון הראשון עבור התרנגולות שיצרה ההתפתחות הטכנולוגית, שלא היה בתקופת סבא מנחם? [צפיפות קיצונית. התרנגולות כלואות, בד"כ שלוש בכלוב קטן, באופן שהן לא יכולות כמעט לזוז בכלל, וכדי לזוז הן צריכות לדרוך אחת על השנייה. הן לא יכולות לפרוש כנפיים ואפילו לא לעמוד או לשבת בנוחות – אם שתיים יושבות אחת צריכה לעמוד].

שקופית 6 [שאלות לכיתה:]

ציינו שלושה מקומות בהם סובלים בני-אדם מצפיפות. [אוטובוס, מעלית, שוק, רכבת, הופעת רוק, וכו']

תארו מקרה שבו סבלתם אתם מצפיפות? כמה זמן זה נמשך? מה הייתם מרגישים אילו הייתם חיים בצפיפות כזו באופן קבוע?

 

בשל הצפיפות התרנגולות נעשו עצבניות ותוקפניות בכלובים הקטנים, ולא הייתה להן אדמה לנקר בה. כתוצאה מכך הן התחילו לנקר אחת את השנייה באלימות.

שקופית 7

[אפשרות להעמקה]

היום כמעט כל התרנגולות שמשמשות לביצים חיות כל חייהן בכלובים קטנים וצפופים.

[שאלות לכיתה:]

מדוע לדעתכם עשויה רצפת הכלוב רשת? [כדי שההפרשות ייפלו ולא יאספו בתוך הכלוב.]

מדוע לדעתכם נוטה רצפת הכלוב באלכסון? [כדי שהביצה תתגלגל למסילת האיסוף.]

איך לדעתכם משפיעה רצפת הרשת האלכסונית על גופה ועל הרגשתה של התרנגולת? [אוספים מספר תשובות ומבינים יחד שזה גורם אי נוחות תמידית, אי יציבות, ושרגלי תרנגולות בנויות להיאחז בענף ולא ברשת. אפשר להוסיף ולספר שציפורני הרגליים של התרנגולות מתארכות כי הן אינן נשחקות מהליכה על אדמה, והן עלולות להסתבך ברשת. האפשרות היחידה של התרנגולות לשייף את ציפורניהן היא… על גופן של שכנותיה לכלוב.]

שקופית 8  [משימות לתלמידים בהמשך דף העבודה:]

ציינו מספר פעילויות שביצעה התרנגולת במשק המסורתי (מימי הסבים) ושהיא אינה יכולה לבצע בלולי הכלובים המפותחים. [הליכה, התעופפות, "אמבטיית חול" לניקוי הנוצות והיפטרות מטפילים, ניקור בקרקע, עמידה על ענף, טיפול באפרוחים, ועוד]

ציינו ממה עוד לדעתכם עלולה לסבול תרנגולת הכלואה שנתיים בכלוב סוללה. [שחיקת הנוצות כתוצאה משפשוף בסורגי הכלוב, עמידה של התרנגולת החזקה על החלשה כדי לחמוק מעמידה על רצפת הרשת – מה שגורם לחלשה לסבול משקל כפול על הרשת, שעמום מהכליאה בכלוב קטן וחשוך בלי אור ואדמה, ועוד]

לולי חופש ולולים אורגניים – 5 דקות

אמנם, רוב התרנגולות בתעשיית הביצים בארץ חיות כיום את כל חייהן בכלובים כאלה. אבל יש גם לולים אחרים, שנקראים "לולי חופש". לולי החופש דומים יותר למשק של פעם, כמו זה שהיה לסבא של טלי בסיפור [אפשר לדייק ולציין שמדובר בלולים גדולים יותר, שבהן יש פחות יחס אישי לכל תרנגולת ולצרכים והבעיות שלהן, אך עדיין מדובר בתנאים טבעיים בהרבה מאלה שנהוגים ב"כלובי סוללה"]. יותר ויותר צרכנים מעדיפים לקנות ביצים מלולי חופש, שבהם התרנגולות אינן כלואות בכלובים, ויכולות לצעוד על האדמה, ליהנות מאור השמש או להטיל בקן מוסתר. לביצים שמגיעות ממשקים כאלה קוראים "ביצי חופש" או "ביצים אורגניות".

שקופית 9  [שאלה לכיתה:]

תארו מה עושות התרנגולות בתמונות הבאות שצולמו במשק "ביצי חופש" ונסו לשער מה מטרת התרנגולות בביצוע פעולות אלה. [מסתתרות מהשמש תחת עץ תאנה בחצר; מבצעות "אמבטיית חול" קבוצתית בגומה שחפרו באדמה לסילוק טפילים ולגירוד מהנה]

שקופית 10

לאחרונה החליטו מדינות רבות [קליפורניה, מישיגן ואוהיו בארה"ב; בלגיה, אוסטריה ושווייץ באירופה] לאסור על כליאת תרנגולות בכלובים בשל האכזריות שבכך. בישראל עדיין אין חוק כזה, אבל יש ארגונים שדואגים לבעלי חיים שמנסים להעביר חוק דומה גם בארץ. אם הרבה אנשים יתמכו בחוק הזה, ובנוסף לכך יפסיקו לקנות ביצים המגיעות מכלובים, יאסר גם כאן גידול תרנגולות הדחוסות בכלובים צפופים.

לסיכום:

ראינו שיש המצאות של בני-אדם שעזרו לבעלי-חיים והקלו על חייהם. לעומת זאת, יש גם המצאות שהאדם המציא על מנת לחסוך כסף, אבל בעצם הן פוגעות בבעלי חיים. כלובי התרנגולות הם דוגמא אחת לכך וזה קורה בהרבה תעשיות שבהן משתמשים בבעלי-חיים. זאת אומרת שטכנולוגיה היא לא תמיד טובה או תמיד רעה בשביל בעלי-חיים, הכל תלוי בשימוש שבני-אדם עושים בה. ראינו שגם כיום יש לולים שהם טובים יותר לתרנגולות, כלומר אפשר לבחור ולהשתמש בטכנולוגיה גם כדי לשפר את תנאיהן.

פעילויות להרחבה ולשיעור המשך:

  • משחק שניתן לשלב בשיעור – הילדים עומדים על כסאות או על דפים, המורה מוציא/ה כל פעם כיסא או דף והילדים צריכים להצטופף על הנותרים מבלי ליפול (נדרש שיתוף פעולה). אח"כ ניתן לדון כיצד חשו בצפיפות ואיך היו מרגישים אם היו כך לאורך זמן (כמשחק זה יכול להיות מהנה אך לא כדרך חיים).
  • כתיבת סיפור על ילד שמאמץ תרנגולות שהיו בכלוב, לחיות חופשיות בחצרו.
  • עבודת יצירה – דף מחולק לשניים כאשר כותרת צד אחד היא "כלוב" וצד שני "חופש", הילדים יציירו בשני החלקים בהתאם לאסוציאציה והתחושה שיוצרת אצלם הכותרת (אין חובה לצייר לול תרנגולות אלא בהשראת המונחים).
  • סימולציית משפט של החקלאים מול התרנגולות, בה יוחלט ע"י התלמידים האם יש לאסור את כלובי הסוללה בארץ.
  • כתיבת מכתבים לחברי כנסת נגד כליאת התרנגולות ובעד ביטול הכלובים בארץ (דרך אנונימוס ניתן לקבל כתובות ח"כים רלוונטיים).
  • צפייה בסרט האנימציה "מרד התרנגולים" (אולפני ארדמן) ודיון. יש לציין כי הסרט ממחיש היטב את צרכיהן של התרנגולות ורצונן בחופש, אך עדין מציג תמונה לא מציאותית ואידיאלית של לול.
פורסם תחת מערכי שיעור תגיות: סוג המערך:שעור לפי מקצוע לימודהרצאה ומצגתדפי עבודהדקות:45 -60מילות מפתח:חוק ומשפטחיות בתעשיות המזוןתעשיית הביצים [קישור ישיר]

תגובות

  1. טלי כהן הגיב:

    מעולה