האחר הוא אני

"האחר הוא אני"- לפעמים אני דומה, לפעמים אני שונה, אך תמיד אני שווה.

מערך שיעור מאת תמר ברוכי.

מטרת השיעור:

צמצום השונות – ילדים, ובני אדם בוגרים נוטים להירתע ולפחד מדברים השונים מהם והלא מוכרים להם. לרוב, תחושות אלה מובילות, שלא ביודעין ובכוונת תחילתה, לתחושות שליליות קשות יותר כגון: שנאה, סלידה, ובהמשך לדפוסים חריפים כגון גזענות ואף לתגובות ומעשים אלימים. מקורם של כל אלה הוא הפחד מהשונה והלא מוכר. על כן, כבר מגיל צעיר יש לצמצם את השונות ע"י מציאת גורמים משותפים בין הילדים לאובייקטים השונים. צמצום השונות יביא לקרבה, הבנה והכרה של האחר ויביא איתו תחושות אחרות, חיוביות הזדהות, אהבה, חברות וקרבה.

מהלך השיעור:

*כמובן שכל מורה יכול לקחת את זה לכל מקום שירגיש ולהתחיל מנקודות פתיחה שונות שיותר מדברות אליו.

חלק ראשון: (לפתח שיח עם שאלות מנחות.. בערך 15 דק)

  • "ואהבת לרעך כמוך"- לכתוב את המשפט על הלוח
    לשאול את הילדים מי מכיר את המשפט? ומה המשמעות של המשפט?
    סביר להניח שחלקן כבר מכירים אותו וחלקם לא.
  • בשלב הזה יש לפרש את המילים במרכיבות את המשפט:
    ואהבת
    לרעך- מלשון חברך (את חברך)
    כמוך- כמו שאתה אוהב את עצמך
  • יש לשאול את התלמידים מי הוא בעצם החבר שלך? האם זה הוא זה שאתה משחק איתו ובא אליו הביתה? האם זה יכול להיות חבר רחוק שלפעמים מדברים איתו בטלפון? האם זה הכלב או החתול שלנו בבית? וכו..
  • מה בעצם גרם לנו להיות חברים של מי שאנו מגדירים חברים שלנו?
  • בנקודה הזו חשוב להראות ולהדגיש לילדים שאנחנו חברים של אנשים שאנחנו באים במגע ואינטראקציה איתם ומשם נוצרת החברות.
  • אנו בד"כ חברים של מי שאיתנו בכתה, כי עצם העובדה ששנינו הולכים לאותו בית ספר גרם לנו להפגש. (גם ההורים שלנו חברים של אנשים שעובדים איתם)
  • כנ"ל לגבי חברים מהקייטנה… שכנים… בני דודים…
  • פה אפשר לשאול את התלמידים:

 האם יתכן, שאם היינו הולכים לבית ספר בעיר אחרת או אפילו ארץ אחרת.. היינו יכולים להכיר שם חברים…?

  • להביא את הילדים למסקנה שהמפגש הוא זה שגורם לנו לחברות, ושלמעשה חברות היא דבר שיכול להיווצר כמעט עם כל אחד…
  • ולכן עלינו להתייחס לכל אדם וברייה שאנו פוגשים לראשונה כאל חבר, והיחס המצופה מאיתנו לחברינו הוא אותו היחס שאנו נייחס לעצמנו- יחס של אהבה.
  • בשלב הזה אפשר לבקש מהתלמידים לתת דוגמאות איך הם מראים את אהבתם לחברים שלהם:
    מכינים להם ציור.. מביאים להם מתנה.. מזמינים אותם לשחק.. מתעניינים בשלומם כשהם חולים.. מלטפים את הכלב והחתול ולוקחים אותם לטיולים בגינה..
    ולסכם בכך שכיף לאהוב כי זה עושה לנו הרגשה טובה.

חלק שני: (10 דק)

  • להציג לתלמידים תמונות של ילדים שונים ובעלי חיים שונים – למצגת תמונות
    (רצוי שלא במצגת אלא להדפיס בצבע את התמונות ולניילן אותם) שיהיו זמינות בעין לכל התלמידים.
    ולשאול מה משותף לכולם?
    לאט לאט הם יגיעו למסקנה שכולם יצורים חיים, כולם מרגישים, ובעצם כל אחד הוא דומה ושונה.
  • להציג להם את המשפט על הלוח:
    "האחר הוא אני"- לפעמים אני דומה, לפעמים אני שונה, אך תמיד אני שווה.
    -להסביר שהשונה והדומה לא תמיד מתבטא המראה החיצוני אלא במרכיבים פנימיים (רגשות, תחושות, רצונות, העדפות וכו) ויכולות שונות.
    – לבקש מהילדים להביט על התמונות ולבחור שלושה ילדים ושלושה בעלי חיים.

חלק שלישי: (10 דק)

  • לחלק לילדים את דף ההסבר   ודף העבודה ולבקש מהם לכתוב עבור כל ילד/ה ובעלי חי שבחרו: במה הם שונים.. במה הם דומים… ובמה הם שווים?
    להסביר לאחר מכן אנו נתלה את זה בפינה מיוחדת בכתה…
    המורה יכולה לבחור גם בעל חי אחד וילד אחד כדי לתת דוגמה בהמשך

חלק רביעי: סיכום השיעור (10 דק)

  • להזמין אותם לשתף.. כל ילד יכול לשתף ילד אחד וחיה אחת..
    לאחר מכן להסיק מסקנות ביחד…המסקנה הסופית המתבקשת: על אף שאנחנו שונים מאוד מחברינו מבחינה ויזואלית (חיצונית) אנו יכולים להיות מאוד דומים להם בחינה פנימית ולמצוא המון דברים משותפים.. שזהו הבסיס לחברות ואהבה.

 

 

 

 

פורסם תחת מערכי שיעור תגיות: גילאי:הגיל הרךכיתות א ב גמקצוע ותחום לימוד:שעורי חינוך וחברהיעוץ חינוכי וכישורי חייםמדעים וטכנולוגיה [קישור ישיר]