מדעים וביולוגיה: חושים ותחושות ליסודי

מערך שעור לביולוגיה ולשעורי העשרה, העוסק בדמיון ובשוני בין בני אדם ובעלי חיים מבחינת היכולת לחוש ולהרגיש מגוון רגשות.
למערך גרסה גם לבית הספר העל-יסודי.

חושים של בני אדם וחיות אחרות – 10 דקות

שקופית 2

פותחים בשאלה לכיתה: אילו חושים יש לבני-אדם?

[מניית החושים:] ראייה, טעם, ריח, מישוש, שמיעה.

[בכיתות הנמוכות כדאי להדגים את מושג החושים באמצעות פרי ולשאול את התלמידים כיצד אנו מכירים את תכונותיו באמצעות אברי החישה, למשל – איך יודעים שצבע התפוח אדום? התלמידים – רואים אותו בעיניים]

מדוע נקראים "חושים" בשם זה? לאיזו מילה הם קשורים?

חושים נקראים בשם זה משום שהם גורמים לנו לתחושה. כשאנו נוגעים באש יש לנו תחושה של "חם" ושל "כואב". ואנו מבינים שזה "מסוכן" וש"צריך מהר להזיז את היד". המידע שנקלט בחושים לא נשאר בתור מידע סתם, הוא עוזר לנו להסתדר בעולם: כשכואב לנו נזיז את היד, כשנעים לנו, נשאיר אותה. מכאן שמי שיש לו חושים מרגיש וקולט דברים.

שקופית 3

החושים אינם אופייניים רק לבני אדם. לאילו מהיצורים הבאים יש לדעתכם חושים? [מציגים בזו אחר זו את תמונות היצורים בשקופית 3 – פטריות, צפרדעים, עצים ודגים – ודנים בתשובה בנוגע לכל אחת מארבע התמונות המופיעות בשקופית. מסכימים, למשל, שלדגים ולצפרדעים יש עיניים, כך שחוש ראייה בוודאי יש להם. לעומת זאת, לפטריות ולעצים נראה שאין חושים במובן שיש לבעלי חיים.]

שקופית 4

שאלות לכיתה:

  • איך אפשר לדעת למי יש חושים? למשל, איך יודעים אם פיל רואה?
  • איך אפשר לדעת מי מרגיש דברים? למשל, איך יודעים אם לאבן כואב? ולדג?

[אין ציפייה כמובן להגיע לתשובה מדעית לשאלות אלו, שבהן עוסק מערך השיעור המורחב. השאלות מיועדות בעיקר לחידוד האינטואיציה של התלמידים בנושא. ניתן גם לסבך את התמונה עוד יותר באמצעות שאלה כגון "האם לדעתכם ניתן לומר שלמצלמה יש חוש ראייה?", ולאחר איסוף מספר תשובות אפשר לסכם בכך שהמצלמה לא באמת "רואה" שום דבר, אלא רק מאחסנת מידע חזותי.]

שקופית 5

דרך פשוטה יחסית לדעת מה אדם מרגיש היא לשאול אותו. אבל זה לא יכול לעזור לנו במקרה של תינוקות או חיות.

אז איך אפשר לדעת מה תינוק או בעל-חיים מרגיש?

[כדאי לאסוף מהתלמידים מספר הצעות לתשובה. לחיצה בשקופית 5 תחשוף "רמז": תמונת אדם יפני כועס. אנו יודעים שהוא כועס גם מבלי להבין מילה ביפנית. ההתנהגות שלו מעידה על כך.] דרך פשוטה נוספת, היא להתבונן בהתנהגות: בשפת הגוף, בהבעות הפנים, בקולות שהוא משמיע, וכדומה [ניתן להדגים כמה הבעות פנים או התנהגויות בפנטומימה, ולבקש מהתלמידים לזהות את הרגש שהן מביעות].

התנהגותנו מעידה על הרגשותינו ועל מחשבותינו. קל להבין כי גם התנהגות של חיות אחרות מעידה על רגשות ומחשבות. לכאב, פחד או הנאה יש ביטוי בהתנהגות. למשל, אם נתבונן בחיה שפוחדת נבחין שהיא בורחת,  רועדת ומתנשמת או קוראת קריאות של פחד. חתול שנהנה – מגרגר, ואנו יכולים לשמוע אותו. חיה שכואב לה מטפלת באיבר הכואב ואנו יכולים להבחין בכך, ועוד.

[אפשרות להעמקה]

ניתן ללמוד מן ההתנהגות גם על העדפות מורכבות. למשל, כאשר חיה בוחרת באופן עקבי אפשרות אחת מבין כמה שפתוחות בפניה. כאשר מדובר בחיות חברתיות, הסימנים שהן מחליפות ביניהן מעידים אף יותר "מה עובר להן בראש". קל להבין שקוף המושיט יד לחבר ללהקה שאוכל פרי, מרגיש כנראה תיאבון, ורוצה להצטרף לארוחה.

ישנן גם דרכים עקיפות להבין מהתנהגותן של חיות מה הן מרגישות: אחת מהן מכונה "שמירת כאב" שקופית 6.

הכוונה לתופעה שבה בעלי-חיים (כולל בני אדם) מפסיקים להשתמש זמנית באיבר פגוע בגופם, גם במקרים שבהם הוא יכול לתפקד, למשל צליעה.

משימות לתלמידים15 דקות

שקופית 7 – מחלקים את דף העבודה ומבקשים מהתלמידים להשלים את המשפטים הבאים

  • כלב ששמח שהאדם המטפל בו חזר הביתה עשוי… [לכשכש בזנב, לקפוץ, להתרוצץ, ללקק את המטפל]; אפשר לשאול מה לדעתם הרגיש הכלב לפני-כן, והאם לדעתם כלבים חווים געגועים.
  • בעל-חיים שרגלו נפצעה או נשברה, עשוי… [לשכב על צדו, להיאנח, ליילל כמו גור, ללקק את רגלו];
  • תרנגולת שחוששת שהאפרוחים שלה בסכנה עשויה… [לתקוף, לרוץ, לחפש את האפרוחים, לקרקר]

שקופית 8-15

מבקשים מהתלמידים לרשום לעצמם משפט קצר המתאר את הרגשתה של החיה הנראית בכל אחת מהתמונות הבאות במצגת. משווים בין תשובות נבחרות שכתבו תלמידים ועומדים על הדמיון ביניהן, המעיד על יכולת אינטואיטיבית טובה לזהות רגשות מסוימים גם בקרב חיות שונות מאדף עבודה של חושים ותחושות ליסודי מצגת חושים ותחושות ליסודיוד מאיתנו.

מציגים את שקופית 16 עם 9 התמונות הממוספרות, מבקשים מהתלמידים לכתוב במחברותיהם משפט המבטא את תחושת החיה בכל תמונה, ומשווים שוב בין התשובות. [ניתן במקום כתיבה במחברת לעבור הישר לתשובות בעל-פה]

שאלת אתגר לסיום שקופית 17 [אם נשאר זמן, והתרשמת שהיא מתאימה לרמת הכיתה]: חישבו: מה התועלת בקיומן של תחושות שליליות?

פעילויות חוויתיות להרחבה:

פעילויות חוויתיות לבחירה לסיכום השיעור – 10 דקות:

  • פנטומימה רגשות – ילד נבחר יקבל כרטיס עם שם של רגש וידגים אותו לכיתה ללא מילים, על מנת שינחשו.
  • משחק פנטומימה – ילד נבחר יקבל כרטיסיה עם שם של חיה, אירוע שקורה לה, ורגש – ויציג לכיתה על מנת שינחשו (ניתן לומר את שם החיה ולהציג את  השאר).
  • כתיבת סיפור קצר לאחת מהתמונות הממוספרות.
  • צפייה בסרטון "לחלוק את העולם עם כולם" [בתקליטור], ובעיקר בפרק השני ברגשות בעלי חיים.

פעילויות לבחירה להרחבה ולסיכום הנושא בשיעור המשך:

  • הכנת אמנה כיתתית להגנה על בעלי חיים.
  • כתיבת דוח-שיח או כתיבה וציור קומיקס של שיחה בין אדם לבעל חיים על רגשותיו, כגון כלב קשור או תוכי בכלוב המסביר לבעליו על רגשותיו.
  • הכנת פוסטר כיתתי מתמונות החיות במצגת, בתוספת בלוני דיבור המבטאים את מה שהן מרגישות.

שמחת פילים

[שקופית 18, ובדף העבודה לתלמיד, מחוץ למסגרת הזמנים – לשיעור המשך או לבית]

נקרא כעת תיאור מפגש בין שתי קבוצות פילים, מתוך הספר "כשפילים בוכים". אצל הפילים, נקבות הן מנהיגות העדר והעדרים המתוארים בקטע הבא מונהגים על ידי שתי פילות, המכונות 'תרזיה' ו'סליט איר' :

"ממרחק חצי קילומטר כבר החלו הפילים לקרוא זה אל זה. תרזיה שינתה כיוון והחלה ללכת מהר. ראשי הפילים ואוזניהם היו זקופים, ונוזל ניגר מבלוטות הרקה של כל הפילים בעדר. הם נעצרו, קראו, קיבלו תשובה, שינו מעט את כיוון הליכתם ומיהרו קדימה. קבוצתה של סליט איר הגיחה מקבוצת עצים והתקדמה לעברם בריצה. הפילים בשתי הקבוצות מיהרו אלה אל אלה בצווחות ובתרועות. תריזיה וסליט איר רצו זו אל זו, הקישו חטים ושילבו את חדקיהן תוך נהמות ונפנופי אוזניים. כל הפילים ביצעו טקסי ברכה דומים, חגו זה סביב זה, נשענו זה על זה, התחככו זה בזה, שילבו את חדקיהם והריעו, נהמו וצעקו. הנוזל מבלוטות הרקה שלהם ניגר על סנטריהם." ("כשפילים בוכים", עמ' 129-130)

שאלות  לכיתה

  • מה לדעתכם הרגישו שתי קבוצות הפילים בעת המפגש? [שמחה, התרגשות]
  • כיצד מבטאת חיה המוכרת לכם (כמו חתול או כלב) הרגשה דומה? [קפיצות, ליקוקים, נביחות שמחה]
  • ציינו נקודת דמיון ונקודת שוני בין התנהגות הפילים להתנהגות בני-אדם בנסיבות דומות [נקודות דמיון במפגש משמח: ריצה זה לעבר זה, מגע פיזי, השמעת קולות התרגשות; נקודות שוני: הנוזל מבלוטות הרקה שלא קיים אצל בני-אדם (אלא בצורה אחרת אולי, כגון דמעות), ליפוף החדקים זה בזה]
פורסם תחת מערכי שיעור תגיות: גילאי:6-910-12סוג המערך:שעור לפי מקצוע לימודהרצאה ומצגתמשחק קבוצתידקות:סדרת שעוריםמילות מפתח:פרווהחיות ברזכויות בעלי החיים - דיון רעיוני [קישור ישיר]

תגובות

  1. מאת מעולה מעולה ושוב - מעולה!!:

    פעילות מקסימה!!!
    החלפתי מורה בבי"ס יסודי והעברתי אותה לתלמידות כיתות ה-ו והן היו מרותקות ושיתפו פעולה באופן משגע!
    התובנות שהן העלו בזמן הפעילות היו מדהימות – מומלץ ביותר!