פריצת מחסום המינים – דף עבודה, הבנת הנקרא

פריצת מחסום המינים

המאבק למען זכויות משפטיות לקופי-על / נועם לזרוס

בשנים האחרונות החליטו ספרד וניו זילנד לעגן בחוק את זכויותיהם של קופי-העל הגדולים (Great Apes).

ניו-זילנד אסרה לחלוטין על השימוש בכל המינים השייכים למשפחת קופי-העל הגדולים במחקר המדעי ובהוראה. עם קופי-העל הגדולים נמנים השימפנזה, הבונבו, האורנגאוטן והגורילה. פריצת-הדרך ההיסטורית אירעה בבריטניה, שם נחקק חוק דומה, האוסר לחלוטין על ניסויים בקופי-על גדולים, עוד ב-1998. לראשונה, קבוצה מסוימת של חיות לא-אנושיות קיבלה הכרה חוקתית בזכותם הבסיסית לחיות ללא סבל, הנכפה עליהם על-ידי בני-האדם.

החקיקה החדשה מהווה הישג חשוב של התנועה לזכויות קופי-העל הגדולים. תנועה זו, שצמחה מתוך התנועה לזכויות בעלי-חיים והקהילה המדעית, הוקמה בעקבות פרסום הספר "פרויקט קוף-העל הגדול" (The Great Ape Project), בעריכתם של פיטר סינגר ופאולה קבליארי. ספר זה הוא אסופה של מאמרים, ובו טוענים זואולוגים, אתולוגים (חוקרי התנהגות בעלי-חיים), פילוסופים, משפטנים, פסיכולוגים ואנתרופולוגים להרחבת המעגל המוסרי ולמתן זכויות גם למינים לא-אנושיים הקרובים לאדם. הספר נפתח בהצהרת זכויות קופי-העל הגדולים, לפיה יש להעניק לקופי-העל הגדולים שלוש זכויות בסיסיות: הזכות לחיים, הזכות לחופש משבי והזכות לחופש מעינויים. בינואר 2000 פרסם סטיב וייז, פרופסור למשפטים מאוניברסיטת הרווארד בארצות-הברית, את ספרו "לזעזע את הכלוב", ובו הוא טוען כי חובה עלינו להחיל את זכויות האדם הבסיסיות גם על שימפנזים. ספר זה, שלפני עשרים שנה היה מתקבל בגיחוך בקרב עמיתיו באוניברסיטה, מתקבל כיום בעניין רב בחוגים האקדמיים, ובהתאם לשמו, הוא מזעזע את התפישות הקיימות בכל הנוגע לבעלי-חיים לא-אנושיים וליחס האדם אליהם.

לכאורה, פרויקט קוף-העל הגדול מעורר בעיות מוסריות, שכן הקריאה למתן זכויות בסיסיות למינים לא-אנושיים מסוימים נשענת על הקרבה המשפחתית שלהם לבני-האדם ולא על יכולתם לחוש כאב וסבל. אולם יש לזכור כי במשך אלפי שנים הפרידה חומה בצורה בין בני-האדם לבין יתר בעלי-החיים. מתן זכויות לדומים לנו ביותר מהווה כרסום בהבחנה החותכת והלא מוצדקת שבין בני-אדם לאלה שאינם בני-אדם, שכן מבחינה ביולוגית, הדמיון בין בני-אדם לשימפנזים גדול לאין שיעור מהדמיון שבין שימפנזים לבין צדפות, למשל. יתרה מזאת, המבנה הגנטי של השימפנזה דומה יותר למבנה הגנטי של האדם מאשר לזה של הגורילה. תקדים משפטי זה, כפי שהושג בבריטניה, בניו-זילנד ובספרד, מערער על היסודות של אותה חומה בצורה ומהווה פריצת-דרך, שמקדמת הכרה אמיתית בזכויותיהם של כל היצורים החשים, דומים לנו ושונים מאתנו כאחד.

מעבר לקרבה הגנטית הגדולה בין קופי-העל הגדולים, קיימים קווי אופי ותכונות המשותפים להם, כגון מודעות עצמית, אינטליגנציה גבוהה, תקשורת מורכבת ומבנים חברתיים מורכבים. קיימות עדויות רבות לכך, ששימפנזים לומדים ומסוגלים להבין את שפת בני-האדם שסביבם. מבנה מיתרי הקול שלהם אינו מאפשר להם להגות צלילים הדומים לדיבור האנושי, אולם הם מסוגלים לתקשר באמצעות סימנים אחרים,

כפי שהוכיחו הניסיונות ללמדם את שפת הסימנים של החירשים. עוד בשנות ה-70 הגיעו שימפנזים מסוימים לשליטה באוצר-מילים שאִפשר להם להביע רצונות ורגשות, ולתקשר באמצעות השפה שרכשו עם מטפליהם וגם בינם לבין עצמם.

תצפיות על שימפנזים בטבע לימדו אותנו רבות על בעלי-החיים הקרובים לנו ביותר. לא זו בלבד ששימפנזים מקיימים חיי רגש מפותחים, אלא שקיימות תרבויות שונות בקרב שימפנזים. מדובר במסורות ובהתנהגויות חברתיות, שעוברות מדור לדור בקרב קהילות של שימפנזים וכן של מיני קופים אחרים, הנבדלות אלה מאלה. בלהקות שימפנזים המתגוררות באזור חוף-השנהב של אפריקה מתנקים, מחזרים ומשתמשים בכלים באופן שונה מאוד מהשימפנזים שחיים ביערות טנזניה. בלהקות שימפנזים מסוימות חובטים הזכרים בגזעי עצים, כדי למשוך את תשומת-הלב של הנקבות, ואילו בקהילות אחרות נוהגים השימפנזים להצליף בצמחייה הסובבת או להחזיק בפיהם עלה, שממנו הם תולשים פיסות תוך גרימת רעש רב. ישנן מספר קהילות שימפנזים באפריקה המבצעות "ריקוד גשם"; כאשר מתחיל לרדת גשם ביער, נכנסות להקות אלה למעין טראנס, וחברי הקהילה מתחילים לרקוד.

גם בתוך הקהילה ניכרים הבדלים עמוקים בין הפרטים. בתוך כל קהילה ניתן למצוא אינדיבידואלים, הנבדלים זה מזה באופן התפתחותם, בהתנהגותם ובהעדפותיהם. יש תוקפנים ויש פחדנים, יש פעלתנים ויש נינוחים. ממצאים אלה שומטים את הקרקע מתחת לטענה כי בעלי-חיים לא-אנושיים מונעים רק על-ידי אינסטינקטים.

אסיים בציטוט מדבריה של ד"ר ג'יין גודול, חוקרת השימפנזים המפורסמת: "ברגע שנקבל את העובדה, או אפילו נחשוד בכך, שבני-אדם אינם בעלי-החיים היחידים בעלי אישיות אינדיבידואלית, המסוגלים לחשוב באופן הגיוני ולפתור בעיות שונות, ומעל הכל שהם אינם בעלי-החיים היחידים שיכולים לחוש סבל פיזי או נפשי, נהיה פחות מתנשאים וקצת פחות בטוחים שיש לנו זכות לנצל את שאר בעלי-החיים בכל דרך שנרצה".

שאלות:

 א. מה פירוש הביטוי "בעלי-חיים לא אנושיים" המופיע בכתבה? 

  1. בעלי-חיים הנוהגים זה בזה באכזריות לא אנושית  
  2. בעלי-חיים שאינם בני-אדם 
  3. אנשים הנוהגים זה בזה כמו חיות    
  4. בעלי-חיים שאינם דומים לבני אדם כמו קופי-על גדולים

ב. מדוע, לדעת מחבר המאמר, מעורר לכאורה "פרויקט קוף העל הגדול" בעיה מוסרית?  

  1. משום שהוא מזלזל בבני אדם כשהוא משווה אותם לחיות
  2. משום שהוא רומז שעל כל אדם לדאוג רק לקרובי משפחתו     
  3. משום שהוא מזניח את רוב בעלי החיים שנפגעים מידי האדם 
  4. משום שלא ברור מי הם קופי העל הגדולים

 

ג. מדוע טוען המחבר שבעיה זו אינה בעיה אמיתית למעשה?

________________________________________________________________________________

________________________________________________________________________________

_______________________________________________________________________________.

 

ד. מהי החומה המוזכרת במשפט "…במשך אלפי שנים הפרידה חומה בצורה בין בני-האדם לבין יתר בעלי-החיים"?  

  1. גדר גבוהה שהוקמה להגנה מפני טורפים לפני אלפי שנים, וכיום אין בה עוד צורך
  2. חומה סמלית שמייצגת את השנאה ששררה בין בני-אדם לחיות אחרות בעבר  
  3. חומה בצורת מעגל, שהקיפה את מרבית הערים הקדומות
  4. הבחנה חסרת הצדקה, אך מושרשת, בין בני-אדם ליתר בעלי החיים

 

ה. בין אילו שני מינים שוררת הקרבה הגנטית הגדולה ביותר?     

  1. האדם והשימפנזה
  2. הגורילה והאורנגאוטן    
  3. הגורילה והשימפנזה  
  4. האדם והגורילה

 

ו. מהם "יצורים חשים"?

  1. בעלי חיים שמסוגלים לחוש פחד, כאב, רעב ותחושות נוספות
  2. יצורים מיתולוגיים דמיוניים שחציים אדם וחציים קוף 
  3. כל היצורים שחוששים מפני בני האדם
  4. בעלי חיים חלשים במיוחד

 

ז. למה מתכוון המחבר באומרו שלשימפנזים תרבויות שונות?    

  1. שתרבויות אנושיות שונות מפרשות את התנהגות השימפנזים בצורות שונות    
  2. שבכל להקת שימפנזים יש מספר תרבויות התנהגות  
  3. שהתנהגות השימפנזים לא נקבעת רק לפי הגנטיקה, אלא גם לפי מנהגי להקתם
  4. שיש שימפנזים הנוהגים באופן תרבותי ויש כאלה שלא, בדומה לבני אדם

 

ח. מה משמעות הביטוי "שומטים את הקרקע מתחת לטענה" שבפסקה הלפני אחרונה?

  1. מחזקים את הטענה
  2. מפריכים את הטענה 
  3. משמיטים פרטים חשובים עליהם מבוססת הטענה
  4. מתעלמים מהטענה

 

ט. מתי, לפי ג'יין גודול (בפסקה האחרונה) נהיה פחות מתנשאים?

  1. כשנחשוש מבני אדם כפי שאנו חוששים מחיות
  2. כשנלמד מבעלי חיים לפתור בעיות שונות 
  3. כשנפסיק לנצל את בעלי החיים בכל דרך שנרצה
  4. כשנחשוב שאולי בני אדם הם לא היצורים היחידים בעלי אינדיבידואליות ורגשות

 

י. מדוע לדעתך הדרישה לתת זכויות לשימפנזים הייתה
מתקבלת בעבר בגיחוך, וכיום היא זוכה אפילו לתמיכה של כמה ממשלות?

________________________________________________________________________________

________________________________________________________________________________

_______________________________________________________________________________.

יא. הסבירו את כותרת המאמר

________________________________________________________________________________

_______________________________________________________________________________.

 

קבצים מצורפים להורדה
פורסם תחת מערכי שיעור תגיות: גילאי:כיתות ז, ח, טכיתות ד, ה, וסוג המערך:שעור לפי מקצוע לימודדפי עבודהדקות:45 -60מילות מפתח:חוק ומשפטניסויים בבעלי חייםחיות ברזכויות בעלי החיים - דיון רעיוני [קישור ישיר]