מערך שיעור – הטיעון האומניבורי

רקע

מה יכול להיות יותר ישראלי משווארמה? שווארמה-סויה? אני בספק. ועדיין, ביחס לצריכת הבשר שלנו ולערכים  הנזכרים  בהכרזת העצמאות,- הזכות לחיים, לחירות ולרדיפת האושר – סובלים אנו מפיצול אישיות. האם האתיקה הישראלית מאפשרת לנו לאכול את כל מה שמספק לנו את הסיפוק האישי הרב ביותר, או האם אנו מחויבים בצורה כלשהי לשקול את רווחת האדמה, המשאבים ובעלי החיים?

צריכת הבשר של ישראלי ממוצע– 14.5 קילו לשנה – 107 אלף טון בשר בשנה בישראל. אך הזירה הולכת ומצטופפת, שכן המדינות המתפתחות, בעיקר סין, מתחילות ליהנות מתזונה שהולכת ונעשית עשירה בבשר. על פי נתוני WorldWatch Institute, ייצור הבשר העולמי גדל בכמעט 500 אחוזים מאז שנת 1950. הבשר נתפס בעולם כמקור לחלבונים, ויטמינים ומינרלים חיוניים, כמו גם לסטטוס חברתי ותעסוקה. אך כיום בשל המודעות לנזקים אקלוגיים, חברתיים ומוסריים, ואף ליתרונות הבריאותיים של תזונה צמחית, והתנועה הצמחונית מתקדמת משולי הזירה אל מרכזה.

מטרה

אם נשקול את הראיות התומכות בשני צדי הוויכוח, יוכלו התלמידים להבין את חילוקי הדעות החשובים הקשורים לתעשיית הבשר שלנו.

הרעיונות העיקריים

על פי נתוני WorldWatch Institute, ייצור הבשר העולמי גדל בכמעט 500 אחוזים מאז שנת 1950.
עבור כל יחידת אנרגיה של מזון, נדרשת עבור הבשר כמויות גבוהות ביותר של מים וקרקע.
הצרכנים בוחרים מה לקנות על בסיס מידע אמיתי; בחירות אלו יכולות להשפיע על דבר עצום כמו תעשיית המזון שלנו.

השאלות שידונו

האם לא צריכה להיות לכל אדם הזכות לבחור את המזון שנכנס לגופו?

האם ניתן להשביע את התיאבון של אוכלי הבשר רק באמצעות בשר שגודל באופן הומני על בסיס עקרונות קיימות?

  1. האם עדיף לנו לדעת – או לא לדעת – מה מעורב בייצור הבשר הנמכר בישראל?
  2. האם זה משנה אם מגדלים את החיות באופן הומני אם בסופו של דבר הן יישחטו כדי שבני אדם יאכלו אותן?

גיליון עובדות לתלמיד

  1. אם כי "12 העובדות" בתמסיר של התלמידים מכילות מידע מעולה, העובדות הבאות יעזרו לחיזוק הרקע של המורה ולתמיכה בטיעונים הקיימים:
  2. פרה מפיקה פי 18 פסולת מאשר בן אדם. חזירים מפיקים אף יותר פסולת מפרות – 11.5 ליטר של שתן וצואה לשעה, לכל חזיר!
  3. רק אחוז אחד מבעלי החיים שנועדו לאכילה מגודלים בתנאים הומניים.
  4. בשר אדום הוא מקור מצוין לחלבונים ולאנרגיה. משרד החקלאות האמריקאי (USDA) ממליץ לצרוך 170 גרם חלבונים מדי יום. חומצות שומניות בבשר דל-שומן יכולות לעזור להילחם במחלות לב.
  5. למרות ההתקדמות הטכנולוגית הרבה במשק המתועש, המרת התבואה לבשר עדיין אינה יעילה אצל פרות, חזירים ותרנגולות. אף במשקים התעשייתיים היעילים ביותר זקוקות הפרות ל-3 ק"ג של תבואה כדי להפיק 0.5 ק"ג בשר. התרנגולות זקוקות לחצי מזה; החזירים – לשליש.
  6. בארצות הברית, משתמשת החקלאות ב-34 אחוז מהמים שבהם משתמשים, ו-90% מהתבואה הנצרכת שם נועדה למאכל בעלי החיים שנועדו לאכילה ולהפקת חלב.
  7. יצור משק-החי תופס 70% מכלל הקרקע החקלאית  ו-30% מאדמת כדור-הארץ.
  8. לייצור קילוגרם אחד של בשר בקר, נדרשים 20 אלף ליטר מים.
  9. על פי הנחיות התזונה של משרד החקלאות האמריקאי משנת 1995, "בשר, דגים ועוף הם מקור עיקרי לברזל, אבץ ו-ויטמיני B ברוב הדיאטות בארה"ב, ועל הצמחונים לשים דגש מיוחד על חומרים מזינים אלה."

מקורות

  • Paul Robert, The End of Food
  • Usda.org
  • Beef.org
  • anonymous.org.il
  • ג'ונתן ספרן פויר, לאכול בעלי חיים

פעילויות

1. אמת או שקר?

בתחילת השיעור בקשו מהתלמידים לענות על שאלות "אמת או שקר" בתמסיר שלהם.

  1. ייצור הבשר העולמי גדל ב-500 אחוז מאז שנת 1950.
  2. כמעט חצי מעובדי המשקים התעשייתיים הם עובדים זרים.
  3. פסולת הנוצרת מניצול תעשייתי של בעלי-חיים יוצרת פי חמישה מן המזהמים שמפרישים בני-אדם.
  4. מחיר בשר העוף הולך ועולה עם השנים בשל עליית יוקר המחיה.
  5. כיום מגדלים 20% מכל בעלי החיים שנאכלים על ידי בני האדם באופן הומני ובר-קיימא.

לאחר מכן עברו על תשובותיהם. התשובות הנכונות להלן:

  1. אמת.
  2. אמת.
  3. שקר. פסולת הנוצרת מניצול תעשייתי של בעלי-חיים יוצרת מזהמים בכמות הכפולה מזו שיוצר כל מקור תעשייתי אחר, ופי עשרה מן המזהמים שמפרישים בני-אדם לביוב
  4. שקר. מחיר העוף כיום הוא פחות מרבע ממחירו בשנת 1980, לאחר התאמה לאינפלציה. במהלך אותה
  5. תקופה גדלו ממדיה של התרנגולת שנועדה לבשר כמעט פי שניים, ואנו אוכלים כיום כמעט פי שניים תרנגולות.
  6. שקר. כיום אנו מגדלים רק אחוז אחד מבעלי החיים הללו באופן הומני ובר-קיימא.

2. כתיבת תגובות (אופציונלי, אם נותר זמן)

בקשו מהתלמידים לכתוב במשך חמש דקות ברציפות על הנושא: "למען בעלי החיים ולמען הסביבה, האם עלינו להפוך למדינה צמחונית?" הזכירו להם שאין ציונים, אך שהם יכולים לחלוק עם הכיתה את מה שכתבו. כך תוכלו למקד את התלמידים בדיון המיועד. לאחר חמש דקות, בקשו מהתלמידים לספר על מה שכתבו במשך מספר דקות.

3. דיון ב"עובדות"

הודיעו לתלמידים שהם יחולקו לקבוצות דיון רק לאחר שהכיתה בחנה את העובדות. הודיעו להם גם שאתם מעוניינים בלפחות "הצהרת פתיחה" אחת מכל צד, כדי להתחיל לגלגל את הדיון. הזמינו תלמידים לקרוא כל עובדה בקול. ככיתה, העריכו את הרעיונות שמאחורי העובדות וקבעו באיזה צד בדיון כל אחת תומכת. לאחר שסיימתם לדון בעובדה האחרונה, חלקו את הכיתה לקבוצות. באופן אידיאלי, הקבוצות אמורות לשבת זו מול זו, אך יש כל מיני וריאציות אפשריות!

4. הדיון

הצהרת פתיחה אחת או יותר (בערך דקה לכל אחת) תפתח את הדלת לדיון. תחילה הגדירו מספר כללי יסוד:
תלמיד אחד מדבר בכל פעם, התלמידים מגיבים ישירות לטענות של יריביהם – בעזרת עובדות. בחרו באלה שמצביעים.

5. סיכום

ערכו משאל מהיר כדי לבדוק אם הדיון שינה את דעתו של מישהו בנוגע לשאלת הדיון – איזה מידע היה מועיל במיוחד?
אם כי הדיון הזה דורש מהתלמידים לנקוט עמדה חד-משמעית, דונו באפשרות למצוא "דרך ביניים" שתוביל לפתרון
ישים לבעיה.

טיפים

  1. אם נראה לכם שאתם קצרים בזמן, דלגו על פעילות "כתיבת התגובות". דרך נוספת לקצר בזמן היא לבקש מהתלמידים לקרוא ולהעריך את "העובדות" בעצמם לפני תחילת הדיון. אם יש לכם את הלוקסוס של יומיים לשיעור זה, תוכלו לדון בכל עובדה ביתר פירוט, ולשמור את היום השני כולו לצורך הדיון.
  2. אם ברצונכם לערוך מפגש "אמת או שקר" אינטראקטיבי יותר, שקלו לתת לתלמידים כרטיסים שבצד אחד שלהם כתוב "אמת" ובצד השני "שקר". כאשר התלמידים יכולים באמת לראות מה חושבים עמיתיהם, הדעות שלהם עשויות להתחזק עקב האישור שהן מקבלות כך.
  3. סדרת הסרטים The Matrix (עם תרגום – מיטריקס) מספקת הקשר ברור ומרתק לבעיות הנוגעות לגידול בעלי חיים במשקים תעשייתיים. כל אחד מהם אורך כשלוש דקות, והם בהחלט שווים את הזמן שמשקיעים בהם.

עוד משאבים / הרחבות

יש תפיסה רווחת שלפיה אם אנשים לא אוכלים מספיק בשר, הם לא מקבלים מספיק חלבונים. התלמידים יכולים אם כן ליצור בכיתה טבלה שמשווה את ערכי החלבונים למנה, ושתכלול בשר וגם תחליפי בשר.
התלמידים יכולים להפוך ל"בלשי מעדניות" ולבדוק בסופרמרקטים המקומיים שלהם אם הם מסוגלים לאתר את מקור הבשר המוצג שם. לאחר מכן הם יוכלו לחלוק זאת עם הכיתה.

 החלטה סופית: למען בעלי החיים ולמען הסביבה עלינו להפוך למדינה צמחונית.

  1. אם כי רוב הפרות גדלות במשקים תעשייתיים וניזונות ממזון על בסיס תירס, מבחינה גנטית הן נועדו לאכול עשב. לפרות שאוכלות עשב יש פחות שומן, כולסטרול וקלוריות, ויותר ויטמינים, נוגדי-חמצון ושומנים בריאים. ובהשוואה לאחיותיהן הכלואות, לחיות הניזונות מעשב מתייחסים באופן הומני יותר. עם זאת, הבשר שלהם עולה בדרך כלל פי שניים.
  2. מדי יום מושמדים בישראל כ-15 אלף אפרוחים זכרים במדגרות תעשיית הביציםטוחנים אותם חיים או משליכים אותם למכלים ושקיות, שם הם נמעכים למוות, נחנקים, או גוועים בייסורים מרעב. הסיבה: כזכרים הם לא יטילו ביצים, וכמשתייכים לגזע ה"מטילות" (שעוות גנטית להטלה מוגברת) לא משתלם כלכלית לגדלם לבשר (כי אינם מעוותים גנטית לגדילה מהירה).
  3. גופי הבריאות החשובים בעולם – משרד הבריאות האמריקאי, ארגון התזונה האמריקאי והאגודה הרפואית הבריטית – מסכימים כי צמחונות היא תזונה נכונה ובריאה. ארגון התזונה האמריקאי (ADA), ארגון התזונה הגדול בעולם, אף פרסם נייר עמדה לפיו תזונה צמחונית או טבעונית היא "בריאה, ראויה מבחינה תזונתית, ועשויה לספק יתרונות בריאותיים במניעת מחלות מסוימות ובטיפול בהן", וכן מתאימה לכל שלבי החיים, "כולל הריון, הנקה, ינקות, ילדות והתבגרות, וכן לספורטאים".
  4. ייצור משק-החי תופס 70% מכלל הקרקע החקלאית ו-30% מאדמת כדור-הארץ.
  5. כ-20% משטחי העשב והמרעה בעולם, ובכלל זה 73% משטחי המרעה באזורים יבשים, נהרסו במידה כלשהי כתוצאה מפעולת משק-החי. אי לכך, 850 מיליון אנשים חיים על אדמה בסכנת מדבור ויותר מ-230 מיליון נמצאים בסכנת רעב מיידית עם הרס האדמה עקב המדבור.
  6. לייצור קילוגרם אחד של בשר בקר, דרושים 20 אלף ליטר מים; כמות זהה של מים הדרושה לגידול 50 ק"ג חיטה.
  7. תרנגולת בתעשייה מטילה 250-300 ביצים בשנה, לעומת 10-20 בשנה באופן טבעי.
  8. לעתים קרובות נמצאה תזונה צמחונית כקשורה ליתרונות בריאותיים כמו רמות נמוכות יותר של כולסטרול בדם, סיכון מופחת לפתח מחלות לב, לחץ דם נמוך יותר, וסיכון מופחת לסוכרת סוג 2. צמחונים נוטים להיות בעלי מסת גוף ( BMI) נמוך יותר, וללקות פחות בסרטן. תזונה צמחונית נוטה לכלול כמויות מהצג פוסטופחתות של שומן רווי וכולסטרול, וכמויות גבוהות יותר של סיבים תזונתיים, מגנזיום, זרחן, ויטמין C ו-E, פולאט, קרטנואידים, פלבונים ופיטוכימיקלים אחרים.
  9. תעשיות המזון מן החי הן גורם מרכזי להתחממות כדור הארץ ואחראיות ל-18% מפליטות גזי החממה כתוצאה מפעילות אנושית (יותר מאשר כל התחבורה גם יחד: באוויר, בים וביבשה).
  10. "המרכיבים העיקריים [של בעלי חיים שנועדו לאכילה] הם דגנים וסויה שעברו שינוי גנטי, וסובסידיות ממשלתיות שומרות על מחירים נמוכים באופן מלאכותי של מרכיבים אלה. כדי לקצץ בעלויות אף עוד יותר, המזון שנועד לבעלי חיים עשוי אף לכלול "חומרי מזון שהם תוצרי משנה" כגון אשפה עירונית, מוצרי בצק עבשים, נוצות של תרנגולות וממתקים."
  11. על פי VegNew.com:
    –   צריך פי 22 יותר קרקע כדי להפיק את אותה אנרגיית מזון מבשר מאשר מתפוחי אדמה.
    –   צריך פי 27 יותר דלק כדי לייצר המבורגר מאשר בורגר מסויה.
    –   חיות שמוחזקות במשקים תעשייתיים ונשחטות מדי שנה פולטות פי 130 יותר צואה ושתן מאשר בני אדם.
  12. במדינות שבהם בני אדם אוכלים חצי קילו ויותר של פירות וירקות ליום, שיעור הסרטן הוא חצי מזה שבארצות הברית, כך עולה ממחקר שנערך באוניברסיטת אוקספורד. לעומת זאת, לאנשים שאוכלים כמויות גדולות מהממוצע של בשר אדום ובשר מעובד יש סיכון גבוה ללחץ דם גבוה, אחד מגורמי הסיכון להתקפות לב.
  13. "אריות צדים צבאים; ניצים צדים ארנבות – למי יש את הזכות לומר שזה לא מוסרי שבני האדם, היצורים האינטליגנטיים ביותר על פני כדור הארץ, יאכלו חיות אחרות? ומדוע חייב להיות קשר בין מוסריות, אתיקה ומנהגי אכילה?"  (Buzzle.com)
פורסם תחת מערכי שיעור תגיות: גילאי:13-1516-18סוג המערך:דיוןדקות:45 -60מילות מפתח:טבעונות או צמחונותחיות בתעשיות המזוןתזונה ובריאות [קישור ישיר]