מערך פעולה: כל אחד צריך משהו – צרכים שלנו, צרכים של בעלי חיים

לעוד פעולות לתנועת נוער
לעוד מערכי שיעור במדעים

נספחים לפעולה – כל אחד צריך משהו


מטרת הפעולה:

  • בהתחלה, החניכים יחשבו על צרכים ותחביבים שלהם, וילמדו על זכויות הילד, שמטרתם לשמור על הצרכים הללו שלא יפגעו.
  • מתוך הצרכים שלהם, החניכים יבינו שגם לבעלי חיים יש צרכים שחשוב לשמור ולהגן עליהם. הם יתנסו בדילמות מוסריות שבהן צורך של אדם אחד בא על חשבון צורך של אדם אחר או בעל חיים.
  • החניכים יחשבו איך לשקול את הצרכים הללו אחד מול השני ולהגיע להחלטות מוסריות, שיפחיתו את הפגיעה. כך הם יחשפו גם למקרים שבהם למען מטרה שולית של בני אדם פוגעים בבעלי חיים בצורה מאוד קשה ויסודית. 

עזרים:

  • כסאות כמספר החניכים
  • 5 בריסטולים עליהם כתוב בגדול שם כללי של צורך (חברה ומשפחה, הנאה ועניין, סביבה נוחה, צרכים גופניים, חיים ובטחון). הפלקטים מודבקים על הקירות.
  • פתקים ריקים, כלי כתיבה, סלוטייפ.
  • פתקים עם שמות של חיות כמספר החניכים – עכבר, אריה, לוויתן, כלב, חתול, תרנגולת, ברווז, ארנב, פרה, דג סלמון, ציפור דרור, נחש, דב וכו'
  • פתקים עם משפטים מתוך נוסח האמנה לזכויות הילד של האו"ם (נספח 1.1).
  • מאזניים ומטבעות בעלי משקל קבוע (מאזניים ניתנים להכנה בקלות עם מניחים שני ענפים עבים יחסית בצורת צלב וקושרים אותם, ומחברים כוסות פלסטיק לשני הקצוות שלהם. אפשרות קטנה יותר: לקחת קופסה, להדביק עליה יריעת פלסטיק כך שתבלוט בשני קצותיה מחוץ לקופסא, ולהדביק על שני הקצוות פקק של בקבוק)
  • כרטיסיות עם תיאורי פגיעה, בהם יש התנגשות בין צרכים (נספחים 1.2 ו-1.3).

תקציר:

  1. משחק הכסאות (10 דק')
  2. מה אנחנו צריכים? מ"צרכים קטנים" ל"צרכים גדולים" (10 דק')
  3. זכויות הילד- מרוץ שליחים ודיון (15 דק)
  4. גם לבעלי חיים יש צרכים: מ"צרכים קטנים" ל"צרכים גדולים" (20 דק')
  5. כשצרכים מתנגשים- "מאזני הצדק" (35 דק')


מהלך הפעולה:

  1. משחק הכיסאות (10 דק')

    – הילדים עומדים על כסאות, ולאט לאט מורידים כסאות והם נאלצים להצטופף.
    – דיון (כשהילדים עוד עומדים על הכיסאות כדי ליצור אתגר): נהניתם מהמשחק? מה היה כיף בו? מה זה נתן לכם? [בסוגריים- תשובות שאם החניכים אומרים כדאי להדגיש, ואם לא – להוסיף אותן: כיף, משחק, להיות עם חברים]  אם הייתם צריכים לחיות ככה כל החיים, לאכול, לישון, לשחק ככה, איך הייתם מרגישים? [צפוף, לא נוח, אין פרטיות, אין מרחב, יכול לעורר ריבים ואלימות].

  2. מה אנחנו צריכים? מ"צרכים קטנים" ל"צרכים גדולים" (10 דק')

    – שואלים: מה הדברים שאתם הכי צריכים? (המטרה בשאלה זאת היא לחשוב על צרכים בסיסיים. במקרה שחניכים עונים תשובות בסגנון "שוקולד", כדאי לבקש שיגידו גם דברים בסיסיים יותר – שהם חובה בשביל לחיות ולהיות מאושרים.)
    – מחלקים לילדים פתקים ומבקשים מהם לכתוב עליהם – דברים שאתם צריכים ודברים שאתם אוהבים.
    – מבקשים מהילדים לעבור בין הפלקטים עם השמות הכלליים של הצרכים, ולהדביק את הפתק שלהם על הבריסטול עם הכותרת המתאימה ביותר. [דוגמאות: "פייסבוק" יודבקו בפלקט "הנאה ועניין", אוכל ומקלחת יודבקו בפלקט "צרכים גופניים",  'החדר שלי' יודבק ב"סביבה נוחה", "שלא ירביצו לי" יודבק ב"חיים ובטחון" וכדומה. אם יש פתק שהחניכים או המדריך לא בטוחים לאיזה פלקט הוא מתאים, החניכים יכולים לבחור מה נראה להם הכי קרוב מבין האפשרויות]. 

  3. זכויות הילד- מרוץ שליחים ודיון (15 דק')

    – מניחים את כל הפתקים עם משפטי האמנה (נספח 1.1) בערימה. מחלקים את החניכים לשתי קבוצות והם עומדים בתור. הראשון בתור רץ עד לערימת הפתקים, לוקח פתק אחד, חוזר והבא בתור יוצא. כך עד שמסתיימים כל הפתקים. בודקים איזו קבוצה הספיקה לקחת הכי הרבה פתקים.
    – דיון: מקריאים את כל הפתקים לפי הסדר. המדריך יאמר: המשפטים שקראנו הם מתוך אמנה לזכויות הילד של האו"ם – ארגון שבו מאוחדות כל המדינות בעולם. כל המדינות שחתמו על האמנה, כולל ישראל, מחויבות לקיים אותה. כלומר אלו הדברים שמגיעים לכל אחד מאתנו, בני האדם, בכל מקום בעולם. שואלים: במרוץ שליחים שהרגע שיחקנו בו, "כאילו" רצנו ונלחמנו על הזכויות האלה. אתם חושבים שהזכויות האלה מגיעות לנו תמיד, או שאנחנו באמת צריכים להילחם עליהם כדי לקבל אותם?
    * במהלך הדיון חשוב להדגיש: זכויות לא אמורות להיות משהו שאנחנו נלחם עליו, הן מגיעות לנו תמיד. בכל זאת, הרבה פעמים זכויות נפגעות, עוד מעט נראה למה. פעם הרגשתם שהזכויות שלכם נפגעו? מה קרה? מה עשיתם? (אפשר לכוון את התלמידים עם שאלות כגון, "פעם אסרו עליכם לצאת עם החברים? פעם מישהו חטף מכם את הסנדוויץ' בהפסקה? פעם מורה העליבה אתכם בפני כל הכתה? וכד').

  4. גם לבעלי חיים יש צרכים: מ"צרכים קטנים" ל"צרכים גדולים" (20 דק')

    – המדריך יאמר: אז אמרנו שלנו יש זכויות. למי עוד לפי דעתכם יש זכויות? למי עוד יש צרכים? (אפשר להסתפק בתשובה או שתיים, ואם הם נותנים רק דוגמאות של בני אדם, כדאי לאתגר ולשאול האם רק להם מגיעות זכויות)
    – כל חניך מקבל (מבלי להראות לאחרים) פתק עם שם של חיה. [החיות – עכבר, אריה, לוויתן, כלב, חתול, תרנגולת, ברווז, ארנב, פרה, דג סלמון, ציפור דרור, נחש, דב וכו']
    – החניכים עוברים בין הפלקטים (שנותרו על הקיר) עם כותרות הצרכים וכותבים כיצד לדעתם החיה מממשת את הצורך שלה באותו תחום, בלי לכתוב באיזו חיה מדובר (לדוגמא, אם הוא קיבל "ציפור", בפלקט של "משפחה" הוא יכול לכתוב: "לאסוף ענפים ולבנות בית לילדים שלה"). (כדאי לומר לחניכים שאפשר גם לכתוב דברים מאתגרים שיקשו את הניחוש אח"כ, לדוגמא אם מדובר בציפור, לכתוב "צאצאים" ולא "גוזלים")
    – המדריך עובר בין הפלקטים ומקריא מן הדברים שנכתבו, ושאר החניכים מנחשים באיזו חיה מדובר.

  5. כשצרכים מתנגשים: "מאזני הצדק" (35 דק')

    – רושמים על פלקט חדש שמות של צרכים (רשימת הצרכים מופיעה כאן בהמשך). אחרי שרושמים כל צורך, החניכים מחליטים ורושמים כמה נקודות חשיבות לתת לו מ-1 עד-5 (1- הכי פחות חשוב, 5- הכי חשוב).
    – מסבירים שעכשיו נשחק משחק עם מאזניים, שבו נשתמש בניקוד שהם נתנו עכשיו לצרכים- הניקוד שקיבל כל צורך שווה למשקל שבמשחק הקרוב הם ישימו בשבילו במאזניים, למשל חמש נקודות שווה חמש מטבעות.
    [רשימת הצרכים – אוכל ושתיה, לשחק ולהתעניין, פרטיות, לחיות, להיות בטוח ומוגן, חברים, משפחה, פרנסה, חופש, מקום מסתור, לא להשתעמם, להימנע מכאב, שינה, ניקיון, כבוד, חופש ביטוי]
    – מקריאים כרטיסים עם סיטואציות של פגיעה בבני אדם (נספח 1.2). החניכים אומרים לגבי כל אחד מהאנשים בסיטואציה, מה הצורך שמניע את האדם הפוגע ומה הצורך שנפגע אצל האדם הנפגע [למשל – בעל עבדים ועבד בשדה כותנה. הצורך שבעל העבדים מנסה לממש בכך שלוקח את העבד הוא פרנסה (קלה), להרוויח כסף. הצרכים שנפגעים אצל העבד הם – חופש, משפחה, בטחון, פרנסה ועוד]. 
    -בצד אחד של המאזניים שמים מטבעות כסך הנקודות שקיבל האדם הפוגע על הצרכים שמנסה לממש, בצד השני שמים מטבעות כסך הנקודות של האדם הנפגע. רואים האם יש איזון בין הצרכים – האם המאזניים נוטים לצד מסוים, ואם כן לאיזה צד.
    – מקריאים כרטיסים עם סיטואציות עם פגיעות בבעלי חיים (נספח 1.3), וגם להן כתובים נקודות לכל צד ושמים אותן כמטבעות על המאזניים.
    – דיון:  אומרים: לפעמים כדי לשמור על זכות של אדם אחד צריך להגביל את הזכויות של אחרים. למשל לי יש זכות לחופש ביטוי, אבל אם הביטוי שלי פוגע בכבוד של משהו אחר, למשל אם אני מקלל אותו, אז הזכות שלי מוגבלת. אבל – ראינו בעזרת המאזניים שהרבה פעמים בני אדם פוגעים בבעלי חיים בשביל צורך שולי כמו הנאה קטנה מאוכל שאפשר לאכול במקומו משהו אחר. וגם – הפגיעה שפוגעים בבעלי חיים היא לרוב בזכויות הרבה יותר בסיס­­יות מן הזכויות שהם מנסים לספק באמצעות הפגיעה הזאת (לדוגמא: בקרקס- הזכות לחופש ולהגנה מפני אלימות של פיל שמאולף בקרקס, לעומת הזכות לבידור של האדם שהגיע לראות את הפיל מופיע בקרקס).
    שואלים: אתם חושבים שהזכויות של בני אדם יותר חשובים מהזכויות של בעלי חיים? גם כשמדובר בצורך הרבה יותר בסיסי?

 

קבצים מצורפים להורדה
פורסם תחת מערכי פעולות לתנועות נוער, מערכי שיעור תגיות: גילאי:כיתות ז ח טכיתות ד ה וסוג המערך:פעולה לתנועות נוער ושעור חוויתימערך מומלץדקות:כ-90מילות מפתח:ניסויים בבעלי חייםחיות ברחיות מחמד וחיות ברחובמקצוע ותחום לימוד:שעורי חינוך וחברהיעוץ חינוכי וכישורי חייםמדעים וטכנולוגיה [קישור ישיר]